הי מטיס
אמת אחת, היא אמת אחת, והיא ממש לא שלי, כי אם היא שלי, היא לא אחת, כי אני בפרספקטיסה מסויימת נפרדת, ובפרספקטיבה נוספת אני אחת עם הכל, מעל כל הגדרה שהיא
את האמת אכן אין להגדיר, וככל שנתפלפל ונתפלסף, עדיין זו תהיה הגדרה שהיא נעצמה שוללת את האמת ובעצם בו בזמן גם מתהווה / נובעת ממנה, או איך שתבחר "להגדיר" זאת.
מסכימה בנוגע לילדים, אכן הוויה היא עם עצמך ללא ביקורת או שיפוטיות, על כן ממש לא מבקרת אותך או את עצמי, ומצד האמת, אין שום פסול בביקורת או שיפוטיות, השאלה לאיזו מטרה אני שופטת או מבקרת, וקודם כל את עצמי.
אכן ההוויה היא הוויה והיא אינה השכל וההגיון, היא אמת אחת הכוללת את כל האמיתות כולן וגם את ההפך שלהן בו זמנית, ולמרות שזה פרדוקס ולא הגיוני, זה לא אומר שאי אפשר להבין את זה אם באמת רוצים, ואז גם חווים את זה ללא מילים, ועדיין חיים פה את משחק ההוויה, ללא שאלה או קונפליקט.