האם דמיון מודרך מגדיל או מקטין את הסיכוי להשיג מטרות?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו בהרחבה את נושא כוח המחשבה, דמיון מודרך, חוק המשיכה, ותכנות התת - מודע. הנושא המרכזי בו מתמקד אליעד הוא האם דמיון של דבר מסוים אותו אדם רוצה להשיג, יכול באמת להגדיל או אולי דווקא להקטין את הסיכוי להשיג אותו.

מה זה בדיוק דמיון מודרך וכיצד הוא משפיע על המציאות?

אליעד פותח בדוגמה פשוטה: אדם רוצה מיליון דולר, והוא מתחיל לדמיין באופן מפורט כמה יהיה לו טוב כאשר ישיג זאת. הוא מדמיין לפרטי פרטים את התחושות, את ההנאה ואת כל היתרונות שבקבלת הכסף. אליעד שואל, האם פעולה זו של דמיון מגבירה את הסיכוי להשיג את המטרה או לא משפיעה כלל?

בתשובות שעולות, ישנן דעות לכאן ולכאן. מצד אחד, יש הטוענים שזה אכן מגדיל את הסיכוי מכיוון שהמטרה נעשית ברורה יותר והדרך להשגתה מתבהרת. ככל שהאדם רואה את המטרה בבירור, כך הוא עשוי לפעול בצורה ממוקדת ונכונה יותר להשגתה.

מצד שני, אליעד מסביר שיש גם אפשרות שזה יפגע בסיכויים להשיג את המטרה, מאחר ולפעמים דמיון של הנאה עתידית יכול לספק באופן חלקי את הצורך, ובכך להפחית את המוטיבציה לפעול בפועל.

איך דמיון מוגזם יכול לפגוע בסיכויי ההצלחה?

אליעד נותן דוגמה נוספת: אם אדם מתחיל לדמיין חופשה במקום רחוק ומדהים כמו תאילנד, ומתמקד מאוד בפרטים, נהנה בדמיונו עוד לפני שהגיע לשם, ייתכן שההנאה הזו תוביל להפחתה בחשק לפעול להשגת המטרה עצמה. במילים אחרות, הוא כבר נהנה מספיק מהחוויה הדמיונית, עד שנחלש הדחף לחוות את הדבר במציאות.

הוא ממשיך ומסביר, שבעקבות הדמיון האינטנסיבי עשויים להתעורר אצל האדם חששות נוספים, כמו פחד מאכזבה מהמציאות לעומת הדמיון. במצב כזה, הדמיון הופך להיות מקור ללחץ: האדם מדמיין כמה טוב לו יהיה, אך גם חושש שלא יצליח להשיג זאת בפועל. אליעד ממחיש זאת בדוגמה של אדם המדמיין זוגיות עם מישהי מסוימת. ככל שהוא מדמיין יותר כמה טוב לו איתה, כך הוא עשוי לחוש פחד וכאב גדול יותר מהמחשבה שאולי לא יצליח להשיג אותה. התוצאה עשויה להיות הפוכה - הוא יחליט לוותר מראש, כדי לא להתמודד עם תחושת האכזבה.

כיצד פועל התהליך המנטלי של דמיון ותכנות התת - מודע?

אליעד כהן מדגיש כי דמיון מודרך או תכנות התת - מודע אינם בהכרח חיוביים או שליליים, אלא תלויים באופן בו האדם משתמש בהם. הוא מתאר כיצד צפייה מוגזמת בסרטונים או מידע על יעד לחופשה עלולה לגרום לאדם להרגיש שכבר "מיצה" את החוויה מבחינה רגשית, ולגרום לירידה ברצון שלו לנסוע בפועל.

מצד שני, הוא מסביר כי הדמיון יכול גם להעלות את המוטיבציה, כאשר הוא נעשה במידה נכונה. דמיון מתון המלווה בתחושה של רצון לפעול, יכול בהחלט לחזק את הסיכוי להשיג את המטרה. במקרה כזה, הדמיון משמש ככלי המבהיר לאדם מה בדיוק הוא רוצה, ועוזר לו ליצור תוכנית פעולה להשגת מטרותיו.

מהם הסיכונים בדמיון מפורט מידי?

אליעד מעלה סיכון נוסף הקשור בדמיון מפורט מדי: החשיפה המוקדמת לתחושה הרצויה. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של סרט: אם אדם שומע מראש את כל פרטי הסרט ואת הסוף שלו, הוא עלול לאבד את החשק לראותו. כך גם עם מטרות חיים: אם אדם כבר "חי" בדמיונו את ההישג, הוא עלול לאבד את המוטיבציה לפעול בפועל להגשמתו.

לסיכום, אליעד מבהיר שאין תשובה חד - משמעית אם דמיון מודרך או תכנות התת - מודע עוזר או מזיק, אלא שיש להתנהל איתו בצורה מודעת וזהירה. צריך להבין את תהליך התודעה שמתחולל אצל האדם כאשר הוא משתמש בדמיון מודרך, ולהיות מודעים לאופן שבו הדבר משפיע על הרגשות, המוטיבציות והפעולות שהוא מבצע בפועל.