האם פרפקציוניזם הוא דבר טוב או רע?

אליעד כהן דן בשאלה האם פרפקציוניזם - השאיפה לשלמות - הוא דבר טוב או רע. לטענתו, אנשים רבים סובלים מהתפיסה שהם פרפקציוניסטים, מכיוון שהשאיפה המתמדת לשלמות גורמת להם ללחץ ולאובססיה. מנגד, קיימים גם אנשים שאינם פרפקציוניסטים, וחלקם מרגישים טוב עם זה, אך גם חלק אחר סובל מכך שהוא אינו מסוגל להשלים שום משימה עד סופה.

השאלה המרכזית שאליעד מעלה היא לא אם טוב או רע להיות פרפקציוניסט, אלא האם האדם מצליח לבצע עד הסוף את הצד שהוא בוחר. אם האדם בוחר להיות פרפקציוניסט, עליו להיות פרפקציוניסט בכל תחומי חייו עד הסוף. אם בחר לא להיות פרפקציוניסט, גם את ההחלטה הזו עליו לבצע בשלמות.

מדוע אנשים שלא מגדירים עצמם כפרפקציוניסטים הם למעשה פרפקציוניסטים?

לדברי אליעד, אין באמת אדם שהוא לא פרפקציוניסט באופן מוחלט. כל בני האדם הם פרפקציוניסטים במידה מסוימת, גם אם הם לא מודעים לכך. הוא נותן דוגמה של אדם שאינו פרפקציוניסט בעבודתו כי הוא שואף להיות מאושר באופן מוחלט. בעצם, הרצון שלו לחוות אושר בשלמות גורם לו לוותר על שלמות בתחומים אחרים, כמו העבודה. כלומר, גם אי - הפרפקציוניזם שלו נובע מפרפקציוניזם בתחום אחר.

אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שאומר "אני אף פעם לא מצליח לסיים משימות". לכאורה, אותו אדם הוא לא פרפקציוניסט כי הוא אינו מסיים דברים. אך למעשה, גם הוא פרפקציוניסט מכיוון שהוא באופן מושלם נמנע מלהשלים משימות. למשל, אדם שנמנע מלהשלים משימה כדי לא להרגיש שמישהו כפה עליו משהו. הפרפקציוניזם שלו מתבטא דווקא בלא לסיים משימות לעולם.

האם אפשר בכלל להיות פרפקציוניסט בשלמות?

למרות שכולם פרפקציוניסטים במידה כלשהי, אף אדם לא יכול להיות פרפקציוניסט מוחלט, מכיוון שלכל דבר בעולם יש חיסרון מובנה. כאשר אדם משקיע בדבר אחד, הוא בהכרח מוותר על השקעה בדברים אחרים. לכן, תמיד יהיה חיסרון בכל דבר שהאדם עושה. אליעד מסביר שאדם לא יכול להיות מושלם כי תמיד יש אפשרות טובה יותר, ומכאן שבאופן מוחלט, אי אפשר להשיג שלמות מלאה בכל תחומי החיים.

מדוע חשוב להגדיר גבולות ברורים לפרפקציוניזם?

לפי אליעד, הבעיה מתחילה כאשר האדם אינו ברור עם עצמו במה הוא רוצה להיות פרפקציוניסט ובמה לא. כאשר יש ספק ואי בהירות, נוצר מצב של לחץ וחוסר שביעות רצון. הפתרון לכך הוא להגדיר קווים ברורים: במה הולכים עד הסוף, ובמה לא הולכים עד הסוף. לדוגמה, אדם יכול להחליט שהוא פרפקציוניסט בתחום מסוים כמו אושר, אך לא בתחום אחר כמו עבודה. כל עוד הגבולות ברורים לאדם, הוא יחוש רגוע ושלם עם עצמו.

אליעד מדגיש שהבעיה אינה בעצם הבחירה בין פרפקציוניזם ללא - פרפקציוניזם, אלא בכך שהאדם לא יודע איפה נמצא הקו האדום או הירוק שלו, ובכך הוא מזגזג ומייצר לעצמו סבל.

כיצד ניתן להשיג אושר אמיתי באמצעות פרפקציוניזם?

אליעד מציע שהאדם יהיה פרפקציוניסט בדבר החשוב לו ביותר, והוא מציע להיות פרפקציוניסט בנושא של אושר. לטענתו, הדבר החשוב ביותר בחיים הוא להיות מאושר, ולכן הוא ממליץ לאדם להשקיע את כל מאמציו בשלמות כדי להשיג אושר מושלם. אליעד מוסיף דוגמה שאדם צריך להיות מאושר 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כולל בזמן השינה, משום שיש אנשים שבמשך היום רגועים, אך בלילה סובלים מסיוטים.

הוא מציין כי אין מחיר גבוה מדי להשגת האושר. אם אדם אינו מאושר, אין באמת טעם לשום דבר אחר בחיים. מצד שני, אם הוא מאושר, כל דבר שקורה סביבו הופך להיות משני ולא רלוונטי. בכך, אליעד מציע להיות פרפקציוניסט באושר עד הסוף, או לחילופין, אם האדם מחליט שלא להיות פרפקציוניסט בנושא האושר, אז שלא יחתור לעולם לשיפור בתחום הזה. העיקר הוא להיות שלם באופן מלא עם ההחלטה שהתקבלה.

מדוע הוויתור על פרפקציוניזם יכול להוביל לאושר?

אליעד מסביר כי גם ההחלטה לא לחפש שלמות בשום דבר יכולה להביא לאדם את חוויית השלמות. כאשר אדם מחפש שלמות, הוא תמיד מתוסכל כי הוא לעולם אינו מגיע אליה. לעומת זאת, אם האדם באמת ובשלמות יוותר על הצורך לחפש את השלמות, הוא יתחיל לחוות שלמות בפועל. כלומר, מי שבאמת לא מחפש שלמות, באופן אירוני, יחווה שלמות באופן מלא.

אליעד מסכם ואומר שהמפתח לאושר הוא עקביות ובהירות בבחירה בין פרפקציוניזם לבין ויתור על שלמות. כל בחירה יכולה להוביל את האדם לאושר אמיתי, כל עוד הוא דבק בה בצורה ברורה ועד הסוף.