... אף על פי שגוק איננו מזיק באמת כמו נחש או עכבר, שהם מסוכנים יותר. הסיבה לפחד מהגוק היא בעיקר תחושת גועל ודחייה, אבל גם זו תחושה לא רציונלית. האדם לא מפחד מהגוק עצמו, אלא ממה שהוא מייצג עבורו: מחלות, סכנה ... הסיבה נעוצה בהרגלים ובתפיסות שיצרנו לעצמנו, ולמעשה הכל זה עניין של הרגלים ואמונות שהאדם רכש במשך חייו. מה המקור לתחושת הגועל והשנאה? אליעד מסביר שהגועל, השנאה והכעס, כולם מגיעים מאותה תחושה בסיסית שהאדם לא מסוגל להכיל משהו. בין אם זה ... בצורה משוחררת לגמרי מכל פחד או צורך באחיזות ואמונות אחרות. למה מפחדים מגוקים? למה אנשים מאמינים באלוהים? מה המקור לתחושת הגועל? איך להתמודד עם פוביות? מה הסיבה לפחד מהתבוללות? מהי האמונה הראשונה? איך להשתחרר מתחושת נפרדות?

... שמונע להרוויח יותר כסף? לעיתים קרובות אנשים יודעים מה עליהם לעשות, אך לא עושים זאת בגלל חסם רגשי, כמו תחושת גועל או סלידה ממשהו, למשל לעשות ניוזלטר או שיווק במייל. אליעד מציע דרך להתגבר על כך, באמצעות שינוי תפיסתי. במקום ...

... בו - זמנית? לעיתים, כשהסביבה מעוררת בך כמות גדולה של רגשות מנוגדים ומעורבים, כגון אשמה, זלזול, כעס, חרדה או תחושת גועל, קשה לך להבין מאיפה להתחיל ואיך להתמודד עם כל רגש בנפרד. אליעד מציע גישה של תיקון הכללי, כלומר, לא ...

... מעורר בו את החרדה מהאפשרות האמיתית, כמו מחלה או מוות, אפשרויות שהן באמת קיימות, ולכן הוא נמנע לחלוטין מהפעולה. תחושת גועל או רתיעה בלבד - האדם יכול לומר שהוא פשוט נגעל ולכן לא אוכל, אבל מאחורי תחושת הגועל מסתתר משהו עמוק יותר. אם האדם מוכן היה לאכול את אותו דבר אילו היה מדובר בנחשי גומי למשל, סימן שהבעיה אינה רק תחושת הגועל, אלא המשמעות שהוא העניק לאירוע בעבר. האם הטראומה מתבססת רק על אירועי עבר? הטראומה אכן קשורה לעבר, אך לא ...

... אדם שיאכל את האוכל הטעים ביותר פעם אחרי פעם ללא הפסקה, בסופו של דבר האדם ימאס באוכל הזה, וירגיש תחושה של גועל ושל דחייה ממנו, למרות שבעבר הוא מאוד אהב אותו. וכך הוא הדבר לגבי כל הדברים שבעולם. שאם האדם ייצמד ...

... בחירה חופשית הרגשה של ביטחון הרגשה של ביטחון עצמי הרגשה של בטן הרגשה של ביטחון הרגשה של ביטחון עצמי הרגשה של גועל הרגשה של גוף הרגשה של גן עדן הרגשה של דאון הרגשה של דחייה הרגשה של דיכאון הרגשה של ה...

ניתוח שיטות שכנוע, דוגמאות לשתילת מחשבות, מניפולציות של מחזירים בתשובה, שיטות שכנוע של מחזירים בתשובה, טריקים להחזרה בתשובה, שמירת מצוות, אמיתות התורה, ניתוח וידאו איך עובדים על אנשים בשיטות של מחזירים בתשובה? אליעד כהן מנתח לעומק שיטות שכנוע ומניפולציות שמשתמשים בהן מחזירים בתשובה, ומסביר כיצד ניתן לשתול מחשבות ולהוביל אדם לאמונה או לפעולה מסוימת באמצעות מניפולציות שפתיות ולוגיות. אליעד מתחיל בדוגמה שבה מישהו ביקש ממנו להוכיח שצריך לשמור מצוות. הוא עושה זאת כמשחק, כדי להמחיש כיצד ניתן לשכנע בכל דבר, אפילו אם אין בו אמת מוחלטת. הוא מדגים כי ישנן טכניקות ספציפיות שבעזרתן ניתן לגרום למישהו להשתכנע בדבר שהוא לא בהכרח נכון, על ידי שימוש בשאלות מניפולטיביות וניסוחים מתוחכמים. האם כל דבר שניתן להוכיח הוא בהכרח נכון? אליעד מסביר בהרחבה שהוכחה לוגית היא לא בהכרח הוכחה ... שההיפך לא אפשרי בכלל. כל עוד לא הוכחה אי - האפשרות של ההפך, ההוכחה היא חלקית בלבד, והיא מאפשרת מניפולציות. איך מנצלים ספקות וחוסר ודאות לשכנוע? אליעד מדגים מניפולציה של שתילת ספק: למשל, הטענה שאם אינך יכול להוכיח שאין אלוהים או שאין מפלצת ספגטי בשמיים, אז אולי הם קיימים. זוהי מניפולציה, כי גם אי - היכולת להפריך משהו לא מוכיחה שהוא נכון. הוא מציין כי משפטים כמו אתה יכול להוכיח ... את הטענה מבלי שתהיה לה הצדקה אמיתית. למה חשוב להבדיל בין היגיון אישי להיגיון מוחלט? אליעד כהן מסביר כי אנשים משתמשים במשפטים כמו זה נראה לך הגיוני? כאילו מה שהגיוני לאדם הוא בהכרח נכון. בפועל, מה שנראה לאדם כלא ... או אי נכונות של דבר מסוים. מדוע מושגים כמו חוקיות ומחוקק יוצרים הטעיה? אליעד כהן מראה כיצד ניתן לבצע מניפולציה דרך שימוש במילים מסוימות, כמו חוקיות במקום סיבתיות. כשאומרים העולם עובד לפי חוקיות, משתמע מכך שיש מחוקק שנתן את החוקיות, ומכאן הדרך קצרה לאמונה באלוהים ולשמירת מצוות. אך בפועל, אפילו אם קיימת חוקיות בעולם, זה לא אומר שמישהו קבע אותה. אולי החוקיות תמיד הייתה קיימת, אולי ... בלי שמישהו תכנן אותה. עצם השימוש במילה חוקיות משתיל בתודעה את הרעיון שיש מישהו שיצר את החוקים, ולכן מדובר במניפולציה. האם יש קשר הכרחי בין חוקי העולם לבין שמירת מצוות? אליעד כהן מנתח את הטענה שאם יש חוקים בעולם (כמו חוקי הטבע), אז גם בני האדם חייבים לחיות לפי חוקי התורה. הוא מדגים את המניפולציה בכך שאומרים לאדם: אתה רואה שהעולם פועל לפי חוקים, אז איך יכול להיות שאתה תחיה לפי מה שבא לך?. ... יש לך חופש מוחלט לפעול כרצונך. אליעד נותן דוגמה: מפה במסעדה - השף יצר את המנות, אך אתה חופשי להזמין מה שבא לך. כלומר, אין שום קשר מחויב בין קיומה של חוקיות ביקום לבין העובדה שצריך לשמור מצוות. איך משתמשים בשאלות רטוריות כדי ליצור אשליה של הסכמה? אליעד כהן מראה כיצד הוא משתמש בשאלות שנראות טריוויאליות כדי ... השתיל בתודעה של השומע שהעולם חייב להיות סיבתי, ואז קל להוביל אותו למסקנה שיש מחוקק לסיבה הזו, ולכן צריך לשמור מצוות. האם קיומה של חוקיות מחייבת אינטליגנציה מאחוריה? אליעד מסביר שגם אם נקבל את הרעיון שיש חוקיות, זה עדיין לא ... ושהיא בכלל לא נבראה ולא נוצרה. הטענה שיש אינטליגנציה מאחורי החוקיות אינה מוכחת ואינה מחויבת המציאות, וזו רק עוד מניפולציה נפוצה של מחזירים בתשובה כדי להציג הוכחה לאמיתות התורה. כיצד להימנע ממניפולציות ומהטעיות בשיחות? אליעד כהן מדגיש שלכל אדם חשוב להבין את ההבדל בין הוכחה של אפשרות (משהו הגיוני) להוכחה של מחויבות (משהו שחייב להיות כך). כדי לא ליפול למניפולציות, הוא מציע לשים לב לשאלות מנחות, להטלת ספק, ולהקפיד לשאול את השאלות המדויקות: האם זה מוכרח להיות כך? האם יש אפשרות אחרת? האם זה שאיני יכול להוכיח משהו, זה בהכרח אומר שהוא לא קיים? אליעד קורא לאנשים לא לאפשר לשאלות מניפולטיביות לגרום להם להטיל ספק ביכולתם להבין את המציאות, ולזכור שלעיתים הספק עצמו הוא המטרה של הצד השני כדי לשכנע אתכם בטענות שאין להן בהכרח בסיס אמיתי. האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים? איך להתמודד עם מניפולציות בשיחה? האם חוקיות בעולם מעידה על בורא? מהי הוכחה מוחלטת? האם ניתן להוכיח שאין אלוהים? איך מחזירים בתשובה משכנעים אנשים?

מלחמות הרבנים, מניפולציות של רבנים, שקרים של רבנים, הרב אמנון יצחק, הרב זמיר כהן, הרב מחפוד, הרב יוסי מזרחי, הרב עובדיה יוסף, מפלגת שס, רבנים שקרנים מהם מניפולציות ושקרים של רבנים? בהרצאה, אליעד מסביר את המאבק והמתיחות בין רבנים בולטים, ודן במניפולציות, שקרים וההתנהלות מאחורי הקלעים של רבנים כמו הרב אמנון יצחק, הרב זמיר כהן, והרב עובדיה יוסף. המאבקים האלה כוללים שקרים שנפוצים בתקשורת, טקטיקות מניפולטיביות שננקטות כדי לשמר כוח, וכן סוגיות מוסריות שמועלות ביחס לפסיקותיהם. מה קרה בין הרב אמנון יצחק והרב זמיר כהן? ... כהן, כאשר כל אחד מהם חושב על עצמו כעל רב מוביל. אליעד מציין שמבחינה טכנית קשה להגדיר את שני האנשים כרבנים לפי הקריטריונים המקובלים, שכן כל אחד מהם מערער על כישוריו של השני. אליעד מציין דוגמאות בהן הרב זמיר ... אמנון יצחק ניסה להקים מפלגה לפני הבחירות, ופתאום החל להשמיץ את רבני שס. אליעד מציין כיצד הרב יצחק נהג למניפולציות כלפי ציבור מאמיניו כדי להעצים את עמדותיו האישיות ולהתמודד עם יריבויות. המאבק הזה, לטענת אליעד, הוא תוצאה של חוסר הבנת המניעים האמיתיים, ובמקום זאת הוצגו תיאורים כוזבים כדי לעורר שנאה ולהגביר את התמיכה במפלגה החדשה של הרב יצחק. איך המניפולציות של הרב אמנון יצחק עובדות? במהלך השיחה, אליעד מתאר את השיטות בהן משתמשים הרבנים כדי להפעיל מניפולציות על המאמינים. כך לדוגמה, הרב אמנון יצחק התוודה שגינה את הרב עובדיה יוסף באופן גלוי כאשר נראתה סיבה פוליטית לפעול כך, אך הוסיף שזו הייתה מניפולציה משום שלא דיבר על הרב עובדיה קודם. המניפולציות הללו כוללות שימוש בהקלטות ובתיאורים חסרי בסיס כדי להטיל ספק במעמדם של רבנים אחרים. מהו השקר שעומד מאחורי פסיקות הדת? הרבה מהסיפור עוסק בכך שהרבנים לא תמיד פועלים לפי ההלכה והמסורת, אלא לפי מה שמתאים להם במצבים מסוימים. אליעד ... האישיות ולא בהכרח את הצרכים הרוחניים של הציבור. אחד הדימויים שמביא אליעד הוא השוואת הרבנים לפוליטיקאים שמנפצים את הערכים הדתיים בשביל כוח פוליטי. איך מניפולציות אלו מתבטאות בפומבי? ההרצאה מתארת גם כיצד כל הרבנים, למרות הפערים המהותיים ביניהם, פועלים בצורה מניפולטיבית כדי לייצר תחושת ניצחון מול יריביהם, גם כאשר הם יודעים שהמניפולציות שהם מבצעים לא בהכרח נכונות. אליעד מציין כיצד כל אחד מהם מנסה להמעיט בחשיבותה של היריבות, בעוד שמאחורי הקלעים ... חושף את הקלטות כדי להוכיח את האמת. כל זאת, לטענתו, נעשה כמעין תיקון היסטורי שבו הוא מבקש לחשוף את השקרים. מהי הגישה של אליעד כלפי מניפולציות אלה? אליעד מסביר שברוב המקרים מדובר במניפולציות שנעשה בהן שימוש בכדי להפוך את האמת היחסית לאמת מוחלטת. הוא מציין שכל רב מבצע מניפולציות כאלה בעזרת אינטרסים אישיים, ובסופו של דבר כל הסכסוך מוביל לכך שהמאמינים לא באמת יודעים מי צודק ומי לא. הסיפור מסביר את המאבק הפנימי הרבני במונחים של תיאוריה דתית ופסיכולוגית. מהם מניפולציות ושקרים של רבנים? מה קרה בין הרב אמנון יצחק והרב זמיר כהן? איך המניפולציות של הרב אמנון יצחק עובדות? מהו השקר שעומד מאחורי פסיקות הדת? איך מניפולציות אלו מתבטאות בפומבי?

איך לשכנע טרנסגנדר? ניתוח שיטת שכנוע, טרנסקסואליות, הומוסקסואליות, שינוי נטייה מינית, נטיות הפוכות, טיפולי המרה, העדפה מינית, דו מיניות, קוקסינל, זהות מגדרית, זהות מינית איך אפשר לשכנע טרנסגנדר שהוא לא באמת טרנסגנדר? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומעמיקה כיצד פועלת שיטת השכנוע במצבים מורכבים, כמו למשל במקרה של אדם טרנסגנדר, שמרגיש שהוא נמצא בגוף הלא נכון (למשל גבר שמרגיש שהוא אישה בגוף של גבר או להפך). מטרת השיחה היא להבין כיצד ניתן לשכנע אדם כזה שהוא טועה בתחושותיו ולגרום לו לחזור ולראות את עצמו בהתאם למין הביולוגי המקורי שלו. אליעד מדגיש כי מדובר באתגר מיוחד, מכיוון שמדובר באנשים שכבר הגיעו למצב שבו הם שלמים עם ההחלטה והתחושה הפנימית שלהם, ולכן נדרש תהליך שכנוע יסודי, שיטתי ומדויק. מהי נקודת הפתיחה של תהליך השכנוע? אליעד כהן מסביר שתחילת השכנוע צריכה להיות בבדיקה מדויקת של הנחות היסוד של האדם. כאשר אדם טרנסגנדר אומר שהוא מרגיש כאישה למרות שנולד בגוף של גבר (או להפך), יש לבדוק לעומק את הבסיס לתחושה הזו. אליעד מדגיש שני דברים שצריך לבדוק לעומק: ההוכחות או הטענות של האדם לכך שהוא באמת אישה ולא גבר. האינטרסים האישיים או הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי התחושה הזאת. לדוגמה, אדם יכול לומר שבילדותו נמשך למשחקי בובות ולכן הוא מרגיש כאישה. כאן יש לבדוק מדוע הוא חושב שהמשיכה הזו הופכת אותו לאישה ולא לגבר שאוהב משחקי בובות. המטרה היא להראות שכל הוכחה שמביא האדם אינה באמת מחויבת, אלא רק אפשרית. שום דבר אינו חד - משמעי, ולכן גם התחושה שהוא אישה איננה מחויבת, אלא אפשרית בלבד. כיצד מתבצעת הפרכת הטענות של האדם? לאחר שמזהים את ההוכחות ואת האינטרסים, השלב הבא בשכנוע הוא להראות שכל טענה כזאת אינה הכרחית. למשל, אם אדם אומר: הייתי ילד שאהב בובות, ולכן אני אישה, אפשר להראות לו שגם גברים אוהבים בובות, וזה לא מחייב שהוא אישה. מטרת השלב הזה היא לגרום לאדם להבין שכל מה שהוא חושב על עצמו כאמת מוחלטת, אינו בהכרח כך. אליעד ... הכרחיות, אליעד מציין שהשלב הבא הוא לעורר אינטרס חדש. במילים אחרות, אם עד עכשיו היה לאדם אינטרס לחשוב שהוא אישה, כעת המטרה היא ליצור בו אינטרס לחשוב שהוא דווקא גבר. איך עושים זאת? אליעד מסביר שזה נעשה על ידי הצגת חסרונות במצב הנוכחי (הטרנסגנדרי) והצגת יתרונות במצב המקורי (המין הביולוגי שלו). לדוגמה, ניתן לומר לאדם שאם יקבל את עצמו כגבר, הוא ירגיש שלם יותר עם הגוף שלו, יהיה ... דבר אינו מחויב וכל ההוכחות הן רק אפשרויות. מצד שני, כשהוא מנסה לשכנע את האדם לחזור ולראות עצמו בהתאם למין הביולוגי המקורי, הוא מעביר לו מסר שהמצב המקורי הוא דווקא כן מחויב. אליעד מסביר שלמרות הסתירה, בפועל זה עובד, ... הסתירה, או שהוא מקבל את הרעיון של לקבל את עצמו איך שהוא, מה שמקל עליו לקבל את ההצעה לחזור למין הביולוגי המקורי. מה חשוב לזכור כשמנסים לשכנע אדם שחי בנוחות עם הזהות שלו? אליעד מזהיר שהמצב הקשה ביותר לשכנוע הוא כאשר האדם כבר שלם לגמרי עם מצבו הטרנסגנדרי. במצב זה, השכנוע חייב להיות הרבה יותר יסודי, וכל טענה או אינטרס של האדם חייבים להיבחן בקפדנות. ככל שהאדם ... של האדם הפרכת ההכרחיות של הטענות שלו יצירת אינטרסים חדשים לטובת המצב הרצוי הוא מזהיר שהשיטה הזו עשויה להיות מניפולטיבית, אך מדגיש שזה כלי שיכול לשמש לטובה או לרעה, בהתאם לכוונה של המשכנע. איך לשכנע טרנסגנדר לשנות דעה? שינוי נטייה מינית טיפולי המרה שיטות שכנוע פסיכולוגיות איך לזהות אינטרסים בשכנוע? מהי זהות מגדרית? איך ליצור אינטרסים חדשים?

הומופוביה, הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את האחר מה עדיף: הומו, הומופוב או מי שנלחם בהומופובים? אליעד כהן העלה שאלה לגבי מה נחשב לטוב או רע, מתוך שלוש אפשרויות: אדם שהוא הומו, אדם שהוא הומופוב (מפחד או מתנגד להומואים), או אדם שנלחם בהומופובים. השאלה הזו עלתה מתוך דיון רחב יותר, שדן בסוגיות של סובלנות, קבלת השונה וההתנגדויות שמתעוררות מכך בחברה. אליעד מסביר שהומופוביה, במובן הבסיסי שלה, היא פחד מהומואים. אדם הומופוב הוא אדם שמרגיש פחד או רתיעה כלפי הומואים. לעומת זאת, האדם שנלחם בהומופובים עושה זאת מתוך כוונה להגן על זכויות הקהילה ההומוסקסואלית. לפי ההסבר של אליעד, השאלה לא באה להציג אפשרות אחת כטובה מהאחרות, אלא כדי להראות שכל אפשרות בעצם מייצגת עמדה מסוימת של בני אדם, ולכל אחת יש סיבה ולגיטימיות משלה. האם להילחם בהומופוביה זה תמיד טוב? אליעד מדגיש שכאשר אדם ליברלי מתנגד להומופובים, הוא למעשה עושה פעולה דומה לאדם הומופוב שמתנגד להומואים עצמם. כלומר, לשניהם יש התנגדות וסלידה מאדם אחר בגלל דעותיו או התנהגותו. אליעד הסביר שבחברה שלנו, רבים מהליברלים מחשיבים ... הם לא תמיד מודעים לכך שהם בעצמם מפלים אנשים אחרים (למשל הומופובים), בדיוק כפי שהם מתנגדים לאפליה נגד הקהילה ההומוסקסואלית. אליעד מדגיש שוב ושוב שהנושא מורכב, משום שגם אלה שנלחמים בחוסר סובלנות הופכים לפעמים להיות לא סובלניים בעצמם כלפי המתנגדים להם. הוא נותן דוגמה כיצד אדם שתומך בזכויות ההומואים נלחם במישהו שהוא הומופוב, ואומר שלמעשה שתי הפעולות הן לגיטימיות מנקודת המבט של כל צד. אליעד לא אומר מה טוב או רע, אלא מציג את המורכבות שבהגדרת הסובלנות. מה קורה כשמישהו לא מכבד את רגשות האחר? אליעד נתן דוגמאות נוספות להמחשת הסוגיה. למשל, אם זוג הומואים הולכים מחובקים בירושלים בשכונה דתית, זה יכול להיחשב כפרובוקציה או כחוסר התחשבות ברגשות התושבים. הוא הסביר שהומואים יטענו שזו זכותם, בדיוק כמו שזכותם של זוג גבר ואישה ללכת ברחוב. מצד שני, הדתיים יטענו שהדבר פוגע ברגשותיהם ושהם מרגישים מאוימים. הוא הוסיף שגם אנשים חילונים יכולים להיפגע מפעולות של דתיים, למשל, הדרישה לסגור חנויות בשבת, או למנוע תחבורה ציבורית בשבת, שיכולה לפגוע בחופש התנועה שלהם. אליעד מציין שהחברה בדרך כלל דורשת לכבד רגשות דתיים, למשל לא לנסוע ברכב בשבת באזור חרדי, אבל לא תמיד מתחשבים ברגשות החילונים שרוצים לחיות ללא הגבלות. הוא מסביר שאנשים נוטים לקבל פגיעה ברגשותיהם כאשר מדובר במיעוטים דתיים או אחרים, אך אין התחשבות מקבילה בחילונים שנפגעים מהכפייה הדתית. מה ההבדל בין אפליית חרדים לבין קבלת השונה? בנושא אפליית חרדים בשוק העבודה, אליעד מתאר מצב שבו מקום עבודה ... התאמות שונות במקום העבודה, כמו מטבח כשר או מגבלות על לבושן של עובדות. הוא מדגיש שזה לא בהכרח עניין דתי או של אמונה, אלא עניין של התאמה לכללי המקום. לדוגמה, אם שחקן כדורגל דתי יבקש לשחק בבגדים מיוחדים, זה לגיטימי לסרב לו כי זה לא מתאים לכללי המשחק. מנגד, אליעד מציין שהחרדים עצמם ... לדרוש שגם הוא יקבל אותי, אפילו אם דעותיי מנוגדות לשלו. קבלת השונה לא חייבת להיות רק אני מקבל את ההומואים, אלא יכולה להיות גם אני מקבל את אלו שמתנגדים להומואים. הוא מדגיש כי יש צביעות בחברה, שלכאורה דורשת סובלנות, אך לא סובלנית כלפי המתנגדים לזכויות או למנהגים המקובלים עליה. האם צריך להתחשב ברגשות דתיים? אליעד שואל מדוע יש הנחה בסיסית שצריך להתחשב דווקא ברגשות הדתיים, ואילו רגשותיהם של אנשים חילונים או אחרים אינם נחשבים. הוא נותן דוגמה לכך שבחברה הדתית, אדם יכול להיות מוחרם רק משום שיש לו טלוויזיה או טלפון חכם. הוא טוען כי אם זכותם של אנשים דתיים להתחשב ברגשותיהם, אזי גם החילונים זכאים שיתחשבו ברגשותיהם. בסיום, אליעד מציין כי כל דבר בא על חשבון משהו אחר, ... אם היא לא נעימה לאחרים. האם הומופוביה לגיטימית? קבלת השונה או כפייה? האם אפליית חרדים מוצדקת? למה להתחשב ברגשות דתיים? למה לקבל את האחר? סובלנות כלפי מי שמתנגד לסובלנות?