יש לך כמה אופציות על המטבע, יש לך אפשרות לבחור אופציה, ולדעת שכל האופציות קיימות. (-:

שני צדדים למטבע, כשאתה בוחר בטוב, אתה מודע רק לצד מסויים של המטבע, תבדוק ותראה שהטוב שבחרת הוא גם רע, אם תפעיל השכל יותר, היינו, להציף את הלא מודע שלך.

להיות מודע למה שלא היה ידוע.

תת מודע, לא מודע= מה שאיני מודע או יודע

שלמה זה שאני בוחר בטוב אני בוחר בטוב, וגם אם בוחרים ברע בטעות או לפעמים תמיד אפשרי לחזור לעשות טוב ומעשים טובים נקודה. (-:

שלומי, ברגע שהבנת שתמיד יהיה הבדל בין יש לאין בין טוב לרע, כל עוד יש מודע כלשהו שיודע משהו ולכן מטבע הדברים תמיד יהיה גם רע, מהמקום הזה, תבחר לעשות טוב - אם בא לך כמובן, לא חייב, שלעשות טוב בין היתר, זה לעזור לאחר להרחיב את ההתבוננות, את ההבנה, למרות שגם את זה אפשר לשפוט כדבר רע, הכוונה לצאת מהבלאגן של עצמו, כפי שאתה מצליח!

כל אחד ומה שהוא מבין כטוב יחסי, שוב! תמיד זה יחסי, אלא אם כן נעלמת (-:

לירן בעצם זה שאתה בוחר בטוב אתה בוחר ברע, ואתה עושה רע בכל מקרה. עצם קיומך הוא גם רק רע.

אם לא הבנת, יצר הרע הוא להפריד, וזה מה שאתה עושה בכל רגע, ובבחירת הטוב יצר הרע הוא רע מאד (ארור המבדיל בין קודש לחול (-: ) ומה טוב בבחירת הטוב, שטוב מזוייף אף פעם לא יספיק לאדם עד שינוח על טוב אמיתי...

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתֵּן כּחַ לְהַיֵּצֶר טוֹב לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרָע וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע' וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בְּכחַ. (-:

אני בעד (-:

שכולם יעשו מה שבא להם, אני התפקיד שלי גם אם אני טועה לפעמים לחזור לטוב. (-:

לירן, מסכימה איתך לבחירה לעשות רק טוב עד כמה שניתן, אבל אם כולם יעשו רק טוב, אז כבר לא יהיה הבדל בין טוב לרע, ואז לא נוכל יותר לעשות טוב! אז זה מושלם גם לא לעשות כלום, אבל אז גם אין משמעות ל"שום דבר"...

האמת שצריך לבחור מכל הבילבולים בטוב, והעיקר לא לעשות רע חס ושלום. (-:

שלומי, אמת=אין!

יש אמת אין אמת, יש הבדל אין הבדל.

מה האמת שלומי? האם זו לא רק מילה?

האמת היא אולי המשמעות עבורך לדבר ה"מהותי" ביותר? אם כן מהי מהות? האם זו אמת? או שמהות היא עוד מילה שניתנה לה משמעות יותר מ...

האם זו תחושה? ידיעה? אמונה? ומה ההבדל בין כל הנ"ל?

האם תוכל לתת הגדרה ל"אמת"? מה השאלה המדוייקת?

שלומי, לפי הבנתי האמת היא בתוכנו כל רגע חדש. ברגע שחווית את באיזושהיא רמה את הלא מוגדר יחד עם המוגדר ואתה מכיל זאת כל רגע, כל ההגדרות הן כבר מימקום של חוויה פנימית שונה, אני לפחות ככה חוווה את זה ואז השאלה המוגדרת יכולה להישאל אבל משהו פנימי יותר "מדריך" והראיה מתחדדת כלומר קוראת הבנה וחוויה של השאלה. אני רוצה לאמר שכל רגע מתרחש - ניתוק וחיבור מחודש. כמו בחדר כושר אתה עובד על השריר עד שהוא מתפתח... ואתה אז יכול להפסיק לעבוד על השריר ולהיות שלם כי הבנת. וכשבא לך פתאום לפתח שוב את השריר אתה פשוט עובד עליו שוב כי זהו רצונך.

ולמה התקרבות והתרחקות הן היינו הך?

כי כאשר אני מתרחק, אני מתרחק ממשהו מוגדר, ולכן מהצד הזה אני מתקרב אל הלא מוגדר.

וכאשר אני מתקרב, אני מתקרב לדבר מוגדר, ולכן מהצד הזה אני מתרחק מהלא מוגדר.

ומשהו שהוא באמת לא מוגדר, לא ניתן להתרחק ולא ניתן להתקרב אליו, כי הוא לא נמצא בשום מקום, ובכך בעצם, לא ניתן לדעת באמת כמה רחוק או כמה קרוב אני אל הדבר.

והלא מוגדר הוא בעצמו מוגדר ע"י המוגדר, והכוונה ללא מוגדר אמיתי.

השאלה שאני שואל את עצמי, אם הלא מוגדר האמיתי לא נמצא במקום ובזמן, אז למה אני טוען שאני מחפש אותו? או אולי אני לא באמת מחפש אותו, אלא רק לבוש שלו, או איזו סוג של פנטזיה?

ומה האינטרס שלי לא למצוא אותו? או אולי יותר נכון, מה האינטרס שלי למצוא אותו?

ואולי עצם זה שאני מחפש אותו, אני לא מוצא אותו?

ואם לא אחפש אותו, זה עצמו חיפוש שלו?

מה האמת?...