פשוט גישה שטחית ומטופשת. רק בנאדם קטן דעת יכול לחיות ככה. כל מי שעוד קצת שכל בקודקודו - שידע שזה גישה לא בשבילו!

ערב טוב אליעד (-:

ערב טוב רבקה (-:

אם זו גישה שטחית ומטופשת, אולי תכתבי איזו גישה כן בסדר ואולי נאמץ אותה (-: ?

אני מסכים איתך שהפחד מכישלון בא מהטיפשות של האדם ושצריך להסתכל על הדברים כמשחק (ואז כשהפחד מכישלון נעלם, אחוזי ההצלחה ממריאים לשמיים), אבל לא הכל שווה.

נכון, אם מישהו נכשל במבחן בבית הספר אז זה לא באמת משנה כל כך, יש מועד ב' ותמיד אפשר לגשת יותר מאוחר... או להתקבל לאיזה תפקיד שהוא רצה בצבא.

אז הבאת פיתרון מצויין, להסתכל על הכל בתור משחק... הבעיה שלי היא עם זה שאמרת שהכל שווה, כי יש דברים שמשנים חיים של אנשים מקצה לקצה.

זה נכון שמצד האמת אולי אין הבדל בין הדברים והכל אחד הוא, מה שאומר שגם כן יש הבדל...

אבל נניח שאין כלל הבדל והכל אחד ושניים זה שקר וכו'.

זה שאומרים או מנסים להסביר לאדם שפוחד מחרדות שהכל אחד, והוא לא באמת יכול להיכשל, בזמן נתון שהוא פוחד, זה לא באמת משפיע או עוזר לו, כיוון שהוא לא מאמין או מבין שאין הבדל בין לאכול מהזבל או לאכול או כל טרי, ועוד אינסוף דוגמאות. בתוכו פנימה יש חרדה ופחד וסבל שהוא חושב שהוא כישלון וכד', במקרה הזה צריך על ידי דרכים שונות לקלף לו את הקליפות של כל הרעיונות והאמונות שהחדירו בו שזה יותר טוב מיזה, ושההוא יותר טוב או מוצלח ממנו. היה ויראה אחד לאחד איפה החדירו בו את האמונות האלו ושהן שקריות ולא בהכרח אמת, ומי שהחדיר לו אותן בעצמו היה חסר מודעות..

להבין שזה כמו מחשב שנכנס בו מידע אינסופי ומחלק מהמידע הזה יכול להיווצר ווירוס..

לכן אני תוהה אם הנסיון להבין שהכל אחד לפני קילוף כל שאר האמונות יכול לחלחל ישר פנימה ולהדלק כהארה שמסדרת את כל המערכת הנפשית, או שמחוייב לעשות עבודה בדרכים מקבילות עד שיהיה אפשרי לנגוע בשורש..

זה כמו לעשב את העשבים השוטים מסביב כדי להגיע לעיקר, כמובן שאפשר להגיד שאם נוגעים מייד בעיקר, אז כל העשבים נעלמים ממילא..

שוב, שאלה של זוויות ראייה שונות ושאלה מה רוצים, אין נכון יותר או פחות... לדעתי בכל אופן.