האמת שכבר שנה שלמה רודפת אותי בראש מחשבה שמשגעת אותי.

המחשבה היא שאני לא אמיתית וזה לא באמת האופי שלי. ואני לא יודעת איך להעלים אותי מכיוון שאין בה שום היגיון ואשמח נורא אם תעזור לי להעלים אותך ואודה לך כל חיי.

אני יכולה לדבר עם אמא שלי ולשמוח ולצחוק ולהתנהג הכל כרגיל ואז תבוא לי המחשבה בראש שאני לא אמיתית זה לא באמת האופי שלי.

אני יכולה לשבת לראות תוכנית בטלוויזיה ולצחוק ממנה, ואז תעבור לי המחשבה בראש למה אני צוחקת מה מצחיק, למרות שאני מבינה מה מצחיק ואת הפואנטה אבל המחשבה שעוברת לי בראש היא שזה לא באמת אני, זה לא באמת האופי שלי.

עכשיו המחשבה הזאת חסרת היגיון. אני יכולה לדבר עם בן אדם כרגיל והכל סבבה עד שהיא מופיעה לי בראש שזה לא האופי שלי זה לא באמת אני. ואני לא מבינה את זה איך כשאת מדברת זה לא אני איך שאני צוחקת ממשהו זה זיוף זה לא באמת אני. ברור שהמחשבה הזאת חסרת היגיון הרי אני זה מי שאני איך שאני מדברת מה שמצחיק אותי. ואני בת 17 והיא מלווה אותי כבר שנתיים כילדה שהייתה ביישנית. איך אני נפטרת ממנה? כי אם לפי מה שכתבת אני צריכה למצוא סיבה והסיבה היא שהייתי ביישנית ואני עדיין ביישנית אז לפעמים מעמידה פנים עם אנשים. אבל הפואנטה שהמחשבה הזאת באה גם ליד אמא שלי שאני הכי אמיתית איתה, גם כשאני יושבת לבד בבית וצוחקת. אז מה עושים? איך נפטרים ממנה?