הטיעון ש A לא בהכרח גורם ל B,

ושיש אפשרות שזה A פלוס X כלשהו - שיחד גורמים ל B,

מעלה את האפשרות ש X=B, ואז A פלוס B גורם ל B, ובמקרה ש A=0 האפשרות ש B הוא הגורם ל B, או אולי לעוד B, כלומר, B בעצמו גורם ל B מוגבר.

וכל זה בהנחה, שיש B מוגדר,

ובכדי להגדיר את B, פתאום ההיפך מ B או כל מה שאינו B - נכנס לתמונה.

ובכדי להגדיר את B באמצעות כל מה שאינו B, פתאום מגיח משתנה חדש אשר מתאר את ההבדל בינהם (נקרא לו Q). וניתן לנתח את האפשרות ש Q גורם ל Q לפי הנ"ל.

וגם ה Q עצמו מוגדר ע"י כל מה שהוא לא, ההופכיות שלו. וההבדל החדש בין Q להופיכיותו - נקרא לו O.

ואז,

גם 0 גורם ל 0

גם 0 גורם ל Q

וגם ה Q עצמו גורם לכל ה Q האחרים.

וכשההדיוט המשוגע המצוי - כמוני,

לא בטוח ש 0 שונה מ Q,

ולא בטוח ש 0 שווה ל Q,

ומתנהג כאילו הוא כן בטוח, משקר, ומנחית לעצמו פקודות רדיפה אחר הוכחות המנציחות ש 0 שונה מ Q,

רדיפה אחר צורות B (או ההיפך מ B) באמצעות השגת A (או ההיפך מ A) כתנאים מקדימים-

כי אין ביכולתו המוגבלת והשגיונית לדמיין ש 0 שווה ל Q,

הוא שוחה באומללותו,

אשר נידונה לכאב מוגבלות קיומו:

ההנחה שרק A שונה מ B, ולא גם שונה.

ההנחה שהציווי שהשכל מצווה עליו- הוא מחוייב ולא אפשרי.

וכל זאת ועוד בליל שטויות, קשקושים וחרטוטים,

הן מנת חלקו. שכל שמתנהג כמחוייב,

שכל שמניח שהמחוייב שונה מהאפשרי,

ואין בילתו.

אין, לא קיים! יותר טמטום ממה שכתבתי כאן.

וגם