... מכירות השפעה - להציג פירוש כעובדה - איך לשכנע אנשים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך למכור ... להשפיע על אנשים? איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד דרך איך באפשרותך לשכנע מישהו ולגרום למישהו להאמין לך? והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מציג את הפירוש כעובדה. ואסביר, כי כל דבר בעולם שלנו, או שהוא עובדה שקרתה ממש בפועל, או שהוא רק פירוש ופרשנות של אותה העובדה שקרתה בפועל. ויש כמובן גם שקרים ברורים, שהם לא רק שהם לא קרו, אלא שהם אפילו לא פירוש של משהו שקרו, אלא הם מומצאים כולם מתחילתם ועד סופם. ומי שיתבונן יראה, כי טבע האדם הוא שהוא מציג בצורה שונה עובדות, מאשר איך שהוא מציג פירושים של עובדות. דהיינו, כאשר האדם מציג מספר לדוגמה על איזה דבר שקרה, בדכ כאשר הוא מספר על מה שבאמת קרה בפועל, הוא מציג את הדברים בצורה עובדתית אובייקטיבית מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל פירוש סובייקטיבי אפשרי בלבד. והרעיון הוא, שטבע האדם הוא לא להיכנס למריבות ... לכך שהוא יאמין למה שאומרים לו. ואיך אפשר להעלות את רמת הקושי של הבדיקה הפנימית שהאדם בודק את הסיפור שלך? תשובה: על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו ... שעוברת, לעבור בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. כי מה שבאמת קרה, לא צריך לומר עליו אני זוכר חושב מרגיש וכיוב, כי הוא באמת קרה. אבל על פירושים ומשמעויות שהאדם נותן לדבר, הוא מוסיף מילים שגורמות לדברים שלו להיות סובייקטיביים ולא אובייקטיביים. ולמה האדם עצמו מדבר כך? כי הוא מרגיש יותר בנוח לבטא את הספק שלו, בכך שהוא לא בטוח שבאמת המציאות היא כך ולא אחרת. וכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. וכאשר אתה מעביר למישהו רעיון כלשהו, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית כעובדה ממשית, כאילו שאתה רואה קיר, ואומר שיש כאן קיר, שזה נקרא בצורה עובדתית, שהיא צורה שבה אתה מתאר עובדות ממשיות, שאין לך בהן ספק, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה כזאת, אז בעצם בכך אתה משדר לתת המודע של השומע, שהדברים הם עובדה ממשית, ושאסור לו להטיל בהם ספק כלשהו. ואז, כאשר השומע בודק בתוכו את מה שאמרת, הוא בעצם מרגיש רמת קושי רגשי גדולה יותר, לבדוק את נכונות הדברים. מאחר שהם הוצגו כעובדות, ובכך בעצם לא ניתנה לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים ... בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הדברים בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה ... מה שאתה אומר. ועליך פשוט לבדוק, כיצד היית אומר למישהו אחר עכשיו יום השמש זורחת יורד גשם וכיוב, באיזו תחושה היית ומה היית משדר כאשר היית מתאר עובדות, והאם באמת אתה מציג כך את הרעיון שלך, שאתה רוצה שיקבלו אותו?! כי אם לא, אז הרי שאתה נותן לגיטימציה לכך שהשומע יבדוק את נכונות הרעיונות שלך, כי אתה עצמך משדר לו, שמה שאתה אומר, זאת לא עובדה, אלא רק פירוש בלבד. והשומע, בכל מקרה מנסה לבדוק את מה שאתה אומר לו. אבל ככל שהדברים מוצגים בצורה יותר עובדתית ופחות בצורה של פירוש, כך בעצם אתה שולל את הלגיטימציה של השומע, לבדוק את אמיתות הסיפור שלך. ...

... לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, ... בטוח איך אפשר להיצמד לאמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מציג בהרצאה זו את החשיבות של להיצמד לאמת, ומסביר לעומק ... סובייקטיבית, וההבדל בין עובדות לפרשנות. הוא מתחיל בהסבר פשוט - בן אדם יכול להגיע להבנה כללית שהכל ... היא הבנה פרטית, שכוללת להטיל ספק בכל מחשבה ובכל משפט שנאמר, ולשאול למה ההיפך של זה נכון? למשל, אם אדם ... לכך שזו פרשנות סובייקטיבית שלו, לא עובדה אובייקטיבית. איך אדם יכול להפסיק לשקר לעצמו? לדברי אליעד, האדם חייב ... שיש פה קיר. כלומר, תמיד להיצמד לעובדה היחידה שהיא חווייתו האישית, ולא לקבוע שמשהו הוא אמת אובייקטיבית. הוא ... שהחוויה היא רק תפיסה ולא אמת מוחלטת. מה המשמעות של גם רק במושגים של אליעד? אליעד מציג מושג בשם גם רק שמשמעותו היכולת להכיל שני הפכים מוחלטים בעת ובעונה אחת. למשל, אי אפשר לדמיין שיש דלת שהיא גם רק פה וגם רק ... וזהו המצב שבו הוא דבק באמת באופן מוחלט. מה הדרך הפרקטית להגיע להיצמדות לאמת? אליעד מספק כלי מעשי: הוא מציע ... לנתח את מה שאמר או כתב, לבדוק מה עובדה ומה פרשנות, ולברר עד כמה הדברים שהוא אומר לעצמו או לאחרים הם מחויבים או סובייקטיביים. כיצד להבחין בין עובדות לפרשנות? אליעד נותן דוגמה מעיתון שבו נכתב בלוני גז חשופים בגן ילדים. הוא מדגים כיצד אפילו משפט שנראה עובדה הוא פרשנות, משום שבמציאות הבלונים נמצאים ליד הגן ולא בתוכו, אך ... הגדולה של להבחין בצורה חדה בין עובדה לפרשנות, וכיצד על האדם לעשות זאת גם כלפי עצמו בחיי היום - יום. מדוע אנשים לא רוצים להטיל ספק באמת שלהם? אליעד מסביר שאנשים מפחדים להטיל ספק באמת שלהם כי הם חוששים לאבד את הוודאות והשקט הנפשי. אך דווקא הפחד ... תקועים. הוא מדגיש שדווקא להטיל ספק זו הדרך היחידה להתקדם ולהגיע לשלווה ואחדות אמיתית. מי שמסרב להטיל ספק נשאר תקוע בבעיות שלו לנצח. מהי התשובה הסופית לשאלה איך להיצמד לאמת? ... בניתוח מחשבותיך ודבריך, לבדוק עובדות מול פרשנויות, ולהטיל ספק מתמיד בכל תפיסה. ככל שאדם מתרגל זאת יותר, הוא מתקרב יותר לאמת המוחלטת ולהבנת המציאות כפי שהיא. איך להיצמד לאמת? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך להפסיק לשקר לעצמי? מהי הבנה כללית מול פרטית? מדוע אנשים מפחדים להטיל ספק? מה המשמעות של המושג גם רק? איך להטיל ספק בצורה נכונה? ...

... מודע, זוגיות טובה, אובייקטיביות, סובייקטיביות, פרשנות או עובדה, להטיל ספק בחושים מה המשמעות של לדבר נכון ואיך זה קשור לאמת? אליעד כהן מדבר על ... היא לדייק בצורה מלאה במה שאתה אומר. לדבר נכון פירושו להבחין באופן ברור בין העובדות לבין הפרשנות שלך עליהן. אליעד מסביר את זה באמצעות דוגמה פשוטה: אם ראית מישהו עם סכין, אין זה אומר באופן מוחלט שהוא הרוצח. מה שראית בפועל זו עובדה (אדם מחזיק סכין), אך ההבנה או הפרשנות שלך (הוא הרוצח) זו כבר ... אליעד מסביר שיש נטייה לאנשים לדבר בצורה מוחלטת כאילו שהדברים שהם אומרים הם עובדות מוחלטות. הוא מדגיש שכדי להיות אמיתי, על האדם להבין שכל דבר ... אם אתה אומר התוכנית מעניינת, אתה נתקע במוחלטות, כאילו זו עובדה. במקום זה עדיף לומר לדעתי התוכנית מעניינת כרגע, כי זה משאיר מרחב לתפיסות ... אמת, אך לא מבינים שבתת - מודע הם מערבבים בין עובדות לפרשנויות. הדיבור הנכון הוא להכיר בכך ולבטא בצורה מדויקת את מה שאתה יודע ... תמיד לכך שאתה אולי לא יודע הכל. האם צריך להטיל ספק בחושים ובתפיסת המציאות? אליעד כהן ממליץ להטיל ספק בחושים, משום שהחושים אינם בהכרח מציגים אמת מוחלטת. הוא נותן דוגמה שאם אתה רואה שולחן, אתה יכול להגיד שיש שולחן, אבל גם ... מודעות לאמת יחסית ולא נופלים למלכודת של מוחלטות. איך כל זה קשור לפרסום ולשקר? אליעד מביא דוגמה מעולם הפרסום, שם נעשה ... נכון ולהימנע משקרים עצמיים, צריך תמיד להטיל ספק במה שנראה ברור מאליו. אליעד מדגיש שוב ושוב שבכל דיבור צריך להבחין בין עובדה לפרשנות, בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, ולהיות מודע באופן תמידי לכך שאין שום דבר שהוא מוחלט או וודאי בצורה מוחלטת. איך לדבר נכון? מהו תת מודע? האם אפשר לסמוך על החושים? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך לשפר זוגיות טובה? האם הכל יחסי או אובייקטיבי? ...

... אין שכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אמונות, הנחות יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות מה המשמעות של גבולות השכל והאם ניתן לצאת מהם? אליעד כהן ... ומכיוון שכך, הוא מתקשה לראות מעבר לגבולות השכל שלו. האדם מתמודד עם מציאות שבה החושים מראים לו דברים מסוימים, כמו שולחן או פיל. אם לדוגמה, הוא רואה פיל, הוא לא יכול להחליט שזה שולחן, משום שיש הגדרות בסיסיות מובנות אצלו. גם אם משהו נראה דומה ... שהוא פשוט רחוק מדי מהקיר ולא מסוגל לשמוע את מה שמחוצה לו. זה בדיוק כמו השכל: רק מפני שאינך רואה מעבר לשכל שלך, אין זה אומר שאין שום דבר מעבר לכך. מדוע האדם מתקשה להטיל ספק באקסיומות ובאמונות שלו? אליעד טוען שהאדם בודק הכל בחיים שלו, אבל לא את הבסיס שעליו הוא מסתמך. אנשים נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם שואלים ... מחשבתי וכיצד לתרגל אותו? אליעד מדגיש את החשיבות של דיוק מחשבתי ונותן דוגמאות מהחיים היום - יומיים. למשל, אדם שרואה עט, מניח מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה. אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא חי רק מפני שכך כתוב. ... באמת יודע שמשהו קורה, או שהוא רק מאמין שזה כך? הוא מסביר שאם אדם יצליח לדייק בפרטים הפשוטים הללו, זה יפתח אצלו יכולת לחשוב בצורה מדויקת יותר, עד כדי כך שיוכל להטיל ספק אפילו במידע שמגיע מהחושים ומהשכל עצמו. כיצד מתמודדים עם שאלות שנובעות ... לנקודה שבה הוא יבין שהכל זה אמונות והנחות, ואין שום דבר שהוא יודע בוודאות. ההכרה הזאת היא התחלה של חופש אמיתי מהגבולות של השכל והחושים. איך לחשוב מחוץ לקופסה? להטיל ספק בחושים מהן הנחות יסוד? האם השכל מוגבל? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? כיצד לבדוק אמונות? האם המציאות קיימת בלי שכל? ...

... דיבייטינג שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה NLP להגדיל מכירות וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לשכנע אנשים וכיצד באפשרותך להשפיע על ... לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות . ואסביר, כי את כל הדברים שברצונך לשכנע בהם, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת של עובדות, דהיינו, דברים עובדתיים שקרו בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא עובדות שקרו בפועל, אלא הם פירושים של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה. או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחויב. דהיינו, מחויב שאכן הדבר קרה, ואין אפשרות לומר שהוא לא קרה, כי עובדתית הוא קרה. אאכ אתה רוצה לשקר, נגד העובדות ונגד המציאות. אבל פירושים של המציאות, עליהם הרבה יותר קל להתווכח. כי הפירוש, הוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, לא מחויב שהוא נכון, אלא רק יש אפשרות בלבד שהוא אכן נכון. וזה בעצם אומר, שברגע שאתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, לשם כך עליך להחליש את מה שהוא אומר ... היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את ה

... משפטיות, סנגוריה, קטגוריה, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, יעוץ לעורכי דין, להטיל ספק, להרשיע חשוד, לזכות חשוד, רומן זדורוב, ראיות נסיבתיות, ראיות פליליות, ראיות פורנזיות כיצד מתמודדים עם ראיות משפטיות המובילות להרשעה או ... או זכאי. אליעד כהן הסביר בהרצאה שראיה משפטית איננה עומדת בפני עצמה אלא תמיד תלויה בפירוש שניתן לה. ההבחנה החשובה היא בין מה שמהווה עובדה ובין מה שנחשב כפירוש של העובדות. הרבה פעמים נדמה לאנשים שמה שהם רואים או שומעים הוא עובדה חד - משמעית, אך למעשה מדובר בפירוש. לדוגמה, אם יש וידאו המתעד אדם מסוים מבצע שוד, אפשר לחשוב שהראייה היא חד - משמעית ומוכיחה שהאדם הוא השודד. אולם אליעד כהן מציין שגם ... ולבחון כל פרט ופרט מתוך הסרט או הצילום. כל פרט קטן חייב לעמוד במבחן של ודאות מוחלטת. גם אם רואים אדם עם כובע זהה, עדיין אפשר לטעון שמדובר באדם אחר בעל כובע דומה, ולכן נדרש לבדוק האם כל פרט בסיפור שמספרת התביעה אכן מוכח מעבר לספק סביר. איך מפרקים את טענות הקטגוריה כדי להטיל ספק בהרשעה? כדי להטיל ספק בהרשעה, אליעד ממליץ לקחת את טענת הקטגוריה ולפרק אותה לפרטי פרטים. למשל, אם הקטגור טוען שפלוני ביצע רצח כי צולם בסמוך לזירת הרצח, יש לבדוק לפרטים רבים כגון: האם ניתן לזהות בוודאות מוחלטת שהאדם שמצולם הוא החשוד, או שזה רק אדם שדומה לו? האם הסרטון מראה חד - משמעית את החשוד מבצע את העבירה, או שאולי ניתן לפרש את המצב אחרת? ... אצבע על סכין בזירת רצח, החשוד יכול להסביר שבסך הכל חתך תפוח בסכין ביום אחר. העובדה שטביעותיו נמצאות על החפץ איננה הוכחה מוחלטת שהוא ביצע את הרצח. דוגמה נוספת שאליעד מציג: כאשר המשטרה מוצאת בבית של חשוד פריטים שמוגדרים ככלי התעללות, למשל כבל חשמל, יש צורך לבדוק ... כדי להתעלל, או שאולי הכבל משמש שימוש רגיל כמו שיש לרוב האנשים בבית. מדוע חשוב להטיל ספק בפירושים של ראיות משפטיות? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים מפרשים ראיות בצורה מוטה, בהתאם לאינטרסים שלהם. גם סרטון וידאו ... תאונה ולקבל כסף מחברת הביטוח. לכן יש תמיד לקחת בחשבון את ההקשר הכולל ולא להסתמך על פירוש חלקי של המצב. אליעד מוסיף כי ניתן לפרש כל סיטואציה ביותר מדרך אחת, וצריך לבדוק היטב כל פרט ופרט בטענות התביעה מול העובדות. העובדות הן נתון קבוע, אך הפירוש להן הוא גמיש ומשתנה, ולכן בכל ראייה ניתן להטיל ספק אם היא באמת מוכיחה מעבר לכל ספק את אשמתו של הנאשם. כיצד הפירוש משפיע על המשפט בפרשת רומן זדורוב? אליעד משתמש כדוגמה במשפט המפורסם של רומן זדורוב, ומסביר שהרבה מהראיות נגדו היו נסיבתיות וניתנות לפרשנויות שונות. גם כשהוצגו ראיות פורנזיות או ראיות נסיבתיות, תמיד ניתן היה להטיל ספק ולהציע הסבר חלופי לממצאים. הוא מדגים שכאשר אדם משחזר את הפשע, אפשר להטיל ספק בכך ולומר שהשחזור לא אמיתי אלא שהוא מבוסס על מידע קודם שניתן לו. כלומר, השחזור אינו בהכרח מוכיח שהחשוד ביצע את העבירה. למה אליעד כהן טוען שאין עובדות מוחלטות אלא רק פירושים? אליעד מציג גם את העיקרון הפילוסופי שרבי נחמן הציג - המציאות עצמה היא לא טובה ולא רעה אלא מושלמת כפי שהיא, ואנחנו מפרשים אותה על פי ההקשר והאינטרסים שלנו. הוא מדגיש כי תמיד אפשר להטיל ספק בפרשנות, אפילו כשהיא נראית מובנת מאליה. הוא נותן דוגמה נוספת מעולם היומיום: אם אדם אומר אני רוצה לאכול, אפשר להטיל ספק בכך ולשאול האם הוא באמת רוצה לאכול או רק אומר זאת מסיבה אחרת, ואולי אפילו בכלל הוא אמר זאת מבלי להתכוון. לסיכום, אליעד מציין שחשוב לזכור שתמיד ניתן להטיל ספק בכל פירוש או ראיה, ושמערכת המשפט צריכה לבדוק לעומק כל פרט לפני שתכריע לכיוון של הרשעה או זיכוי. איך להטיל

... אנשים, מניפולציה על אנשים, איך לגרום למישהו לא להיפגע? איך לא לפגוע במישהו? איך לשכנע מישהו להירגע? איך להאשים מישהו אחר? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? איך לעזור לאנשים? איך אפשר לשכנע אדם לא להיפגע מדברים שנאמרו לו? הדרך שבה אנשים מפרשים סיטואציות קובעת איך הם ירגישו בעקבותיהן. אליעד כהן מסביר שכאשר מישהו נפגע, זה לא בגלל העובדות עצמן, אלא בגלל הפרשנות שלו למה שקרה. אליעד נותן דוגמה של אדם שהוזמן לאירוע ברגע האחרון. העובדה היא שלא הזמינו אותו לפני שבוע, אך הפרשנות היא שהדבר נעשה מתוך זלזול או חוסר כבוד. כדי לגרום לאדם לא להיפגע, צריך לשכנע אותו שהסיבה האמיתית להזמנה המאוחרת היא ... לא הגיעה אליו מסיבות טכניות, או שניסו ליצור איתו קשר ללא הצלחה. חשוב לציין שההסברים הללו צריכים להיות אמינים ולא להיראות כתירוצים קלושים. מה ההבדל בין עובדות לפרשנויות בשכנוע? אליעד כהן מדגיש שבכל תהליך של שכנוע או מניפולציה, חיוני להבחין בין עובדות לפרשנויות: עובדה היא נתון מוחלט שאין עליו ויכוח, כגון הזמנתי אותך רק אתמול. פרשנות היא ההסבר שנותנים לעובדה, למשל, הזמינו אותי מאוחר כי לא מכבדים אותי. לכן, כאשר רוצים לשכנע מישהו להפסיק להיפגע, חשוב להראות לו שהפרשנות השלילית שהוא נותן לעובדה לא נכונה, ולהציע פרשנות אחרת וחיובית יותר. לדוגמה, אם האדם מפרש הזמנה מאוחרת כזלזול, אפשר להציע לו פרשנות חלופית, כמו שהזמנתו נתפסה כמובנת מאליה ולכן אף אחד לא ... בשכנוע ובמניפולציה בלי לפגוע באחרים? אליעד כהן מסכם ואומר שכדי לשכנע או לעשות מניפולציה נכונה, חובה להבין כיצד האדם השני מפרש את המציאות, ולהבדיל בין עובדות מוחלטות לפרשנויות. כאשר האדם מבין שהפרשנות השלילית שלו לא נכונה, הוא יוכל להירגע ולהפסיק להיפגע. לכן, חשוב תמיד לתת הסברים אמינים, לא ליצור תחושה של תירוץ קלוש, ולהשתדל לשים את עצמך במקום האדם שנפגע, כדי להראות הזדהות ולהסביר שהמקרה אינו אישי. איך לא לפגוע באחרים? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך לגרום לאנשים להירגע? איך להסביר טעויות בלי לפגוע? איך להעביר אחריות בלי לפגוע? ...

... בין עובדה לפירוש, להיצמד לאמת בחיי היום יום, דיבור סובייקטיבי, לדייק בדיבור, לפני הפוטנציאל של המציאות, להפוך מחויב לאפשרי, להיכלל באין סוף, להפוך אפשרי ללא אפשרי, להיכלל במחויב המציאות איך להבדיל בין עובדה לפירוש בחיי היומיום? אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה בהבחנה בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים בחיינו. הוא מדגיש כי בני אדם רבים מתבלבלים בין שני המושגים, וחוסר ההבחנה הזה מוביל אותם לטעויות ולתחושות שליליות. ההבדל בין עובדה לפירוש הוא שהעובדה היא דבר מוחשי, משהו שקיים במציאות ללא תלות בתפיסה האישית של האדם. לדוגמה, השולחן שנמצא מולך זו עובדה. לעומת זאת, הפירוש הוא התפיסה האישית של האדם, כמו למשל להחליט שהשולחן הוא יפה. זאת לא עובדה, אלא פרשנות סובייקטיבית. לדברי אליעד כהן, כדי להגיע לאמת ולשפר את איכות החיים, אדם חייב להיצמד להבחנה זו. כאשר אדם אומר משהו כמו הוא הכעיס אותי, זוהי פרשנות סובייקטיבית ולא עובדה. העובדה היא אני כעסתי ממנו, כי עצם תחושת הכעס היא עובדה שאתה חווה, אך הפרשנות שהאדם השני הכעיס אותך היא רק פירוש. כאשר אדם אומר זה יפה, עליו לומר בעיניי זה יפה, משום שיפה זו פרשנות ולא עובדה. מה החשיבות של הוספת בעיניי לפני משפטים סובייקטיביים? הוספת המילה בעיניי חשובה מפני שהיא מכניסה אלמנט של אי - וודאות וספק. אדם שמתרגל לומר בעיניי לומד להטיל ספק במה שנראה לו מחויב או בטוח. למשל, במקום לומר השולחן יפה, לומר בעיניי השולחן יפה - דבר שמאפשר לך לראות שהיופי הוא לא עובדה אובייקטיבית אלא חוויה סובייקטיבית. לדבריו של אליעד, השימוש הזה מכניס לתודעה תחושת לא יודע, ובכך מקטין את תחושת המחויבות והנחרצות באמירות של האדם, ומאפשר לו לראות מציאות ... לגמרי, ולהתחיל לראות אותם כאפשריים בלבד. לדוגמה, אדם שרואה שולחן בטוח במאה אחוז שהוא קיים. אבל אם נעצום את העיניים, נאטום את האוזניים, ונהיה במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אזי נוכל לחשוב שיש אינסוף אפשרויות אחרות. אולי אין שולחן? אולי יש פיל בחדר? אולי זה דמיון? ברגע שאדם מתחיל לראות את המחויב כמשהו אפשרי בלבד, הוא משחרר את עצמו מההיצמדות ... עצמן עוד לא היו קיימות. לכן, במצב כזה, לא רק שאין שום דבר שהוא מחויב, אלא גם אין שום דבר שהוא אפשרי. האדם מגיע למצב של הבנה עמוקה כל כך שהוא מתקרב למקום המוחלט שלפני כל אפשרות. איך מגיעים להיכלל במחויב המציאות ולהפוך למחויב בעצמך? אליעד כהן מציין שהדרך להגיע למקום הזה של מחויב המציאות היא על ידי ביטול עצמי. אדם צריך לבטל בתוכו את כל התפיסות והאמונות שהחזיק כמוחלטות, ועל ידי כך להשתחרר מהרצונות, מהדעות ומהמידות השליליות שמגבילות אותו. בתהליך של ביטול עצמי, האדם הופך את עצמו לפחות ופחות מחויב, עד שבסוף נשאר רק כלום, כלומר, האדם עצמו ... העיניים אתה רואה שאין אותו, ומבין שזו הייתה רק אפשרות מדומה. דוגמה זו באה ללמד שאפילו הדברים שאנחנו מאוד בטוחים בהם יכולים להתגלות כאשליות בלבד. כך אדם צריך להטיל ספק גם בדברים הברורים ביותר, ולהתחיל לראות שהכל אפשרי ואפילו בלתי אפשרי. מה קורה כאשר אדם אומר לדעתי בצורה לא מודעת או טכנית בלבד? אליעד מזהיר שחשוב לא להפוך את המילה לדעתי או בעיניי לסתם הרגל טכני, אלא להבין לעומק את המשמעות. כאשר אומרים זאת באופן טכני בלבד, מאבדים את הערך האמיתי של העניין. המטרה האמיתית היא להרגיש את הספק ולהבין שהמציאות הרבה יותר רחבה מהתפיסות הסובייקטיביות שלנו. לדבריו, יש שני סוגים של לדעתי: האחד הוא הבנה שכל מה שאתה חושב הוא סובייקטיבי, והשני הוא ההבנה העמוקה שכל המציאות ... הם סובייקטיביים ונמצאים בראש שלך בלבד. אליעד ממליץ לאדם להתבונן ולהיצמד לאמת בצורה כנה ולא טכנית, כי רק כך הוא יכול באמת להגיע להבנה העמוקה הזאת. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך להיצמד לאמת בחיים? מה זה מחויב המציאות? איך להפוך מחויב לאפשרי? למה חשוב להגיד בעיניי? איך לעשות התבודדות נכונה? ...

עובדה ופירוש, למה אוהבים אותך? למה שונאים אותך? למה אתה אוהב? למה אתה שונא? את מה אנשים אוהבים? את מה אנשים שונאים? מה הפירוש הנכון? למה לא אוהבים אותי? ... גם שמחה, כמו כל רגש, אינה נובעת מהאירוע עצמו אלא מהפרשנות שהאדם מעניק לו. למשל, אם ניצלת מתאונת דרכים, את שמחה כי פירשת את האירוע כטוב. אבל האם באמת קרה משהו טוב? העובדה שלא מתת אינה בהכרח טובה או רעה, זו פשוט עובדה. ייתכן שבעתיד תגלי שאולי היה עדיף לך אחרת. השמחה, אם כן, אינה קשורה לאירוע עצמו, אלא לסיפור שאת מספרת לעצמך על האירוע. האם יש דבר כזה פירוש נכון למציאות? אין באמת פירוש נכון למציאות, משום שכל מה ... זה שולחן, אנו משתמשים בפרשנות מסוימת. יכולנו לומר רק יש כאן משהו, גם זו הייתה פרשנות. עצם האמונה שלנו שהעולם קיים ושאפשר להסתמך על החושים שלנו היא סוג של פרשנות ולא עובדה חד - משמעית. מה זה אומר על ... לעצמו. האדם אינו באמת מכיר את עצמו במובן העמוק ביותר, הוא רק מכיר את הסיפור שהוא מאמין בו על עצמו. איך להגיע לאמת מאחורי הסיפורים שאנו מספרים? אי אפשר להגיע לאמת מוחלטת, משום שאין פירוש או אמת אחת. כל מה שאדם תופס ... תמיד בגדר פרשנות. כאשר אדם מחפש את האמת מאחורי הסיפורים, הוא צריך להבין שהסיפורים האלה לא בהכרח נכונים, אלא אפשריים. אין פרשנות אמיתית אחת, ולכן כל ניסיון להגיע לאמת מוחלטת הוא בהכרח כושל. האם יש אמת מוחלטת בכלל? האדם שואל תמיד מה האמת, אבל גם הרעיון שאין אמת הוא לא מוחלט. ייתכן שיש אמת כלשהי, אבל גם אותה אי אפשר לתפוס באופן מוחלט. כשמישהו מחפש את האמת, הוא תמיד נתקל בספקות. כל תשובה שנראה שהגענו אליה, תמיד תישאר פתוחה לשאלה נוספת. בסופו של דבר, הדבר היחיד שהאדם יכול לעשות הוא להיות מודע לכך שהכל סובייקטיבי - המציאות כולה, כולל מה שנראה כעובדה ברורה, היא תוצר של פירוש סובייקטיבי ואישי. למה אנשים שונאים אותי? איך אנשים יוצרים דימויים? האם יש פירוש נכון למציאות? למה אוהבים ... גם רגשות חיוביים אינם נובעים מהמציאות עצמה, אלא מהפרשנות שלנו כלפיה. למשל, אם ניצלת מתאונת דרכים, את עלולה לחשוב שזה דבר טוב ולשמוח. אך האם באמת קרה לך משהו טוב? עובדתית, לא מתת, אבל מי אמר שזה טוב? ייתכן שבעתיד תעדיפי שלא היית שורדת את התאונה. כך שהשמחה אינה נובעת מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות שניתנה לו. אם אין פירוש נכון, איך אפשר לדעת מה האמת? האדם שואל את עצמו איך לדעת מהו הפירוש הנכון של המציאות, אבל אין פירוש נכון. כל הפירושים הם אפשריים, אך אין פירוש אחד מחייב. גם מה שנראה כמו עובדה, למעשה, הוא רק פירוש . לדוגמה, זה שולחן הוא פירוש, כי אפשר לומר שזה פשוט משהו. עצם זה שאנחנו מחלקים את העולם למושגים הוא כבר פרשנות. האם יש אמת מוחלטת? האדם מחפש את האמת, אבל בסוף אין אמת אחת קבועה. גם לומר האמת היא שאין אמת אינו נכון לחלוטין, כי אולי כן יש אמת. וכך, כל ניסיון לתפוס את האמת נידון לכישלון, כי ברגע שתופסים משהו כאמת - כבר יש ספקות לגביו. מה זה אומר על הקשרים ... כלומר, בדיוק כפי שאנו יוצרים דמויות על אנשים אחרים, אנו יוצרים דמות על עצמנו ומאמינים בה. אז איך להגיע לאמת? האדם שואל איך להגיע לאמת מאחורי כל הסיפורים. אבל אין אמת מוחלטת. השאלה הנכונה היא האם הפרשנויות בהכרח נכונות. והתשובה היא שלא - הפרשנויות אינן מחויבות. תמיד יש אפשרות אחרת לפרש את הדברים. האם יש פירוש אמיתי? אין

... עונה בשאלה? איך לברר את האמת? עובדה ופירוש, איך להיצמד לאמת? איך לא לטעות? הוכחה בדרך השלילה מהי הוכחה בדרך השאלה ולמה היא מטעה? הוכחה בדרך השאלה היא מצב שבו אדם נתקל בתופעה או אירוע שאין לו ... ובגלל שאין לו תשובה ברורה, הוא מחליט שההסבר שהמציא חייב להיות נכון, אחרת אין לו הסבר חלופי. אליעד מדגיש שזו אינה הוכחה אמיתית, אלא סוג של הטעיה לוגית. אליעד מציג דוגמה נוספת כדי להמחיש את הטעות בהוכחה ... לכך שזו הייתה כוונת הדובר. העובדה שאם הוא באמת התכוון לפגוע זה היה עונה על השאלה, לא מוכיחה שזה מה שקרה באמת. זו רק אפשרות ולא עובדה. מדוע אנשים נוטים ליפול להוכחה בדרך השאלה? אנשים נופלים לטעות זו כי קשה להם להודות במצב של חוסר ודאות. אליעד כהן מסביר שהאדם מתקשה לומר אני לא יודע, ולכן במקום להשאיר את השאלה פתוחה, הוא מעדיף לתת תשובה כלשהי, גם אם היא לא מבוססת ולא אמיתית. זה יוצר תחושה של סדר ... יודע איך נברא העולם יכול מיד להחליט שאלוהים ברא את העולם, אך זו איננה הוכחה אמיתית, אלא רק ניסיון למלא פער בידע מתוך קושי לשאת מצב של חוסר וודאות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להיצמד לאמת? אליעד כהן מפרט בצורה מעמיקה את ההבדל בין עובדה לפירוש. עובדה היא משהו שקרה או משהו שניתן לצפות בו באופן ישיר. פירוש, לעומת זאת, הוא המשמעות שהאדם מייחס לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר לך אני שונא אותך, העובדה היחידה היא ששמעת את האדם אומר את המילים האלה. זה שאתה מסיק מכך שהוא באמת שונא אותך - זה כבר פירוש שלך, ולא עובדה מוכחת. יתרה מכך, גם השמיעה עצמה היא עובדה יחסית, כי ברגע שאתה זוכר מה נאמר, זו כבר לא המציאות הישירה אלא זיכרון שלה, שיכול להיות מעוות. אליעד נותן דוגמה נוספת על ביקורת: אם אדם אומר אשתי מבקרת אותי, הוא בעצם מתאר פירוש ולא עובדה. העובדה היחידה היא שאשתו אמרה מילים מסוימות שהוא שמע, ואילו ההבנה שלו שהדברים נאמרו כביקורת היא כבר פרשנות סובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שרוב האנשים לא מודעים לכך שהם מתעסקים בפירושים ולא בעובדות, ולכן הם נוטים לטעויות ולסכסוכים מיותרים. למה לענות בשאלה זו טקטיקה מטעה ולא בירור אמת? אליעד כהן מסביר שלענות בשאלה, כלומר, להשתמש בשאלה כתחליף לתשובה, זה למעשה ... נכון, אז למה זה קורה?, כאילו העובדה שאין הסבר אחר מהווה הוכחה שההסבר שלו חייב להיות נכון. אליעד מציין שזו טעות לוגית מוחלטת, משום שהיעדר הסבר אלטרנטיבי אינו מוכיח את נכונות ההסבר הקיים. איך להימנע מטעות של הוכחה בדרך השאלה? הדרך להימנע מטעות זו, לפי אליעד כהן, היא קודם כל להודות שאתה לא יודע, ולסבול את חוסר הוודאות. צריך לשאול את עצמך מה באמת קורה בפועל, להפריד בין העובדות לבין הפרשנויות שאתה מעניק להן, ולבחון את הדברים בצורה כמה שיותר נקייה. זה דורש מאמץ מודע, ויתור על אשליית השליטה, והבנה שעדיף להישאר בחוסר ידיעה זמנית מאשר לאמץ ... שוב ושוב את חשיבות ההבחנה בין עובדה לפירוש ואת היכולת לסבול חוסר ודאות כדי להגיע לאמת מדויקת יותר. מהי הוכחה בדרך השאלה? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? איך להימנע מטעויות לוגיות? האם שאלה יכולה להיות תשובה? מהן טעויות נפוצות בחשיבה? איך לבדוק את האמת בצורה נכונה? ...