אחת התכונות החשובות היא אומץ. אומץ של האדם להתמודד עם המציאות כפי שהיא, ולא לסגת. לעתים האדם אומר שהוא צריך כעת להתמודד עם דברים והוא בינתיים לא עושה את מה שצריך לעשות, ואומר שהוא עסוק בחשיבה. אבל צריך לשים לב להבדלים בין חוסר התמודדות עם המצב, לבין חשיבה אמיתית על המצב.

יש מצבים שאדם אומר אני צריך לנוח אבל, הדבר נובע מחוסר התמודדות סמוי עם המציאות מפחד להתמודד עם הדברים כפי שהם. הוא אומר שהוא צריך להבין למה הוא עושה וכו'. אבל צריך לשים לב והאדם צריך להיות אמיתי עם עצמו מאיפה באמת נובעים אצלו הדברים. כי האדם לעתים מרמה את עצמו ולא מרוויח מזה כלום, ואז רץ להאשים את עצמו.

ולפני שהאדם רץ להאשים את עצמו שיזכור להיות אמיץ באמת כלומר, רק ע"י ביטחון עצמי אמיתי האדם יכול להיות בעל אומץ אמיתי. כי אם האומץ מדומה, האדם לא אמיץ להתמודד עם הדברים כפי שהם = לא משלים עם המציאות כפי שהיא זאת אומרת, לא יכול להגיע לפתרון אמיתי ולא יכול להפעיל מחשבה אובייקטיבית כראוי.

ועניין הבטחון העצמי האמיתי הוא דבר חשוב מאוד, כי אדם שאין לו בטחון עצמי אמיתי עלול ליפול למצבים שקשה לקום מהם. ולכן, על האדם להבין שביטחון עצמי שקרי רק מבטיח ולא מקיים ומסמא את עיני האדם לזמן מה, אבל בגללו האדם לעולם אינו מאושר. האדם סובל ממנו ולא מתקדם באמת. אך, כאשר האדם אמיתי עם עצמו הוא מתקדם באמת ויכול להתקדם התקדמות ממשית.