היי אליעד

מספר שאלות:

1. לגבי הצמצום והחלל הפנוי:

ההשקפה ברורה, כלומר אם נניח יש אינסוף אז איך הוא יכול להצטמצם לעולם (עקב הבריאה)

אם יש צמצום אז אין אינסוף.

אך יש לי מספר רעיונות איך הם יכולים להתקיים ללא ההגדרה הזאת, אשמח אם תוכל להסביר לי מדוע לדעתך הם לא נכונים

א. יש יישות אחת מחוץ למקום והזמן שמתקיימת במקביל לעולם.

ב. יש יישות אינסופית שבתוכה יש את העולם (כמו בציר זמן אינסופי שמכיל בתוכו קטעים של זמן סופי)

2. לגבי הבחירה:

רבי נחמן אומר שבעתיד תבין שאין בחירה.

כלומר, הוא מבין שכל מה שקורה לא קורה סתם והכל עקב כך שהיישות הראשונה רוצה ולכן היישות הראשונה רוצה שכל העולם מלבד רבי נחמן, לא אמורים להבין את אי הבחירה. כלומר, הוא היה צריך להבין שמתי שהיישות הראשונה תרצה (התגלות המשיח) אז יובן העניין לעומקו, אז מדוע ללכת נגד היישות הראשונה? הרי מי שיש לו שכל ומבין שהכל זה מה שהיישות הראשונה רוצה, אז גם לא להבין זה משהו שהיישות הראשונה רוצה לא?

3.נניח והכל אחד, מי אמר שאין אינסוף יישויות שהכל אחד שמכילות את היישות הכל אחד?

תודה

@מטיס:

קיום = בתוך מקום וזמן - ראה הראצות בנושא

ישות שבתוכה נמצא העולם = בתוכה המקום והזמן = היא מחוץ למקום ולזמן= היא לא קיימת

לגבי רבי נחמן, הוא עצמו אמר כדבריך, שהוא רוצה את מה שהישות הראשונה רוצה, שלא כולם יבינו + הוא זורם עם זה שהיא גם כן רוצה שחלק יבינו

כאשר הכל אחד, אז הכל קיים וגם קיים מה שאמרת וגם היפוכו...

@אליעד: (-:

תלוי מאיזו פרספקטיבה מסתכלים.

כלומר, נכון שצריך להיות משהו כמעין מחוצה לו על מנת שהוא יכיל את המקום והזמן.

אך בפרספקטיבה של אדם יכול להיות יישות אשר מכילה בתוכה יישות אחרת. כלומר אם מסתכלים מחוץ להכל נראה שהיישות מכילה את היישות השניה, אך אם נסתכל מנקודת המבט של היישות הראשונה היא רק קיימת.

תובנה שגיליתי היא: שכמעט בכל דבר ניתן להוכיח דבר והיפוכו ולפיכך או ששני הדברים מתקיימים בו זמנית או ששני הדברים לא מתקיימים והמסקנה לא נכונה. האומנם אחדות מסדרת הרבה דברים, אבל ההפך של האחדות היא, אין אחדות שהוא צמצום ולכן שני הדברים האלו צריכים להתקיים בו זמנית על מנת להגיע לשלמות: )

רבי נחמן: " נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם ו השם יתברך שהוא סובב כל עלמין מסבב גם על החלל הפנוי" כלומר בסופו של דבר האל משליך את עצמו אל תוך עצמו, ומכאן הדרך לקריסה, ל" שבירת הכלים", קצרה וסלולה, שכן אם נודה על האמת ולא ניתלה בתירוצים כגון האור גדול מדי, הכלים עבים או קטנים מדי וכו', הסברים אלה, נכונים ככל שיהיו, לא יכולים להעלים את האמת הפשוטה והלא נעימה "שהמלך הוא עירום", שהאל לא יכול להכיל ולזקק את עצמותו

אני לא כל כך מבין, אבל נראה לי שמישהו נכנס קצת לסטרס מהאלוהים

אבל נראה לי מה שאמרו המלך הוא עירום, נאמר על מלך בשר ודם, והכוונה שמרוב שיש בו נפרדות בלי אחדות אז הוא כאילו נשאר ערום כי, כל הנפרדויות האלה אינן מתלבשות עליו, ורק בשר ודם שייך בו הנפרדות האמיתית אצל אלוהים, יש רק אחדות אמיתית. ו

ואיך אנחנו כלים יחסית מצומצמים יכולים בכלל להגיע להשגה אמיתית אם אלוהים יכול או לא יכול לזקק את עצמותו"

וגם לא הבנתי איך האל משליך את עצמו?

האדם הוא המראה של האלוהות

והוא תופס את עצמו דרך האדם ועיין בסיפור ממלך עניו