@ גיל

באותו הקשר: he.wikisource.org/wiki/ביאור:המרחם_על_אכזרים_-_מתאכזר_על_רחמנים.

"כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" (ר' אלעזר, מדרש תנחומא לפרשת מצורע).

איך ייתכן שהרחמים יגרמו לאדם להיות אכזרי? והרי כידוע "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (מופיע פעמים רבות בספר החינוך) ! ככל שאדם מתנהג יותר ברחמים, כך רגש הרחמים מתפתח אצלו יותר, והוא נעשה יותר רחמן!

דבריו של ר' אלעזר נאמרו בקשר לשאול המלך; כדי להבין את דבריו יש לקרוא את הפסוקים:

שמואל ציווה את שאול (שמואל א טו ג): "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו ; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר "

שאול לא קיים את המצוה (שמואל א טו ט): "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם..."

ומאוחר יותר, כששאול חשד שכהני נוב שיתפו פעולה עם דוד (שמואל א כב יט): "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב; מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב".

הדמיון בין הביטויים מלמד שאכן יש קשר בין הדברים: שאול חמל על העמלקים ולא רצה להרוג אותם כפי שצווה, ולאחר מכן התאכזר על אנשי נוב והרג אותם בדיוק באותו אופן שהיה אמור להרוג את העמלקים