גם אני אוהבת אותך. עכשיו אחרי שכולם אכלו, נהנו ושבעו אפשר לדבר... וכמובן אני לא זו המחליטה את זמני הרעב של משפחתי. אני רק בוחרת לאהוב אותם, ולהאמין להם במה שהם מאמינים...

כל שרציתי לומר הוא, עצם הדיון על גשם או בצורת, הוא הדבר אשר יוצר את הויכוח עם המציאות. אתה עוסק בסוגייה למה לא יורד גשם ומנסה לתרץ אותה. אבל, מצד האמת איך אתה יודע שצריך היה לרדת גשם? אני יודעת שלא. איך? כי פשוט לא יורד. נקודה. וכל התדיינות עם הסוגייה בכל ורסיה שהיא מצביעה על ויכוח עם המציאות. תנסה ליפייף את זה ככל שתרצה... וכך הוא הדבר לגבי האש. איך יודעת אני שהאש צריכה להתקיים? כי היא כאן מופיעה בכל יופיה. וכשהיא תפסיק אז יקומו כל החכמולוגים ויטענו לזכותם.

זה הדבר שהעלתי באתר כשהתכתבתי איתך על סוגיית האלוהים התופס טרמפ על ארועים - הסיפור של הצליח ולא יצליח...