... להתחיל עם בחורה תוך כדי זוגיות, פחד גישה תוך כדי זוגיות, פחד מדחייה, חרדת נטישה, חרדת בגידה, פחד מבגידה, פחד מפרידה, פחד מנטישה, 2 שיטות לטיפול בפחד גישה, פחד לגשת לבחורה, 2 שיטות לטיפול בחרדת כישלון, חרדת ביצוע איך פחד להתחיל עם בחורה ממשיך לתוך הזוגיות עצמה? אליעד כהן מסביר שפחד גישה או ...

... מבגידה, 2 שיטות לטיפול בפחד מבגידה, איך לא לפחד מבגידה? 2 ...

... אפשרי לא לפחד בכלל? פחד ממחלות, פחד לאבד שליטה, פחד ממוות בגלל הקורונה, איך עובד מנגנון הפחד? רצון יוצר פחד, 2 שיטות לטיפול בפחד

... חוזרת, האם החרדה תחזור? האם אהיה שוב בחרדה? האם אני חרדתי? איך לא להיות חרדתי? איך לעשות שהחרדה לא תחזור? למה החרדה חוזרת? 2 שיטות לטיפול בחרדה , מה הסיכוי שהחרדה תחזור? מה הסיכוי שאכנס לחרדה? סיכוי סיכון, טיפול בחרדות האם החרדה תחזור שוב? השאלה המרכזית ...

... נטישה אצל ילדים, חרדת פרידה של ילדים, 2 שיטות לטיפול בפחדים של ילדים, ילד שמפחד להישאר לבד בבית, טיפול בפחדים של ילדים, הדרכת הורים, איך לבנות ביטחון עצמי לילדים? ...

מנטרות - איך לשנן בצורה נכונה? איך להטמיע אותן טוב יותר? ובו יתבאר העניין של מנטרות. איך לשנן אותן ואיך להטמיע אותן בצורה הטובה ביותר? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מנטרות, הם משפטים ורעיונות שהאדם חוזר עליהן, כדי להטמיע אותם בתוכו טוב יותר. ונבהיר, כי אנחנו לא מדברים כאן, על שינון מנטרה חסרת כל משמעות (כגון, חזרה על צליל חסר משמעות), אלא, על שינון מנטרה בעלת משמעות רעיונית כלשהי. והשאלה היא, איך אפשר לגרום לשינון של המנטרות ושל המשפטים החיוביים, להשפיע בצורה יותר יעילה? תשובה: בכל מנטרה שיש בעולם, יש בה נקודת אמת כלשהי. ובאמת מצד האמת, בכל מנטרה בעולם, יש נקודת אמת כלשהי. וזה, מאחר שבאמת, בכל דבר שיש בעולם, יש בו נקודת אמת כלשהי. וכאשר האדם משנן מנטרה, במקרה הזה, צריך יותר מזל משכל, כדי לשנן מנטרה, שהיא אכן קרובה יותר לאמת. כי מי שיודע את האמת, הוא לא צריך לשנן שום מנטרה. כי כאשר יודעים משהו בצורה ברורה, לא צריך לנסות לזכור אותו. וכל המטרה שהאדם משנן מנטרה, היא רק כדי לגרום לעצמו, לזכור איזה רעיון שהוא מאמין מבין חלקית, שהוא נכון. וכאשר האדם משנן מנטרה כלשהי, הרי שבעצם הוא מחזק אצל עצמו אמונה כלשהי . כי קיימות שתי דרכים, לשנן מנטרה ולהטמיע מנטרה ורעיון כלשהו. והדרך הראשונה, היא לחזור שוב ושוב על אותו הרעיון, עד שהוא הופך להיות מוטבע בתוך האדם, על ידי הזיכרון של האדם. ... באמת ירגיש שזה לא טוב, וימנע מלעשות את זה. וקיימת גם דרך נוספת, להטמעת מנטרות ורעיונות לתוך האדם. והיא, על ידי שינון והתבוננות חוזרת, על אותו הרעיון. דהיינו, שהאדם לא רק חוזר לעצמו שוב ושוב על אותו המשפט. ... ועל ידי זה להתחיל לפחד ממנה, למרות שהיא שטות. ולכן, צריך מזל גדול, שהמנטרה ושהמסר, אכן יהיה נכון, ושאכן הוא יתאים לאדם. ולעומת זאת, בדרך השנייה, שבה האדם משנן ומתבונן באותו הרעיון שוב ושוב, על ידי זה ... של שינון. שינון ראשון, הוא מצב, שבו האדם מנסה להבין שוב ושוב, מדוע המנטרה שאותה הוא משנן, מדוע היא נכונה?! והאפשרות השנייה, היא מצב, שבו האדם בודק שוב ושוב, האם בכלל שמנטרה שאותה הוא רוצה להטמיע לתוכו, האם היא בכלל נכונה או לא?! וכאשר האדם מנסה לשכנע את עצמו, שמשהו מסוים נכון, ומשתמש לשם כך בשכל שלו, הרי שהוא מקטין את הסיכוי שלו לטעות ולהטמיע בתוכו איזה רעיון שגוי. אך עדיין קיימת האפשרות, שהוא משכנע את עצמו שכלית, להאמין במשהו שהוא לא הכי נכון. אך לעומת זאת, כאשר האדם בודק שוב ושוב, האם בכלל הרעיון של המנטרה הוא נכון או לא, הרי שזה הדבר האידיאלי, ביותר לעשות. משום, שבו האדם מחפש את האמת שוב ושוב. ובמקרה כזה מובטח לאדם, שבסופו של דבר, תישאר אצלו רק נקודת האמת, שיש באותה המנטרה. לסיכום: הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לנסות להתבונן ברעיון שאותו רוצים להטמיע, ולנסות להבין, האם הוא נכון, ואם כן, מדוע הוא נכון ... האמיתית הזאת, על ידי זה בסופו של דבר, האדם הופך את האמת שברעיון של המנטרה לחלק ממנו. ואז הוא כבר לא צריך לזכור את המנטרה, כי היא כבר חלק מצורת המחשבה שלו. ...

מנטרות - האם חזרה על מנטרות מועילה? איך לשנן מנטרות בצורה נכונה? מנטרות. מנטרה = משפט רעיון שעליו חוזר האדם פעם אחרי פעם, כדי להטמיע אותו לתוך עצמו. מנטרות. האם זה באמת אפקטיבי? תשובה: ראשית נאמר, כי המנטרה הטובה ביותר בעולם, היא לא רק שינון אלא הבנה. יותר מאשר חשוב לשנן ולחזור ולדקלם משפט כלשהו, חשוב יותר להבין את המהות שלו. אם מבינים, לא שוכחים, ולא צריך לשנן. אם לא מבינים לעומק מדוע X, לא ממש יעזור שמשננים אותו. נקודה נוספת: מנטרה היא סוג של אמונה. אדם לוקח משפט כלשהו, כגון מנטרה של חשיבה חיובית כלשהו ומשנן אותו. צריך לשים לב, כי מנטרה כל זמן שהאדם לא הבין אותה לעומקה, הרי שהיא לא יותר מאשר סוג של אמונה עבורו. האפקטיביות של המנטרה תלויה אך ורק בדבר אחד, האם אותה המנטרה היא אכן האמת. זא מאחר שמדובר כאן על אמונה מצידו של משנן המנטרה, ממילא אם אותה המנטרה היא באמת האמת, רק שהאדם עדיין אינו מבין את הסיבה שהרעיון של המנטרה הוא אמת, הרי שבמקרה כזה, למנטרה יש ערך חיובי עבור האדם. אך מצד שני, יתכן גם כי המנטרה אינה יותר מאשר אמונה טפלה רעה, שגורמת רק נזק לאדם. כמובן שבכל אמונה טפלה באשר היא, תמיד יש נקודת אמת כלשהי. ובכל שקר כלשהו, יש אמת כלשהי. אך בכל זאת, שקר שהאדם אינו מודע לנקודת האמת שבו, הוא מיותר. ברמה המעשית: כנל, האידיאלי זה להתבונן בשכל על המהות של המנטרה, במקום רק לשנן אותה. לדוגמה: במקום לשנן מנטרות על חשיבה חיובית, טוב יותר לקרוא ספרים ולהעמיק בנושא של חשיבה חיובית. וכן הלאה. בסופו של דבר, כאשר האדם מעמיק ומעמיק בכל נושא, בסופו של דבר הוא מגיע להבנת המציאות המלאה = אושר. ...

... ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל מה היתרונות של מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות? אליעד כהן מסביר כי מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות הן טכניקות שונות שמטרתן להביא להבנה עמוקה יותר של העצמי ושל המציאות. מדיטציה שמבוססת על התבוננות פנימית עוזרת לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא נראית מזויפת? למרות שיש כאלה הטוענים ששינון מנטרה הוא מעין זיוף או בריחה מעצמך, אליעד מדגיש כי הערך בשינון מנטרה הוא בכך שהיא נותנת פרספקטיבה שונה על השכל. כאשר חוזרים על מנטרה באופן מתמשך, היא דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל. לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה פועלת. כך, המנטרה נותנת לאדם נקודת יחוס חדשה שמאתגרת את תפיסתו הקבועה על השכל ועל המציאות. מה ההבדל בין ויפאסנה לבין שינון מנטרות? אליעד מפרט את ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל המוגבל. עם זאת, הוא מסביר כי גם בשינון מנטרות וגם בויפאסנה המטרה הסופית דומה: להגיע למקום של אין שכל או של הבנה עמוקה שאינה תלויה בחשיבה רגילה. אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של אי - ידיעה, מצב שבו האדם יוצא לחלוטין מהשכל המוכר לו. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה או המנטרה? אליעד כהן מציין כי אף על פי ששימוש בשכל יכול לעזור בשלבים הראשונים, השכל עצמו מהווה מכשול בשלב מסוים בדרך להבנה עמוקה. ההבנה העמוקה ביותר מתרחשת דווקא כשהשכל ... בכל דרך שבה בוחרים, ולא להתעכב באמצע. ההליכה עד הסוף מביאה לכך שההבנה המושגת תהיה עמוקה ואמיתית ולא רק חצי - אמיתית או חלקית. איך נראה מצב של ללכת עד הסוף במדיטציה או מנטרה? כדי להגיע להבנה מוחלטת באמצעות מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת כמצב שבו אתה משוגע יותר מכל המשוגעים בעולם, מצב שבו אפילו ההכרה של האדם בקיומו העצמי נמחקת לחלוטין. הוא אומר כי רוב האנשים לא באמת מגיעים למצב זה, ולכן אינם משיגים הבנה עמוקה באופן מוחלט. לדוגמה, אם מישהו משנן את המנטרה עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות. מדוע בכל זאת מומלץ לבחור בהבנה על פני שינון מנטרה בלבד? למרות היתרונות של מנטרה, אליעד ממליץ לאנשים ללכת בדרך של הבנה, כיוון שזה קל יותר ויציב יותר. הוא מסביר כי בשינון מנטרה האדם תלוי בפעולת השינון וכאשר הוא מפסיק אותה, המחשבות חוזרות מיד. לעומת זאת, אם האדם מגיע להבנה עמוקה של המציאות ושל עצמו, ההבנה תישאר יציבה ותמשיך ללוות אותו גם כשהוא פועל בעולם באופן רגיל. הוא נותן דוגמה לכך שכאשר אדם קם מהכיסא לאחר ששינן מנטרה, הוא מיד חוזר לשכלו הרגיל, לעומת מי שהבין באופן מוחלט את האמת, שיכול להמשיך בפעולות היומיומיות ועדיין להישאר במצב של הבנה פנימית עמוקה. האם תהליך מדיטטיבי יכול להיות פתרון זמני בלבד? אליעד כהן מזהיר מפני שימוש במדיטציה או בשינון מנטרה כפתרון זמני לבריחה ממצבים לא נעימים בחיים. הוא נותן דוגמה לאדם שמשתמש במדיטציה כדי להימנע מתגובות כעס. לדבריו, פתרונות כאלה הם זמניים בלבד ובסופו של דבר האדם ימאס ... בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן מוחלט עד הסוף, כי רק כך אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר מהשכל? מה זה מדיטציית מנטרה? איך להגיע לאי - ידיעה? מה היתרונות של מדיטציה, מנטרות וויפאסנה? היתרונות של מדיטציה, מנטרות, וויפאסנה, וכל תהליך של חיפוש פנימי הם רחבים ומגוונים. במהלך שיחה עם אליעד, הובהר כי כל טכניקת מדיטציה יכולה להוביל את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו. מה קורה ... להסתכל על עצמי. אליעד: יש הרבה סוגים של מדיטציות, ובדרך כלל, מדיטציה שמבוססת על התבוננות עצמית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על

... מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת האם מנטרות באמת עוזרות לשינוי התנהגות וחשיבה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא האם מנטרות עוזרות לשינוי התנהגותי או חשיבתי, והתשובה שלו ברורה: זה תלוי. על פי אליעד, היעילות של מנטרות או של טיפול התנהגותי תלויה בעומק הבעיה ובמידת ההשרשה של האמונה בתת - המודע של האדם. מתי מנטרות וטיפול התנהגותי יכולים לעזור? אליעד מסביר שאם מדובר בבעיה קלה יחסית, מנטרות יכולות לסייע. לדוגמה, אדם שחושב שמישהו אחר שונא אותו בצורה חלשה יחסית ולא מאוד עמוקה, יכול לשנן לעצמו כל יום מנטרה כגון הוא אוהב אותי, אני אוהב אותו, והאמירה הזאת יכולה לשנות את תפיסתו כלפי אותו אדם ולגרום לו להאמין בכך באמת. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של אדם עם פחד קל מגוקים. במקרה זה, טיפול בחשיפה - כלומר, להכריח את עצמו להיחשף לגוקים שוב ושוב - יכול ... להיפטר מהפחד הזה בהדרגה. אם האדם יראה שוב ושוב שהפחד אינו מתממש, המוח שלו עשוי להתרגל והפחד ייעלם. למה לפעמים מנטרות וטיפול התנהגותי לא עוזרים ואף מזיקים? לצד הדוגמאות להצלחה, אליעד מדגיש את החשיבות של ההבנה שמנטרות לא תמיד עובדות ואף יכולות להזיק במקרים מסוימים. כשהבעיה עמוקה יותר, כאשר קיימת אמונה או פחד עמוקים בתת המודע, לא מספיק לחזור על מנטרה או לבצע שינוי התנהגותי פשוט. למעשה, במקרים כאלה ניסיון להשתמש במנטרות או בטיפול התנהגותי ללא הצלחה עלול להוביל לתוצאות הפוכות - האדם יחוש כישלון, התסכול יגבר, האמונה השלילית תתחזק, והוא יאבד אמון ביכולת שלו לפתור את הבעיה. בסופו של ... לחוות טראומה נוספת, כישלון נוסף, וייאוש שיביאו אותו למסקנה שאין פתרון אמיתי למצבו. מה הפתרון למצבים של פחד או אמונה מושרשים עמוק בתת מודע? אליעד מדגיש שהדרך להתמודד עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת חקירה בתוך המוח. לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם. טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא טיפול שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר טיפול קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים ב

... לא לשתול מחשבות? איזה טעות לא לעשות בשתילת מחשבה? איך לא לנסח מנטרה? איך להעביר מסר תת הכרתי? איך לשכנע את עצמך? איך להתנסח נכון? שתילת מחשבה חד ערכית, תרתי משמע בשתילת מחשבות וכאן אבאר עוד עיקרון חשוב בנושא של שתילת מחשבות. איזה טעות לא לעשות בתהליך של שתילת מחשבות ושכנוע עצמי (אוטוסוגסטיה מנטרה עצמית)? ומה צריך לבדוק לפני ששותלים מחשבה למישהו לעצמך משננים מנטרה כלשהי מטמיעים מסר בתת מודע? והעניין הוא, שצריך לשים לב ... לא רק כאשר הוא רעב, במובן שבו רצינו שהוא יפרש את המשפט. ובמהות, כאשר שותלים למישהו מחשבה, כאשר אתה משנן לעצמך מנטרה מסוימת בתהליך של אוטוסוגסטיה ושכנוע עצמי, כאשר אתה מנסח ...