חשבתם פעם מהי התכלית (לשם מה) של הענישה?

יש כאלו שיגידו שענישה קיימת ע"מ למנוע פשיעה, כמובן שזו שטות כי הפשיעה הייתה קיימת תמיד ויותר מכך, אנחנו מענישים לאחר שהפשע כבר קרה (-:.

יש כאלו שיגידו שענישה קיימת ע"מ לשקם את האדם, אך אם נתבונן נראה שרוב הפושעים שנכלאו פעם אחת, יצרו קשרים עם פושעים, שיכללו את פשעיהם וחזרו לכלא לאחר זמן קצר, כך שהענישה לא ממש שיקמה אותם...

בימי הביניים היו מענישים ע"מ לשחרר את האמת (אינקוזיציה ועינויים) בכך הם האמינו שהם מצילים את האדם מעונשו של הגיהנום.. (גם ביהדות הרעיון של סכילה באבנים בעולם הזה ע"מ לחסוך סבל בעולם הבא - עדיין קיים הטקס הזה בזמן קבירתו של המת), אותם מסכנים שעונו היו מוכנים להגיד כל "אמת" שנתבקשו לספר רק ע"מ שהסבל יפסק, כך שכנראה שגם ענישה כזאת לא בידיוק הצדיקה את עצמה...

יש כאלו שחושבים שענישה היא בעצם הנקמה של החברה באדם על הסבל שגרם, אך בכך בעצם החברה השוותה את צורתה לדבר אותו היא שונאת ומתעבת...

אם כך, אז מהי התכלית של הענישה?

תכלית הענישה היא העונש עצמו. בדומה לאיך שהטבע פועל, שאם תפר את חוקי הטבע תענש, למה ככה.

מה אתם חושבים?

אומנם זה אחרי שהפשע קרה אבל זה דואג לכך שאחרים גם לא ירצו לעשות את הפשע

אם אתה רוצה למנוע פשע אתה צריך לעצור את הפושע לפני שעושה את הפשע...

אתה בעצם מדבר על למען יראו ויראו (יפחדו) לעשות את הפשע, אבל אם זאת הייתה התכלית של הענישה, אז למה לא להעניש אנשים באופן רנדומלי על פשעים שלא עשו, רק ע"מ ליצור את אפקט ההרתעה...

שים לב שאלתי מהי התכלית של הענישה.

כי אם להעניש רנדומלית, אז הפושעים הפוטנציאליים יגידו "מה זה משנה אם אפשע או

לא, העונש יהיה רנדומלי"

פושעים הם דווקא אנשים שבגלל שהחברה הפרה את חוקי הטבע לשיוויוניות החלו לפשוע כדרך הטבע כי זא לא פייר שלא כולם מצליחים או שיש רק מס' מקומות מוגבל של אנשים שיכולים לשלוט או להיות בעלי עסק או חברה ושאר האנשים חייבים להיות תחת מרותם. זה נגד הטבע כי בטבע כולם חופשיים אבל בגלל שאנחנו חיים בחברה ויש אנשים ומעמדים ששולטים בחברה מן הסתם יהיו אנשים שאין להם את היכולת להיות בעלי ממון כמוהם ולכן הם יפשעו. אבל זו לא פשיעה אלא פשוט היתמרדות. כי אין למעשה ברירה אחרת. לאותם האנשים. הם לא רוצים להיות עבדים כל חייהם ולשרת את כולם בייחוד שמצד שני מראים לך בטלוויזיה את כל האנשים המפורסמים שמצליחים. ויוצאות לך העיניים. אתה בחיים לא תרוויח 30 אלף שקל בחודש. ויותר.. אתה תמיד תיהיה עבד. ולא תוכל לצאת מזה. רק אחד מתוך מיליונים יוצא. אולי כמה. כי זה משרת את האינטרס של החברה לתת לך לחשוב שגם אתה יכול - אבל יש רק מס' מקומות מוגבלים. כל השאר סתם נאבקים - כי כמו בפירמידה זה מתחיל מאחד מלמעלה - ואז יורדים למטה כל השאר. פושעים הם אלו שראו את כל הדרך הזו ויודעים שהם לא יעשו אותה כשבסוף ילכו לקבר. וכשיש לאחד הרבה ולשני מעט - מן הסתם זה שיש לו מעט יהפוך להיות פושע. אבל למען האמת - זה שלא חלק עם האחר את מה שיש לו היה הפושע הראשון. כי הוא לקח כל כך הרבה לעצמו ולא השאיר לאף אחד אחר. הוא אילץ את זה שיש לו פחות לעשות פעולה. וגם כדי שמה שיש לו ישמר לו הוא המציא חוקים - וענישה - כדי שלא יוכלו לגנוב לו את הכסף. את מה שיש לו. וגם שלא יוכלו לעסוק במכירה של דברים מסויימים כדי לא להיתעשר ולגנוב את התודעה של העבדים בחברה לכיוונים אחרים. למשל אם סמים יהיו מאושרים במדינה - אז אף אחד לא ירצה לעבוד. פעם אפילו השתייה החריפה לא הייתה מאושרת היא הייתה בלתי חוקית, כי אם אתה שמח אתה לא הולך לחפש את השימחה שלך ע"י עשיית כסף. ע"י תחרות, אמביציה, אבל אם נותנים לך לחשוב שהאושר היחידי הוא רק כשתצליח בחברה מבחינת ממון, נותנים לך לחשוב שמי שיש לו כסף יש לו אהבה, בריאות, אושר, אז אלו שלמעלה בעלי הממון שולטים על התודעה שלך ונותנים לך לרוץ אחרי כל מה שהם רוצים, בנתיים הם יושבים בחו"ל בהוואי, ומסתלבטים. רק מחאה גדולה של המוני תושבים יכולה לעזור. ממש שביתה. עד המוות אם צריך. כי אלו לא חיים. עד שתיהיה שיוויוניות מוחלטת ולא יחליטו שעורך דין יותר חשוב מאשר זבלן - כי בלעדי הזבלן העיר לא תהיה יפה אלא מסריחה, ואילו העורך דין למד את סוד השקרנות ואומנות גניבת האמת ועל זה הוא מקבל כסף. על זה שהוא יכול לגרום להאמין מהי האמת ולסלף אותה. החברה יצרה פשיעה - ועונשים לא בשביל הפושעים - אלא בשביל האגודות שבחברה - המשטרה בראש ובראשונה - בתי הכלא - שיהיו להם עבודה, בתי המשפט - שופטים, עורכי דינים, עיתונות שמסקרת, כל אלו חיים על חשבון הפשיעה - שנוצרה בכוונה כי לא נותנים לאנשים לחיות, דוחקים אותם לפינה, ומנצלים את מה שהם עושים לטובת החברה. אילו לא היו עושים זאת החברה הייתה מרוויחה המון מאנשים כאלו בגלל המוח האדיר והמרדני שלהם, הם אף פעם לא מקבלים את מה שקיים. הם תמיד רצים אחרי החדש. ומה שלמדנו בחברה שלנו היא שהחדש הוא אסור ומגונה, נענשים בגללו, ואם אתה רוצה שלא תיענש - שתקובל - אתה חייב ללכת בתלם ובדרך שאומרים לך. אתה צריך להיות העבד של כולם. ככה מעריכים אותך. אבל אם אתה רוצה להיות אדון לעצמך - פתאום כולם מרימים גבה. לכן צרות העין שיש במדינה שלנו. אפילו כשאחד משלנו מצליח - מרים גבה, אנחנו מגנים אותו - לא בגלל שאסור - אלא בגלל שבתוכנו אנחנו יודעים שאנחנו גם רוצים אבל משהו בנו חושב שזה לא מותר.

איליה, התכוונתי להעניש באופן רנדומלי מבלי שהעם ידע שאתה עושה זאת. כמו שעיר לעזזל, למען יראו ויראו, אפילו לפני שפשע מסוג זה יקרה. כי אם הרתעה היא הסיבה לענישה, אז למה כל כך חשוב שנעניש את מי שעשה את הפשע? מבין?

אתגר. אני מסכימה איתך לגבי המלכוד שבו אנשים שנולדו חסרי אמצעים נמצאים.

יחד עם זאת מה שכתבת קשור רק בעקיפין למה שכתבתי.

אם אדם הולך וגונב כי אין לו במה להאכיל את ילדיו, הפשע הוא של החברה בה הוא חי.

מסכימה איתך בגדול שלפעמים אם אתה הולך ישר עם המעמד השולט, אתה תמיד תשאר עבד, ובכך אתה פושע כנגד עצמך וזכותך הטבעית להיות אדם חופשי ובעל שיוויון הזדמנויות.

למה בעקיפין? הרי זה הראה שהתכלית היא תכליתם של אלו ששולטים להישאר שולטים. אלא אם כן יש לך דבר נוסף להראות לי או להגיד.

וכמובן שזו הראייה שלי.

בעקיפין כיוון ששאלתי על מהות העונש, ולא על למה אנשים מבצעים פשעים, ומה האינטרסים של המעמד השולט. הרי גם בטבע אם תנסה לעשות משהו שהוא כנגד הטבע תענש, לדוגמא אם תנסה לעוף תענש בידי כוח המשיכה, לא ע"מ לחנך אותך, או למנוע מאנשים לנסות לעוף, אלא פשוט כי ככה זה.

אתגר אני אגיד לך למה אני כתבתי את זה, כיוון שאני רואה מסביבי אנשים שסובלים, אפילו מאד, ופעם היה בי הרבה מאד כעס על העולם שגורם כזה סבל, וחשבתי שזה לא פייר, וראיתי את הצביעות של החברה בכל העיניין.

היום אני רואה זאת אחרת, אני מבינה שהכל בידיים שלי, אנחנו חיים תחת חוקים מסוימים, ואם אלמד אותם ואדע אותם לא אצטרך לסבול, ואם אתעקש להתבצר בעמדתי, ולא אפתח את עיניי, אז גם אל לי להתפלא שאני סובלת...

אתה יודע שאי ידיעת החוק לא פותרת אותך מהעונש שלו?

אני יודע שמה שמלמדים אותך זה שזה בסדרלעשות הכל. רק לא להיתפס. כי אפילו אם הודת יענישואותך. ובחומרה. על חשבונך. לא סתם אנשים שבטעות דורסים אדם בורחים. נהיינו בעל כורחנו לחברה שמחפשת את הרע באדם ומחפשת להאשים אותו כדי שלא נראה את מה שפגום בנו. החוק היחידי שאני מאמין בו הוא הבנה. מי שלא מבין אי אפשרלהאשיםאותו שהוא לא מבין. זה לא כי הוא לא רוצה. ואם הוא קיים יש סיבה גם לזה.

לגבי אנשים שדורסים בטעות (פגע וברח), עצם מעשה הדריסה הוא העונש בעצמו, לדעת שהרגת או פגעת באדם אחר והרסת את חייו ואת חיי משפחתו.. כמו גם לחיות בפחד שהנה אוטוטו הולכים לתפוס אותך.. לא יודעת, לי זה נשמע כמו גיהנום, לא?

לי נראה שבכל יום אנחנו משלמים על מה שאנחנו לא מבינים...