למה מוותרים על השכל בשלבים הראשונים של הקשר בין גבר לאישה ומסתמכים רק על "כימיה מושכת"? הרי באיזה שלב השכל יכנס לפעולה, למה לא קודם?

מה הסיכוי שרק כימיה / משיכה פיזית תחזיק מים ליותר ממספר חודשים שחלקם מייסרים בלי השכל?

אולי אפשר לחשוב על אסטרטגיה חדשה: קודם שכל + "כימיה לא דוחה" בהנחה שהצירוף הזה יהפוך בהמשך ל "כימיה מושכת" - אולי אסטרטגיה זו יש לה שרידות ארוכה יותר?

תשובות אפשריות. 1. לא מוותרים מבחירה, ולא מתוך שכל, שהרי אם כך אז לא באמת מוותרים על השכל. דהיינו - המשיכה גורמת לנו לוותר על השכל בלי שכל. 2. השכל נכנס לפעולה כשהייחום המתמיד נחלש, קח תשובה מדעית, או תנסה למצוא תהליך שכלי, זה לא משנה. (או שכן, ואני מחכה להיפוכים). 3. אפשר לחשוב על אסטרטגיה, אבל אז זה אומר שהמשיכה לא באמת שולטת בך באופן חסר רסן, ואז זה אומר שממילא ה"ויתור על השכל", היה גם תהליך שכלי, כך שמעולם לא באמת ויתרת על השכל, לכן השאלה לא קיימת. ואם אתה מסכים שאבדן השכל בהתחלה, לא נבע משיקול שכלי, אז ממילא לא משנה כמה אסטרטגיות תתכנן, זה שוב יחזור לשלוט בך.

אורי מה זה מוותרים על השכל אין דבר כזה אנחנו מכירים אדם קודם כל שכלית הרי אנו לא פוגשים אדם ברחוב מתסכלים עליו שניה ומתפשטים נכון? אז קודם מדברים וזה שכלתני לחלוטין וגם אם יש כימיה באויר לא ממשים אותה. אגב אורי אני מזל תאומים אתה עם כל הרוחניות שלך בטח מאמין בכוכבים אז אני מזל תאומים ולעולם אני לא אסתפק בכימיה אני אדם שחייב אתגרים רגשיים ושכלתניים וכימיים כדי לשרוד יחסים כשהדגש הוא על שכלתניים

כשהוא אומר מוותרים על השכל, הוא מתכוון לכך שהתשוקה מסמאת את עיננו, ואנחנו לא רואים את הפגמים שבהמשך נראה כ"חסרונות", אם אצלך זה לא המצב - אז אשרייך.

ואת טועה, נכון שהשיחה כביכול קודמת להתפשטות, אבל יש "התפשטות בדמיון", כשאישה מביטה על גבר, ורוצה אותו למערכת רומנטית, היא מדמיינת אם היא בכלל מסוגלת להתקרב אליו גופנית, לא חייבים להתפשט בפועל, כדי לבחון קודם כל את המראה, לפני השיחה.

ובנוסף, הרבה פעמים בגלל שמשהי יפה, או מישהו יפה, אנחנו מעניקים לו תכונות שכביכול "נרכשו בשיחה" ולא באמת קיימות אצלו, רק בגלל המשיכה.

קובי, כמה נכון... וההיפך גם נכון וגם ההיפך שלההיפך... לעיתים בהפוך על הפוךאנחנו מעניקים תכונות טובוצ יותר למישהו שנראה בעינינו רע או לא מושך... כמעין פיצוי

כן, מתוך "רחמים", למרות שאולי האדם הזה בכלל לא זקוק לרחמים שלנו, ולא זקוק לכך שייחסו לו תכונות טובות. בעצם אנחנו מרחמים על עצמנו: ) יפה לראות לאיזה מחוזות השיחה נגררת: )

לא מסכימה עם הההנחה שלרחמים עלעצמינו... לעיתים וזה רק לעיתים... אוצה תחושה"מוטעית"נותנת צ'אנס ומקימה מערכת יחסים שבעולם האתרים ההיפראקטיבי לא היה מתאפשר...

קובי שאורי מדבר על השכל הוא לא יכול לדבר על תשוקה מסמאת את עינינו כי זה קורה רק במפגש הראשון ורק בשניות הראשונות שלה אחר כך אמורים להיות מהלכים נוספים אורי מדבר על חודשים אתה אומר חודשים התשוקה מסמאת את עיניך לא מקובל עלי ולא מאמינה בכך

אצ צודקת ריקי... כשמדברים על חודשים נכנספה לדעתי מרכיב ההתאהבות שיש לו גם מרכיבים מסמאים

ריקי, בחייך, את באמת חושבת שהתשוקה מסמאת את עיננו רק בשניות הראשונות ואחר כך זה תהליך שכלי? הרי מהרגע שהיא מתחילה לסמא את עיננו, עד שהיא "מפסיקה", עוברים שנתיים שלוש, זה לא עניין של "מסמאת" ואז "הכל שכלתני" ואם את לא מאמינה בכך - אז אמרתי לך - אשרייך, אני שמח בשבילך. אורי דיבר על אותם אנשים ש"מפשיטים בדמיון" את הדייטים שלהם, ורק אחר כך מפעילים את השכל, רק כמה חבל שהשכל שהם מפעילים, הרבה פעמים לא אותנטי בגלל אותו עיוורון של השניות הראשונות. וורדה, את לא חייבת להסכים, למעשה את חייבת לא להסכים! אבל כן, כשאת מרחמת על מישהו אחר, שלא ביקש את רחמייך, את מרחמת בעיקר על עצמך, לפחות את אמורה.

קובי אתה מפשיט יחסים לחלקים חלקים וזה לא נכון יחסים זה מכלול של דברים קשורים שהופכים שלם ואני לא מדברת על עם זה טוב או לא.

אני מנסה לבדוק את הנחות היסוד של ההודעות שאת כותבת. תגובות כמו "יחסים זה מכלול" "דברים קשורים שהופכים שלם" אלו משפטים מאד מופשטים שאי אפשר לעבוד איתם, במילים אחרות - את מעדיפה להתקע עם הנחות היסוד שלך, וזו גם בחירה טובה כשלעצמה, תתפלאי.

הנושא פשוט - או שהמציאות מורכבת הרבה יותר מסתם פרגמנטים ומקטעים ולכן אי אפשר לדבר עליה, אז שותקים, או שכן אפשר לדון עליה ברמה חלקית. אם את כבר טורחת להביא דיון כלשהו, טענה כלשהי על דבר מסוים, אל תתפלאי שמנסים לסתור אותו, ואל תגידי שאותו אדם "מפשיט לחלקים" כי את עשית את אותו הדבר עם הטיעון שהחל את הדיון הזה מלכתילה.

אתה מוזמן לנסות לשנות אותה

אני לא מדברת על רחמים קובי... בכלל לא. אני צדברת על לתת צ'אנס פנימי לאנדרדוג... ואצלי זה עבג

למה שתתני צ'אנס פנימי לאנדרדוג? ממה זה נובע? סיבה אפשרית היא רחמים. אשמח שתעלי אפשרויות נוספות, ומפורטות.

כי אולי מתחת לפסילה הראשונית עקב אי התאמה לסטריאןטיפ אנחנו יוצאים מהקופסה ומאפשרים פתיחות לדברים שממלאים אותנו יותר ולא היינו מגלים אותם בפסילה ראשונית

פעמים רבות גורמי הבלימה נמצאים מול העניים אך לא רואים או לא רוצים לראות - נגררים חודשים, מקווים - אך ממה שהתעלמנו - זה לא יתעלם מאיתנו.

השאלה המרכזית - האם האסטרטגיה שהצגתי יכולה לעבוד - קודם כימיה בינונית + נתוני טובים (שכל) כימיה משופרת בהמשך.

אורי, עזוב את האסטרטגיות לעסקים ולך עם הלב

אורי, הטבע הרבה יותר חכם מאיתנו, רוב המידע שאנחנו קולטים ומעבדים, במיוחד ביחסים בין נשים וגברים, הוא לא מודע. כימיה בין גבר ואישה לא קורית סתם, משהו בגנים שלך מזהה את ההתאמה (אפילו ברמה הבסיסית של חוש הריח - פורומנים שזה האינסטיקטים הכי קדמונים שלנו). לשכל יש מקום כמובן, אך כפי שאני רואה זאת הוא בא אח"כ בבירורים שאנחנו עושים מתוך האופן שבו פעלנו באינטראקציה. השכל משרת את הרצון ולא ההיפך, גם אם תשכנע את עצמך בשכל שאותה אישה נכונה בשבילך, אם לא יהיה לזה גיבוי של הטבע זה לא יעבוד.

אורי, כמה מחשבות:

קודם - כל, זה כיף לזרום עם מישהי שנעים לך איתה או עם מישהו שנעים איתו. לא תמיד מכירים בקלות מישהו / י כזה, וכשכבר מכירים, אז זה נעים להיסחף. זה לא בדיוק סותר את השכל. אנו גם רוצים ליהנות. אפילו אם במהלך הקשר יש ייסורים שקשורים לחוסר - ההתאמה וגם בסיומו. לא מעט פעמים התחושה היא ש"זה היה שווה". זה מתאים לנו לאותו זמן, בהיעדר משהו "יותר טוב" או בגלל שהיכולת / רצון שלנו לקשר יותר רציני או מבוסס אינם נכחים במידה גבוהה, מספקת, כדי שהשכל יתערב, כדי לוותר על קשר שנראה מבטיח "כימית", אך בעייתי "שכלית".

בהמשך להודעה הקודמת, במידה ואנו כן רציניים, אז אולי נצליח להימנע מלהיכנס לסערה - כימית וכו', מהשכל + הרגש, כי אנו לא באמת - באמת הכי רוצים את זה. אנו יותר רוצים משהו אחר, רציני יותר, מבוסס יותר.

כלומר: השכל כן נכנס, וזאת בהתאם לרצון שלנו. אם הרצון החזק שלי הוא ליהנות, אז זה שאיני מפעילה שיקולים שכליים מסוג אחר, זה לא ויתור על השכל, במובן ה"רע", אלא זה ויתור על השכל שיש בו שכל.

כיוון נוסף - הבעייתיות שיכולה להיגרם מזה שאנו שמים תשומת - לב יתרה על החסרונות היחסיים, למיטב זכרוני, נדונה בסדנת - הזוגיות האחרונה. כשאנחנו מאוהבים, זה לא שהשכל לא רואה את החסרונות של בת - הזוג (עשו על זה מחקר. לקחו גברים ונשים מאוהבות ונתנו להם לכתוב רשימה של החסרונות, והם לא התקשו), אלא המערכת - הרגשית גוברת ובוחרת להתעלם מהם, ובזכות זה אולי בכלל אנחנו מצליחים להתחבר למישהו. אחרי כמה חודשים, כשיש בינינו כבר היקשרות כלשהי והכרות כלשהי, אנו יכולים יותר לקבל חלק מהחסרונות, ואז אולי השכל פועל בצורה מיטיבה יותר, ולא בשיפוטיות חסרת - רסן.

דבר נוסף - הבדל בין בנים לבנות. בנות מאד "עובדות עם השכל" בזמן שהן מאוהבות. למעשה, זה חלק ממנגנון ההתאהבות. במחקרים בהם הכניסו בנות מאוהבות למכשיר FMRI,מצאו שכניתן להן להתבונן על תמונה של אהובן, מיד הזיכרון האפיזודי שלהן נכנס לפעולה ("מה הוא אמר לי" "האם הוא פתח לי את הדלת" "האם שילם עליי" וכו') - המנגנון האבולוציוני של גברים, גורם להם לחפש אישה שנראית בריאה כדי לשרוד הריון, ואילו המנגנון האבולוציוני של נשים גורם להן לחפש גבר שנראה שיישאר איתן לאחר הלידה. ולכן לכל אחד יש שכל שונה.