ואם כבר אדם הראשון, אז העניין הוא כך:

אלוהים ברא את אדם הראשון כבר בגן עדן.

בטרם אדם הראשון חטא, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לרע, דהיינו הוא ראה את הטוב שיש בכל דבר בלבד ללא שום רע.

זה קרה משום שעוד לא הייתה לו "דעת", דהיינו הוא לא ראה הבדל בין שום דבר לשום דבר, שמצד האמת זאת הדעת הגדולה.

לאחר מכן הוא אכל מעץ הדעת, דהיינו קיבל שכל להבדיל בין דברים שונים. וכאשר יש דברים שונים, אז כבר יש בחירה של טוב ורע.

וזה בדיוק הרגע שבו הוא נזרק החוצה מגן עדן ונגזר עליו המוות.

המוות הגיע לו כעונש על זה שהוא ראה את עצמו כנפרד מהבורא.

כאשר הכל אחד, אז גם המוות אינו אפשרי. כי הבורא הוא נצחי.

כאשר הוא התחיל לראות טוב ורע, אז הוא גם ראה את עצמו כנפרד מהבורא, וממילא הוא נזרק מגן עדן ועבר לגור בגהנום שהוא העולם הזה, וגם התחיל לחשוב שהוא יכול למות, מאחר שהוא לא ראה את האחדות שלו עם הבורא.

תיקון חטא אדם הראשון, הוא לחזור לתודעה של אדם הראשון לפני החטא, דהיינו לראות את האחדות בהכל, שזהו גם העדן / העולם הבא, שבו אין "אני" נפרד מהבורא, וממילא אין טוב ורע ואין מוות, אלא יש רק חיים טובים לנצח.