... האושר, שאלות מהחלל הפנוי, 2 סוגי שאלות, שאלות שאין להן תשובה, שאלות בלי תשובה, בעיות בלי פתרון, בעיה שאין לה פתרון, לפתור בעיה אחרי בעיה, לכל שאלה יש תשובה, לכל בעיה יש פתרון, סוד משחק החיים, שאלות שבאות מהחלל הפנוי, למה יש שאלות שאין להן תשובה? איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? מה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? לולאה אין סופית, לזהות את סוג השאלה, זיהוי סוג השאלה, האם יש תשובה לשאלה? האם יש פתרון לבעיה? בטוח במאה אחוז, הרצון למוחלט, רוצה מוחלט וכאן נדבר על אחת הבעיות הגדולות ביותר של בני האדם, והיא הבעיה שהם מנסים למצוא תשובה לשאלות שאין להן תשובה. דהיינו, בן אדם שמנסה למצוא תשובה לשאלה שאין לה תשובה, מנסה למצוא פתרון לבעיה שאין לה פתרון וכיוב, עד שהוא מתחרפן משתגע וכולי. ואסביר למה יש שאלות שאין להן תשובה? ואיך לזהות שאלה שאין לה תשובה? ומה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? ועוד... כי האדם במשך כל יום כל היום, מנסה למצוא תשובות לשאלות ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא רצונות. ... אבל בחיים יש בעיות שאין להן פתרון ויש שאלות שאין להן תשובה. דהיינו, שאפשרי לחלק את כל הבעיות שיש בעולם, ל 2 סוגים של בעיות. הסוג הראשון של הבעיות, הוא בעיות שאפשרי למצוא להן פתרון. בעיות עם פתרון שעונה לבעיה. שאלות שאפשרי למצוא להן תשובה. אבל יש סוג נוסף של בעיות, שאין שום אפשרות בעולם כולו למצוא להן תשובה. ואין שום שכל אנושי או על אנושי, ואין שום יצור קיים או לא קיים, ואין שום ישות גשמית או ישות רוחנית, שיכולה למצוא תשובות לשאלות האלו. כי יש שאלות שאין להן תשובה . והשאלות האלו נקראות בשפת רבי נחמן מברסלב, שאלות שבאות מהחלל הפנוי (ראה כאן: https: breslev.eip.co.il ?key=335). דהיינו, שהמציאות בנויה בצורה כזאת, שיהיו בה שאלות שאין להן תשובה. כי אם תהיה להן תשובה, המציאות לא תהיה קיימת. ואין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם תהיה תשובה לכל השאלות. ויש בעיות שבהכרח שלא יהיה להן פתרון. כי אם יהיה להן פתרון, המציאות לא תהיה קיימת. וכאשר האדם נתקל בבעיה שמצד האמת ... וכולי. הכל כמובן באופן יחסי, תלוי כמה האדם יתעקש למצוא תשובה לשאלה שאין לה פתרון. ויש כאן כמה נושאים שצריכים לחקור. 1 - למה בעצם יש שאלות שאין להן תשובה? ולמה אין אפשרות שהמציאות תהיה קיימת, אם לכל השאלות תהיה תשובה? ולמה מוכרחות להיות קיימות שאלות בלי תשובה, כדי שהמציאות תהיה קיימת? זה נושא אחד. 2 - איך לזהות שאלות שאין להן תשובה? איך לדעת שאין תשובה, לשאלה שאין לה תשובה? כדי לא לדפוק את הראש בקיר? 3 - מה לעשות אם מגיעים לשאלה שאין לה תשובה? איך להתמודד עם שאלה כזאת? מה לעשות אם המוח ממשיך לנסות למצוא תשובה לשאלה שאין לה

... עצמי, חיפוש רוחני, לחפש את עצמך, חיפוש תשובה מוחלטת, חיפוש תשובה יחסית, תשובה בלי שאלה, למצוא תשובה יחסית, למצוא תשובה מוחלטת מהי משמעות המילה אני בחיפוש עצמי? המילה אני היא הביטוי הראשון והבסיסי ביותר שמגדיר את קיומנו העצמי, אך היא גם המקור הראשון לפיצול פנימי. כאשר אדם אומר ... לרוב מקבל תשובות חלקיות או יחסיות. לדוגמה, אם אדם שואל מי הוא, התשובה יכולה להיות אני הוא חלק מהשלם, אני חלק מהפאזל של המציאות, אך תשובות אלו אינן מספקות באמת, כיוון שהן מעוררות מיד שאלות נוספות כמו ומהו השלם?, או מהי המציאות?. ... משאירות את האדם עם שאלות פתוחות ותחושת חוסר סיפוק. מה ההבדל בין תשובה יחסית לתשובה מוחלטת? תשובה יחסית היא תשובה שמובילה לשאלות נוספות. היא לא סוגרת מעגל ולא מביאה לסיפוק סופי. לדוגמה, כשמישהו אומר אני הוא ביטוי של האלוהים, מיד אפשר לשאול ומי ברא את האלוהים?. לעומת זאת, תשובה מוחלטת היא תשובה שלא ניתן לשאול אחריה עוד שאלות, כי היא סוגרת לגמרי את הנושא. זאת התשובה שהאדם מחפש ברמה העמוקה ביותר של החיפוש הרוחני. אם אחרי התשובה עדיין עולות שאלות, סימן שהיא הייתה יחסית בלבד, ולא באמת סיפקה את הצורך העמוק ביותר של השואל. האם קיים דבר כזה תשובה מוחלטת לשאלה מי אני? כדי להבין האם בכלל קיימת תשובה מוחלטת לשאלה מי אני, האדם חייב לשאול את עצמו תחילה איזה סוג של תשובה הוא באמת מחפש. אם המטרה היא להעביר את הזמן או להרגיש טוב זמנית, תשובות חלקיות מספיקות בהחלט. אבל אם המטרה היא להגיע לתשובה מוחלטת שתפתור סופית את שאלת הקיום, חייבים לבדוק תחילה אם בכלל קיימת תשובה כזו. בדיוק כמו שבודקים אם אפשר להרוויח כסף לפני שמקימים עסק, כך גם בחיפוש הרוחני - יש לבדוק אם קיים בכלל דלי בלי חור, כלומר, תשובה ללא שאלות המשך. מדוע חשוב להבין מה מחפשים לפני שמחפשים? אחת הטעויות המרכזיות בחיפוש עצמי או רוחני היא שאנשים מתחילים לחפש בלי להגדיר תחילה מה בדיוק הם מחפשים. ... ממשיכים באותה אסטרטגיה שהביאה אותם לתסכול, ולכן לא מצליחים למצוא תשובה אמיתית. כיצד לשנות אסטרטגיה בחיפוש עצמי? אליעד מדגיש את החשיבות של שינוי אסטרטגיה בחיפוש. אם אדם מחפש במשך זמן רב ולא מוצא, עליו לשאול את עצמו מדוע הוא ממשיך ... נכשלים בדרך מסוימת, זה הגיוני לנסות דרך אחרת. מי שרוצה להגיע לתשובה אמיתית חייב לחפש בצורה שונה לחלוטין, לבדוק את היסודות הכי עמוקים שעליהם הוא נשען, ולשאול את השאלות בצורה שונה - שאלות שמאתגרות את האמונות הבסיסיות ביותר שלו, שאלות שעדיין לא נשאלו. מהו הדבר היחיד שיכול להביא תשובה מוחלטת? הדרך היחידה להגיע לתשובה מוחלטת היא להיות בטוח לפחות בדבר אחד באופן מוחלט. בלי נקודת ודאות מוחלטת אחת לפחות, כל שאר החיפוש יהיה בזבוז זמן ומאמץ, כי הוא יוביל רק לשאלות נוספות ... הגדולה ביותר היא שהם לא בודקים האם קיימת בכלל אפשרות להגיע לתשובה הסופית שהם מחפשים. אנשים משקיעים שנים בחיפוש, אך לא שואלים האם יש בכלל דרך למצוא תשובה מוחלטת לשאלות העמוקות שלהם. זו טעות דומה לאדם שמנסה למלא דלי שיש בו חור, ומצפה שבסוף הוא יצליח. במקום זאת, צריך לוודא מראש האם יש בכלל דלי ללא חור, כלומר, תשובה מוחלטת שבכלל אפשר להשיג. מהי תשובה מוחלטת? האם קיים אני אמיתי? כיצד למצוא משמעות החיים? איך לשנות אסטרטגיה בחיפוש עצמי? מה הטעות בחיפוש רוחני? ...

... למצוא תשובה מוחלטת? איך לקבל תשובה מוחלטת? אם אין תשובה אין שאלה, איך לשאול שאלה נכון? האם תמיד יש חיסרון? איך להשיג שלמות? שאלה מוגדרת, שאלה לא מוגדרת, תשובה יחסית איך למצוא תשובה מוחלטת? אליעד כהן מסביר שכדי למצוא תשובה מוחלטת לשאלה כלשהי, האדם צריך ראשית להבין כיצד לשאול שאלה באופן ברור ומוגדר היטב. כאשר לא ברור מה השאלה, אי אפשר באמת לקבל תשובה מוחלטת. הוא מתאר שתהליך השאלות והתשובות מתנהל בדרך כלל בצורה יחסית: אנשים שואלים שאלות יחסיות ומקבלים תשובות יחסיות. לדוגמה, אדם ששואל מה כדאי לי לעשות, לאכול או לישון? יקבל תשובה יחסית, בהתאם למה שנוח לו באותו רגע. אך כאשר אדם רוצה תשובה מוחלטת, הוא מחפש וודאות של 100%. אליעד מדגים זאת באמצעות שאלת הרכבת: אדם יכול להסתפק בתשובה יחסית כמו הרכבת תגיע בין 8 ל - 9, אבל אם הוא רוצה לדעת בוודאות מוחלטת, הוא ידרוש לדעת בדיוק מתי הרכבת תגיע. אלא שגם אם הרכבת ... באמת נמצאת שם, או אולי רק נדמה לו? אליעד מסביר שכדי לקבל תשובה מוחלטת, חייבים לבדוק קודם כל את השאלה עצמה ולהגדיר אותה בצורה מדויקת. למשל, במקום לשאול איך הרצון עובד?, יש להגדיר שתי אפשרויות ... רק לאחר ההגדרה המדויקת של האפשרויות ניתן בכלל לדבר על תשובה מוחלטת. האם תמיד קיים חיסרון? אליעד מתייחס למצב הבסיסי של האדם, שהוא חיסרון מתמיד. הוא מסביר שיש שני סוגי חסרונות: חיסרון רגיל - ... ולא מוגדרות, כמו איך עובד הרצון?, הוא לעולם לא יגיע לתשובה מוחלטת, כיוון שהוא לא הגדיר בדיוק את האפשרויות. לכן, כדי למצוא תשובה מוחלטת, יש לקחת את הספק ולחלק אותו לאפשרויות מדויקות וסותרות, ואז לבדוק אותן לעומק. מה לעשות כשאין תשובה לשאלה? אליעד מסביר שלפעמים האדם מגיע למצב בו הוא לא מצליח למצוא תשובה לשאלתו. במקרים אלו, מה שצריך לעשות זה לשאול שאלה עמוקה יותר: האם בכלל יש הבדל בין שתי האפשרויות שאני מתלבט ביניהן? ברגע שהאדם ... ללא תשובות כלל? אליעד מציין שיש שאלות שאינן יכולות לקבל תשובה, לא בגלל שיש כמה תשובות אפשריות, אלא מפני שהשאלה עצמה אינה הגיונית. למשל, איך להכניס פיל של שלושה מטרים לתוך קופסת גפרורים? אין תשובה כי זה לא אפשרי מבחינה לוגית. זה לא שאין תשובה בגלל עודף תשובות, אלא מפני שאין בכלל אפשרות שדבר כזה יתרחש. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שכדי להגיע לתשובה מוחלטת צריך קודם כל להגדיר היטב את השאלה ואת האפשרויות, ולאחר מכן להעמיק ולבדוק האם יש הבדל אמיתי בין האפשרויות שהוגדרו. איך למצוא תשובה מוחלטת? איך לשאול שאלה נכונה? האם תמיד יהיה חיסרון? איך להשיג שלמות מוחלטת? האם אפשר לחיות בלי ספקות? מהי תשובה יחסית? האם יש שאלות בלי תשובה?

... שאלה תשובה, איך למצוא תשובות לשאלות, הנחות יסוד, אחדות ההפכים, מהות השאלה, מהות התשובה, איך נוצרת שאלה, איך נוצרת תשובה, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת למה כל שאלה מבוססת על הנחת יסוד? כל שאלה שאדם שואל, בכל תחום ובכל מצב, תמיד מבוססת על הנחת יסוד מסוימת. אליעד מסביר ששאלה לא יכולה ... אין בחירה חופשית, עולה שאלה אחרת שגם היא דורשת מענה. לכן כל הנחה וכל היפוך שלה הם רק נקודות מבט יחסיות, ואינם מספקים תשובה מוחלטת ואמיתית. איך אפשר להגיע לתשובה מוחלטת לשאלות? אליעד מציג מצב בו לאדם יש שאלה על צד אחד (למשל בראשון יש את כל הפרספקטיבות) ויש לו שאלה גם על הצד ההפוך (בראשון אין את כל הפרספקטיבות). שני המצבים האלה יוצרים סתירה, ומאלצים את האדם לחפש תשובה בסדר גבוה יותר (הסדר השלישי). אבל גם כאשר מגיעים לסדר השלישי באמצעות השכל, עדיין נשארים במסגרת של צמצום, כי האדם עדיין חושב דרך השכל. לכן, כדי להגיע לתשובה המוחלטת, האדם חייב להגיע למצב שמעבר לשכל (אין שכל). במצב זה אין יותר שאלות, כי אין יותר נקודת מבט יחסית של ככה או ככה. מה זה בעצם שאלה? ... נוצר מצב של ספק או שאלה. ברגע שקיימת שאלה, קיימת הנחה שמסתתרת מאחוריה, ועליה יש תמיד אפשרות לשאול שאלה נוספת. מה זו תשובה יחסית ומה זו תשובה מוחלטת? אליעד מבהיר שיש שני סוגים עיקריים של תשובות: תשובה יחסית ותשובה מוחלטת. תשובה יחסית היא תשובה הנכונה רק מנקודת מבט ספציפית, אך יש לה גם היפוך שיכול להיות נכון מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, התשובה יש בחירה חופשית היא יחסית כי גם ההפך שלה (אין בחירה חופשית) נכון מנקודת מבט אחרת. תשובה מוחלטת, לעומת זאת, היא כזו שאין לה היפוך ואינה תלויה בשום נקודת מבט. אך על מנת להגיע לתשובה המוחלטת הזו, חייבים לחרוג מעבר לשכל ולמושגים. מדוע התשובה המוחלטת מחייבת לצאת מהשכל? השכל תמיד פועל על בסיס הנחות יסוד יחסיות של ככה או אחרת. כל תשובה שהשכל נותן מוגבלת לנקודת מבט מסוימת. לכן, מי שרוצה להגיע לתשובה מוחלטת חייב לצאת מתוך המסגרת של השכל הרגיל, שם קיימת האשליה של הנפרדות בין הדברים. כאשר אדם מגיע לתשובה המוחלטת באמת, הוא כבר אינו פועל מתוך שכל רגיל, אלא מתוך אין שכל - מצב בו כל ההפכים מתאחדים ואין הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר. מה הקושי להגיע לתשובה המוחלטת? אליעד מסביר שהקושי הגדול ביותר הוא הנטייה של האדם לחשוב במושגים מוגדרים. כשהאדם מגיע לסתירה בין שתי נקודות מבט, הוא מחפש לפתור ... מעבר להיגיון הרגיל, להכיר שהכל נכון ולא נכון בו זמנית, ורק אז הוא יכול באמת לפתור את השאלות באופן מוחלט. איך למצוא תשובה מוחלטת? איך נוצרת שאלה? מהי אחדות ההפכים? מהי הנחת יסוד של שאלה? איך אפשר להפוך הנחות יסוד? מה ההבדל בין תשובה יחסית למוחלטת? ...

... זאת כל האמת? איך לבדוק תשובה? האם התשובה נכונה? האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם שואל שאלה ומקבל עליה תשובה, חשוב לא להסתפק בתשובה בלבד, אלא לבדוק אותה בכמה דרכים שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי או רק נכונה מנקודת מבט חלקית או היבט מסוים. לדוגמה, אליעד מציג מצב בו מישהו שואל ... כמו למה לא נתת מים לפילים ואתה מתעלל בהם?, ואז מקבל תשובה שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה (אין פילים), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת. האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק אם התשובה נכונה, אלא גם אם היא התשובה היחידה האפשרית. כלומר, האם ישנן תשובות נוספות לשאלה שהן גם נכונות או לפחות אפשריות, או שהתשובה שנתת היא התשובה המוחלטת והיחידה. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו שואלים אדם מדוע נהג במהירות 200 קמש אתמול בלילה, והאדם עונה אין לי בכלל רכב. לכאורה זוהי תשובה שמסיימת את השאלה, אבל נשאלת השאלה האם באמת זו תשובה יחידה שמבטלת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאולי בכל זאת יש עוד היבט בו השאלה יכולה להמשיך להיות לגיטימית. למשל, מה אם היה לאדם רכב, או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה. מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה: במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט מסוימת. במקרה כזה ברור לגמרי שאפשר להמשיך לשאול שאלות מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, אם ... כן קיימת בו בחירה חופשית? ולכן אפשר להמשיך לשאול, כי התשובה הייתה חלקית בלבד. מצב שני שבו לגיטימי להמשיך לשאול שאלות, הוא גם כשהתשובה שניתנה היא תשובה מוחלטת, אבל לשואל יש אינטרס או צורך מסוים להמשיך לשאול. לדוגמה, מישהו חושש שכלב יינשך אותו במדינה שבה בכלל אין כלבים. ה

... סתום בחיפוש עצמי, איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה אחת? האם יש תשובה מוחלטת? מה לעשות כשלא מוצאים תשובה מוחלטת? מה לעשות כשיש כמה תשובות אפשריות? למה לפתח את השכל? למה ללמוד לוגיקה? חיפוש עצמי, חיפוש האמת מה לעשות כשנתקעים במבוי סתום בחיפוש עצמי? אליעד כהן מתייחס למצב שבו אדם חוקר את עצמו ואת המציאות, ומגיע למבוי סתום בגלל שאין לו תשובה חד משמעית לשאלות מסוימות. הוא מתאר מצב שבו בחורה מספרת שהיא משתמשת בשיטת החקירה שלמדה ממנו, ובכל זאת היא נתקעת כשהיא מגיעה למספר תשובות אפשריות לשאלה אחת. הבעיה שלה היא הציפייה להגיע לתשובה מוחלטת, חד משמעית, ובפועל היא מוצאת מספר תשובות שנראות לה אפשריות באותה מידה. אליעד מסביר את הבעיה כך: אם האדם שואל שאלות כמו האם יש אלוהים?, ... חופשית? או האם יש חיים אחרי המוות? הוא עלול להגיע למצב שבו הוא רואה כמה תשובות אפשריות, ולא יודע איך להכריע ביניהן. מבחינת האדם זה נראה כמו מבוי סתום, משום שהוא מצפה לתשובה אחת ברורה, כמו לשאלה כמה עולה השוקולד הזה?, שבה יש תשובה מספרית אחת ויחידה. למה ציפייה לתשובה מוחלטת יוצרת תחושת תקיעות? אליעד משתמש בדוגמה של מתמטיקה כדי להסביר את התופעה. במתמטיקה ישנם תרגילים שלכל אחד מהם יש שיטה אחת ברורה לפתור אותם, והתלמיד מצפה שכאשר ישתמש בשיטה הוא יגיע בוודאות לתשובה מוחלטת אחת. אבל יש מצבים שבהם אפילו במתמטיקה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, או שמספר רב של תשובות הוא נכון. למשל, במשוואות מסוימות אפשר להגיע למסקנה שכל מספר הוא פתרון אפשרי (למשל, 0 כפול מספר כלשהו תמיד שווה 0, ולכן הפתרון יכול להיות כל מספר). כשזה קורה, מי שמחפש תשובה מוחלטת אחת עלול להתבלבל ולחשוב שהוא תקוע, כאשר בפועל הוא הגיע לתשובה נכונה שהיא לא חד משמעית. אליעד מבהיר שאם האדם ימשיך לחקור באופן מסודר ועמוק, או שהוא יגיע לתשובה אחת מוחלטת, או שהוא יגיע לוודאות מוחלטת בכך שאין תשובה אחת חד משמעית. גם להגיע לוודאות בכך שאין תשובה חד משמעית זו למעשה תשובה, ואם האדם בטוח במאה אחוז שאין אפשרות להגיע לתשובה אחת, הוא אמור להרגיש שהוא פתר את השאלה לחלוטין. איך לדעת אם באמת הגעת לתשובה סופית או לא? אליעד מציג מספר אפשרויות לגבי מה שקרה למי שחושב שנתקע: אפשרות ראשונה היא שהאדם לא באמת הבין את השיטה שבה הוא חוקר, או לא יישם אותה נכון. אפשרות שנייה שהאדם לא חקר מספיק לעומק, ואם היה ממשיך לחקור הוא היה מגיע לתשובה אחת ברורה. אפשרות שלישית היא שהאדם התבלבל בין תשובות אפשריות לבין אי - הגעה לתשובה. כלומר, הוא חושב שיש כמה תשובות אפשריות כאשר בפועל הוא לא הגיע לתשובה כלל, ולכן הוא רק חושב שיש כמה אפשרויות. אפשרות רביעית היא שהאדם באמת חקר מספיק לעומק, הבין את השיטה, יישם אותה, והגיע למסקנה חד - משמעית שאין אפשרות להגיע לתשובה חד - משמעית. אליעד מדגיש שאם האדם טוען שהוא חקר אלף פעמים והגיע בכל פעם לאותה מסקנה שיש שתי תשובות אפשריות או יותר, הוא למעשה טועה, משום שהוא עדיין לא הבין את ההבדל בין תשובות אפשריות לבין אי - הגעה לתשובה. האם באמת יכולות להיות כמה תשובות לשאלה אחת? אליעד מסביר שלפעמים באמת יכולה להיות יותר מתשובה אחת לשאלה מסוימת, וצריך להכיר בכך שיש שאלות שבהן מספר תשובות יכולות להיות נכונות בו זמנית. אבל הוא מזהיר שלפעמים מה שנראה כמו מספר תשובות ... וחוסר הבנה, ואז צריך להתמקד בשיפור יכולת החשיבה וההבנה הלוגית. למה כדאי לפתח את השכל ואת יכולת החשיבה הלוגית? אליעד כהן ממליץ להתאמן בשאלות פשוטות וברורות שיש להן תשובה אחת חד - משמעית כדי לפתח את יכולת ההבחנה והחשיבה. הוא נותן דוגמה: אם בחדר יש חתול וכל החתולים לבנים, ברור שיש בחדר משהו לבן. זו דוגמה פשוטה ... אותו חייבים לעבור דרך כל ההקדמות שמובילות אליו. לכן חשוב לתרגל לוגיקה, כי רק שכל חזק, ממוקד וברור יכול להתמודד עם שאלות מופשטות גדולות באמת. מה לעשות כשלא מוצאים תשובה מוחלטת? אליעד מציע לא להתייאש ממצב שבו לא מוצאים תשובה מוחלטת, אלא לבדוק האם באמת אין תשובה חד - משמעית או שפשוט לא חקרנו מספיק לעומק. הוא ממליץ לבדוק האם יש משהו שהתפספס בדרך, ואם האדם בטוח שהוא נתן 100% ועדיין לא הגיע לתשובה, המשמעות היא שהמסקנה היא לא ניתן לדעת בוודאות, וזו גם תשובה מוחלטת. לסיכום, אליעד כהן מסביר שתהליך חיפוש עצמי הוא תהליך מורכב, ושאלות גדולות עלולות להיראות חסרות

... להפוך שאלה סגורה לשאלה פתוחה? איך לענות תשובה פתוחה לשאלה סגורה? איך לתת תשובה פתוחה לשאלה סגורה? איך לשתול ספק ללקוח? איך לגרום ללקוח להגיע לפגישה פרונטאלית? מכירה טלפונית, תיאום פגישות, תשובה סגורה, תשובה פתוחה, איך לגרום ללקוח להגיע לפגישה פיזית? כאשר מנסים בשיחת טלפון, לתאם פגישה פיזית ... לו לקבל אותו בפגישה פיזית. ולפעמים הלקוח שואל בטלפון שאלה ספציפית מאוד סגורה ומדוייקת והלקוח מצפה לתשובה מאוד ספציפית לגבי השאלה שלו, ואז איש המכירות נכנס למלכודת שבה מצד אחד הוא כאילו צריך לתת ללקוח תשובה סגורה לשאלה סגורה של הלקוח, אבל מצד שני אם הלקוח יקבל תשובה סגורה לשאלה הסגורה שלו, אז למה לו כלקוח להגיע לפגישה פיזית. כי הפגישה הפיזית ... אפשרי לקחת שאלה סגורה של לקוח ולהפוך אותה לשאלה פתוחה שתעורר אצל הלקוח סקרנות להגיע לפגישה פיזית? והתשובה לכך היא, על ידי זה שהופכים את השאלה הסגורה של הלקוח, לשאלה יותר פתוחה ופחות סגורה עם מגוון של תשובות אפשריות. לדוגמה, נניח שהלקוח שואל כמה זה עולה אז תשובה סגורה תהיה זה עולה X. אבל תשובה פתוחה תהיה בסגנון של יש לנו כל מיני מחירים צורות תשלום ודרכי תשלום, אבל זה עולה ... שצריך להתאים אליך אישית כדי לדעת כמה בדיוק זה עולה. ועיקר המבנה של העצה הוא, שצריכים ואפשרי לתת ללקוח תשובה סגורה ומדוייקת, אבל להוסיף לו עוד מידע, שיגרום לו להבין שאין במה שנאמר לו כדי למצות את כל המידע שאפשרי לתת לו. כגון על ידי זה שעונים את התשובה בצורה מורחבת עם כל מיני אפשרויות וכיוב, שמנסים לשתול ללקוח במוח מחשבה, שהתשובה מורכבת מידי לטלפון ושהוא צריך להגיע לפגישה. או לדוגמה בדרך עוד יותר מתקדמת, אפשרי ... הלקוח שואל את השאלה שלו? לאיזה כיוונים לדעתך הלקוח יכול לקחת את השאלה שלו? ועכשיו, במקום לתת ללקוח תשובה סגורה לשאלה הסגורה שלו, באפשרותך להשיב לו גם בשאלה על השאלה שלו, האם אתה מתכוון ...

... תשובה מוחלטת, תשובה יחסית, תשובה חלקית, לדבר אמת, לומר רק את האמת, מהי נשמה, תשובות לשאלות, שתיקה האם אפשר בכלל לקבל תשובה מוחלטת לשאלות שלנו? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה האם ניתן לקבל אי פעם תשובה מוחלטת, או שכל תשובה היא יחסית וחלקית בלבד. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שהשאיפה לתשובה מוחלטת היא זו שיוצרת את השאלות מלכתחילה. כאשר אדם שואל מה זו נשמה? הוא מחפש תשובה סופית, מוחלטת וחד - משמעית. אך במציאות, תשובות מוחלטות אינן קיימות, וכל תשובה מובילה לעוד שאלות נוספות. אליעד מדגים זאת דרך דוגמה על נשימה ונשמה. הוא מסביר שכאשר אדם נושם, נשימה זו היא כביכול פעולת הנשמה, אך עצם ההסבר לא נותן באמת ... מושג שאנו מתארים, כמו נשמה או אהבה, הוא בסופו של דבר ריק מתוכן מוחלט, כי תמיד אפשר להטיל ספק או לשאול שאלות נוספות. מדוע כל תשובה היא רק חלקית ויחסית? אליעד מבהיר כי כל שאלה וכל תשובה הן בעצם ביטוי של חיסרון מסוים. הרצון לקבל תשובה מוחלטת מבוסס על חוסר ביטחון או חוסר וודאות פנימית. אם אדם היה בטוח לחלוטין באמת מסוימת, לא היו לו שאלות לגביה. למשל, אם מישהו טוען אני רעב לאחר שאכל ארוחה ... שאלות? אליעד מציין שהדרך היחידה להפסיק לשאול שאלות היא להבין שכל שאלה מבוססת על חוסר ודאות יסודי. אם אדם יבין שאין אפשרות לקבל תשובה מוחלטת לעולם, הוא יפסיק לחפש תשובות מוחלטות. במקום זאת, הוא יגיע למצב שבו כבר לא אכפת לו מהתשובות עצמן, כיוון שהוא מבין את המגבלה המובנית של כל תשובה. אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר מישהו אומר אני רוצה לאכול, הוא לא באמת מתכוון אך ורק לרצון לאכול, אלא הוא מבטא רצון כללי יותר להרגיש טוב. כאשר הוא מבין זאת, הוא ... הזה אינו מוחלט, כי תמיד אפשר לדמיין מצב שבו אדם דווקא רוצה להרגיש רע. אליעד מדגיש שההבנה הזו היא בסיסית להבנת טבעה היחסי של כל תשובה. מה הקושי הגדול ביותר בלהגיד את האמת? הקושי הגדול, לפי אליעד, הוא שאנשים רגילים לומר דברים שהם לא באמת מתכוונים אליהם. לדוגמה, אדם יכול לומר הבנתי שאין תשובה, אבל הוא עדיין ממשיך לחפש תשובות, מה שמוכיח שהוא לא באמת הבין שאין תשובה מוחלטת. לדבריו, אם אדם היה באמת ובתמים מבין שאין תשובה מוחלטת, הוא לא היה שואל שאלות מלכתחילה. הוא מבהיר זאת שוב דרך דוגמה פרקטית: אם אתה אומר אני רוצה לאכול ואתה חושב שאתה מתכוון לזה ב - 100%, כנראה שאתה לא מדויק ... המוחלטת לדבריו, היא להבין שכל השאלות האלו הן חסרות משמעות במובן המוחלט. לדברי אליעד, הערך בשאלה כמו מה זו נשמה? אינו נמצא בתשובה שתתקבל, אלא דווקא בשחרור מהצורך בתשובה. הוא מעודד להגיע למצב שבו לא משנה לך אם יש נשמה או אין נשמה, מצב שבו כל השאלות הן בסך הכל ביטוי לחוסר וודאות פנימי. כאשר אדם משתחרר מהצורך הזה, הוא מגיע לשקט פנימי אמיתי. מה זו נשמה? האם קיימת תשובה מוחלטת? איך להפסיק לשאול שאלות? לדבר רק את האמת מה המשמעות של שתיקה? האם אפשר לא לדעת כלום? מה ההבדל בין תשובה יחסית למוחלטת? ...

... האמת, איך לשאול שאלה? איך לקבל תשובה? אמת מוחלטת, הנחות יסוד, תשובות לשאלות קיומיות, תשובה מוחלטת, תשובה יחסית, שאלה יחסית, אין שאלה, אין תשובה מהי האמת המוחלטת ואיך ניתן להגיע אליה? ... אין הבדל אמיתי בין האדם לבין המציאות. לכן, אליעד מסביר שהחיפוש אחר ודאות מוחלטת הוא למעשה חיפוש אחר הבנה של חוסר הנפרדות בין כל הדברים. האם אפשר בכלל להגיע לתשובה מוחלטת? אליעד מסביר שתשובה מוחלטת אפשרית רק אם השאלה עצמה מוחלטת. כל עוד השאלה מבוססת על הבחנות יחסיות, גם התשובה תהיה יחסית. למשל, אדם ששואל מה יותר טוב, זה או זה?, מניח שיש הבדל אמיתי בין שתי האפשרויות. אם הוא יבין שההבדל הוא לא מחויב, השאלה עצמה לא תתקיים, ולכן גם התשובה תהיה חסרת משמעות. הדרך להגיע לתשובה מוחלטת היא על ידי כך שמפסיקים לשאול שאלות יחסיות ומתחילים לשאול האם יש בכלל שאלה. מי שמבין שאין באמת שאלה, מבין שאין באמת צורך בתשובה, ואז הוא מגיע למצב של תשובה מוחלטת ללא צורך בתשובה. האם יש משמעות לחיפוש האמת המוחלטת? אליעד ... מהי האמת המוחלטת? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? האם המציאות באמת קיימת? איך להגיע לשקט נפשי? למה אנשים מחפשים ודאות מוחלטת? הנחות יסוד בשאלות קיומיות האם קיימת תשובה מוחלטת? מהי האמת המוחלטת ואיך ניתן להגיע ... נכונות?. לדוגמה, אם אדם שואל האם אני קיים?, הרי ששאלתו מניחה שקיום ואי - קיום הם שני דברים שונים, אך ייתכן שההבחנה הזו אינה הכרחית. מהי המשמעות של חיפוש תשובה מוחלטת? כאשר אדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה, הוא לרוב אינו מבין שעליו לבחון קודם כל אם השאלה עצמה תקפה. אם שאלה מבוססת על הנחות יסוד שאינן נכונות, אזי אין לה תשובה מוחלטת. אליעד מסביר כי במקום לחפש תשובות ... למרות שהתשובות אינן מוחלטות? בני אדם ממשיכים לשאול שאלות כי הם מחפשים ודאות, אך בו בזמן הם אינם מוכנים לשחרר את ההנחות שעליהן מבוססות השאלות. הרצון לדעת תשובה מוחלטת נובע מהצורך בשליטה ובביטחון, אך ...

... עבודה? איך למכור את עצמך בראיון עבודה? איזה תשובות לתת בראיון עבודה? איך לענות לשאלות בראיון עבודה? תשובות לשאלות שאין להן תשובה, איך לא לצאת טיפש בראיון עבודה? תהליכי חשיבה בראיון עבודה, ראיון עובדים איך לענות בראיון עבודה כשאין לך תשובה? כאשר שואלים אותך שאלה בראיון עבודה, באופן טבעי אתה עשוי לחשוב שהמראיין רוצה לדעת האם אתה יודע את התשובה לשאלה שהוא שאל. אם יש לך תשובה נכונה, תאמר אותה, אם יש לך תשובה שאתה לא בטוח אם היא נכונה או לא, אתה עשוי לומר שאתה לא בטוח, ואם אין לך תשובה בכלל, התגובה המתבקשת כביכול היא להגיד פשוט אני לא יודע. אבל האמת היא שזה בדיוק ההפך מהגישה שצריך לנקוט בראיון עבודה. אליעד מסביר כי ברוב המכריע של ... האמיתית של המראיין היא לא לבדוק את עצם הידע שלך, אלא להבין כיצד אתה חושב. למעשה, ב - 99% מהמקרים, המראיין פחות מתעניין בתשובה עצמה ויותר בתהליך החשיבה שלך ובדרך שבה הגעת לתשובה, או בדרך שבה אתה מתמודד עם שאלות שאין לך עליהן תשובה ברורה. למה חשוב למראיין להבין את תהליך החשיבה שלך? הסיבה לכך היא שהיכולת שלך לחשוב, לנתח ולהתמודד עם שאלות חדשות או מורכבות חשובה הרבה יותר מאשר ידיעת התשובה עצמה. כאשר אתה מציג את תהליך החשיבה, אתה למעשה מוכיח למראיין שאתה מסוגל להתמודד עם סיטואציות חדשות, בעיות מורכבות ושאלות שאין להן תשובה ברורה. ככל שתצליח להסביר יותר לעומק איך אתה חושב, כך אתה משדר שאתה אדם שמסוגל להתמודד עם אתגרים ולמצוא פתרונות או לפחות לחקור לעומק את הבעיה לפני שתגיע למסקנה. איך בפועל לענות לשאלות בראיון עבודה? כאשר שואלים אותך שאלה בראיון עבודה, יש שלושה תרחישים אפשריים: אם יש לך תשובה נכונה וברורה לשאלה, אל תסתפק בלומר רק את התשובה עצמה. במקום זאת, הסבר בפירוט כיצד הגעת אל התשובה הזאת. מה תהליך הניתוח שעשית? אילו שיקולים לקחת בחשבון בדרך לתשובה? כך תציג את היכולות האנליטיות והחשיבה הביקורתית שלך. אם יש לך תשובה, אבל אינך בטוח בנכונות שלה, אל תאמר פשוט אני חושב שזה ככה ותחכה לתגובה של המראיין. במקום זאת, תאר את כל תהליך החשיבה שהוביל אותך לתשובה שלך. שתף את המראיין במה שבחנת, מהם הנתונים שגרמו לך לחשוב בכיוון זה או אחר, ולמה אתה לא בטוח בתשובה הסופית. בדרך זו, המראיין יעריך אותך יותר, גם אם בסופו של דבר התשובה שלך לא תהיה מדויקת, כי הראית לו את תהליך החשיבה שלך. אם אין לך כלל תשובה לשאלה, זאת דווקא ההזדמנות הטובה ביותר שלך להראות את היכולת שלך לחשוב לעומק. במקום להגיד אני לא יודע בלבד, ספר למראיין על כל התהליך שביצעת לפני שהגעת למסקנה שאין לך תשובה. שתף אותו במה כן חשבת, במה בדקת ומה ניסית לעשות כדי להבין. גם אם לא מצאת את התשובה, זה יוכיח למראיין שאתה אדם חושב ומעמיק, שיודע לחקור ולנתח, ולא סתם אדם שאומר אני לא יודע. דוגמה: איך למכור את עצמך כשאין לך תשובה ברורה? אליעד מציג דוגמה מאוד ברורה שממחישה את החשיבות של הצגת תהליכי חשיבה, במיוחד כשאין תשובה ברורה: אם ניקח שאלה מתמטית שלגביה ידוע שאין לה תשובה, ונלך לאדם ברחוב ונשאל אותו את השאלה הזאת, הוא יגיד בפשטות אני לא יודע. לעומת זאת, אם נשאל פרופסור למתמטיקה את אותה השאלה בדיוק, גם הוא יגיד אני ... בור בנושא, ואילו הפרופסור למתמטיקה לא יודע משום שהוא חקר את השאלה לעומק, בדק ובחן נתונים רבים, ולבסוף הבין שאין לשאלה הזאת תשובה אפשרית. ההבדל ביניהם הוא הבדל משמעותי: הלא יודע של הפרופסור מוכר את עצמו בצורה הרבה יותר טובה, כי הוא משדר חוכמה ועומק, לעומת הלא יודע של האדם הממוצע, שמשדר חוסר ידע בסיסי. ולכן, כאשר אתה נמצא במצב שאין לך תשובה לשאלה, הצג למראיין את תהליך החשיבה שדרכו הגעת למסקנה שאין תשובה. הסבר במה התעמקת, מה בדקת, ומה הוביל אותך להבין שאין לך תשובה. מה לעשות אם המראיין לא שואל על תהליכי חשיבה? אליעד מסביר כי הבעיה היא שהרבה פעמים המראיינים לא מספיק חכמים או מתוחכמים כדי לשאול ישירות על תהליכי החשיבה של המרואיין. הם שואלים שאלות ישירות, ומחכים לשמוע את התשובה בלבד. במקרה כזה, התפקיד שלך הוא לזהות שמה שהמראיין באמת רוצה זה לראות את תהליך החשיבה שלך, גם אם הוא לא אומר זאת בפירוש. לכן, האחריות שלך היא לפרט ...