כתבתה:

"אך גם זאת שטות גדולה, כי אם התכלית היא מה שקורה אחרי המוות, אז מדוע המציאות יצרה את החיים עצמם. הרי היה אפשר ישר ליצור את מה שיש אחרי המוות ולדלג על החיים. המציאות הרי הייתה יכולה לברוא ישר את הסוף, אז מי צריך את כל התהליך?! "

התשובה לעניין בקצרה:

כדי שלא יתבייש. היינו כדי שלא יאכל לחם חסד.

ההסבר הוא פשוט - כדי שהנשמה היושבת מתחת כיסא הכבוד לא תתבייש שהיא "אוכלת לחם חסד" היינו חינם כמקבצת נדבות... הוריד הקב, ה ברוב רחמיו את הנשמה לעולם הזה בתוך הגוף כדי שתרוויח את הזכות לעולם הבא ביושר ובכבוד, על ידיי מעשים טובים והשתדלות. לכן העולם הזה נקרא "פרוזדור" שהוא רק מעבר זמני לנשמה כדי שתצבור זכויות ולאחר שהאדם נפטר מהעולם החומרי הזה ועובר לעולם הבא עם מעשים טובים ומצוות הרי שהנשמה זוכה לכל הטובות בעולם הבא ללא בושה וכלימה ועוד שהעולם הבא הוא העולם הנצח...

כל זה בקצרה וכמובן שיש יותר עומק בעניין ועוד הסברים על פי הסוד...

שיהיה בהצלחה.