עוד בזבוז זמן חסר תועלת.

הכל מתנקז לזה שכל דבר והיפוכו, כל פעולת הופכיות יש לה הופכי והיא שוויון.

הפחד הוא כצמצום של ביטחון.

הביטחון הוא כצמצום הפחד.

וגם מהצד השני: מרוב פחדים האדם בטוח שהוא מפחד (ביטחון), ומרוב ביטחון האדם כבר מפחד מעוצמות הביטחון (פחד).

משחק סכום אפס.

לכן, גם אם האדם לאט לאט או מהר מהר יבין את עצמו

זה לא משנה.

הוא יגיע להגדרת הקוגניציה שלו.

וגם אז הוא לא ירגיש טוב.

מכיוון שאין לאדם יכולת לחוש שהוא גם מפחד וגם בטוח, וגם רק מפחד, וגם רק בטוח. וכולי.

הוא לא מכיל את כל האפשרויות האפשריות.

בוהה בסלוגן, 'הכל אפשרי' כסומא דפקט מהיסוד.

לא מבין שכל מה שהוא לא הוא - ההרחבה של האני המצומצם שלו -

עושה לו גזלייטינג ומתעלל בו.

התעללות אחר התעללות חסרת תועלת או תכלית, רק לשם ההתעללות.

האדם יכול להתחנן לפגוש את הממונה על השכל שלו, זה שמזרים ציווים מחויבים - בכדי לשאול למה? Why like this?? איזה דפקט מינה אותך לאחראי? אולי אתה לא האחראי? אולי אתה האחראי זוטר על הרדיפה אחר רצונות רק כי אין מישהו אחר? כי מי שממונה מעליך נוכח - נפקד חי בסרט של הכל אפשרי. מאדר פאקר.

עצתי אליך - תקבל את חוסר האונים התכליתי של קיומך, תשיג דברים אחרים חסרי תועלת.

תקנה מלתחה חדשה, תקנה קורס לחימה משולבת, תקנה קורס אגרוף, שלם למישהו שתרביץ לו, לא משנה מה - הכל אותו דבר. הכל יניב לך את הכלום חסר התועלת בדיוק כמו שיחה עם החכמולוג הכל אפשרי.

חחח