איפה תישן

מה תאכל

ומה תשתה

לכל דבר יש מידה

לפי היהדות אנחנו צריכים לעבוד על המידות שלנו...

כִּי לִמְשׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד - זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר כִּי עַל - יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, עַל - יְדֵי - זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת

התאווה לכסף. יוצרת מטען ומבנה בתודעה שאחראי לחלק מהניתוק שלנו מהאמת.

ואנשים מתקשרים בינהם דרך המבנה הזה

והדרך לזכך או לפרק את המבנה הזה הוא לדבר על האמת

ולהסביר אותה, וגם להתפלל בלבדות ממה שהבנתי.

בכל דור יש מידת שלום בין האנשים שמאפשרת להם שיתוף פעולה ומוכנות להיות אמיתיים מאשר לשנוא לחשוד להתווכח לתחמן לא להסכים.

וזה מידת הנכונות שלהם והיכולת שלהם לדבר על האמת ולהסביר אותה.

ולכל דור המידה שלו

תורה יפה ומחזקת

חברה!

זה אומר שזה טוב לדבר על האמת מבלי להתווכח או להאמין שהיא בכיס של מישהו.

וכי כל החיכוכים שלנו ושלכם איתי באופן אישי הוא חלק מהמבנה שתאוות ממות אחראית עליו

עצם הדיבור עצמו וההשקעה שכל אחד מאיתנו עושה בפורום הזה לתת ביטוי לאמת שלו ולהתאמץ להסביר אותה.

הוא תהליך הזיכוך שרבי נחמן מדבר עליו - הוא הבירור עצמו

ואם נבין את זה בעזרת השם

כל אחד מאיתנו יצליח לזכך ולפרוץ

יאללה בלאגן! : )

"שכם אחד"...

תחשבו שלמעשה שהשורש או בחלק מהשורש של הויכוחים והטענות של כולכם מול כולם. נעוץ התאווה לכסף.

ולמערכת היחסים שלנו מול כסף. יקר זול, גבוה נמוך, מואר, חשוך, זוהר, נוצץ, וכו...

התאווה גורמת לנו להבין באופן לא מודע

שכל מה שאנחנו מתייחסים אליו הוא מדיד וכי יש לו ערך כמו כסף

וכי למעשה זה אשליה

ואין לדברים את הערך שאנחנו נותנים להם באמת...

סבבה?

סבבה!

ובתוספת לא רק הויכוחים שלכם בקבוצה. אלא זה מן הסתם בעולם האמיתי בחוץ כולו ובקשר להכל

מערכת יחסים מול כסף: יותר, פחות, יש לי את זה, אין לי את זה, היה לי את זה, יש למישהו את זה, שלי יותר, שלי פחות...

לפי דעתי חטא עגל הזהב במעמד הר סיני מספר לנו מה..."לא" צריך לעשות ומהי ההתנהגות הפסולה שגורמת להפרדה האחד מריעהו ודרך זה להתרחקות מהשם יתברך!

יש לי שאלה אם למשל יש לי יעד כספי מאוד גבוה בחיים אבל אני לא עושה את זה כיחסר לי פשוט כי אני רוצה למצות את עצמי מהבחינה הכי טובה שאפשר, לא להסתפק בבינוניות תמיד ללכת הכי על קצה ועכשיו שאני שואל את עצמי האם יש סיבה לכך שאני רוצה ללכת על קצה בטח כי אני רוצה להרגיש מימוש מלא אם תוכל להסביר לי האם זה טוב ללכת על הכי גבוה שבחיים? ולא להסתפק בבינוניות אפילו שאם אני הולך גבוה אני מבין את השלמות של המציאות כמו שאתה מתאר במאמרים שלך?