קראתי הפנמתי ועוד אבל פתאום כל מה שהייתי וידעתי נמחק ונשארתי רק אם השקר כלפי עצמי אני חייב לדבר אם משהו בפתיחות ולא על תגידו לי פסיכולוג

הכל נשמע ממש יפה אבל במציאות של ימינו, בני האדם כל כך אכזריים אחד כלפי השני... השאלה שלי היא איך בן אדם יכול לראות את הטוב בדברים או להאמין שלא משנה מה יהיה טוב אם במשך שנים הוא דחוי, אם במשך שנים הוא מרגיש שהוא לא טוב הן מבחינה חיצונית והן מבחינה פנימית ולא כי ככה הוא הרגיש תמיד אלא מחוויות, מתגובות ומהיחס של הסביבה.?! אז הכל טוב ויפה כאשר מדובר באדם שפחות או יותר מקבל את המעט שהוא מבקש אך הבעיה נוצרת כאשר אדם רוצה משהו שהוא בסיסי לחלוטין אך בשל דחיות וכדומה אותו אדם מאבד לחלוטין מהאמונה בעצמו וגם כאשר מחליט לשנות אז זה כבר מאוחר וחסר תועלת...

האדם אינו יודע תמיד מהי האמת האמיתית לעיתים האמת נסתרת מהאדם. ומחשבות האדם בנויות על שקר ללא שידע כלל על האמת האמתית במשך כל חייו. מה זה אומר על אנשים כאלה? על הבטחון האמיתי שלהם? שהם לא חיים נכון? הרי יש הרבה אנשים כאלה מסביבנו.

אתה מדבר על הבטחון האמיתי שהאמת מעניקה לאדם. הרי כולנו בסה"כ כמו בובות על חוטים ואין אנו יכולים לשנות דברים שהחברה מכתיבה. האמת מתסכלת, לכן כניראה אנשים מעדיפים לשכנע את עצמם שהם טובים / חזקים / חכמים יותר.

אתגר אהבתי את הסתכלותך. מי לא רוצה להשיג את מה שהוא רוצה יותר טוב?

כלומר החסינות הנפשית הזאת, היא, לדעת מה שאתה רוצה ולדבוק בזה, לא משנה מה, אבל אם מה שאתה רוצה ישתנה, אז איפה החסינות????

שזה בעצם מה שאמרת וגם שלומי אמר וויאולט וגם אני חושבת, להיות חסין נפשי, זה משהו אחר. ובכל זאת, החוסן הנפשי יכול להתפרש ככה או ההפך, תלוי ברצון האדם, בתנאי והוא כבר מכיל, ומחובר לאחד, כפי שאתגר כתבת: מי שבאמת מחובר לחלוטין גם לא צריך לעבד כי הוא יודע שהוא לא ייעקר משם (-: :

כבנאדם הוא בנאדם של ידע וכל מיני נוסחאות ומישפטים שהוא שמע מפה ומשם ואין לו היתנסות אמיתית וניסיון משל עצמו אז הוא יקח דברים ללב וזה ברור כי אין לו קרקע התנסותית בלב והא מחפש את הקרקע במוח ונדבק למישפטים ולמילים שהוא שמע. ואם מישהו יחליף לו את התכולה ויגיד משהו מנוגד הוא יקבל כאפפהה כי זה סותר את כל מה שהוא ידע ובעצם הבית שהוא בנה מסתבר שלא נבנה במקום המתאים. אבל מי שההיתנסות שלו אמיתית והוא חווה על הבשר אין לו מה לקחת את הדברים בצורה אמוציונלית. אני חושב שזה נכון רק מבחינתי הייתי משנה את הסוף - כי עצם המילה מעבד מראה שמשהו קורה מתחת לפני השטח בתת מודע אז כבר ישנה טיפטיפה רעידה. הייתי אומר לא מעבד בכלל אלא יודע את האמת ואז מה צריך לעבד. למרות שמשיפז היתכוונה לדעתי למעבד בקטע החזק שלנו - ההוויתי שמחובר באמת לקרקע. אבל מי שבאמת מחובר לחלוטין גם לא צריך לעבד כי הוא יודע שהוא לא ייעקר משם (-:

משיפז

העמקתי את מה שכתבת.

והרחבתי את עצמי...

... שחר אתה הסברת את הלמה נכון להשתמש בשכל, כשהשכל... מבחינתך הוא עוגן לחוסן הנפשי

לא כתבתי על למה נכון להשתמש בשכל

זה גם לא הנושא

לא כתבתי שהשכל הוא עוגן כלשהו

ומצד שני גם הבהרת שאין מנוס מהרגש ומההתכללות זה בזה...

שחר, הקושי שלי להבין מה הפואנטה בדבריך נובעת מהעובדה שאתה מדבר הרבה מילים לכיוונים שונים עד שנשכחת השאלה..: )

...

אני כתבתי כי רציתי להעמיק את דבריך

ופשוט פירקתי לחתיכות את מה שכתבת

אני אשתדל אולי למנן את הכתיבה שלי בכדי שיהיה יותר קל

מציעה לך להתמקד. כמו שאומרים: "פרה" "פרה". מוכן לענות לי על מה ששאלתי מהתחלה?

מה שכתבת זה חלק מחוסן נפשי

ובהחלט תורם לו

"מחוסן נפשית" = אדם שלא לוקח דברים שנאמרים לו ישירות כתורה מסיני, ובוודאי שלא מושפע רגשית ממלל לפני שהוא "מעבד". שלומי אמר: אותו אדם שלא לוקח דברים שנאמרים לו ישירות כתורה מסיני=חלש נפשית.

כי הוא בחרדה תמידית שיש אפשרות שהוא יקח דברים כתורה מיסיני. רציונלית. שלומי הבאת הסתכלות הפוכה. והסברת. אהבתי (-: זה מזכיר לי שאין בנושא טאבו, נכון או לא נכון. שחר אתה הסברת את הלמה נכון להשתמש בשכל, כשהשכל מבחינתך הוא עוגן לחוסן הנפשי, ומצד שני גם הבהרת שאין מנוס מהרגש ומההתכללות זה בזה. שחר, הקושי שלי להבין מה הפואנטה בדבריך נובעת מהעובדה שאתה מדבר הרבה מילים לכיוונים שונים עד שנשכחת השאלה..: ) מציעה לך להתמקד. כמו שאומרים: "פרה" "פרה". מוכן לענות לי על מה ששאלתי מהתחלה?

מה הבנת?

הבנתי אותו

היא דיברה על משהו שכלי שניסתה להבין ונתתי לה הסבר כלשהו

והוא כתב את מה שאני כתבתי במילים אחרות

מה לא ברור אחי? הרבה סיפורים והיכן השאלה? תמקד אותה

אני לא רואה את זה ויאולט

זאת הסיבה שביקשתי הסבר

שחר אם תשים לב מה שמשיפז אמרה ומה ששלומי אמר זה אותו דבר...

לטעמי כתבת על נושא אחר והשתמשת במילים של נושא המקורי

תסביר אם אתה רוצה את מה שכתבת

במקום סיפורים, תשאל מה לא מובן?

שלמה תסביר על תפציצ לקחת לכיוון אחר

אדם שלא לוקח דברים שנאמרים לו ישירות כתורה מסיני=חלש נפשית.

כי הוא בחרדה תמידית שיש אפשרות שהוא יקח דברים כתורה מיסיני.

אני אוסיף משהו אחד לגבי ההשפעה אחד על השני.

לפי תורה רוחנית כלשהיא

אנחנו חיים בתוך מארג. כל מה שקורה בחוץ

וכל מה שאת עושה למארג את עושה לעצמך

מה שאת מסכימה לעשות לאחרים את תהיי מוכנה שיקרה ברמה יותר עמוקה לעצמך

וזה בסופו של דבר זה יקרה

אז כדאי להיות טובים

כי אנחנו מטביעים אחד את השני במים מלוחים

משיפז

מים מלוחים זה מושג מאחת התורות של רבי נחמן

אני לא יודע אם יש דבר כזה מחוסן נפשית

אך יש דבר כזה מאוזן נפשית

כמה שהאדם יותר מאוזן ויודע את מקומו האמיתי

הוא פחות נסחף או מושפע

חוטי החשמל שלו מחוברים ולא מחפשים הזנה לא הכרחית ממקור חיצוני

אדם כזה מנהל מערכת יחסים עם עצמו ולא עם העולם

אנשים במקום שינהלו מערכת יחסים עם עצמם

הם עושים אותה עם אנשים. לכל אחד יש שלוחות של עצמו שהוא יוצר לעצמו.

ואחרי גיל מסויים זה כבר חלק מהאדם עצמו

ואני מתייחס רק לחוטי החשמל שאמורים להשאר מחוברים בפנים

לדוגמא:

להבין מניעים של מישהו אחר, למה אמר מה שאמר ולמה משהו קורה לו, זה חוט חשמל שמחובר במקום הלא נכון. כי את מאבדת את הכסא שלך. במקום להבין את עצמך ולהוציא את המקום שלך לפועל

וגם בדוגמא שנתתי אם אדם החליט שזו מטרתו, להבין אחרים. זאת בחירה שלו. לא שללתי את האפשרות שזה יקרה. רק שבהרבה מקרים אנחנו מנסים להבין אנשים אחרים. כי יש לנו פלונטר בחוטים. אנחנו לא ממש מחוברים לרצון שלנו ולמניעים שלו.

אם לכל אחד מאיתנו היה לחשן שהיה לוחש לנו מה אנחנו באמת רוצים מאנשים אחרים בכל פעם שאנחנו מתייחסים מהם.

היינו מבינים שאנחנו בכלל רוצים משהו מעצמנו ואנחנו מדברים אל הקיר.

שלא תביני אותי לא נכון, לא התכוונתי לא לנהל מערכות יחסים

אז על פי הבנתי את דבריך, כל אדם בטבע שלו בנוי כך שיושפע רגשית ואז ממילא, אין דבר כזה "מחוסן רגשית" כי כמה שאדם לא יעבד את המידע רציונלית, טבעו להיות מושפע ממשהו. השאלה שעוררת לטעמי היא ההסתכלות והברור הפנימי לגבי שאלה: האם ישנו מצפן פנימי, רגשי ושכלי בו זמנית המוביל אותו להתפתחות? שחר, אני מבינה שאפשר לקחת את הדיון להמון כיוונים אבל במידה ואתה עונה תתיחס עינינית לכיוון הזה, אלא אם רצונך להוליך לכיוון אחר: ).

אדם שלא לוקח לעצמו מה שנאמר לו כלל, אלא מקשיב להם

במטרה להבין מה אומרים לו ומה הכוונה, לא מה הוא אמור להבין.

כי הוא משתמש בהבנתו ולא מצפה לקבל אותה מאחרים

רגשית.

קשור לנקודה הראשונה

של התלות שלנו בהורה או לדוגמא במקור עליון חיצוני לנו שיתן לנו תשובה

או יגדיר עבורנו את עצמנו

השפעה רגשית היא כשאנחנו משוכנעים ברמה עמוקה יותר

שיש שותפות ביננו למישהו אחר

שותפות שלא באמת קיימת או לא לפי ההגדרה שלנו

ולכן אנחנו מושפעים רגשית

"מחוסן נפשית" = אדם שלא לוקח דברים שנאמרים לו ישירות כתורה מסיני, ובוודאי שלא מושפע רגשית ממלל לפני שהוא "מעבד" אותו רציונלית.

מה דעתכם?