וכאן נדבר על אחת הבעיות הגדולות ביותר של בני האדם, והיא הבעיה שהם מנסים למצוא תשובה לשאלות שאין להן תשובה. דהיינו, בן אדם שמנסה למצוא תשובה לשאלה שאין לה תשובה, מנסה למצוא פתרון לבעיה שאין לה פתרון וכיו"ב, עד שהוא מתחרפן / משתגע וכולי.
ואסביר למה יש שאלות שאין להן תשובה? ואיך לזהות שאלה שאין לה תשובה? ומה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? ועוד...
כי האדם במשך כל יום כל היום, מנסה למצוא תשובות לשאלות ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא רצונות. וזה המשחק של החיים. לפתור בעיה אחרי בעיה, עד אין סוף. המרוץ אחרי פתרון בעיות, המרוץ אחרי מילוי רצונות וכולי.
ועד כאן הכל טוב וזה משחק החיים וכולי. אבל בחיים יש בעיות שאין להן פתרון ויש שאלות שאין להן תשובה. דהיינו, שאפשרי לחלק את כל הבעיות שיש בעולם, ל 2 סוגים של בעיות. הסוג הראשון של הבעיות, הוא בעיות שאפשרי למצוא להן פתרון. בעיות עם פתרון שעונה לבעיה. שאלות שאפשרי למצוא להן תשובה. אבל יש סוג נוסף של בעיות, שאין שום אפשרות בעולם כולו למצוא להן תשובה. ואין שום שכל אנושי או על אנושי, ואין שום יצור קיים או לא קיים, ואין שום ישות גשמית או ישות רוחנית, שיכולה למצוא תשובות לשאלות האלו. כי יש שאלות שאין להן תשובה.
והשאלות האלו נקראות בשפת רבי נחמן מברסלב, שאלות שבאות מהחלל הפנוי (ראה כאן: https://breslev.eip.co.il/?key=335). דהיינו, שהמציאות בנויה בצורה כזאת, שיהיו בה שאלות שאין להן תשובה. כי אם תהיה להן תשובה, המציאות לא תהיה קיימת. ואין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם תהיה תשובה לכל השאלות. ויש בעיות שבהכרח שלא יהיה להן פתרון. כי אם יהיה להן פתרון, המציאות לא תהיה קיימת.
וכאשר האדם נתקל בבעיה שמצד האמת אין לה פתרון, אז אם האדם ינסה למצוא לה פתרון, הוא יקבל סחרחורת, ילך לאיבוד, ישתגע, יאבד את השפיות שלו וכולי. הכל כמובן באופן יחסי, תלוי כמה האדם יתעקש למצוא תשובה לשאלה שאין לה פתרון.
ויש כאן כמה נושאים שצריכים לחקור.
1 - למה בעצם יש שאלות שאין להן תשובה? ולמה אין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם לכל השאלות תהיה תשובה? ולמה מוכרחות להיות קיימות שאלות בלי תשובה, כדי שהמציאות תהיה קיימת? זה נושא אחד.
2 - איך לזהות שאלות שאין להן תשובה? איך לדעת שאין תשובה, לשאלה שאין לה תשובה? כדי לא לדפוק את הראש בקיר?
3 - מה לעשות אם מגיעים לשאלה שאין לה תשובה? איך להתמודד עם שאלה כזאת? מה לעשות אם המוח ממשיך לנסות למצוא תשובה לשאלה שאין לה תשובה?
אז למה בעצם מוכרח שיהיו שאלות שאין להן תשובה?
זה כמובן נושא שלם, אבל בקצרה אסביר, כי הקיום תלוי בכך שיהיו ניגודים ושינויים. ובעולם הניגודים שום דבר אינו מוחלט ואינו סופי. ולכן לשום דבר אין תשובה סופית ומוחלטת. כפי שאסביר עוד מעט.
במילים אחרות, מי שיבין מהן השאלות שאין להן תשובה, מה מאפיין אותן, מה המכנה המשותף שלהן, אולי הוא יבין יותר טוב, למה בעצם חייב שיהיו שאלות כאלו, כדי שהמציאות תהיה קיימת.
ואיך לזהות שאלות שאין להן תשובה?
ברמת העיקרון, יש כל מיני מאפיינים לשאלות האלו, אבל אתן כמה סימנים לדעת שאתה עומד מול שאלה שאין לה תשובה.
1 -
מוחלטות / טוטאליות
- דהיינו, בכל פעם שאתה מוסיף לכל שאלה שהיא מכל סוג שהוא, את הרצון בתשובה מוחלטת, דהיינו, תשובה שתוכל להיות בטוח בשלמות במאה אחוז שהיא נכונה, הרי שבוודאי שלא תוכל למצוא תשובה לשאלה הזאת.
לדוגמה: מה באמת בא לי לעשות בחיים? האם באמת אני רוצה לעשות כך או אחרת? האם המקצוע הזה באמת מתאים לי? האם אני באמת אוהב משהו? מה הייעוד האמיתי שלי? וכיו"ב.
דהיינו, אם אתה שואל שאלה כלשהי ואתה רוצה לדעת את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת, אם אתה רוצה להיות בטוח במאה אחוז שאכן האמת היא X ולא Y, אם אתה רוצה לדעת בשלמות בלב שלם, שאכן צריך לעשות X ולא Y, או שאכן באמת עדיף X ולא Y, הרי שבכל מקרה שכזה, במאה אחוז שלא תוכל למצוא שום תשובה לשאלה שלך, אלא תלך לאיבוד.
כי מצד האמת המוחלטת, אין באמת תשובה לשאלה שלך. כי באמת המוחלטת, אין הבדל בין יש לאין וזה כמובן נושא אחר. ובכל מקרה, שאלות שכאלו, אין להן תשובה ואין אפשרות למצוא להן תשובה.
במילים אחרות, המוח לא יכול לתפוש את האין סוף כי יש את מגבלת השכל האנושי שלא מאפשר לתפוס דברים של אין סוף (ע"ע 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו). ולכן המוחלט הוא האין סוף ותשובה מוחלטת מגיעה מהאין סוף. דהיינו, הרצון להיות בטוח במה אחוז, הוא בעצם הרצון להיות באין סוף. וזה לא אפשרי במציאות שלנו. ולכן הרצון להגיע למוחלטות, נועד לכישלון.
כיו"ב, יש גם רצון אין סופי. לדוגמה: אני רוצה להיות בטוח במאה אחוז, שתמיד אהיה בריא, שתמיד לא תהיה אפשרות שיהיה לי רע, שאני תמיד ארגיש רק טוב, שלא תהיה אפשרות שאני אפגע, שאני תמיד אהיה כך ולא אחרת, שתמיד יקרה X, שאף פעם לא יקרה Y וכיו"ב. שגם כאן, האדם מנסה לבטל את האפשרות שיהיה כך או אחרת. וזה משהו שלא אפשרי. כי האפשרות תמיד אפשרית ואין אפשרות לבטל את הפוטנציאל של משהו באופן אין סופי, אלא רק באופן יחסי ותמיד תהיה אפשרות שיהיה אחרת.
2 -
לופ אין סופי / לולאה אין סופית
- בהמשך להיבט הקודם, כאשר בן אדם מנסה לדוגמה להבין את הסיבה הראשונה של משהו, להבין באופן מוחלט למה משהו קורה, הרי שגם כאן הוא ילך לאיבוד. ושוב, זה הרצון להגיע למשהו שנמצא באין סוף.
ולמה? כי כל סיבה שנמצא, נוכל לשאול מה הסיבה שלה. וכל פעם שנגיע לאיזו תשובה, נוכל להמשיך להטיל ספק עד אין סוף, מי אמר שזו האמת? מה הסיבה שזה כך ולא אחרת? ולמה דווקא כך ולא אחרת?
לדוגמה: למה העולם קיים? כי X. ולמה X? כי Y. ולמה Y? וכולי עד אין סוף, לולאה אין סופית, שתוקעת את המחשב וגם את המוח האנושי.
או לדוגמה, מה התכלית של החיים? תשובה: העולם הבא. ומה התכלית של העולם הבא? תשובה: כדי X. ומה התכלית של X? וכולי. עד במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור וכולי. כי יש שאלות, שהן לופ אין סופי, לולאה אין סופית, שלא ניתן למצוא להן תשובה.
3 -
פרדוקס
- וכאשר אדם מנסה למצוא תשובה מוחלטת לשאלה, הרבה פעמים הוא גם נתקל בפרדוקס, שמצד אחד הוא בטוח בתשובה אחת ומצד שני הוא בטוח שגם ההפך שלה נכון. דהיינו, האדם מגיע לפרדוקסים שיש במציאות שלנו, שאין אפשרות להבין אותם בשכל האנושי.
אז מאחר שהאדם הוא ישות מצומצמת, לכן הוא מוגבל ולא יכול להבין את האין סוף. ולכן האדם לא יכול למצוא תשובות אין סופיות / תשובות מוחלטות / תשובות שלמות, לשאלות שלו. ובכל פעם שהאדם מחפש למצוא תשובה אין סופית / תשובה מוחלטת / תשובה שלמה, לשאלה שיש לו, הרי שהוא יקבל סחרחורת, יאבד את השפיות שלו, יאבד את הזהות שלו, ישתגע וכיו"ב. והכל זה בגלל שהוא מתקרב לאזור החלל הפנוי, שאין בו תשובה.
ובשפה של רבי נחמן מברסלב זה נקרא, לנסות למצוא שכל בחלל הפנוי, ש"כל באיה לא ישובון", כי אין שם שום שכל ויש שם רק שתיקה בלבד.
אז מה לעשות כאשר מגיעים לחלל הפנוי? ואיך להתמודד עם שאלה שאין לה תשובה?
אז ראשית האדם צריך להבין יותר טוב, שהוא מול שאלה שאין לה תשובה. כי מי שלא מבין את זה, הוא ממשיך לנסות למצוא תשובה ומקבל כאב ראש. דהיינו, להתעמק ולהבין האם באמת יש או אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה שלך. זאת בעצם המשימה. להיות בטוח עד כמה שאפשר, שאין תשובה לשאלה שלך. זה עניין אחד.
וכאשר האדם בטוח שאין לו אפשרות למצוא תשובה לשאלה שלו, עכשיו יש לו 2 אפשרויות:
1 - להסתפק בתשובה יחסית. דהיינו, להסתפק בתשובה יחסית שאינה מוחלטת לשאלה שלו. לדוגמה, למה אני רוצה X בגלל Y. בלי לחקור את Y עד אין סוף. או האם אני רוצה X או Y, תשובה: כלשהי. אבל בלי לנסות להיות בטוח במאה אחוז שזה נכון. וכן אפשרי לבדוק מה האמת ולחקור את האמת, אבל לא באופן אין סופי. כי זה ישגע את הבן אדם. לדוגמה: מה אני רוצה לעשות בחיים? תשובה: X. האם באמת? תשובה: כלשהי. אבל לא לחקור ולנסות להיות בטוח במאה אחוז.
2 - לחפש את המוחלט באופן מוחלט - שזאת משימה בלתי אפשרית. דהיינו, על האדם להיצמד לאמת במאה אחוז, לחפש את האמת את כל האמת ואך ורק את האמת, בכל תחום, בכל מחשבה, בכל תחושה וכולי.
והתהליך הזה, הוא בעצם הדרך של האדם להתחבר לאין סוף. שאם האדם מצליח לעשות אותו, אז האדם יוצא מהשכל שלו לחלוטין. ואז הוא הופך להיות אלוהים ואז אין לאדם שום שאלה גם לא שאלה שאין לה תשובה. כי השאלה עצמה לא קיימת וכולי. ויש כאן תהליך של ביטול לאין סוף שהוא מתקיים ב רצוא ושוב. וכאשר האדם חוזר לשכל שלו, אז יש לו רשימו שבו השכל שלו חוזר להיות קיים וכל השאלות עדיין קיימות, אבל כאשר הוא נתקל בשאלה שאין לה תשובה, האדם יודע לשתוק ולעבור על החלל הפנוי עם שתיקה וזה כמובן עניין אחר.
וחיפוש המוחלט באופן מוחלט, זה תהליך שלם ועניין שלם. וצריכים לדעת לעשות אותו בצורה נכונה (ראה: למה ללמוד מאליעד), אחרת האדם ילך לבית המשוגעים בוודאות.
אבל בפרקטיקה, צריכים לדעת לזהות שאלות שאין להן תשובה, לשתוק, ולשחק את משחק החיים.
נושאים: איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? איך לזהות בעיה שאין לה פתרון? איך לדעת אם יש תשובה לשאלה? איך לדעת אם יש פתרון לבעיה? למה רצון למוחלט יוצר סבל? האם אפשר לקבל מוחלט? למה אני רוצה מוחלט? איך לא להיתקע בלופ מחשבתי? איך לצאת מלופ מחשבתי? למה יש שאלות בלי תשובה? למה יש בעיות בלי פתרון?
ואסביר למה יש שאלות שאין להן תשובה? ואיך לזהות שאלה שאין לה תשובה? ומה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? ועוד...
כי האדם במשך כל יום כל היום, מנסה למצוא תשובות לשאלות ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא רצונות. וזה המשחק של החיים. לפתור בעיה אחרי בעיה, עד אין סוף. המרוץ אחרי פתרון בעיות, המרוץ אחרי מילוי רצונות וכולי.
ועד כאן הכל טוב וזה משחק החיים וכולי. אבל בחיים יש בעיות שאין להן פתרון ויש שאלות שאין להן תשובה. דהיינו, שאפשרי לחלק את כל הבעיות שיש בעולם, ל 2 סוגים של בעיות. הסוג הראשון של הבעיות, הוא בעיות שאפשרי למצוא להן פתרון. בעיות עם פתרון שעונה לבעיה. שאלות שאפשרי למצוא להן תשובה. אבל יש סוג נוסף של בעיות, שאין שום אפשרות בעולם כולו למצוא להן תשובה. ואין שום שכל אנושי או על אנושי, ואין שום יצור קיים או לא קיים, ואין שום ישות גשמית או ישות רוחנית, שיכולה למצוא תשובות לשאלות האלו. כי יש שאלות שאין להן תשובה.
והשאלות האלו נקראות בשפת רבי נחמן מברסלב, שאלות שבאות מהחלל הפנוי (ראה כאן: https://breslev.eip.co.il/?key=335). דהיינו, שהמציאות בנויה בצורה כזאת, שיהיו בה שאלות שאין להן תשובה. כי אם תהיה להן תשובה, המציאות לא תהיה קיימת. ואין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם תהיה תשובה לכל השאלות. ויש בעיות שבהכרח שלא יהיה להן פתרון. כי אם יהיה להן פתרון, המציאות לא תהיה קיימת.
וכאשר האדם נתקל בבעיה שמצד האמת אין לה פתרון, אז אם האדם ינסה למצוא לה פתרון, הוא יקבל סחרחורת, ילך לאיבוד, ישתגע, יאבד את השפיות שלו וכולי. הכל כמובן באופן יחסי, תלוי כמה האדם יתעקש למצוא תשובה לשאלה שאין לה פתרון.
ויש כאן כמה נושאים שצריכים לחקור.
1 - למה בעצם יש שאלות שאין להן תשובה? ולמה אין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם לכל השאלות תהיה תשובה? ולמה מוכרחות להיות קיימות שאלות בלי תשובה, כדי שהמציאות תהיה קיימת? זה נושא אחד.
2 - איך לזהות שאלות שאין להן תשובה? איך לדעת שאין תשובה, לשאלה שאין לה תשובה? כדי לא לדפוק את הראש בקיר?
3 - מה לעשות אם מגיעים לשאלה שאין לה תשובה? איך להתמודד עם שאלה כזאת? מה לעשות אם המוח ממשיך לנסות למצוא תשובה לשאלה שאין לה תשובה?
אז למה בעצם מוכרח שיהיו שאלות שאין להן תשובה?
זה כמובן נושא שלם, אבל בקצרה אסביר, כי הקיום תלוי בכך שיהיו ניגודים ושינויים. ובעולם הניגודים שום דבר אינו מוחלט ואינו סופי. ולכן לשום דבר אין תשובה סופית ומוחלטת. כפי שאסביר עוד מעט.
במילים אחרות, מי שיבין מהן השאלות שאין להן תשובה, מה מאפיין אותן, מה המכנה המשותף שלהן, אולי הוא יבין יותר טוב, למה בעצם חייב שיהיו שאלות כאלו, כדי שהמציאות תהיה קיימת.
ואיך לזהות שאלות שאין להן תשובה?
ברמת העיקרון, יש כל מיני מאפיינים לשאלות האלו, אבל אתן כמה סימנים לדעת שאתה עומד מול שאלה שאין לה תשובה.
1 -
מוחלטות / טוטאליות
- דהיינו, בכל פעם שאתה מוסיף לכל שאלה שהיא מכל סוג שהוא, את הרצון בתשובה מוחלטת, דהיינו, תשובה שתוכל להיות בטוח בשלמות במאה אחוז שהיא נכונה, הרי שבוודאי שלא תוכל למצוא תשובה לשאלה הזאת.
לדוגמה: מה באמת בא לי לעשות בחיים? האם באמת אני רוצה לעשות כך או אחרת? האם המקצוע הזה באמת מתאים לי? האם אני באמת אוהב משהו? מה הייעוד האמיתי שלי? וכיו"ב.
דהיינו, אם אתה שואל שאלה כלשהי ואתה רוצה לדעת את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת, אם אתה רוצה להיות בטוח במאה אחוז שאכן האמת היא X ולא Y, אם אתה רוצה לדעת בשלמות בלב שלם, שאכן צריך לעשות X ולא Y, או שאכן באמת עדיף X ולא Y, הרי שבכל מקרה שכזה, במאה אחוז שלא תוכל למצוא שום תשובה לשאלה שלך, אלא תלך לאיבוד.
כי מצד האמת המוחלטת, אין באמת תשובה לשאלה שלך. כי באמת המוחלטת, אין הבדל בין יש לאין וזה כמובן נושא אחר. ובכל מקרה, שאלות שכאלו, אין להן תשובה ואין אפשרות למצוא להן תשובה.
במילים אחרות, המוח לא יכול לתפוש את האין סוף כי יש את מגבלת השכל האנושי שלא מאפשר לתפוס דברים של אין סוף (ע"ע 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו). ולכן המוחלט הוא האין סוף ותשובה מוחלטת מגיעה מהאין סוף. דהיינו, הרצון להיות בטוח במה אחוז, הוא בעצם הרצון להיות באין סוף. וזה לא אפשרי במציאות שלנו. ולכן הרצון להגיע למוחלטות, נועד לכישלון.
כיו"ב, יש גם רצון אין סופי. לדוגמה: אני רוצה להיות בטוח במאה אחוז, שתמיד אהיה בריא, שתמיד לא תהיה אפשרות שיהיה לי רע, שאני תמיד ארגיש רק טוב, שלא תהיה אפשרות שאני אפגע, שאני תמיד אהיה כך ולא אחרת, שתמיד יקרה X, שאף פעם לא יקרה Y וכיו"ב. שגם כאן, האדם מנסה לבטל את האפשרות שיהיה כך או אחרת. וזה משהו שלא אפשרי. כי האפשרות תמיד אפשרית ואין אפשרות לבטל את הפוטנציאל של משהו באופן אין סופי, אלא רק באופן יחסי ותמיד תהיה אפשרות שיהיה אחרת.
2 -
לופ אין סופי / לולאה אין סופית
- בהמשך להיבט הקודם, כאשר בן אדם מנסה לדוגמה להבין את הסיבה הראשונה של משהו, להבין באופן מוחלט למה משהו קורה, הרי שגם כאן הוא ילך לאיבוד. ושוב, זה הרצון להגיע למשהו שנמצא באין סוף.
ולמה? כי כל סיבה שנמצא, נוכל לשאול מה הסיבה שלה. וכל פעם שנגיע לאיזו תשובה, נוכל להמשיך להטיל ספק עד אין סוף, מי אמר שזו האמת? מה הסיבה שזה כך ולא אחרת? ולמה דווקא כך ולא אחרת?
לדוגמה: למה העולם קיים? כי X. ולמה X? כי Y. ולמה Y? וכולי עד אין סוף, לולאה אין סופית, שתוקעת את המחשב וגם את המוח האנושי.
או לדוגמה, מה התכלית של החיים? תשובה: העולם הבא. ומה התכלית של העולם הבא? תשובה: כדי X. ומה התכלית של X? וכולי. עד במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור וכולי. כי יש שאלות, שהן לופ אין סופי, לולאה אין סופית, שלא ניתן למצוא להן תשובה.
3 -
פרדוקס
- וכאשר אדם מנסה למצוא תשובה מוחלטת לשאלה, הרבה פעמים הוא גם נתקל בפרדוקס, שמצד אחד הוא בטוח בתשובה אחת ומצד שני הוא בטוח שגם ההפך שלה נכון. דהיינו, האדם מגיע לפרדוקסים שיש במציאות שלנו, שאין אפשרות להבין אותם בשכל האנושי.
אז מאחר שהאדם הוא ישות מצומצמת, לכן הוא מוגבל ולא יכול להבין את האין סוף. ולכן האדם לא יכול למצוא תשובות אין סופיות / תשובות מוחלטות / תשובות שלמות, לשאלות שלו. ובכל פעם שהאדם מחפש למצוא תשובה אין סופית / תשובה מוחלטת / תשובה שלמה, לשאלה שיש לו, הרי שהוא יקבל סחרחורת, יאבד את השפיות שלו, יאבד את הזהות שלו, ישתגע וכיו"ב. והכל זה בגלל שהוא מתקרב לאזור החלל הפנוי, שאין בו תשובה.
ובשפה של רבי נחמן מברסלב זה נקרא, לנסות למצוא שכל בחלל הפנוי, ש"כל באיה לא ישובון", כי אין שם שום שכל ויש שם רק שתיקה בלבד.
אז מה לעשות כאשר מגיעים לחלל הפנוי? ואיך להתמודד עם שאלה שאין לה תשובה?
אז ראשית האדם צריך להבין יותר טוב, שהוא מול שאלה שאין לה תשובה. כי מי שלא מבין את זה, הוא ממשיך לנסות למצוא תשובה ומקבל כאב ראש. דהיינו, להתעמק ולהבין האם באמת יש או אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה שלך. זאת בעצם המשימה. להיות בטוח עד כמה שאפשר, שאין תשובה לשאלה שלך. זה עניין אחד.
וכאשר האדם בטוח שאין לו אפשרות למצוא תשובה לשאלה שלו, עכשיו יש לו 2 אפשרויות:
1 - להסתפק בתשובה יחסית. דהיינו, להסתפק בתשובה יחסית שאינה מוחלטת לשאלה שלו. לדוגמה, למה אני רוצה X בגלל Y. בלי לחקור את Y עד אין סוף. או האם אני רוצה X או Y, תשובה: כלשהי. אבל בלי לנסות להיות בטוח במאה אחוז שזה נכון. וכן אפשרי לבדוק מה האמת ולחקור את האמת, אבל לא באופן אין סופי. כי זה ישגע את הבן אדם. לדוגמה: מה אני רוצה לעשות בחיים? תשובה: X. האם באמת? תשובה: כלשהי. אבל לא לחקור ולנסות להיות בטוח במאה אחוז.
2 - לחפש את המוחלט באופן מוחלט - שזאת משימה בלתי אפשרית. דהיינו, על האדם להיצמד לאמת במאה אחוז, לחפש את האמת את כל האמת ואך ורק את האמת, בכל תחום, בכל מחשבה, בכל תחושה וכולי.
והתהליך הזה, הוא בעצם הדרך של האדם להתחבר לאין סוף. שאם האדם מצליח לעשות אותו, אז האדם יוצא מהשכל שלו לחלוטין. ואז הוא הופך להיות אלוהים ואז אין לאדם שום שאלה גם לא שאלה שאין לה תשובה. כי השאלה עצמה לא קיימת וכולי. ויש כאן תהליך של ביטול לאין סוף שהוא מתקיים ב רצוא ושוב. וכאשר האדם חוזר לשכל שלו, אז יש לו רשימו שבו השכל שלו חוזר להיות קיים וכל השאלות עדיין קיימות, אבל כאשר הוא נתקל בשאלה שאין לה תשובה, האדם יודע לשתוק ולעבור על החלל הפנוי עם שתיקה וזה כמובן עניין אחר.
וחיפוש המוחלט באופן מוחלט, זה תהליך שלם ועניין שלם. וצריכים לדעת לעשות אותו בצורה נכונה (ראה: למה ללמוד מאליעד), אחרת האדם ילך לבית המשוגעים בוודאות.
אבל בפרקטיקה, צריכים לדעת לזהות שאלות שאין להן תשובה, לשתוק, ולשחק את משחק החיים.
נושאים: איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? איך לזהות בעיה שאין לה פתרון? איך לדעת אם יש תשובה לשאלה? איך לדעת אם יש פתרון לבעיה? למה רצון למוחלט יוצר סבל? האם אפשר לקבל מוחלט? למה אני רוצה מוחלט? איך לא להיתקע בלופ מחשבתי? איך לצאת מלופ מחשבתי? למה יש שאלות בלי תשובה? למה יש בעיות בלי פתרון?
050-3331-331