לקיחת אחריות על התוצאה, לקחת אחריות על המאמץ, גישות ניהוליות, אחריות ניהולית, אחריות של מנהל, העיקר המאמץ, העיקר התוצאה, תתאמץ בלי קשר לתוצאה, להצביע לביבי נתניהו, שכר על המאמץ, ניהול כושל, מנהל כושל
מה ההבדל בין אחריות על המאמץ לאחריות על התוצאה?
הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא ההבדל בין לקחת אחריות על מאמץ לבין לקחת אחריות על תוצאה. הוא מסביר את הנושא באמצעות מספר דוגמאות וסיטואציות יום - יומיות וניהוליות שונות, כדי להדגים מדוע הגישה של לקחת אחריות על תוצאה חשובה יותר מגישה שמתמקדת במאמץ בלבד.
מדוע עדיף לשאול "האם הטלפון שקט" ולא "האם השתקת את הטלפון"?
אליעד מסביר באמצעות דוגמה פשוטה של טלפונים ניידים. כאשר מישהו נכנס למקום שדורש שקט, יש שתי דרכים לוודא שהטלפון לא יצלצל. האחת לשאול "האם הטלפון שלך שקט?", והשנייה לשאול "האם השתקת את הטלפון שלך?". ההבדל, לפי אליעד, הוא משמעותי:
מהי משמעותה של סיבתיות ואיך היא מתקשרת לאחריות?
אליעד מרחיב את הדיון למושג הסיבתיות: סיבה ותוצאה. הוא מדגיש שכדי להבטיח תוצאה מסוימת, יש לוודא שהסיבה באמת מחייבת את התוצאה. למשל, העובדה שהטלפון לא מצלצל (תוצאה) יכולה להיגרם ממספר סיבות אפשריות: אף אחד לא התקשר, הטלפון מושתק, הטלפון כבוי וכו'. לכן לא מספיק לבדוק רק את הסיבה אלא צריך תמיד לבדוק את התוצאה הסופית.
האם מאמץ בלי תוצאה הוא בעל ערך?
אליעד מדבר על הגישה שבה נותנים שכר או הערכה על המאמץ בלבד, ללא קשר לתוצאה. הוא נותן דוגמה מעולם הדת, בו יש אמירה "כל מאמץ מתקבל לברכה", ושאדם מתוגמל על כך שהוא מתאמץ ללמוד תורה, אפילו אם לא הגיע להישגים. לפי אליעד, זו גישה שנכונה אולי לחלקים מסוימים בחיים, אך היא לא נכונה בתחום הניהול או בעולמות שבהם נדרשת תוצאה ברורה.
הוא מציין דוגמה נוספת מעולם התיקונים: אם אדם מזמין איש מקצוע לתקן את המקרר, לא מעניין אותו המאמץ של הטכנאי - מה שמעניין אותו זה האם המקרר עובד או לא. אם הטכנאי השקיע מאמץ אך המקרר עדיין לא עובד, הוא נכשל במשימה. אליעד מדגיש שהלקוח משלם על תוצאות ולא על מאמצים.
מדוע הגישה של ביבי נתניהו מוגדרת כניהול כושל?
בהמשך, אליעד מתייחס כדוגמה לניהול פוליטי. הוא מציג ביקורת על ראש הממשלה, ביבי נתניהו, ומדגים כיצד נתניהו נחשב בעיניו למנהל כושל. הסיבה המרכזית לכך היא שנתניהו, לדבריו, התחייב לתוצאות ספציפיות (למשל הבטחות בחירות) ולא הצליח להביא אותן בפועל. זה הופך אותו למנהל כושל כי הוא לקח אחריות על התוצאה ולא סיפק אותה, ללא קשר לכמה התאמצות הייתה בדרך.
אליעד מדגיש שזה לא משנה...
הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא ההבדל בין לקחת אחריות על מאמץ לבין לקחת אחריות על תוצאה. הוא מסביר את הנושא באמצעות מספר דוגמאות וסיטואציות יום - יומיות וניהוליות שונות, כדי להדגים מדוע הגישה של לקחת אחריות על תוצאה חשובה יותר מגישה שמתמקדת במאמץ בלבד.
מדוע עדיף לשאול "האם הטלפון שקט" ולא "האם השתקת את הטלפון"?
אליעד מסביר באמצעות דוגמה פשוטה של טלפונים ניידים. כאשר מישהו נכנס למקום שדורש שקט, יש שתי דרכים לוודא שהטלפון לא יצלצל. האחת לשאול "האם הטלפון שלך שקט?", והשנייה לשאול "האם השתקת את הטלפון שלך?". ההבדל, לפי אליעד, הוא משמעותי:
- כששואלים "האם השתקת את הטלפון?" האדם נשאל על המאמץ או הפעולה שהוא עשה. אולי הוא ניסה להשתיק ולא הצליח, אולי הוא לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון או שכח לבצע את הפעולה כראוי. פעולה זו לא מבטיחה בוודאות את התוצאה הרצויה, כי הטלפון יכול עדיין לצלצל מסיבות שונות.
- כששואלים "האם הטלפון שלך שקט?", האדם נשאל על התוצאה הסופית בפועל. במקרה כזה, לא משנה איזה פעולה נעשתה או לא נעשתה - מה שמשנה הוא רק התוצאה: האם הטלפון לא יצלצל בוודאות.
מהי משמעותה של סיבתיות ואיך היא מתקשרת לאחריות?
אליעד מרחיב את הדיון למושג הסיבתיות: סיבה ותוצאה. הוא מדגיש שכדי להבטיח תוצאה מסוימת, יש לוודא שהסיבה באמת מחייבת את התוצאה. למשל, העובדה שהטלפון לא מצלצל (תוצאה) יכולה להיגרם ממספר סיבות אפשריות: אף אחד לא התקשר, הטלפון מושתק, הטלפון כבוי וכו'. לכן לא מספיק לבדוק רק את הסיבה אלא צריך תמיד לבדוק את התוצאה הסופית.
האם מאמץ בלי תוצאה הוא בעל ערך?
אליעד מדבר על הגישה שבה נותנים שכר או הערכה על המאמץ בלבד, ללא קשר לתוצאה. הוא נותן דוגמה מעולם הדת, בו יש אמירה "כל מאמץ מתקבל לברכה", ושאדם מתוגמל על כך שהוא מתאמץ ללמוד תורה, אפילו אם לא הגיע להישגים. לפי אליעד, זו גישה שנכונה אולי לחלקים מסוימים בחיים, אך היא לא נכונה בתחום הניהול או בעולמות שבהם נדרשת תוצאה ברורה.
הוא מציין דוגמה נוספת מעולם התיקונים: אם אדם מזמין איש מקצוע לתקן את המקרר, לא מעניין אותו המאמץ של הטכנאי - מה שמעניין אותו זה האם המקרר עובד או לא. אם הטכנאי השקיע מאמץ אך המקרר עדיין לא עובד, הוא נכשל במשימה. אליעד מדגיש שהלקוח משלם על תוצאות ולא על מאמצים.
מדוע הגישה של ביבי נתניהו מוגדרת כניהול כושל?
בהמשך, אליעד מתייחס כדוגמה לניהול פוליטי. הוא מציג ביקורת על ראש הממשלה, ביבי נתניהו, ומדגים כיצד נתניהו נחשב בעיניו למנהל כושל. הסיבה המרכזית לכך היא שנתניהו, לדבריו, התחייב לתוצאות ספציפיות (למשל הבטחות בחירות) ולא הצליח להביא אותן בפועל. זה הופך אותו למנהל כושל כי הוא לקח אחריות על התוצאה ולא סיפק אותה, ללא קשר לכמה התאמצות הייתה בדרך.
אליעד מדגיש שזה לא משנה...
- איך לוקחים אחריות על תוצאה?
- מה ההבדל בין מאמץ לתוצאה?
- האם ניהול של ביבי נתניהו כושל?
- איך להתמודד עם עובדים שמתחמקים מאחריות?
- למה חשוב לשאול על התוצאה ולא על המאמץ?
- כיצד סיבתיות משפיעה על אחריות ניהולית?
- האם יש ערך למאמץ ללא תוצאות?