פריאל שלום

קודם כל תודה על ההערכה, דבר שני לא הייתי מבולבלת ואליעד לא ערער בי את האמונה, אני דתיה ואישאר כך, שום שכל, והאמת שלכאורה מתחברת לכך, לא תשנה את זה

מה שהכעיס אותי אצל אליעד היה שהוא דיבר נגד חז"ל כמו דברי הכפירה שלו, ההתנשאות שלו מכעיסה אותי נגד גדולים ממנו שאותם הוא לא הכיר (עכשיו אליעד יכתוב לי גם את לא הכרת אותם, אז מאיפה את יודעת שהם היו כאלה, ניתן להכיר אותם על סמך ספריהם)

וזה שאליעד אומר שמי שלא סובל גאותנים הוא בעצמו גאוותן זאת שטות אחת גדולה, כי אני רחוקה מאוד מגאוה והתנשאות, אי אפשר לאמר על בנאדם גאוותן בלי להכיר אותו... ובטח חקירה שכלית של אליעד לא תאמת את זה.

עוד דבר אני אדם שאוהב חוכמה, ואם אני שומעת פה הרצאות זה ללמוד דברים כל זמן שאינם נוגדים את הדת, אני יכולה להתחבר לחלק מההרצאות של אליעד כי אני מנסה אותם על עצמי

בהרצאה אחרונה ששמעתי הבנתי קצת על מה אליעד מדבר, אבל שוב, התורה עצמה מובילה אותנו כדי שנגיע לתחושת אחדות עם בורא עולם, ואני חושבת שמה שאליעד חושב שהוא חווה, זה כאין וכאפס לעומת מה שהדת מציעה.

אליעד לא חקרתי את זה שכלית חוויתי את זה... וגם אם לא הייתי חווה את זה אף אחד לא ישנה לי את המחשבה או את האמונה.. באחד המאמרים של אליעד הוא מציע להשתמש בכוח האמונה כשהשכל לא מגיע לשם.

אז מה אני חושבת לעצמי, אני צריכה להתיחס לאחד שפתאום מביע דעה אחרת כדי שנאמין לו או כי הוא חושב שזאת האמת והפך את השכל שלו לאלוהים?!

אני חושבת דבר כזה: המציאות כל כך חזקה ששום מאמץ שכלי לא יכול לשנות את המהות שלנו, תורה ומצוות משנים את המהות, עשיה מובילה לשינוי מהות וגם רק אם היא נעשית בצורה עקבית...

מעניין אותי לדעת איך אליעד היה מצליח לחוות את חווית האחדות אם הוא היה במקום גלעד שליט...

המציאות היתה טופחת לו על הפנים שפתאום הוא היה מבין שהוא בעצם טיפש גאותן שנשען כל כוחו השכלי שדרך אגב אני מעריכה מאוד בלי שום קשר, אלא השימוש לרעה בכלי הזה מכעיס מאוד.