... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם ... בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על הרצון שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים לשלוט בו כלל. אליעד מתחיל בהסבר בסיסי של תהליך קבלת ההחלטות שלנו: כאשר אנחנו עושים משהו, זה תמיד נובע מרצון. למשל, אם אדם מגיע להרצאה מסוימת, הוא הגיע מפני ... כלבים שולטים בחתולים ועכברים באמצעות תודעה מרכזית, יש פסל גדול ששולח לכלבים מסרים ומניע אותם. בדיוק כמו בסדרה, האדם נשלט על ידי מנגנון רצון פנימי שמחליט בשבילו מה הוא ירצה או לא ירצה. מדוע לא ניתן לשלוט ברצון באופן מוחלט? אליעד מסביר שאי אפשר באמת לבחור את הרצון, כי כדי לבחור ברצון מסוים, האדם חייב שיהיה לו רצון אחר. למשל, אם ... במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו ... אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של המציאות שלו. מנקודת המבט הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון. מהו התהליך לחקירת הרצון והשליטה העצמית? אליעד מציע תהליך ברור ומובנה כיצד לחקור את ... שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר. אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו שליטה אמיתית על הרצון. דווקא מתוך ההבנה המוחלטת שאין לאדם שליטה, תגיע לבסוף הבנה אחרת ועמוקה יותר - ההבנה שהאדם עצמו הוא אחד עם המציאות כולה, ולכן השליטה ... - האם היא בוחרת להזדהות איתו או לא? לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל? בהמשך ... רצון, אלא מהו מקומו של הרצון בחיינו. האם אנחנו יכולים לשנות אותו, או האם אנחנו רק חווים אותו? השיחה נוגעת במעגליות של הרצון והבנה עצמית, ומובילה למסקנה שאולי אין לנו באמת שליטה על הרצון, אלא רק על הדרך שבה אנחנו מפרשים ומבינים אותו. האם באמת יש לנו בחירה חופשית? רצון חופשי: האם אנחנו שולטים בו? הקשר בין רצון, חוויות ותודעה הבנת הרצון במציאות ובחיים שאלה: אחרי הרבה בלבולים, הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות משהו עקבי ופשוט בעיני. אליעד: מה זה אומר? שאלה: התחלתי לשאול את עצמי, האם יש לי בחירה ... אבל אני אומרת לעצמי, תישארי בהתחלה, תשאלי שאלות, למשל, באתי לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר ... השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת? שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו ... שאלה: כן אליעד: הרצון הוא השלט שלך, עכשיו השאלה מי אחראי עליו? האם את אחראית על הרצון? מי מפעיל את הרצון? איך הרצון פועל? שאלה: אני מגיעה כל הזמן למסקנה שהוא, אני קוראת לו הוא, שהוא מפעיל אותי. אני כל הזמן מנסה להישאר בשאלה הראשונה. אליעד: זה בסדר גמור, את ... מי אחראי לרצון? ואיך בודקים? שואלים בא נראה אם אני יכול לשלוט ברצון שלי או לא? ואז מגלים שלפעמים יכולים ולפעמים לא יכולים, אבל אני אסביר לך ברמה הלוגית למה האדם לא יכול לשלוט ברצון של עצמו. שאלה: אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, ולא הגעתי למסקנה, ולכן הנחתי ששניהם אפשריים. אליעד: כן, ככה צריך, אם יש לך ספק, תניח שזה אפשרי וגם ההוא אפשרי ותחקור את ... אותו, לא שייך להגיד שאתה בחרת בו. שאלה: ברור. שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן. אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת? שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת. אליעד: נכון, את כפופה לסיבות. שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי? אליעד: הרצון שלך, אבל את לא שולטת ... הבורג, זוהי פעולת שרשרת. שאלה: אם היא תבין שהיא גם המסובב וגם המסובב. שאלה: אני עדיין לא רוצה להתקדם. אליעד: בנקודת המבט שלך, שאת לא אלוהים, את לא מחליטה. מה שאת אומרת זה נכון, לא יכול להיות שלאדם יש בחירה חופשית, כי הוא לא המסובב הראשון, יש כוח המניע את כל ... תחושת חוסר, חווה תחושה מסוימת שרוצה למשל לאכול, עכשיו תשאל מהיכן נובעת התחושה הזאת? שאלה: אני שואל, ומרגיש שזה סוג של חוסר. אליעד: אבל מאיפה? מי החליט שהתחושה תבוא? אתה או שלא אתה, נכון? שאלה: נכון, או שאני או שלא אני אליעד: אז אם זה אתה, אז תסביר לי למה ... שיהיה לי רע. עכשיו, מה זה נקרא רע, רע זה שיש משהו שהוא נגד רצונך, אז אם אתה שולט ברצון שלך, אז מעכשיו כל דבר שהוא נגד רצונך, תגיד לעצמך שמעכשיו החלטתי שאני רוצה את הכל, אם אני שולט במה שאני רוצה ובמה שאני לא רוצה, אז מעכשיו אני אראה איך אני שולט. ...

... משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון ... את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון? כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר ... רצון. אליעד מעלה אפשרות לוגית שאכן ניתן ליצור משהו ללא רצון, שכן כשאין מנגנון של רצון, גם לא קיימת העדפה לכיוון מסוים, ולכן אין בעיה שמשהו ייווצר ... כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או ... לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית ... הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק ... מפריך את הטענה הנפוצה שזו החלטה שנעשית כי הטבע דוחף אותנו. לדבריו, מי שטוען שהטבע מכריח אותו, אינו כנה, כי בפועל אנשים מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא מדגיש שמבחינת האדם, הולדת ילדים אינה שונה ... אלוהים, יש לו בחירה מוחלטת על הכל. כלומר, השאלה האם יש לאדם בחירה תלויה ברמת ההבנה שלו את עצמו ואת המציאות. הוא מדגיש כי רבי נחמן אמר שכשאדם ... משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת ... לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל ... השאלה המורכבת היא: מי מחליט על הרצון הראשון שלי? אם אני בוחר את רצוני, האם אני בוחר אותו מתוך רצון קיים או שאני יוצר רצון מתוך מצב שבו אין לי ... - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ... שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן ... הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו מגלגלים את השאלה עליו. בואי נראה מה הבנת? אלו דברים שבחיים שלך לא חשבת עליהם. ... ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי עושה ... אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע. אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו עם רצון או בלי ... הרצון הראשון שלך, מי מחליט מה יהיה הרצון הראשון שלך? אם את המחליטה אז את חייבת לבחור אותו לפני שיש לך אותו, כי יש אותי שאין לי רצון ועכשיו אני בוחר שיהיה לי רצון. למשל אומר שהאדם בוחר ... למה שיהיה דבר? אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה משהו בלי ... לדוגמה אנחנו הולכים בלוגיקה שונה, אנחנו שואלים את אותה השאלה, איך הוא יצר את רצונו, וכשהוא יצר את רצונו הוא היה במצב בלי רצון, אז אולי הוא לא בחר, ... עליך אנחנו מגיעים למסקנה שזה לא את, שיש מישהו אחר שעושה, אבל אלוהים הוא הראשון, הוא היחיד שאי אפשר להגיד שמשהו הפעיל אותו, כי המישהו שהפעיל ... X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים. יש שולחן, הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים, זה נקרא אפשרי המציאות, יש ... כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, אבל אם את מתחילה להבין מה יש מאחורי הכל? אז את מבינה שאת בכלל אחד איתו, ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם אין, משום שזו ... המון, אך אם אין לך את המקדח הנכון (מקדח האמת), אתה לעולם לא תצליח. מקדח האמת הוא רצון מוחלט ובלתי מתפשר להבין את המציאות. רק אם האדם באמת, במאה אחוז, רוצה להבין את האמת, הוא ימצא אותה. אם הוא אומר ניסיתי ולא הצלחתי, זה אומר שהוא לא ... אותו. לכן, מי שלא הגיע להבנה עדיין, זה משום שהוא לא באמת רצה. הרצון האמיתי חייב להיות מוחלט, ללא תנאי וללא שום רצון אחר שיפריע בדרך. איך הרצון וההבנה קשורים זה בזה? הרצון וההבנה קשורים קשר הדוק. האדם אומר: אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון. אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ככל שהאדם יעמיק את ההבנה, הרצון שלו יתגבר באופן אוטומטי. לדוגמה, אם אדם יבין בוודאות מוחלטת שכדי להיות מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד באמת יבין את התועלת במשהו, הוא ... או שיש כוח אחר שמניע אותי?. אליעד טוען שאם אדם באמת היה שולט ברצונות שלו, הוא היה יכול להחליט בכל רגע מה הוא רוצה ולא היה סובל לעולם. העובדה שאדם סובל מוכיחה שהוא אינו שולט לחלוטין ברצון. עם זאת, אליעד מציע אפשרות נוספת - ייתכן שהאדם ... לפצל את האנרגיה לשאלות משניות כמו איך להרגיש טוב?. השאלה האחת והאמיתית תוביל אותו להבנה מוחלטת, שתפתור לו את כל השאלות האחרות באופן אוטומטי. אליעד מדגיש שאין חצי דרך. ההבנה חייבת להיות מוחלטת ובלתי מתפשרת. כל עוד האדם לא נותן את כל כולו לחיפוש אחר האמת, הוא לא יוכל להגיע לתשובה אמיתית. הוא מציין את דברי רבי נחמן מברסלב, שיש אור ... או שלא מקבלים כלל. סיכום הנקודה המרכזית בהרצאה: ההבנה היא המפתח לרצון הנכון, והרצון המוחלט הוא הדרך להשגת הבנת משמעות העולם. מי שרוצה באמת, ללא פשרות, יקבל את האמת השלמה ויחווה אושר אמיתי. הדרך היחידה להגיע לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה לשאלה של האם יש תמונה או אין תמונה, כאשר מתבוננים בהשתקפות במראה. התמונה ... המציאות נכון, הרצון שלו יתואם עם אותה הבנה. אם אדם מבין שהוא חייב לרצות משהו כדי להגיע למטרה מסוימת, הוא יפעל בהתאם לרצונו. הרצון וההבנה תלויים אחד בשני - על ידי הבנה נכונה של המציאות, הרצון יתעורר באופן טבעי. לסיום, המרצה מציין כי ... כאשר נבין זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה ... אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה. בהנחה שכול דבר קורה עם

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל החלטה חייב להתרחש תהליך מחשבתי. הוא מדגים שדווקא ההחלטה הראשונה בחיינו הייתה ללא כל תהליך מחשבתי מקדים. למשל, ברגע הלידה עצמה, כשהתודעה שלנו נוצרה, לא יכול היה להתקיים תהליך מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק אותם. הדוגמה שאליעד ... לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות ... מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם ...

... את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, איך המציאות פועלת, נפרדות נצחית האם יש מישהו שמנהל את המציאות? הסיכום הבא עוסק בהרצאה של ... של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו שמניע את המציאות או את החלקיקים שלה. הטענה המרכזית שלו היא שאין מישהו או גורם ... מתנועת החלקיקים עצמם. המציאות מתנהלת מעצמה ואין מישהו מבחוץ שמחליט או מכוון אותה. איך החלקיקים מתארגנים לצורות מוגדרות אם אין אלוהים? אליעד נותן דוגמה מוחשית ופשוטה: כשזורקים כדור, הכדור נעצר מעצמו בגלל חוקי הטבע והחיכוך עם הרצפה, ואין צורך במישהו שיחליט שהכדור יעצור. באותו אופן, כל החלקיקים ביקום זזים ללא התחלה וללא סוף, במשך אינסוף זמן, וכשהם זזים הם יוצרים צורות שונות כמו שולחן, כיסא או אפילו בני ... נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה וללא סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע בדרך אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל מייד: ומי מחליט מה אלוהים רוצה? ואם יש מי שמחליט מה אלוהים רוצה, אז מי מחליט מה הוא רוצה, וכך הלאה. לכן, הטענה שיש כוח עליון יוצרת שרשרת אינסופית של שאלות שלא מובילות לתשובה אמיתית. למה התפיסה של הכל אחד אינה נכונה לפי ... הוא כלום. כשאנו חוקרים לעומק מה זה שולחן? או מה זה חלקיק?, נגיע למסקנה שברמה הכי עמוקה הכל חסר משמעות מוחלטת ואין לו קיום ממשי. הגישה הזאת מובילה להבנה עמוקה יותר, שמבטלת את כל השאלות על מי מנהל את העולם או למה הוא קיים כפי שהוא. לסיכום, לפי אליעד כהן, ... אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות נצחית? ...

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים רוחניים, מה הכי מציק לך, מה אתה הכי רוצה, הכל תלוי בך איך לזהות מה באמת ... של אליעד כהן הוא כיצד האדם יכול לזהות מה באמת מטריד אותו, כיצד לשלוט במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק לדברים שעולים בראשם ברגע מסוים. אדם חושב על משהו ומניח מיד שזה הדבר ... לו לשאול שאלה יום - יומית כמו בעיה עם השכן, ולכן הוא שואל שאלות פילוסופיות על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך היא שהם מזגזגים בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה מעצמו ואין שליטה אמיתית). הזגזוג הזה הוא מה שמונע מהם לפתור בעיות ... אליעד מדגיש שאם האדם באמת יאמין שהכל אקראי, הוא חייב להיות עקבי בזה ולהפסיק לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא חושב כל מחשבה שעוברת בראשו. כל עוד האדם מזגזג בין שתי הגישות, הוא לא יצליח באמת להתמודד עם מה ... בבירור את הדבר שהכי מטריד אותך בחייך, ולא לברוח ממנו לנושאים אחרים. להתמקד בו בצורה ישירה וכנה. השני הוא להחליט באופן ברור ועקבי האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי. אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה המסוימת. אם אתה מאמין שהכל אקראי - הפסיק לשאול שאלות ולא לחפש תשובות כלל. ... המפתח האמיתי למודעות עצמית ושליטה במחשבות? המפתח לשליטה במחשבות ולהבנת הבעיות שלך טמון בכנות ובעקביות: עליך להחליט באופן ברור האם אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא מה שגורם לחוסר הצלחה ותקיעות מתמשכת. רק כאשר תהיה עקבי וברור עם עצמך, תוכל באמת לפתור את הבעיות שמטרידות אותך ולהשיג שליטה אמיתית במחשבותיך. איך לשלוט במחשבות? מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על בעיות? איך לזהות מה אני באמת רוצה? ...

... רצון אפשרי, רצון מחויב, רצון פשוט, רצון סיבתי, חובת ההוכחה איך לשכנע את עצמך לרצות משהו שאתה לא באמת רוצה? השאלה המרכזית שאליעד ... איך אפשר לשכנע את עצמך לרצות משהו באופן מוחלט, גם אם בפועל אתה לא מרגיש רצון כזה כרגע. אליעד פותח בהסבר כללי על שני סוגים עיקריים של רצונות: רצון סיבתי - רצון שנובע מסיבה כלשהי, למשל אדם שרוצה להגיע לעבודה בזמן כדי להרוויח כסף בסוף החודש. הוא לא רוצה להגיע לעבודה בזמן סתם כך, אלא בגלל התוצאה שתתקבל מכך. רצון פשוט (רצון מחויב) - רצון שלא נשען על סיבות חיצוניות, אלא רצון פנימי מוחלט ללא הסבר. למשל, אדם רעב רוצה לאכול פשוט כי הוא רוצה לאכול, בלי להסביר למה. האם אפשר להפוך רצון סיבתי לרצון פשוט? אליעד מסביר כי רצון פשוט הוא בעצם אשליה במובן מסוים, כי גם הרצונות ... להבנה שגם הוא נשען על סוג של אמונה או על סיבה נסתרת, גם אם לא מודעת לך. למשל, אם אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, פשוט כי ככה אני ... לכאורה אינו באמת פשוט, אלא יש מאחוריו סיבה נסתרת. או שתגיע למצב של ניטרול הרצון, וכבר לא יהיה אכפת לך אם תרגיש טוב או רע. ... המוח אומר לך: למה שתרצה לעשות כסף בלי סיבה? ועליך להשיב למוח בצורה לא הגיונית: ככה, אני רוצה לעשות כסף סתם כי ככה אני רוצה. ... בשכנוע עצמי - אם יש מחשבה שאומרת לך אין סיבה שתרצה לעשות כסף סתם כך, אתה יכול להשיב לה: תוכיחי לי למה לא. על ידי כך, אתה ...

... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום הוא שם לב יותר לאותו הדבר במציאות. לדוגמה, אדם שמתכנן ... לכן, אבל הוא לא שם לב אליהם. המחשבה של האדם ממקדת אותו לתפוס דברים שהוא לא שם לב אליהם לפני כן. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של אדם שרוצה לקנות נעליים. לפני שהוא החליט לקנות, הוא לא שם לב לפרסומות של נעליים, אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל תשומת הלב מודרכת לפי ההחלטות המודעות. האם התודעה משפיעה על המציאות או רק על תשומת הלב? אליעד מבהיר נקודה חשובה לגבי התפיסה של המציאות - הוא מסביר שזה לא שבאמת מופיעים יותר רכבים או יותר נעליים במציאות בגלל שהחלטת להתמקד בהם. הכל קיים תמיד ובכל מקום, אלא שהתודעה של האדם היא זו שמחליטה על מה לשים את הדגש. התודעה, למעשה, לא יוצרת מציאות חדשה אלא רק מתמקדת בחלקים מסוימים מתוך המציאות האינסופית שכבר קיימת. אליעד מסביר את הרעיון של המיסטיות לכאורה של התופעה. ... על דבר מסוים באופן מודע, תת - המודע שלו מפעיל פילטר אוטומטי, ולכן הוא שם לב יותר לאותו מידע שקודם לכן עבר לידו בלי שייחס לו חשיבות. לדוגמה, כשאדם הולך לסופר, אם הוא החליט לפני כן לחפש מוצר מסוים, הוא יזהה אותו מהר מאוד על המדף, למרות שהמוצר היה שם תמיד. לפני ההחלטה שלו, המוצר לא היה קיים עבורו במובן של תשומת הלב שלו. מה משפיע על האופן שבו המוח בוחר לשים לב לדברים? אליעד מסביר שלמוח יש סדרי עדיפויות. כאשר אדם חוצה כביש, הוא מסתכל ... וצמא מאוד רוצה מים, אבל הוא לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו מידע שקשור לרכב, שאותו הוא לא חיפש באופן מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים בהתאם למה שהיא מחפשת, אך לא כל דבר שהיא מחפשת באמת מופיע או קיים בפועל. איך להבין את מושג האינסוף בתהליך התודעה? אליעד מדבר על מושג האינסוף בהקשר של תפיסת המציאות ומסביר שבאופן מוחלט, הכל קיים בפוטנציאל. אדם יכול תאורטית לחוות כל אפשרות וכל תרחיש, אבל בפועל הוא חי במציאות מוגבלת. האפשרויות הן אינסופיות ברמה הפוטנציאלית, אבל ברמה המעשית, אדם פוגש במציאות ... בתוך האינסוף הקיים. איך עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי?

... מנתחים תהליך? התנהגות של בעלי חיים, ניתוח תהליך של בעלי החיים, השכל שיש בכל דבר, תהליך סיבתי, תהליך אקראי, האנשה של בעלי חיים איך מנתחים תהליך? כיצד ניתן להבין את ההתנהגות של בעלי חיים? במהלך ... מבינים את ההתנהגות של בעלי החיים על פי דפוסים שאנחנו מזהים כבני אדם, ומהי הדרך בה אנחנו מפרשים את התנהגותם. מהו תהליך סיבתי ומהו תהליך אקראי? ננחה כי ישנם תהליכים סיבתיים שהם תהליכים שבהם יש קשר ברור בין פעולה לתוצאה, כמו שזיהינו אצל בעלי חיים. לדוגמה, כאשר אריה פועל בצורה מסוימת במהלך ציד, זה לא נובע משיקול דעת רציונלי של בעל חיים, אלא מתוך רצון לפעול לפי תחושות של טוב ורע. בהרצאה נדונה גם אפשרות של תהליך אקראי, שבו אין סיבה ברורה לפעולה. כלומר, אם נניח את התנהגות בעלי החיים בהנחה שהיא אקראית, הרי שזו תהיה תשובה פחות מבוססת. ... במצב, והערכת הטוב מול הרע משפיעות על ההתנהגות שלהם. ככל שאריה חשב שהכוחות עומדים לרשותו, הוא יהיה מוכן יותר לקחת את הסיכון ולהיכנס לפעולה, בעוד שהלביאה לא תמיד הייתה משוכנעת שהסיכון שווה את התוצאה. ההבנה שבעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע - האם זה שיקול סיבתי או אקראי? בהמשך, העלו את השאלה האם התהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי או אקראי. האם התנהגות האריה והלביאה נובעת משיקול דעת מבוסס של טוב ורע, שבו כל אחד מהם מבצע את פעולתו מתוך ... הנאה אישית, או שמא מדובר בהתנהגות אקראית שנובעת ממצב ספציפי. בשיחה התברר שהנחת היסוד היא שהתנהגות בעלי החיים נתפסת כסיבתית, כלומר, כל פעולה יש לה מניע ברור, כמו חיפוש אחרי מזון או הגנה על טרף. האם אנחנו יכולים להחיל תהליכים סיבתיים על בעלי חיים כמו אצל בני אדם? אחת השאלות המרכזיות הייתה האם תהליכים סיבתיים, כפי שהם מובנים אצל בני אדם, ניתן להחילם גם על בעלי חיים. לדוגמה, האם בעלי חיים מבצעים חישוב של מה טוב ... החיים מבוססת על רגש אינטליגנטי, או שמא על פעולה אינסטינקטיבית גרידא. אם אנו מניחים שהתהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי, יש להבין את מניעיהם לעומק, על מנת לא לפשט את המצב ולהניח שהם פועלים מתוך שיקול דעת כמו בני אדם. מהו תהליך סיבתי? האם בעלי חיים חושבים כמו בני אדם? האנשה של בעלי חיים האם בעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע? מהי ...

... איך לחזק רצון? איך להחליש רצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי, רצון סיבתי, איך עובד הרצון? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור מוטיבציה? איך לשכנע? nlp מהם חוקי הרצון ואיך ניתן לשנות את הרצון? הרצון, כפי שמוסבר בהרצאה, לא תמיד ... נדמה שהוא אקראי. כאשר אדם רוצה משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון אקראי. הוא מבצע את הרצון רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו הרצון נובע מסיבה. אם אדם רוצה להיות טייס, יש לכך סיבות או מניעים ברורים, כמו הרצון להגיע ליעדים מסוימים, להשיג מטרות בחיים, או רצון להיות חלק מעיסוק מסוים. כיצד ניתן לחזק את הרצון או להחליש אותו? לפי אליעד, ישנן דרכים לחזק או להחליש רצון, וזה תלוי בסיבות שגורמות ... אני רוצה להיות עצמאי או אני רוצה טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה אתה רוצה משהו, ובמידה והתשובה לא מבוססת על סיבה חזקה וברורה, תוכל להחליש את הרצון. אם אדם רוצה משהו מתוך תחושת חובה או מתוך סיבות שאינן אמיתיות, הוא יכול להחליש את הרצון על ידי חקירה של הסיבות ... לשנות את המידה שבה אנחנו פועלים על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, זה יכול להפחית את עוצמת הרצון, משום שהוא מבין שייתכן ויהיה מסוגל להשיג את אותו הדבר בדרך אחרת, או פשוט לא לרצות את זה יותר. ... אפשר להציג לו את הסיבות מדוע זה לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כתוצאה מסיבה מסוימת, תלוי איך אנחנו בוחרים להסתכל עליו. בסופו של דבר, הרצון תמיד מבוסס על משהו - בין אם מדובר בסיבה ובין אם מדובר במניע אקראי. מהי המהות של הרצון? מהות הרצון, כפי שנדמה מההרצאה, היא שילוב של הסיבה והרצון האקראי. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים להפעיל את הרצון בצורה של אקראיות או שהסיבה תמיד תעמוד מאחוריו. ההבנה שמאחורי הרצון יכול להיות מניע אקראי יכולה להוביל אותנו למקום שבו אנחנו לא תוקעים את עצמנו במעגל של סיבות, אלא פועלים מתוך הבנה פנימית. מה זה רצון סיבתי? איך לחזק את הרצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי - איך זה עובד? איך להשפיע על אחרים? כיצד להחליש רצון? ...