אמונה / מנטרה / ניגון פנימי

בתופעה הזאת שקוראים לה אמונה יש משהו מעניין שהוא מפתח לפיצוח האמונה.

לפחות אחד המפתחות.

לצורך העניין אני קורא לו עכשיו הניגון הפנימי

האמונות שלנו בנויות כאשכולות ואנחנו מריצים מיני מחשבות שבונות את מבנה

האמונה שלנו.

כאשר אנחנו שומעים אנשים מדברים או למשל קוראים אותם בפורום באינטרנט.

הם מהדהדים לנו ניואנסים שונים במבנה האמונות שלנו.

ומכיוון שאנו >מורגלים< להבין >כוונות שלא שלנו<, הניגון שלנו מופעל ואנחנו מבינים את המשמעות של הניגון. או לפחות משערים שמשהו מהותי תופס לנו את תשומת הלב ורלוונטי עבורנו.

זוכרים איך נחש רוקד לניגון החליל?

כך הניגון הפנימי תופס לנו את הלב והמחשבה

השכל שלנו חושב

ובתוך הנפש יש ניגון

נוצר לו אט אט ניגון

לרובנו יש פלייליסט (-:

למה?

כי אנחנו אוהבים ששרים לנו שירים באופן טבעי

במיוחד שירים שאנחנו אוהבים: )

כמו נעימה יפה שאנחנו קולטים מתוך שיר שתופסת אותנו

כל אחד בפנים מכיר ורגיל ומכור

לניגון שלו

וכאשר הניגון מנוגן

השכל תפוס לויברציה של הניגון

וחושב את כל המחשבות של האמונה

וטוחן את מחשבות האמונה

ונלחם במחשבות האמונה וכו

עד - שהמנגינה נפסקת

ואז השכל משתחרר.

וחוזר לתפקוד משוחרר יותר ועירני יותר

בזמן הניגון הפנימי כשהשכל נלחם על האמונה שלו

תשומת הלב נעולה ולמעשה במידה מסויימת הלב סגור

בחלק מהמקרים תשומת הלב שלנו נעולה על אדם שהזכיר לנו את האמונה

והניגון התחיל לנגן

או שקראנו משהו בפורום לדוגמא שהחל את הניגון הזה

או משהו שקיים בחדר מזכיר לנו את האמונה והניגון מתחולל

הלב שלנו סגור באותו הזמן ולכן אנחנו לא מסוגלים ממש להבין

מה קורה בתוכנו או מחוצה לנו

לא מבינים ממש מה אנחנו שומעים או קוראים

כי הלב והשכל שלנו תפוסים

והנפש שלנו תפוסה בניגון המוכר

במצבים יותר מתקדמים

הפלייליסט משתלט עלינו

ומה שכואב בסיפור הזה. שחלק מהניגונים יוצר בנו כאב רגשי

ואנחנו סובלים. מעט או הרבה או הרבה מאד

לא כל הפלייליסטים כל כך כואבים

יש גם ניגונים שאנחנו מאד אוהבים

ואפילו נהנים מהם

מהסיבה שהם נותנים לנו תחושה של בטחון, אהבה, יציבות, הגנה

או כל צורך נוסף אפשרי.

העניין הוא שזאת רק תחושה וההנאה היא בניגון עצמו

המאפיין את כל הניגונים הם שאנחנו תחת מנטרה

כאשר מנטרה פרושה שאנחנו תחת מעין טראנס כל עוד הניגון מתנגן

אנחנו על אוטומט עד שהשד חוזר לבקבוק שלו

ובתוכנו אנחנו רדומים

אנחנו מעדיפים את הניגון על פני המציאות עצמה

בשאר המקרים הכאב המלווה וההיצמדות שלנו לכאב או להנאה

מאפשרים לניגונים השונים להמשיך להתרחש

כאשר השכל שלנו חסר אונים כי למעשה אנחנו בתוך חלום

חלום נעים או סיוט

אז מה העניין המהותי בניגון הפנימי?

שהוא זה הדבק שאחראי שהשכל והלב ישארו משועבדים לאמונה ולכאב וכו'.

ולכן המפתח לפצח אמונה נעוץ ברצון שלנו לא לחשוב את האמונה וכל סיפור מנטלי אחר שקשור אליה כולל שיחות עם אנשים אחרים

וכן לתת תשומת לב אמיתית לניגון הפנימי

זה המפתח

תשומת לב לניגון הפנימי יגרום במהלך הזמן התעוררות שלנו מהניגון עצמו

כי הלב יפסיק להקשיב ולהיות מכור לניגון הזה

השכל לא יכול לנצח לבדו

אתם תהיו חייבים גם לרסן את הרצון שלכם להילחם או לתחזק את האמונות שלכם..

וגם תהיו חייבים לכבוש את הניגונים שבלב

אט אט

ובאופן ספונטני

שכלכם וליבכם ישוחררו ממעגל הקסמים הזה

ותזכו במציאות חדשה ויותר אמיתית

נושא אחר שאתם יכולים לערער עליו.

הוא. שכמעט לכל סיפור שלנו לגבי עצמנו יש ניגון.

שאנחנו מזדהים איתו בלב.

לכן גם צורת הדיבור שלנו והכתיבה שלנו תמיד זהה

אנחנו בונים את אותם משפטים באותו ניגון רק מילים אחרות

ואם בחרתם להשתמש במילים רוחניות או ספרותיות

כי ממש סיגלתם לעצמכם אמונות מרצון

בכדי לתחזק את אותם ניגונים שאתם רגילים אליהם

מכאן

שגם יותר קל לכם ליצור קשרים עם אנשים שיש להם אותו הניגון

לרוב זה מתבטא בצורה שאתם מדברים וכותבים

ובדרך כלל אתם מזהים את אותם חברים דרך תחושת ניגון משותפת

אני למשל קשוב לניגונים של אנשים כאשר הם מדברים איתי

ומקבל הרבה מכך בכדי להבין על מה אני מדבר

ועם מי.

לפעמים אני פוגש אנשים שרק מלהקשיב לניגון שלהם ומההיכרות שלי

עם הפלייליסט שלי אני בטוח

שיהיה שמח או שיהיה עצוב...

ואז אני מנסה להיות ערני וסובלני יותר מהסיבה

שאני מבין כי האינטראקציה איתם תהיה לא אמיתית לחלוטין

וכי כנראה היא תהיה במקצב של הניגונים

ובנושאים המסויימים עם אי ההבנות הודאי לאותו ניגון

אחת האומנויות הישנות שלי זה לצוד נחשי אמונה

אני הורג להם את החליל

אז כמו שאומרים לסיום

יאסו!

שחר תקרא את זה שוב ושוב כי אתה מאמין לעצמך (-:

תאכלס, כל תיאוריה ניתן להדיף בפו קטן

מיכיוון שכל תיאוריה מבוססת אמונה (אקסיומה)

פשוט מפוררים את השורש שלה, זה מה שנקרא לדעתי חכמות שנשמעות חכמות ועמוקות אך אין בהן ממש.

וגם מה שכתבתי הוא אמונה ולא מוחלט

שלמה

ידע אמיתי

הוא לא אמונה.

ותאוריה היא אכן רק תאוריה - תעשה איתה מה שאתה רגיל לעשות ז עם תאוריות

אם אתה מיומן לעשות פו - תעשה פו - זה מה שגם ישאר לך ביד - אל תצפה ליותר - קח אחריות

אם יש ידע אמיתי

אתה תוכל להשתמש בו ולתת לו וידוי במהלך התהליך שלך

ולתת וידוי לידע זה לא המטרה עצמה אלא חלק מהתהליך.

וידוי של ידע זה חלק משימוש ממפה - ואישור לעצמך שאתה אכן עושה בה שימוש

אם אתה עוסק באיסוף אמונות או ניפוץ שלהם

לא באת ללמוד

כל ידע אמיתי מדבר על דברים שקיימים לא דברים שלו קיימים - זאת לא אמונה

ידע אמיתי לאו דווקא שלם. שזה נושא אחר

ומשהו אחר

ברגע שאתה משתמש במפה אמיתית

והצלחת להשתמש בה

מה שאתה תבין על עצמך והמציאות

לא יהיה תלותי בידע עצמו - הוא יהיה אמיתי גם כן

ושלך!

ידע אמיתי לא יחסום לך את הירח

ידע אמיתי הוא כמו האצבע שמצביעה לעבר הירח

כל מה שתבין מהשימוש במפה

כבר יהיה שלך אמיתי - לא מהמפה שהשתמשת בה

ויגרום לך להבין את המפה יותר טוב

כל מה שאני כותב לכם

לא כתוב באף ספר מבחינתי

וייתכן שכתוב באיזשהו ספר

מה ששלי שלי!

אני עמלתי הקרבתי ונפצעתי ונשרטטי בכדי לדעת את הדברים שכתבתי עליהם. והם חלק ממני

אני לא הצגתי בפניכם עוד בול לאוסף הבולים של האמונות

תגדל כבר שלמה

אתה לא משתמש בשכל שלך אתה אולי מנסה

להרוס אותו

ואל תתייחס אליי עכשיו שלא במינון הנכון - אני חבר שלך

- תראה מה כתבת לי - תקרא את עצמך

זה כמו לאמר שיש לך סכין ביד ולא אכפת לך לחתוך את היד עצמה!

מה שהופך כל ידע לאמת זה מידת האמת שלנו

הרצון הכנה שלנו להיות אמיתיים ולהיות מוכן להקשיב לכל דבר אמיתי

בכל מצב לא משנה מה המקור שלו

הידע עצמו הוא לא המטרה עצמה

וניסיתי להסביר לך את זה למעלה בכל מיני דרכים

כי ייתכן ושמת לעצמך מטרה כזאת

אם למשל יש לך נחש אמונה לפי הפוסט הזה

שמכתיב לך מנטרה - ניגון לגבי ידע שאתה מקבל מבחוץ

וסביר להניח שקיים נחש כזה כחלק מהחיפוש שלך

הוא ימנע ממך תמיד להושיט יד ולקחת משהו

שחר, בנושא אמונה / מנטרה / ניגון פנימי, יש לי שאלות? אמונה=מערכת הסכמות? מנטרה=שיכנוע פנימי וחיצוני? ניגון פנימי=שכל ישר?

מערכת הסכמות =

ציטוט:

ומכיוון שאנו >מורגלים< להבין >כוונות שלא שלנו<, הניגון שלנו מופעל ואנחנו מבינים את המשמעות של הניגון.

שכנוע פנימי=

ציטוט:

אז מה העניין המהותי בניגון הפנימי?

שהוא זה הדבק שאחראי שהשכל והלב ישארו משועבדים לאמונה ולכאב וכו'.

כתבתי תאור יותר מלא לגבי מהותו של שכנוע פנימי. תקרא שוב

בטח תבין

שכל ישר - ניגון פנימי

הניגון הפנימי שתיארתי מונע מהשכל להיות ישר באמת

השכל אינו ישר

הוא אולי ישר מול האמונות

אבל לא מול המציאות