הפחדים, אחרי שאנחנו שולטים בהם ולא הם בנו, נשמח לרצות אותם כחלק אהוב שלנו. חלק מהתפקיד שלהם לבדוק האם אנחנו באמת רוצים, אולי.
מזכיר לי כשהיה לי כלב, 50 קילו בערך, הוא מידי פעם בחן את הגבולות שלי, והיה בודק מה מצב המנהיג, למזלו הוא נפל על אחד שיודע קצת להתאבק, והייתי מחרפן אותו, הוא היה נגנב, עד שבסוף הבין מי הבעל הבית, נרגע. ואז לא היו נסיונות שלו, ואז אני הייתי מגרה אותו קצת לבחון את הדברים. בקיצור, להיות גם המנהיג של כל כולך