האם הדמיון הוא שקר והשכל הוא אמת?

שאלה חשובה שעולה בהסבר של אליעד כהן, נוגעת למהות הדמיון והשכל, ושואלת האם הדמיון הוא שקר מוחלט והשכל הוא אמת מוחלטת, או שאולי יש מורכבות גדולה יותר בנושא.

מדוע לא ניתן להסתמך רק על דמיון או רק על שכל?

אליעד כהן מתחיל בכך שמי שמעוניין לחיות חיים טובים באמת חייב להבין את המציאות, כי מי שמשקר לעצמו רק יסבול, אלא אם כן הוא מסוגל לשקר באופן מוחלט עד הסוף. לדוגמה, אם נפל על אדם עץ, הוא יכול לשקר לעצמו ולומר שאין עץ ולא נפל עליו כלום, וכך יימנע מכאב נפשי. אבל ברוב המקרים האדם לא מסוגל לשקר לעצמו עד הסוף, ולכן עליו לשאוף להבין את האמת. אם הוא יזגזג בין שקר לאמת, הוא ירגיש סבל.

כדי להבין את האמת, על האדם להסתמך על השכל ולא על הדמיון, מכיוון שהדמיון יכול להטעות. למשל, אדם משוגע שהולך ברחוב ומדמיין פיל, למרות שאין פיל. השכל מבין מיד שהדמיון הוא שקר, והפיל איננו שם באמת. עוד דוגמה: אדם שנמצא במדבר וחושב שהוא רואה מים בגלל הדמיון, אך השכל יאמר לו שמדובר רק בהזיה.

אך האם זה אומר שהדמיון הוא בהכרח שקר והשכל הוא תמיד אמת? לא, משום שאליעד מסביר שכל דמיון בעולם מכיל בתוכו גם אמת כלשהי, כמו כן השכל האנושי מלא אף הוא בשקרים רבים.

כיצד גם השכל וגם הדמיון מכילים שקרים ואמיתות בו - זמנית?

אליעד כהן מדגים זאת באמצעות תפיסת הימין והשמאל. האדם בטוח בשכלו שימין ושמאל הם שני צדדים נפרדים לחלוטין, אך במציאות האבסולוטית מדובר בעצם באותה ישות ממש, כי הכל יחסי לנקודת מבט. כלומר, מה שנחשב בשכל האחד כאמת יכול להיות שקר מנקודת מבט אבסולוטית.

דוגמה נוספת היא תפיסת האחדות. מנקודת מבט מסוימת, אחדות מוחלטת יכולה להיתפס כדמיון בלבד, מכיוון שקשה לתפוס כיצד הכל אחד. מצד שני, דווקא התפיסה שהכל נפרד יכולה להיות דמיונית, כאשר המציאות האמיתית היא של אחדות.

מה לעשות במקרה של מחלוקת בין שכל לדמיון?

אליעד כהן מסביר שאם לאדם יש מחלוקת בין מה שהשכל שלו אומר לבין מה שהרגש או הדמיון אומרים, אז האמת היא שגם השכל וגם הדמיון טועים, משום שהאמת האמיתית היא מצב שבו כל הכוחות שבאדם מסכימים ביניהם. אם האדם היה מגיע לאמת האמיתית, השכל והדמיון היו מסכימים לחלוטין, ולא היו מתעוררים ספקות.

לדוגמה, אם נופל עץ על האדם והוא משקר לעצמו באופן חלקי ("לא נפל עלי עץ"), הוא עדיין ירגיש את הכאב, משום שלא הגיע לשקר עד הסוף. רק כאשר יגיע לאמת מוחלטת או לשקר מוחלט, תיעלם תחושת הספק והקונפליקט.

האדם צריך תמיד לחפש את האמת באותו רגע, בהתאם למה שהוא מבין כנקודת האמת. גם אם האדם עדיין לא הגיע לאמת מוחלטת, עליו להמשיך וללכת לפי מה שנדמה לו באותו רגע כאמיתי יותר. בדרך זו האמת שלו תתפתח ותהפוך למדויקת יותר ויותר עד לרגע שיבין את המציאות באופן אחיד, ואז גם השכל, הדמיון והרגש יתחברו לדבר אחד.

מה העיקרון המרכזי בחיפוש האמת לפי אליעד כהן?

העיקרון המרכזי שאליעד מדגיש הוא לא להיתפס לשכל או לדמיון, אלא רק לאמת עצמה. האדם צריך להכיר בכך שהשכל שלו יכול להטעות בדיוק כמו הדמיון, ומה שנראה לו כדמיון מוחלט יכול להיות בעצם שכל מוחלט ולהפך. כלומר, השכל הכי גדול יכול להתברר כשקר, והדמיון הכי מופרך יכול להתברר כאמת.

בסופו של דבר, אליעד מסביר שבשורש הכל אחד. כאשר האדם מגיע לאחדות בין השכל, הדמיון והרגש, הוא חווה שקט נפשי מוחלט, משום שאין בו יותר ספק וקונפליקט פנימי.

מהו המסר הסופי של אליעד כהן לגבי הדמיון והשכל?

לסיכום, אליעד כהן מבהיר שגם השכל וגם הדמיון חשובים וטובים. האדם צריך לשאוף לחבר בין שניהם דרך האמת, כאשר בסופו של דבר, יגלה כי שניהם מהווים ישות אחת. כך מגיע האדם לתחושת שקט נפשי ושלמות אמיתית.