היי אליעד. התחלתי לקרוא בספרים שלך השבוע.

אני כותבת לך כי משהו בספר שלך "להיות אלוהים" ממש ריפא אותי.

שכבתי היום במיטה, חולה פיסית ונפשית, וממש ייחלתי למותי. הכאב היה כל כך גדול שהרגשתי כאילו כל האיברים שלי מבפנים כואבים ושורפים. מתוך יאוש התחלתי לקרוא את החלק הראשון של "להיות אלוהים" (במהלך השבוע קראתי בשני הספרים האחרים).

כשהגעתי לפרק "אהבה, שהיא כולה שנאה - הכיצד? מהי אהבה של אמת?" - הבנתי פתאום שאני בדיוק מהאנשים שהם 'אנשי אהבה' אבל שהם בעצם 'אנשי שנאה ואהבה של שקר'. פתאום הבנתי גם המון דברים שכתב קרישנמורטי.

ובאותו רגע המחשבה שלי נשתתקה לחלוטין. בלי מאמץ. בלי כוונה. הכאבים חלפו. קמתי מהמיטה ויצאתי החוצה והאור של השמש נראה פתאום אחרת לגמרי.

אני לא יודעת אם זה זמני וחולף אבל אני מרגישה כאילו עברתי תהליך של טיהור.

היה חשוב לי שתדע שהמילים שלך ממש ריפאו אותי. זה לא רק שהנפש שלי כבר לא מיוסרת אלא גם שהגוף שלי מרגיש אחרת. אפילו המגע של האוויר בעור.

אז תודה לך על שכתבת את הספר הזה. מקווה שאוכל להגיע בקרוב לפגישה.

שלך, סיגלית