... יקרו לך דברים רעים זה בסדר אז ממילא הצלחת להתמודד גם עם הפוסט טראומה שלך ואם לא אז לא. ש: כי היו אירועים בעבר. אליעד: רגע, מה הבנת את התשובה? ש: אתה אומר אני צריך לקבל את זה שיקרו לי אבל אני, שיקרו לי גם רעים ואני צריך לקבל. אליעד: ואם לא ואם תגיד לא אני לא מוכן שיקרו לי דברים רעים אז מה זה אומר שאתה תמיד תפחד שיקרו לך דברים רעים ואין לזה פתרון אחר. רגע זה הבנת? ש: כן אבל השאלה איך ...

... לטובה, האדם השני יכול להרגיש שניצלו אותו קודם לכן, שהוליכו אותו שולל. רגשות של ניצלו אותי או שיקרו לי הם טראומה שקשה להחזיר ממנה את האמון. האם יכול להיות שדווקא השינוי המהיר נתפס כצביעות? עוד הסבר של אליעד לכך ... עד עכשיו הוא דפק אותי ופתאום הוא מודה בזה?. עצם המעבר החד יכול להציף רגש של ניצלו אותי או שיקרו לי, ולפעמים התחושה קשה יותר מאשר המצב הקודם. איך לבצע שינוי בצורה חכמה? שאלה: אז מה כן אפשר לעשות אם רוצים להשתפר בלי ...

... כבר לא מסתיר מידע, למרות שהוא עדיין אולי כן מסתיר מידע. והלוגיקה היא, שעליך לנסות להבין, למה שהאדם השני יחשוב שאני מסתיר ממנו מידע? איזה דברים רעים, האדם השני חושב, שאני חושב שיקרו לי, אם אספר לו את המידע? לדוגמה, בתהליך מכירה, שהלקוח שלך חושב, שאם תספר לו את כל האמת על החסרונות של המוצר, אז הוא לא ירצה לקנות את המוצר. שאז ...

... עם בחורות. אז שלב ראשון: שאל את עצמך, למה אני מתבייש להתחיל עם בחורות? למה אני מפחד לדבר עם נשים? למה אני מפחד לפנות למישהי ולדבר איתה? איזה דברים רעים אני חושב שיקרו לי או שאולי יקרו לי, אם אפנה למישהי להתחיל איתה? נניח שאתה רואה בחורה שבא לך להכיר, מה רע יכול לקרות לך אם תחליט לפנות אליה לגשת אליה לדבר איתה לפתח איתה שיחה? ...

... להתחיל עם בחורות. אז שלב ראשון: שאל את עצמך, למה אני מתבייש להתחיל עם בחורות? למה אני מפחד לדבר עם נשים? למה אני מפחד לפנות למישהי ולדבר איתה? איזה דברים רעים אני חושב שיקרו לי או שאולי יקרו לי, אם אפנה למישהי להתחיל איתה? נניח שאתה רואה בחורה ...

... התחזות, להסיר אחריות, טיפול בטראומת אונס, להאשים אחרים, איך להתמודד עם טראומה? מי באמת אשם? איך לדעת מי אשם? אנסו אותי, פגעו בי, ניצלו אותי, רימו אותי, עקצו אותי, שיקרו לי, בני זוג נרקיסיסטים, בני זוג עם הפרעת אישיות, בן זוג נרקיסיסט, אני לא ...

... אולי אסבול מכאבים, אאבד יכולות מסוימות ואאבד את היכולת לבצע דברים חשובים לי. איך להבין למה אני לא רוצה דבר מסוים? אם אנחנו רוצים להבין למה אנחנו לא רוצים משהו, התהליך דומה, אך הפעם נשאל הפוך: מה הדברים הרעים שאני חושב שיקרו לי אם אשיג את הדבר הזה? מה הדברים הטובים שיש לי ...

... רגע. אפשר לקחת רשימת שאלות, למספר אותן ולערוך הגרלה. אך הוא מדגיש שהבעיה בדרך זו היא שלא תמיד באמת נגיע לתשובה מהותית. אם לא באמת רוצים את התשובה לשאלה מסוימת, היא לא תספק את האדם באמת. האם כל השאלות מובילות לאותה שאלה בסיסית? לפי אליעד, אף שבתחילה נראה שהשאלות שונות, כולן בסופו של דבר ... הן ביטוי לאותו חיסרון פנימי, ולכן אם נחקור כל שאלה לעומק, בסוף נגיע לשאלה אחת ויחידה, שמאחוריה מסתתרת התשובה לכל השאלות. לדוגמה, אם אדם מוטרד משאלת איך להגיב כשמעליבים אותי? זו שאלה פרטית, אך השאלה הכללית שמסתתרת מאחוריה היא למה אכפת לי מעלבון בכלל?. ... קשור אליהן באופן מובהק הן שאלות שיש לו בהן אינטרס רגשי. ככל שהאינטרס הרגשי גדול יותר, כך האדם פחות מחפש תשובה אמיתית ויותר מחפש תשובה נעימה או נוחה. מנגד, דווקא בשאלות שנראות רחוקות ולא רלוונטיות, האדם יכול למצוא תובנות עמוקות ואמיתות מפתיעות, כי אין לו אינטרס ברור מראש לקבל תשובה מסוימת. לפעמים בשאלות האלה מסתתרת האמת הגדולה, וככל שהשאלה נראית פחות קשורה לאדם, כך גדל הסיכוי שהוא ימצא בה משהו משמעותי יותר. מה הקושי ... האדם יבחר לפי מה שהכי מתחשק לו או לפי מה שנראה לא קשור אליו בכלל - תמיד יופיע חיסרון והסתייגות. ההבנה שאין תשובה מוחלטת לשאלה מאיזו שאלה להתחיל? מחזירה את האדם לשאלה בסיסית עוד יותר, והיא: למה בכלל יש לי שאלות? כי עצם הקיום של שאלות, לפי אליעד, מראה על ... מה המשמעות של לחפש את האמת בשאלות? אליעד מדגיש שהעניין האמיתי הוא לא השאלה שנבחרה, אלא מידת האמת שיש בשאלה ובתשובה. הוא מתאר את החשיבות של לחפש את האמת לאמיתה, ולא רק אמת יחסית או נוחה. ככל שהאדם יותר כן ואמיתי בחיפוש שלו, כך הוא יותר קרוב לפתרון כל השאלות. ... ברגע שהאדם יבין לעומק מדוע הוא בכלל חווה חיסרון, ומדוע הוא בכלל מפריד בין דמיון למציאות, אז הוא יגיע לתשובה לכל השאלות בבת אחת. הדרך לתובנה עמוקה כזו היא לא להיתקע בשאלה ספציפית, אלא להבין שכל השאלות מובילות לאותה נקודה פנימית, ולחקור דווקא אותה ...

... זאת כל האמת? איך לבדוק תשובה? האם התשובה נכונה? האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם שואל שאלה ומקבל עליה תשובה, חשוב לא להסתפק בתשובה בלבד, אלא לבדוק אותה בכמה דרכים שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי ... מצב בו מישהו שואל שאלה כמו למה לא נתת מים לפילים ואתה מתעלל בהם?, ואז מקבל תשובה שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה (אין פילים), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת. האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק אם התשובה נכונה, אלא גם אם היא התשובה היחידה האפשרית. כלומר, האם ישנן תשובות נוספות לשאלה שהן גם נכונות או לפחות אפשריות, או שהתשובה שנתת היא התשובה המוחלטת והיחידה. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו שואלים אדם מדוע נהג במהירות 200 קמש אתמול בלילה, והאדם עונה אין לי בכלל רכב. לכאורה זוהי תשובה שמסיימת את השאלה, אבל נשאלת השאלה האם באמת זו תשובה יחידה שמבטלת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאולי בכל זאת ... למשל, מה אם היה לאדם רכב, או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה. מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה: במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט ... אבל מה עם היבט אחר שאולי כן קיימת בו בחירה חופשית? ולכן אפשר להמשיך לשאול, כי התשובה הייתה חלקית בלבד. מצב שני שבו לגיטימי להמשיך לשאול שאלות, הוא גם כשהתשובה שניתנה היא

... מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות ... היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן הופיעה דת חדשה (האסלאם) שהיא ההמשך האמיתי והנכון. הנוצרים טוענים טענה דומה לגבי הנצרות. כך יוצא שכל דת טוענת שהיא המשך ישיר לאמת המקורית. האם היהדות של היום היא אותה היהדות המקורית? אליעד מסביר שגם בתוך היהדות עצמה, ... האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי אליעד, אם הקראים היו מצליחים להפוך לרוב, הם היו יכולים לטעון שהם היהודים האותנטיים, והיהדות הרבנית של היום היתה נתפסת כזרם שהתפתח מאוחר יותר ואינו אותנטי. מה באמת קרה בסיפורי התנך והאם אפשר להוכיחם? אליעד מתאר את הסיפור של קורח שהעז להטיל ספק בסמכותו של משה. לפי התנך, האדמה בלעה את קורח ואת תומכיו. אך הוא מציע אפשרות אחרת: ייתכן שמי שסיפר את ... הזה הוא הצד המנצח (משה), ושהוא פשוט דאג לחסל כל אופוזיציה אידיאולוגית. כך, כל מי שהתנגד למשה ולתורתו הושתק, ולא נשאר מי שיעביר את הסיפור מנקודת מבטם של המפסידים. בדוגמה נוספת, אליעד מזכיר את סיפור עגל הזהב, שבו אנשים שלא הסכימו עם משה נהרגו על ידי ... יותר זמן היא לאו דווקא הנכונה ביותר, אלא פשוט זו שניצחה בקרבות לאורך השנים. האם קדימות מעידה על אמיתות הדת? אליעד ממשיך ומסביר שאם היינו מחליטים איזו דת נכונה על בסיס קדימות, היינו צריכים לחזור אחורה לתקופה שבה אנשים השתחוו לפסלים. הוא מזכיר את ... מסורת אבותינו הקדומה עוד יותר מהיהדות. בכך אליעד מראה שקדימות בזמן אינה יכולה להיות קריטריון לאמיתות, כי אם כך היה, עבודת אלילים היתה נחשבת נכונה יותר מהיהדות עצמה. בנוסף, הוא מזכיר שלכל דת יש גרסה משלה לאירועים תנכיים מרכזיים. למשל, בסיפור עקדת ...