לפי איך שאני מבינה כרגע, המוח הוא כמו "תוכי", אם הוא כל היום ישמע הרצאות שכדאי להיות אריה, וכמה שזה טוב להיות אריה, בסוף הרצון הכי חזק שלו יהיה "אני רוצה להיות אריה".

כך כאשר האדם כל הזמן שומע הרצאות על האמת וכמה שהיא טובה, כך הרצון של האדם גדל והוא "רוצה לדעת ולהבין את האמת". אבל האם יש הבדל בין הרצון, אני רוצה להיות אריה, לבין הרצון אני רוצה להבין את האמת?

מצד האמת זה לא משנה, זה כמו ההבדל בין כסא x לכסא y.

היי אמיתית ותראי שאין שאלה, ברור שיש הבדל, מה זאת אומרת? את רוצה להיות אריה? (-:

אז ככה מהבנתי, פרספקטיבה אחת כל רצון הוא שונה, ויש הבדל בין רצון לרצון.

פרספקטיבה נוספת, שורש הרצון הוא אותו השורש לכל הדברים כולם, כך שלא רק שאין הבדל בין רצון לידיעת אמת לרצון להיות אריה, אלא אין הבדל בין מה שנקרא רצון למה שנקרא אריה או נקרא שולחן או אמת.

בהבנתך את זה, אם תבדקי את השורש של כל דבר, אכן תגיעי לאותו מקור להכל, ואז ההגדרות, לא תהיה לך אחיזה בהן, פחות גבולות, יותר אחדות.

זה מאפשר שחרור מאחיזות שונות בנושאים שונים בחיים, שלא משרתות אותך יותר, לחוות יותר את האלוהית שאת שלא מגבילה את עצמה, ובו בזמן מעדיפה לרצות לחשוב שיש הבדל בין רצון להבין את האמת, לבין רצון להיות אריה...

זה מאפשר שחרור מאחיזות שונות בנושאים שונים בחיים, שלא משרתות אותך יותר, לחוות יותר את האלוהית שאת שלא מגבילה את עצמה, ובו בזמן מעדיפה לרצות לחשוב שיש הבדל בין רצון להבין את האמת, לבין רצון להיות אריה

עד כאן ציטוט של ענבל ה"יו

ואני גם פעם היתה לי את אותה

שאלה של ענבל, אם אני כל היום ישמע הרצאות על חסידות או אריה או כסף אז אני ארצה אותם יותר, וחבר שפך קצת אור על

השקפותי המפגרות ואמר לי שההרצאות על כל דבר והדבר עצמו הם שני דברים שונים גם בבחינת הרצון שלהם רק שיש סיכוי סביר שהרצון להבין איך זה להיות אריה או באחדות תגרום לי לרצות להשתמש בשכל שלי שהשגתי עד כה אע"פי שעדיין אינו באחדות ואעפ"י שכל הסימנים מראים שאינני אריה עדיין ובכל זאת אנסה להיות משהו אם זה או משהו אחר, ולכן אל לי לפחד לשמוע הרצאות או לנסות להשיג איזה שהוא רצון, רק שבאמת ישנם רצונות שאינם משרתים אותנו כביכול ולכן לא המשכנו איתם עד הסוף, אבל הדעת להשיג את האחדות לא נראה לי שהיא עומדת בקנה אחד עם שאר דעות שמובילות לרצונות אחרים כמו להיות אריה

הבנה נוספת שעלתה לי, שככול שהרצון שלנו להבין את האמת גדול, כך ההבנה שלנו תגדל.

הרצון להבין וההבנה הולכים יד ביד.

אם אדם אומר שהוא רוצה לדעת את האמת, אבל בתוכו הוא לא חש את הרצון העמוק להבין את האמת, אז הוא יבין במידה שהוא רוצה.

כי מדוע שנבין אם אין לנו את הרצון העמוק להבין?

מודה ומתוודה שעדיין אוחז בקליפות

ככל שמתקרבים יותר שמים לב להתנגדות העזה יותר של הרצון של האני המצומצם, שזה סימן טוב, שהוא מאויים. כמו שאמרת המציאות נותנת בדיוק כפי שהאדם רוצה. וההתנגדות היא לא באמת התנגדות, היא רק כביכול, כשמרפים פשוט מהאחיזה.

ועד שלא מגיעים עד הסוף כפי שאמר לי א' ממשיכים לדחוף, יש שיפרשו באמצע, הן מחמת החשש מהעלמותם והן מכך שהשיגו לעת עתה מה שרצו וכו'

אביבה היקרה, ושלומי המתוק הרצון הוא שלמות החיסרון=שלם

ויש כאלה שיגידו אולי המורה לא טוב, אולי הלימודים לא טובים, אבל האם הם באמת רוצים לדעת את האמת. כאן מה שחשוב זה התלמיד, ומידת הרצון שלו

מישהו פה הגיע לאחדות?

אביבה, כשאת רוצה לדעת את האמת, אז אם היית יודעת אותה לא היית מחפשת (אולי).

אבל מכיוון שאת מחפשת את זה זה אומר שאת לא יודעת מה את מחפשת! זה כמו לחפש בעל חיים שאמרו לך שקוראים לו xfslex, ואת לא יודעת איך הוא נראה ואת הולכת לחפש, אבל את אפילו לא יודעת מה זה.

אז מה את אומרת? מה זו האמת שאת מחפשת? אשמח להבין אותך.

תגידווו מישהו פה מבין את עצמו עד הסוף / הגיע לאחדות??? או שיש לכם מה לומר רק כשיש לכם פנינים שמחוברות בצורה מקצועית?

הי ענבל, כשאני חושבת על כך, כמו שאמרת, אני לא יודעת מה אני מחפשת. כל מה שיש לי זה תיאוריות שקראתי ושמעתי מאנשים אחרים שסיפרו על האמת שלהם. וכמו שכתבת אני מחפשת משהו שאני אפילו לא יודעת מהו. ושאני אפילו לא יודעת אם הוא בכלל קיים, ומהו, ומה בכלל הוא יתן לי אם אני אדע אותו. אבל מצד שני, יש משהו בתוכי שמניע אותי, שאומר לי, לכי לפה או לשם, יש משהו בתוכי שאוהב לשמוע ולקרוא על השכל של האחדות. בעיני כרגע השכל של האחד, ההבנה שהכל אחד, גורמת לי לרצות אותה ולאהוב אותה. כך שיש כאן סתירה, מצד אחד אני לא יודעת מה ההבנה של "האמת" תתן לי, אך מצד שני הרצון שלי להבין את "האמת" מניע אותי