להרגיש רק טוב, האם אפשר להרגיש רק טוב? האם אפשר להיות רק מאושר? אין תשובה מוחלטת, יש תשובה יחסית, לבדוק הנחות יסוד, איך לא לדעת כלום? אפשר להוכיח כל דבר, מודעות עצמית
האם אפשר להרגיש רק טוב כל הזמן?
אליעד כהן מציג שאלה בסיסית אך מורכבת מאוד: "האם אפשר להרגיש רק טוב כל הזמן?" והוא מסביר שהשאלה הזו איננה בעלת תשובה מוחלטת וחד - משמעית. לדבריו, על השאלה "האם אפשר להיות רק מאושר?" אפשר לענות גם בחיוב וגם בשלילה, שכן זו שאלה פילוסופית בעלת כמה פנים. אליעד מדגיש כי בסכל, בלוגיקה, ניתן להוכיח גם את האפשרות של להרגיש רק טוב וגם את חוסר האפשרות של מצב זה.
אליעד מציע לבצע חקירה עצמית כדי לבדוק את הנחות היסוד שמובילות לשאלה הזאת. לדבריו, לפני שמחפשים תשובה חד - משמעית, חייבים לבדוק אם השאלה בכלל נכונה. למשל, הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם רוצה ללכת למסעדה, אז השאלה "האם המסעדה פתוחה או סגורה?" היא ברורה, שכן יש תשובה עובדתית ברורה. אבל השאלה "האם אפשר להרגיש רק טוב?" איננה עובדתית באותה המידה, כיוון שהיא מערבת הגדרות סובייקטיביות לגבי מהו "טוב" ומהו "תמיד". לכן, אומר אליעד, אפשר להוכיח לוגית את שתי התשובות, אך אף אחת מהן אינה מוחלטת.
מדוע אי אפשר לקבל תשובה מוחלטת לשאלה על האושר?
אליעד מסביר שתשובה מוחלטת לשאלה כמו "האם אפשר להרגיש רק טוב?" הייתה קיימת אילו היה מדובר בהגדרות חד - משמעיות, כמו "האם יכול להיות רק שחור ורק לבן בו זמנית?", שאז התשובה הלוגית היא חד - משמעית: לא. אבל בשאלת האושר, ההגדרות לא מוחלטות ולא חד - משמעיות. אין הגדרה מוחלטת ל"טוב" או ל"תמיד", ולכן כל תשובה לוגית תהיה תמיד חלקית או יחסית.
הוא מציג זאת בצורה הבאה: המילה "טוב" משתנה בהתאם לפרספקטיבה של האדם. מה שטוב בעיניו של אדם אחד יכול להיות רע בעיני אדם אחר. כמו כן, המושג "תמיד" מתייחס לזמן, והוא בעצמו מושג לא מוחלט - האם "תמיד" מתייחס לכל רגע ורגע או לממוצע? בשל כך, אומר אליעד, אי אפשר להשיב באופן מוחלט על השאלה "האם תמיד אפשר להרגיש טוב?".
כיצד לבדוק את הנחות היסוד שמאחורי שאלות קיומיות?
אליעד מציע פתרון פרקטי יותר לחקירה העצמית: לפני שאדם מתחיל בחיפוש תשובות גדולות לשאלות גדולות, עליו קודם כל לבדוק את הנחות היסוד הקטנות שבבסיס השאלות שלו. למשל, הוא מציע לקחת דברים פשוטים שאדם בטוח בהם - כמו משהו שהוא מחשיב כ"טוב" - ולהתחיל להטיל ספק אפילו בדברים הללו. האם מה שנראה טוב הוא באמת טוב? אולי הוא רע? אולי מה שנראה רע הוא בעצם טוב? כך האדם מפתח יכולת של ספק עצמי אמיתי, שתוביל בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל המציאות.
אליעד מדגיש כי החקירה הזו קשה לאנשים חכמים במיוחד, כי הם כבר בטוחים בתשובות שיש להם. דווקא "טיפשות" מסוימת - היכולת לראות אופציות אחרות, אפילו אבסורדיות לכאורה - היא זו שמאפשרת לאדם לפתוח את החשיבה שלו, להשתחרר מהקיבעון ולהגיע למודעות עצמית עמוקה יותר.
כיצד להרגיש טוב למרות אי הוודאות?
אליעד מסביר כי רבים חוששים לצאת לחקירה כזו, מפני שהם רוצים ודאות מוחלטת מראש שהתהליך יסתיים בטוב. אך אליעד טוען שאי אפשר לדעת מראש לאן מובילה החקירה, וזו בדיוק מהות העניין. לדבריו, לא חייבים ללכת עד הסוף, ואפשר להתחיל מצעדים קטנים, לבדוק דברים פשוטים, להטיל ספק באופן הדרגתי יותר, ולא בבת אחת להגיע למצב של "לא יודע כלום".
אליעד אומר במפורש...
אליעד כהן מציג שאלה בסיסית אך מורכבת מאוד: "האם אפשר להרגיש רק טוב כל הזמן?" והוא מסביר שהשאלה הזו איננה בעלת תשובה מוחלטת וחד - משמעית. לדבריו, על השאלה "האם אפשר להיות רק מאושר?" אפשר לענות גם בחיוב וגם בשלילה, שכן זו שאלה פילוסופית בעלת כמה פנים. אליעד מדגיש כי בסכל, בלוגיקה, ניתן להוכיח גם את האפשרות של להרגיש רק טוב וגם את חוסר האפשרות של מצב זה.
אליעד מציע לבצע חקירה עצמית כדי לבדוק את הנחות היסוד שמובילות לשאלה הזאת. לדבריו, לפני שמחפשים תשובה חד - משמעית, חייבים לבדוק אם השאלה בכלל נכונה. למשל, הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם רוצה ללכת למסעדה, אז השאלה "האם המסעדה פתוחה או סגורה?" היא ברורה, שכן יש תשובה עובדתית ברורה. אבל השאלה "האם אפשר להרגיש רק טוב?" איננה עובדתית באותה המידה, כיוון שהיא מערבת הגדרות סובייקטיביות לגבי מהו "טוב" ומהו "תמיד". לכן, אומר אליעד, אפשר להוכיח לוגית את שתי התשובות, אך אף אחת מהן אינה מוחלטת.
מדוע אי אפשר לקבל תשובה מוחלטת לשאלה על האושר?
אליעד מסביר שתשובה מוחלטת לשאלה כמו "האם אפשר להרגיש רק טוב?" הייתה קיימת אילו היה מדובר בהגדרות חד - משמעיות, כמו "האם יכול להיות רק שחור ורק לבן בו זמנית?", שאז התשובה הלוגית היא חד - משמעית: לא. אבל בשאלת האושר, ההגדרות לא מוחלטות ולא חד - משמעיות. אין הגדרה מוחלטת ל"טוב" או ל"תמיד", ולכן כל תשובה לוגית תהיה תמיד חלקית או יחסית.
הוא מציג זאת בצורה הבאה: המילה "טוב" משתנה בהתאם לפרספקטיבה של האדם. מה שטוב בעיניו של אדם אחד יכול להיות רע בעיני אדם אחר. כמו כן, המושג "תמיד" מתייחס לזמן, והוא בעצמו מושג לא מוחלט - האם "תמיד" מתייחס לכל רגע ורגע או לממוצע? בשל כך, אומר אליעד, אי אפשר להשיב באופן מוחלט על השאלה "האם תמיד אפשר להרגיש טוב?".
כיצד לבדוק את הנחות היסוד שמאחורי שאלות קיומיות?
אליעד מציע פתרון פרקטי יותר לחקירה העצמית: לפני שאדם מתחיל בחיפוש תשובות גדולות לשאלות גדולות, עליו קודם כל לבדוק את הנחות היסוד הקטנות שבבסיס השאלות שלו. למשל, הוא מציע לקחת דברים פשוטים שאדם בטוח בהם - כמו משהו שהוא מחשיב כ"טוב" - ולהתחיל להטיל ספק אפילו בדברים הללו. האם מה שנראה טוב הוא באמת טוב? אולי הוא רע? אולי מה שנראה רע הוא בעצם טוב? כך האדם מפתח יכולת של ספק עצמי אמיתי, שתוביל בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל המציאות.
אליעד מדגיש כי החקירה הזו קשה לאנשים חכמים במיוחד, כי הם כבר בטוחים בתשובות שיש להם. דווקא "טיפשות" מסוימת - היכולת לראות אופציות אחרות, אפילו אבסורדיות לכאורה - היא זו שמאפשרת לאדם לפתוח את החשיבה שלו, להשתחרר מהקיבעון ולהגיע למודעות עצמית עמוקה יותר.
כיצד להרגיש טוב למרות אי הוודאות?
אליעד מסביר כי רבים חוששים לצאת לחקירה כזו, מפני שהם רוצים ודאות מוחלטת מראש שהתהליך יסתיים בטוב. אך אליעד טוען שאי אפשר לדעת מראש לאן מובילה החקירה, וזו בדיוק מהות העניין. לדבריו, לא חייבים ללכת עד הסוף, ואפשר להתחיל מצעדים קטנים, לבדוק דברים פשוטים, להטיל ספק באופן הדרגתי יותר, ולא בבת אחת להגיע למצב של "לא יודע כלום".
אליעד אומר במפורש...
- האם אפשר להרגיש טוב כל הזמן?
- חקירה עצמית
- איך לא לדעת כלום?
- בדיקת הנחות יסוד
- האם אפשר להוכיח כל דבר?
- מהי מודעות עצמית?
- האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת?
050-3331-331