ויולט, במיוחד בשבילך - על צניות והשכל שבה

כמו כל דבר בעולם הצורות, יש חלוקה לשניים. וגם הצניות מחולקת לשני חלקים, הומור ציני ורצינות צינית. הציניות היא ביטוי של שכל מסויים ביקום שמתבטא כמסר בצורה מסויימת.

הומור ציני פונה לאין שכל (לא רציונאלי וכו') ולכן מעורר חיוך צחוק וכו'

רצינות צינית פונה ליש שכל ולכן מעוררת התנגדות וכו'

ובסה"כ הציניות היא עוד דרך להעברת מסר.

מסרים מועברים אלינו דרך חמשת החושים ומפורשים על ידנו.

השימוש בציניות מבוצע כאשר רוצים להעביר מסר וכוונה בצורה סמויה.

ומה היופי בכך? שכל צורות המציאות מעבירות מסר וכוונה מסויימת "אחת" בצורה סמויה.

היינו, שהמציאות האחידה מעבירה מסר סמוי דרך הצורות, על כוונתה.

המציאות היא צינית, יש שבוכים ממנה יש שצוחקים ממנה, והיא בשלה.

וזוהי רק נקודת מבט אחת מיני רבות

והאמת מקיפה את הכל כולל ההפך של הדבר, בכל רגע ורגע

היי שלומי... גם אני עשיתי ש"ב.. וכשחזרתי ביקשתי לבדוק מה עומד מאחורי ציניות?.. ומצאתי שציניות היא דרך הבעה של התנגדות מתוכמת עם מציאות כשלהיא... שכן ההפך מציניות זה נגיד הומור בריא... הציניות מאפשרת לי לחוות דבר שהוא לא הגיוני מצד ההומור הבריא והרצינות שבדבר... ומאפשרת לי לצאת מהשכל ולהביע סוג של התנגדות.. מסר...

ציניות=נוהג בציניות, עוקצני, סרקסטי, לעגני, לועג, לגלגני, גס - רוח, מזלזל, חסר נימוס, קטן - אמונה

לכן ההיפך מציניות זה: כבוד, כיבוד, הקשבה, נימוס, וכו'

וחשוב להבין שהמציאות היא בעיני המתבונן

זה מה שיפה בה.. העוקצנות.. המסר הכפול.. ומודה שאני משתמשת בה לעיתים... היא לא מגדירה אותי.. היא חלק ממני...

בצלאל... תודה שאתה ציני לפעמים... מה רע בזה?... זה יפה...

כן, גם אני חוטא בזה!

אבל בעקבות שיחתינו המודעות שלי לנושא גדלה

אני לא רוצה לסלק אותה בכלל... אני רוצה לקבל אותה באהבה... זו לא דרך התקשורת שלי אך היא מבקשת ביטוי אני אתן לה במה...