פיירמן, בוקר טוב (-:

בוא נצא מתוך הנחה ראשונית, קודם כל.

לאליעד יש אינטרס. זה ברור, זה טבעי. מעצם "היותו", האינטרס קיים.

מהו האינטרס? זה לא מעניין (-:

תאר לך לרגע, מול העיניים, את גוף האדם.

נניח וביד ימין יש שריטה.

המוח, או נאמר, המודעות, מרגישה את הכאב ביד ימין.

האם יד שמאל מרגישה את הכאב?

אין ספק שלא. אפשר להוכיח את זה (-:

אבל.

האם יד שמאל איננה גם האדם עצמו?

אם ליד שמאל הייתה מודעות עצמית, בנפרד מהמודעות הקולקטיבית של אותו אדם, האם כן הייתה מרגישה את הכאב של יד ימין?

אלא מה?

השפעת השריטה ביד ימין, עשויה כמובן לגרום למליון סיבות אחרות, שבעטיין יד שמאל גם תרגיש את הכאב.

למשל, אם כתוצאה מהשריטה, יהיה זיהום דלקתי בגוף. אין ספק שגם יד שמאל תחווה בצורה עקיפה את הכאב של יד ימין, אם תיפול נניח, המערכת החיסונית בעקבות זה.

למעשה, וזו דעתי, הידיעה של אליעד, היא ידיעת מודעות הגוף, בהקשר הזה.

הוא מודע לעובדה שהוא האדם עצמו, אבל מודע גם לעובדה שהוא אחת הידיים.

במקרה הזה, נניח, אליעד הוא יד שמאל, אלא שליד הזאת יש גם מודעות עצמית לגבי האדם עצמו.

עכשיו

רק לצורך ההמחשה, אליעד (-:

פיירמן, תאר לך, שאתה, כאדם, רואה את השריטה ביד.

תאר לך שאתה מבין שאם לא תטפל ביד, היא תרעיל למעשה את כל הגוף.

במקרה כזה יש לך שתי אפשרויות.

או שתטפל ביד, או שתכרות אותה.

אם תטפל ביד, שאר הגוף למעשה יטופל.

אם תכרות את היד, כל הגוף יטופל, אבל אז תישאר בלי יד.

אבל ליד שכרתת, יש מודעות עצמית משלה.

גם אם היא תיפרד מהגוף, היא עדיין יודעת שהיא הגוף ולא רק היד.

אלא מה?

האם היד בנפרד, גם אם היא מודעת לעצמה, תוכל לגדול ולהיות גוף שלם כמו האדם שממנו באה?

או שהיא חייבת להיות חלק מחובר אליו על מנת לגדול?

תשובה (לוגית לפחות) :

כן, לוגית היא יכולה לגדול לבד, מכיון שהיא מכילה בתוכה את כל האפשרויות של אותו אדם.

העניין הוא שהיא לא יודעת איך לעשות את זה.

ונניח שהיא כן הייתה יודעת?

היא הייתה מתפתחת מחדש לאדם עצמו, ואז מה הייתה אומרת לעצמה?

"מי זה האדם שמולי? הוא זר לי והוא רק נראה כמוני".

למעשה, הם שני אנשים, שהם אותו אדם.

אבל

האדם שנוצר מהיד כבר חושב ברגע זה בצורה עצמאית.

נדמה לו שאם הוא רואה מולו אדם אחר, מין הסתם הם שונים.

אליעד לא יכול "לקבל עונש משמיים", אחרת אתה אומר בזה שהקב"ה מאזוכיסט.

בחווית ה"נפרדות", כמובן שהוא יכול לקבל עונש.

למעשה, הוא כבר מקבל "עונש" (-:

אל תגן על בורא עולם, פיירמן, אין "לו" (לך) צורך בהגנה הזאת (-:

הדרך הטובה לראות את זה היא דרך ההסבר של אליעד לגבי הצייר, הציור, והדמויות שבתוכו, שזה אגב, הסבר שניתן לפני למעלה מ30 שנים (-:

אליעד, גם אם אני טועה בדרך שבה כתבתי את הדוגמא, זה לא ממש משנה. את העניין הבנת (-:

פיירמן, אל תלך ל "מלחמת קודש".

תמיד יהיה ניתן להוכיח שיש מי שברא את העולם, וכמובן, ניתן יהיה להוכיח ההיפך.

מה שמשנה היא למעשה האמת, וכשאתה יודע אותה, אין לך צורך להוכיח כלום.

בנוסף, כשאליעד אומר "אני מסתתר מאחורי האמת", או, "האמת מאחורי", או כל משפט אחר, מין הסתם המשחק הופך להיות מעניין יותר (-:

יום טוב לכולם (-: