אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה תקופת הילדות ✔חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3
ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, צריך לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו.

וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות גלויה וגם התנגדות סמויה שנמצאת בתת המודע של הלקוח. שהוא לא תמיד יודה ולא תמיד הוא יודע, למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית.

לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם.

כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן.

וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט.

ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים / דורשים / מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית בכבוד העצמי שלו. ואז כמובן, הילד לפעמים מרגיש, שהוא רוצה להתמרד נגד מה שאומרים לו. כמעט, בלי קשר למה שאומרים לו.

ובפרט ילדים מתבגרים, שהם בדיוק בשלב, שבו, הם כילדים בגיל ההתבגרות, הם בדיוק עכשיו בונים לעצמם את הזהות העצמית שלהם. שאז, הם בד"כ לא יסכימו להמשיך להרגיש, שהם פחות שווי ערך ביחס למישהו אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם.

וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא סתם כך בגלל שיש לו הפרעת התנהגות כלשהי. אלא, זה בגלל שילדים בעייתיים וילדים עקשנים, יש להם צרכים רגשיים בתת המודע שלהם. צרכים, שגורמים להם להתעקש מול ההורים שלהם. ובפרט, ילדים בגיל ההתבגרות כנ"ל.

והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. אלא, שהוא יכול לעשות דווקא נגד ההורים שלו, כדי להוכיח לעצמו שהוא חזק, ושיש לו דעה עצמאית משל עצמו.

ובפרט ילד שמרגיש פגוע מאוד, מכך שההורים שלו אומרים לו מה לעשות, כי זה הרי פוגע לו באגו שלו, שזה כמובן נכון, גם אם זה מוכרח להיות כך, שהדבר הזה גורם לכך, שהילד באופן בלתי מודע וגם לפעמים באופן מודע, רוצה "לנקום" בהורים שלו, על זה שהם פגעו לו באגו שלו, ועל זה שהם כל הזמן גורמים לו להרגיש שהוא לא מספיק בסדר עבורם.

ואז, הוא לפעמים עושה דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, גם אם זה גורם לו לנזק. וזה בגלל שהוא מפיק הנאה ותועלת מאוד גדולה, מתחושת החופש והכבוד שהוא מקבל, כאשר הוא עושה כרצונו, ולא כפי מה שאמרו לו, שנכון עבורו לעשות.

ועוד נחדד את העניין עמוק יותר, והוא, שלא רק שהילד מרגיש נחות מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על כך, הילד עובר מהפך רציני בתהליך הגדילה ובתהליך ההתבגרות שלו כאדם. תהליך, שהוא לכשעצמו, גורם לילד לרצות להתמרד, נגד כל חינוך באשר הוא.

והעניין הוא, שהילד נולד, כמעט בלי שום הבחנה בין טוב לבין רע. כי הילד, כמעט לא מבדיל בין טוב לבין רע. ומי שלא מבדיל בין טוב לבין רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים.

ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש הטבעי שלו, והם מכניסים אותו לבית כלא של הגדרות שונות.

כי כאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אז הוא מרגיש חופשי לעשות כרצונו. כי הוא אינו מחויב, לשום דבר בעולם. וכאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אין לו שום פחד או חרדה, ואין לו שום רגשי נחיתות, ואין לו שום תסכולים, ואין לו שום בעיות נפשיות כלשהן. וברגע שהאדם לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז מצד אחד הוא מתקרב אל הדברים שמוגדרים כטובים, אבל מצד שני הוא מאבד את החופש הטבעי שלו כנ"ל.

ואז, כאשר הילד לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז בעצם הוא מתחיל לחוות רגשות של אהבה ושל שנאה, כלפי כל מיני דברים וגם כלפי עצמו. ואז הילד לומד להתחיל לרצות להרגיש רק טוב, ולפחד מכך שהוא ירגיש רע. ואז הילד מתחיל לחוות לחצים נפשיים / כעסים / תסכול נפשי / חרדות / מתח נפשי ועוד. והכל, זה בגלל שהילד צריך להתרגל לחשיבה, שמפרידה בין טוב לבין רע.

והדבר הזה, כבר ביארתי אותו לעומקו במקומות אחרים. והרעיון בכלליות הוא, שההפרדה שהאדם עושה בין טוב לבין רע, היא גם עוזרת לו להתנהל כאן בעולם. אבל מצד שני, היא גם מכניסה את האדם לתוך משחק החיים. שבו, לא רק טוב, אלא יש בו גם רע. וכאשר מפרגנים לילד על דבר טוב שהוא עשה, בעצם מלמדים אותו, לא לפרגן לעצמו, על דברים רעים שהוא עושה.

וכידוע לכל, המבוגרים מקנאים בילדים, שאין להם שיפוטיות כלפי עצמם. והמבוגרים, עושים סדנאות רוחניות כאלו ואחרות, כדי להחזיר את תום הלב שהיה בהם, כאשר הם היו ילדים. שאז, הם עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם.

כי הילד, שעדיין לא יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו רוצים לחזור לחוויה הזאת. וכאשר מחנכים את הילד להבדיל בין טוב לבין רע, ומחנכים את הילד להיות תחרותי, ולהגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה שטוב לו לבין מה שרע לו, הרי שבכך, בעצם, לוקחים מהילד את חוויית הילדות שלו, וגורמים לו להתבגר, לטובה, אבל גם לרעה.

ולכן, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, זאת משימה מאוד מורכבת. כי ילדים מתבגרים בגיל ההתבגרות, הם בעצם נמצאים בנקודה, שבה, התודעה האנושית שלהם, עוברת שינוי מאוד רציני. שינוי, של נקיטת עמדה, וגיבוש עמדה עצמאית כלפי העולם.

ויש המון שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, שלא לוקחות בחשבון את התהליך הנפשי הזה, שעובר על הילד המתבגר. שהוא תהליך שמתרחש, בעומק תת המודע של האדם. והוא תהליך, שמאוד מלחיץ את הנפש של האדם, באופן כללי.

והדבר הזה גורם לכך, שהילד יתמרד נגד כל מיני מסגרות באשר הן. ולמה? כי כל הרעיון של מסגרות ושל הצבת גבולות, הוא בעצם נוגד את החופש הטבעי של הילד. כי הילד נולד, כמעט בלי שום הגדרת גבולות. והגבולות שמגדירים לילד, הם גם עוזרים לשמור על הילד, אבל הם גם מכניסים את הילד לבית הכלא של ההגדרות, שיש בעולם שלנו.

וגם העניין הכללי הזה, שהילד מרגיש, שהחופש הטבעי שלו נלקח ממנו. וגם העניין, שהילד מרגיש נחות מול ההורים שלו. וגם זה, שההורים בד"כ טורחים להזכיר לתת המודע של הילד, שהוא בעצם חייב להקשיב להם, ושהוא מוכרח לעשות את מה שאומרים לו. דהיינו, טורחים להזכיר לו שהוא שפוט ועבד שלהם (כי זאת בעצם המשמעות של הדבר כנ"ל). הדברים האלו, מכניסים את הילד לחרדות קשות, וללחצים נפשיים קשים מאוד.

והם כמובן גורמים לילד להיות בדיכאון, ולפעמים אפילו לשנוא את העולם, ולמרוד במוסכמות חברתיות, ולמרוד בהורים שלו. שהם אלו שבעצם אחראיים, לכך שהחופש הטבעי שלו נלקח ממנו וכולי כנ"ל.

ויש כאן תהליכים מאוד עמוקים בנפש של הילד. שהילד עובר, ושהילד מתמודד איתם כבן אדם. תהליכים, שגורמים לילדים להיות ילדים עקשנים וילדים בעייתיים. והתהליכים העמוקים האלו, הם אלו שגורמים להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים / בעיות חברתיות אצל ילדים / חרדות אצל ילדים / פחדים אצל ילדים / בעיות נפשיות אצל ילדים / בעיות התנהגות אצל ילדים.

כי הלחץ הנפשי האנושי הגדול ביותר, שבו יכול להיות בן אדם, זה, שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. שזאת פגיעה ישירה באגו של האדם. והוא הופך להיות עבד, במקום להיות מלך. וכאשר הילד מתחנך ולומד להבדיל בין טוב לבין רע, שזה תהליך הכרחי, הרי שבעצם לוקחים לילד את החופש שלו.

כך שאין פלא, שהילד חווה לחץ נפשי, ומפתח בעיית התנהגות / הפרעת קשב וריכוז / בעיה נפשית / בעיה חברתית וכיו"ב. כי כל תהליך החינוך עצמו, הוא תהליך מלחיץ. שבו האדם נלחץ, בתוך המסגרות וההגדרות שמגדירים לו.

ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו נשאלת השאלה, איך לגדל ילדים מאושרים? ואיך לחנך ילדים? ואיך יכולה להיות אפשרית, הצבת גבולות לילדים, בלי שלוקחים להם את האושר שלהם? ואיך לגדל ילדים מאושרים? או במילים אחרות, איך פותרים את הפרדוקס הזה?

וזהו נושא עמוק כמובן, שבקצרה נאמר, שהרעיון הוא, שתמיד צריך ליצור איזון, בין הצבת גבולות לילדים, לבין החופש של הילדים. דהיינו, בכל פעם שמגדירים לילד איזו הגדרה, רצוי מאוד לעשות את זה ברגישות הגדולה ביותר. שבה, הוא גם מצד אחד יבין את הגבול ואת הגדר של המותר והאסור עבורו. אבל בו זמנית, שהוא ימשיך להרגיש כמה שיותר חופשי. דהיינו, צריך להגביל, את הגבולות, וצריך לצמצם, את הצמצום שמגבילים את הילד.

ואין הכוונה לומר, שצריך...
הנאה לטפל בהפרעה נפשית איך לקחת ילד שמפחד ילדים פחדים וחרדות תודעה אנושית טיפול במחלת רוח התנגדויות בתהליך מכירות בטלפון חכם לחשוב כמו ילד תחושות אושר איך לגדל ילדים איך לגדל ילדים מאושרים איך לחנך איך לחנך את הילד איך לחנך ילד איך לחנך ילדים בעיה בעיות גידול ילדים גידול ילדים בגיל ההתבגרות הדרכה להורים הדרכת הורים חינוך חינוך ילדים חינוך ילדים מתבגרים חינוך ילדים עקשנים ילד ילד בעייתי ילדה ילדים ילדים בגיל ההתבגרות ילדים מאושרים ילדים מתבגרים ילדים עקשנים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לגדל לגדל ילד לגדל ילדים לגדל ילדים מאושרים לחנך לחנך ילד לחנך ילד בעייתי לחנך ילדים מחנך מחנכים עקשנות שיטות שיטות לחינוך שיטות לחינוך ילדים שיטות לחינוך ילדים מתבגרים
חלק 1
...הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד כנגדו. והורה שמתפלא שהילד שלו לא מקשיב לו, והורה שתמהה, כיצד זה שהילד שלו שצריך להקשיב לו, כיצד זה שהילד שלו לא מקשיב לו, הורה כזה, בהחלט מתייחס לילד שלו, גם כמו אל עבד. כי ברגע שהאדם מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מסרב לקנות את המוצר, המוכר מבין, שאולי הלקוח לא מעוניין במוצר, ושאולי המוצר לא מתאים ללקוח. אבל המוכר, לא חושב שהלקוח מחויב לקנות ממנו את המוצר. אלא הוא מבין, שללקוח יש בחירה חופשית ודעה...
חלק 2
...הרי שהילד בתת המודע שלו, לא קיבל את הפתרון לבעיה האמיתית שלו, שאותה הילד לא תמיד יודע לבטא ולהסביר. או, שהילד בכלל לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע שלו. וכיצד ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש...
הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?
... חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של ... ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד , יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו ... וברמה המעשית, מה יעשה האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד , כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם בעולם, מסוגל להכיל בתוכו, את כל הרעיונות שקיימים בעולם. אלא שההבדל הוא, רק בעוצמה ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של המשלת המשלים. כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של
חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד
חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד
חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד איך לשכנע ילד לסדר את החדר בלי לגרום למאבקי כוח? כדי לגרום לילד לסדר את החדר, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו ולשאול את עצמנו האם באמת הילד חייב לסדר את החדר שלו? התפיסה הרווחת אצל רוב האנשים היא שילדים חייבים לסדר את החדר שלהם, אבל חשוב לבדוק מה עומד מאחורי ההנחה הזאת, והאם היא נובעת מהרגלים חברתיים או צורך אמיתי. אליעד כהן מדגיש שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מדוע אנחנו רוצים שהילד יסדר את החדר? האם זה עניין פונקציונלי או פשוט אמונה שהוטמעה בנו מילדות? למשל, האם זה עניין אסתטי בלבד או שיש בזה תועלת אמיתית? האם אנחנו בעצמנו מקפידים תמיד על סדר מוחלט? הוא מציין דוגמה שמראה שאפילו מבוגרים לא תמיד שומרים על הסדר, וממחיש את חוסר ההיגיון בדרישה מילדים להיות יותר מסודרים מאיתנו. האם כל חלק בחדר של הילד חייב להיות מסודר? אליעד מסביר שאין הכרח שכל החדר יהיה מסודר לחלוטין. ייתכן שיש חלקים בחדר שהבלגן בהם לא מפריע לאף אחד, כמו למשל ארון סגור או פינה מסוימת שבה הילד יכול להשאיר דברים בצורה נוחה עבורו, בלי שזה יפריע לאחרים. הוא מביא דוגמה שאם הארון של הילד מבולגן, אבל זה לא משפיע על בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה את העיקרון שגבולות צריכים להיות ברורים במקום שבו פעולותיו של הילד משפיעות על אחרים. מדוע הילד מתעקש דווקא לבלגן את החדר? אליעד מסביר לעומק שהילד עלול לבלגן את החדר או לסרב לסדר אותו מתוך תחושת מאבק וכוח. הוא מפרט שההתנגדות לסדר נוצרת לעיתים מתוך צורך של הילד להרגיש שהוא שולט ולא נשלט, ושהוא בעל כוח ושליטה על חייו. הילד מרגיש שכאשר אומרים לו לסדר באופן פקודת, הוא חייב למרוד כדי להרגיש שהוא שולט על חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין לך כוח. כך הילד מרגיש שמכבדים את רגשותיו ורצונותיו ולא מנסים להשתלט עליו. השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר לילד שהבלגן גורם להורה להרגיש עומס נפשי, וכאשר הבית מבולגן להורה קשה לבצע משימות אחרות או לסייע ל
הדרכה להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים
הדרכה להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים
... להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים איך לגרום לילד לא לצעוק ולהתנהג בצורה בוגרת? אליעד כהן מסביר על התנהלות נכונה של הורים מול ילדים כדי לפתור בעיות התנהגות, כמו ילד שצועק, מתעצבן או מגיב באופן לא רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד שאלות באופן שמטרתן להביא אותו להבנה עצמית ולהרגעה. מהי הדרך הנכונה להעיר לילד ולהרגיע אותו במצבי לחץ? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? התגובה הזאת יוצרת התנגדות ותחושת אי - הבנה אצל הילד. במקום זאת, יש לשאול את הילד שאלות כמו: למה זה מפריע לך? בצורה אמיתית וסקרנית. מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה, במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה ... לה בשילוב? המטרה של שאלות אלו היא להוריד את הלחץ ולהוביל אותה להבנה שאין באמת בעיה גדולה כפי שהיא מרגישה. מה החשיבות של ניתוח הנחות יסוד מול ילדים? אליעד כהן מדגיש שכאשר הילד מגיב בצעקה או בכעס, ישנן הנחות יסוד שעומדות מאחורי ההתנהגות שלו. הוא מסביר שכל פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה ... נוספת שאולי גורמת לתגובה חריפה: אם משהו לא מתאים לרצונותיי, עלי לצעוק כדי שישימו לב ויטפלו בבעיה שלי. המטרה של ההורה במקרה זה היא להוביל את הילד להכרה והבנה של אותן הנחות יסוד פנימיות שמפעילות אותו. כאשר הילד מבין שהוא מגיב מתוך הנחות אלו, ניתן לעבוד איתו על כך שיש דרכים נוספות וטובות יותר להתמודד עם המציאות, במקום לצעוק או להתרגז. מדוע חשוב ללמד את הילד להטיל ספק ברגשות ובמחשבות שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה ...
הדרכת הורים, לא בא לי, לא בא לילד לעשות משהו, הילד לא מקשיב, הילד לא שומע, הילד לא רוצה, איך לחנך ילד? איך להסביר לילד? איך לדבר עם הילד? לסדר את החדר, לעשות שיעורים, הילד עושה דווקא, חינוך ילדים
הדרכת הורים, לא בא לי, לא בא לילד לעשות משהו, הילד לא מקשיב, הילד לא שומע, הילד לא רוצה, איך לחנך ילד? איך להסביר לילד? איך לדבר עם הילד? לסדר את החדר, לעשות שיעורים, הילד עושה דווקא, חינוך ילדים
הדרכת הורים, לא בא לי, לא בא לילד לעשות משהו, הילד לא מקשיב, הילד לא שומע, הילד לא רוצה, איך לחנך ילד? איך להסביר לילד? איך לדבר עם הילד? לסדר את החדר, לעשות שיעורים, הילד עושה דווקא, חינוך ילדים מה לעשות כשהילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות משהו? כאשר ילד אומר לא בא לי או לא רוצה, הוא מבטא חוסר רצון לבצע משימה מסוימת. על מנת להתמודד עם מצב כזה בצורה ... שמתבססת על מספר שלבים ברורים ומוגדרים. המטרה היא לשמור על מערכת היחסים עם הילד חיובית, תוך כדי עידודו לשתף פעולה באופן טבעי ולא מאולץ. למה הילד מתנגד ואומר לא בא לי יותר מאדם מבוגר? אליעד כהן מסביר שילדים מתנגדים לעיתים קרובות יותר ממבוגרים בגלל שהם נאלצים לבצע הרבה משימות שלא בא להם לעשות במהלך היום. ... עצמאים ושולטים בהחלטות שלהם. חשוב להבין שהתנגדות זו היא תגובה טבעית של הילד למצב שבו הוא מרגיש שדעתו אינה נשמעת. מה החשיבות של שידור אהבה בלי תנאים? השלב הראשון והקריטי בהתמודדות עם התנגדות הילד הוא לשדר לו אהבה ללא תנאים. אליעד מדגיש כי ללא הבסיס הזה, לא ניתן יהיה להתקדם לשיח פתוח. לדוגמה, כשהילד מסרב לסדר את החדר, התגובה הראשונית צריכה להיות: הכל בסדר, אני אוהב אותך בכל מקרה. אתה לא חייב לסדר את החדר אם לא בא לך. מטרת התגובה היא להרגיע את הילד, כך שהוא לא ירגיש מאוים או במגננה, מה שיאפשר לשלב הבא של השיחה להיות יעיל ופתוח יותר. איך לנהל שיחה עם הילד כשהוא אומר לא בא לי? לאחר ששידרתם אהבה ללא תנאים, השלב הבא הוא לנהל שיחה פתוחה ומכילה עם הילד. בשיחה זו, אליעד מציע לשאול שתי שאלות חשובות: לשאול את הילד בצורה נעימה ולא מאשימה: למה לא בא לך לעשות את זה? המטרה היא להבין את נקודת המבט של הילד ולהעניק לו תחושה שיש מקום להביע את עצמו ללא חשש מביקורת או ענישה. השאלה השנייה, אם הילד מתקשה להסביר או אומר לא יודע, תהיה: אז מה אם לא בא לך? האם אתה תמיד עושה רק מה שבא לך? כאן ניתן לעזור לו ... מתחשק לנו. איך מתמודדים עם תשובות כמו אני עייף או תירוצים דומים? במידה והילד עונה לא בא לי כי אני עייף, אליעד כהן ממליץ לבדוק עם הילד בצורה הגיונית האם הוא באמת עייף או שהוא פשוט בוחר להשתמש בעייפות כתירוץ. ניתן לשאול: אם אתה עייף, איך יש לך ... או לעשות דברים אחרים? אולי אפשר לסדר לפני שתהיה עייף?. כך מלמדים את הילד להפריד בין תחושת העייפות הכללית לבין הרצון או חוסר הרצון לבצע פעולה ספציפית. מה עושים אם הילד לא יודע להסביר למה הוא לא רוצה? אם הילד לא מצליח להסביר למה הוא לא רוצה לעשות משהו, ניתן להציג לו שאלות שמבהירות את ההיגיון מאחורי הדרישה. למשל, אליעד מציע לשאול את הילד: מאיפה הגיעו הצעצועים שלך? מישהו עבד בשביל להביא לך אותם. גם אני עושה לפעמים דברים שלא בא לי כדי שיהיה לך ...
עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים
עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים
... לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של המעשה, ... מכה קטנה ביד, לא משום שהוא אשם, אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל? בפועל, אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה. שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה. ...
אוטיזם, ילד אוטיסט סובל יותר, איך לנתח שאלה? האם מישהו סובל יותר ממישהו אחר? חשיבה מופשטת, איך לחנך ילד אוטיסט? סבל של בעלי חיים, צמחונות, אכילת בשר, האנשה, איך לדעת כמה מישהו סובל? עוצמות של סבל
אוטיזם, ילד אוטיסט סובל יותר, איך לנתח שאלה? האם מישהו סובל יותר ממישהו אחר? חשיבה מופשטת, איך לחנך ילד אוטיסט? סבל של בעלי חיים, צמחונות, אכילת בשר, האנשה, איך לדעת כמה מישהו סובל? עוצמות של סבל
אוטיזם, ילד אוטיסט סובל יותר, איך לנתח שאלה? האם מישהו סובל יותר ממישהו אחר? חשיבה מופשטת, איך לחנך ילד אוטיסט? סבל של בעלי חיים, צמחונות, אכילת בשר, האנשה, איך לדעת כמה מישהו סובל? עוצמות של סבל האם ילד אוטיסט באמת סובל יותר מילד רגיל? אליעד כהן דן בשאלה אם ילד אוטיסט סובל יותר מילדים אחרים או מאנשים אחרים באופן כללי. הוא מתחיל את הדיון בטענה שהעלתה אמא לילד אוטיסט, שטענה שהבן שלה סובל יותר מאחותו שאינה אוטיסטית. אליעד מסביר כיצד צריך לנתח את הטענה הזו: במקום להסתכל על המקרה הספציפי של ילד אוטיסט, יש להפוך את השאלה לשאלה כללית יותר - האם יש מישהו שסובל יותר ממישהו אחר? אליעד מסביר, שהשאלה צריכה להתחלק לשאלות פשוטות ובסיסיות יותר. קודם כל, הוא מציע ... מאדם שלא השקיע בכך מאמץ דומה. הסיבה היא שהציפיות שלו היו גבוהות בהרבה, ולכן האכזבה גדולה יותר. הדבר רלוונטי במיוחד לילדים אוטיסטים. ילד אוטיסט עשוי להיראות כאילו הוא סובל מאוד, למשל אם אינו מצליח לשחק עם חברים. אמו מסתכלת עליו וחושבת שלו הייתה במקומו, הייתה סובלת מאוד, ולכן מסיקה שגם הוא סובל מאוד. אבל אליעד מסביר שההנחה הזו מוטעית, כי לילד האוטיסט אין בהכרח את אותה מערכת ציפיות ורצונות. לעיתים קרובות, הילד האוטיסט אינו מבין או אינו מתייחס למשמעות העמוקה שהאם מייחסת לחוסר יכולתו לשחק עם אחרים, ולכן הסבל שלו יכול להיות נמוך משמעותית ממה שנדמה להורים. איך דוגמת בעלי החיים ... לפיה הפרדת הפרה מהעגל שלה גורמת לה לסבל רב. הצמחונים עושים האנשה ואומרים: תחשוב מה היה קורה אם היו לוקחים לך את הילד שלך, היית סובל מאוד, ולכן גם הפרה סובלת. אבל אליעד מדגיש שזו טעות, מכיוון שהסבל תלוי במשמעויות ובמחשבות שהאדם מייחס לאירוע. הפרה אינה חושבת על העתיד כמו האדם, ולכן אינה יכולה לחוות את אותו עומק סבל כמו אדם שמודע למשמעות ההפרדה מילדו לאורך זמן. לדוגמה, בן אדם שחווה השפלה או פגיעה יכול לזכור זאת למשך שנים, והסבל מצטבר ומשמעותו גדלה עם הזמן. בעלי חיים, לעומת זאת, אינם זוכרים או מתכננים רחוק, ולכן אינם חווים סבל ממושך ועוצמתי באותה מידה. מכאן, שהאנשה של סבל בעלי חיים או ילדים אוטיסטים היא טעות לוגית. האם ילד אוטיסט באמת חווה סבל יותר גדול בגלל מוגבלותו? אליעד מסביר כי הורים לילדים אוטיסטים לעיתים מפרשים את התנהגות ילדיהם בצורה מוגזמת. לדוגמה, ילד אוטיסט שקיבל מכה וצורח, נתפס על ידי ההורה כאילו חווה כאב אדיר, אף על פי שהצרחה לא בהכרח מעידה על עוצמת סבלו. ההורה משווה לעצמו, חושב שאם הוא היה צורח כך, הסבל שלו היה עצום, ומכאן הוא מסיק שגם הילד סובל כך. כתוצאה מכך, ההורה מתייחס לילד באופן היסטרי, מה שגורם לילד להבין את האירוע כחמור יותר, ומגביר את הסבל שלו. הדרך הנכונה לדעת אליעד היא להתעלם באופן מוחלט מהצרחות של הילד ולהתייחס אליהן באדישות, מתוך מחשבה שהילד רק מבטא עצמו, כאילו עושה מדיטציית ויפאסנה. דווקא ההתעלמות תרגיע את הילד ותגרום לו להסתגל טוב יותר למציאות. מדוע היעדר זיכרון והיעדר תכנון עתידי מפחיתים סבל? אליעד מסביר שהיעדר זיכרון לטווח ארוך והיעדר תכנון לעתיד מפחיתים את עוצמת הסבל. ... זיכרונות מהעבר חווה סבל מתמשך, כי כל אירוע נוסף הופך לקשה יותר בשל צבירת המשמעויות מהאירועים הקודמים. לעומת זאת, לילד אוטיסט, או לחיה, אין את הזיכרון הארוך ואין את יכולת ההשלכה מהעבר אל העתיד. הם אינם מסוגלים לחשב משמעויות מורכבות ולכן חווים סבל רגעי בלבד, ללא השלכות מתמשכות. לדוגמה, אם מישהו יצחק על אדם ויכנה אותו קוף, האדם מיד ייעלב, כי הוא זוכר שיש משמעות שלילית לכך. ילד אוטיסט לא ייעלב כלל, מכיוון שאין לו את ההקשר של עלבון, ואין לו את היכולת להבין את ההשלכה המורכבת של אמירה כזו. לסיכום, אליעד מדגיש שסבל הוא תוצר של הפרש בין הרצוי למצוי, של מחשבות, ציפיות וזיכרונות. לכן, כאשר אנו מנסים להבין סבל של אדם או ילד אוטיסט, אנו חייבים להתייחס למערכת התפיסתית שלו, ולא להניח שהוא חווה את הדברים בדיוק כמונו. האם ילד אוטיסט סובל יותר? האם יש רמות שונות של סבל? מה הקשר בין רצוי למצוי לסבל? מהי האנשה וכיצד היא משפיעה על הבנת הסבל? האם בעלי חיים סובלים כמו בני אדם? איך להתייחס לילד אוטיסט שצועק? למה זיכרון משפיע על עוצמת הסבל? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: תקופת הילדות, האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה העולם קיים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם יש או אין אלוהים? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? בשביל מה לחיות? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים? האם באמת הכל לטובה? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: תקופת הילדות, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לעשות יותר כסף? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיות מאושר ושמח? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לקבל החלטות? איך ליצור אהבה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בזוגיות? איך לפרש חלומות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחנך ילדים? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיגמל מהימורים? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להפרעות קשב, מאמן אישי לתזונה נכונה, מאמן אישי לבני נוער בנושאי תקופת הילדות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.5313 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 21:23:47 - wesi1