מחירי הדירות, המחאה החברתית, איך להוריד את מחירי הנדלן? צדק חברתי, הורדת מחירי הנדלן, שיעור בכלכלה, היצע וביקוש, יוקר המחייה, פוליטיקה, משבר פוליטי, שיקולים פוליטיים, לחצים פוליטיים
איך באמת אפשר להוריד את מחירי הדירות?
השאלה המרכזית שעולה בדיון של אליעד כהן היא כיצד אפשר להוריד את מחירי הדירות בישראל? אליעד מציג שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הבעיה: גישה ישירה וגישות עקיפות. הגישה הישירה היא לתקוף את שורש הבעיה באופן ברור ופשוט, בעוד שהדרך העקיפה עוסקת במניפולציות שונות שבפועל אינן פותרות את בעיית מחירי הדיור לאורך זמן.
הדרך הישירה שאליעד מתאר מתחילה מהסוף להתחלה: מה רוצים להשיג, ומהי התוצאה המבוקשת? הוא נותן דוגמה ברורה לכך: אם כיום דירה עולה שני מיליון ש"ח והמטרה להוריד את המחיר למיליון שקל, המשמעות הישירה היא שיהיו יותר דירות מאנשים שמעוניינים לקנות אותן. אם יש 100 אנשים שלכל אחד מהם מיליון שקלים ויש בשוק 200 דירות, המחיר חייב לרדת למיליון שקל כי נוצרת תחרות בין המוכרים. מצד שני, אם יש 100 אנשים עם כסף מוגבל ורק 10 דירות, המוכרים יכולים לדרוש כמה שהם רוצים, והמחיר בהכרח יעלה.
אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה מפורטת נוספת: אם בשוק יש עשר דירות ועשרה קונים בלבד, כל אחד יכול לשלם כמה שהוא רוצה ואין לקונה או למוכר כוח על האחר. אבל אם יש עשרה אנשים שרוצים לקנות דירה ויש רק מוכר אחד, הוא יכול להכתיב את המחיר הגבוה ביותר, כי אחרת אין לקונים ברירה. לעומת זאת, אם יש אלף דירות למכירה שנמכרות על ידי עשרה קבלנים, נוצרת תחרות בין הקבלנים. כל קבלן ינסה לשכנע את הקונה לבחור בו על ידי הורדת המחיר, והתחרות הזו תביא לירידת מחירים משמעותית.
אליעד מדגיש שמחיר הדירה נקבע בסופו של דבר על פי היצע וביקוש בלבד. לא משנה אילו מניפולציות יעשה בנק ישראל, כמו העלאת או הורדת הריבית, הגבלת המשכנתאות או פתרונות פיננסיים אחרים, כל אלו הם פתרונות עקיפים שלא פותרים את הבעיה הבסיסית. הוא מדגים זאת שוב ושוב: אם יש מעט מדי דירות לעומת הקונים, המחירים תמיד יעלו. ואם יש הרבה מאוד דירות לעומת מספר קונים קטן, המחיר תמיד ירד באופן אוטומטי.
האם למדינה יש אינטרס אמיתי להוריד את מחירי הדירות?
אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שהמדינה לא באמת פותרת את בעיית מחירי הדיור היא כי אין לה אינטרס אמיתי להוריד את המחירים. הורדת מחירי הדיור משמעותה הפסד כספי למדינה. הוא מסביר לדוגמה: אם המדינה תחליט להוזיל את מחירי הקרקעות, זה אומר שיהיה לה פחות כסף. אם יהיה לה פחות כסף, היא תצטרך לצמצם בתקציבים אחרים, כגון שירותים חברתיים או מימון של צרכים פוליטיים, למשל התקציבים שמועברים לסקטורים שונים כמו לדתיים או לקבוצות אחרות.
מדוע המדינה נמנעת מלפעול באופן ישיר להורדת מחירי הדירות?
אליעד מסביר שהמדינה פועלת תחת לחצים פוליטיים חזקים מסקטורים שונים. היא חוששת שאם תוריד מחירים באופן משמעותי על ידי הגדלת ההיצע, היא תאבד תמיכה פוליטית מכיוון שהכסף שהיא תפסיד יגרום לה לפגיעה בסקטורים אחרים. הוא נותן דוגמה ספציפית: אם המדינה תוריד את המחירים על ידי הורדת מחירי הקרקעות, ייווצר חור תקציבי. כדי לסגור אותו, היא תצטרך לקחת כסף מסקטור אחר, כמו למשל מהתקציבים שמיועדים...
השאלה המרכזית שעולה בדיון של אליעד כהן היא כיצד אפשר להוריד את מחירי הדירות בישראל? אליעד מציג שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הבעיה: גישה ישירה וגישות עקיפות. הגישה הישירה היא לתקוף את שורש הבעיה באופן ברור ופשוט, בעוד שהדרך העקיפה עוסקת במניפולציות שונות שבפועל אינן פותרות את בעיית מחירי הדיור לאורך זמן.
הדרך הישירה שאליעד מתאר מתחילה מהסוף להתחלה: מה רוצים להשיג, ומהי התוצאה המבוקשת? הוא נותן דוגמה ברורה לכך: אם כיום דירה עולה שני מיליון ש"ח והמטרה להוריד את המחיר למיליון שקל, המשמעות הישירה היא שיהיו יותר דירות מאנשים שמעוניינים לקנות אותן. אם יש 100 אנשים שלכל אחד מהם מיליון שקלים ויש בשוק 200 דירות, המחיר חייב לרדת למיליון שקל כי נוצרת תחרות בין המוכרים. מצד שני, אם יש 100 אנשים עם כסף מוגבל ורק 10 דירות, המוכרים יכולים לדרוש כמה שהם רוצים, והמחיר בהכרח יעלה.
אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה מפורטת נוספת: אם בשוק יש עשר דירות ועשרה קונים בלבד, כל אחד יכול לשלם כמה שהוא רוצה ואין לקונה או למוכר כוח על האחר. אבל אם יש עשרה אנשים שרוצים לקנות דירה ויש רק מוכר אחד, הוא יכול להכתיב את המחיר הגבוה ביותר, כי אחרת אין לקונים ברירה. לעומת זאת, אם יש אלף דירות למכירה שנמכרות על ידי עשרה קבלנים, נוצרת תחרות בין הקבלנים. כל קבלן ינסה לשכנע את הקונה לבחור בו על ידי הורדת המחיר, והתחרות הזו תביא לירידת מחירים משמעותית.
אליעד מדגיש שמחיר הדירה נקבע בסופו של דבר על פי היצע וביקוש בלבד. לא משנה אילו מניפולציות יעשה בנק ישראל, כמו העלאת או הורדת הריבית, הגבלת המשכנתאות או פתרונות פיננסיים אחרים, כל אלו הם פתרונות עקיפים שלא פותרים את הבעיה הבסיסית. הוא מדגים זאת שוב ושוב: אם יש מעט מדי דירות לעומת הקונים, המחירים תמיד יעלו. ואם יש הרבה מאוד דירות לעומת מספר קונים קטן, המחיר תמיד ירד באופן אוטומטי.
האם למדינה יש אינטרס אמיתי להוריד את מחירי הדירות?
אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שהמדינה לא באמת פותרת את בעיית מחירי הדיור היא כי אין לה אינטרס אמיתי להוריד את המחירים. הורדת מחירי הדיור משמעותה הפסד כספי למדינה. הוא מסביר לדוגמה: אם המדינה תחליט להוזיל את מחירי הקרקעות, זה אומר שיהיה לה פחות כסף. אם יהיה לה פחות כסף, היא תצטרך לצמצם בתקציבים אחרים, כגון שירותים חברתיים או מימון של צרכים פוליטיים, למשל התקציבים שמועברים לסקטורים שונים כמו לדתיים או לקבוצות אחרות.
מדוע המדינה נמנעת מלפעול באופן ישיר להורדת מחירי הדירות?
אליעד מסביר שהמדינה פועלת תחת לחצים פוליטיים חזקים מסקטורים שונים. היא חוששת שאם תוריד מחירים באופן משמעותי על ידי הגדלת ההיצע, היא תאבד תמיכה פוליטית מכיוון שהכסף שהיא תפסיד יגרום לה לפגיעה בסקטורים אחרים. הוא נותן דוגמה ספציפית: אם המדינה תוריד את המחירים על ידי הורדת מחירי הקרקעות, ייווצר חור תקציבי. כדי לסגור אותו, היא תצטרך לקחת כסף מסקטור אחר, כמו למשל מהתקציבים שמיועדים...
- איך להוריד את מחירי הדירות?
- מה הפתרון האמיתי לבעיית הדיור?
- מדוע המדינה לא מורידה את מחירי הנדל"ן?
- איך משחקי ריבית משפיעים על נדל"ן?
- מה הקשר בין היצע וביקוש למחירי הדירות?
- למה מחירי הדירות לא יורדים בישראל?
מה אתה שואל?
ש: הוא שואל לגבי.
אליעד: ברמת אורך החיים.
ש: או בתור שנגיד הורידו את הריבית על מנת להוריד את מחירי הדירות.
אליעד: להוריד?
ש: כן.
אליעד: אבל זה לא משנה מה כתוב שם בעיתון, בא נדבר באופן כללי איך מורידים את מחירי הדירות או איך אמורים לגשת לשאלה איך מורידים את מחירי הדירות, אז נגיד בנק ישראל יכול לשחק עם הרבה דברים יכול להגיד "בוא נוריד את הריבית נעלה את הריבית ניתן יותר משכנתא פחות משכנתא יקרה ככה" כל מיני סיבובים ועניינים בסופו של דבר השאלה היא האם תוקפים את הבעיה באופן ישיר או באופן עקיף, מה זאת אומרת באופן ישיר או עקיף בא נניח שהמטרה יש דירה שהדירה עולה שתי מיליון ורוצים לגרום לדירה הזאת לעלות מיליון, יש לנו דירה נכס והנכס היום כדי לקנות דירה בעיר "X" צריך לשלם שתי מיליון בממוצע על הדירה בגודל מסוים ואנחנו רוצים שהדירה הזאת תעלה מיליון איך עושים את זה אז השאלה היא האם הולכים באופן ישיר או הולכים בסחור סחור באופן עקיף.
כי אם הולכים באופן ישיר פותרים אז אם הולכים סחור סחור אז ממשיכים להסתבך, מה זה אומר ללכת באופן ישיר הולכים מהפעולה האחרונה אתה רוצה שבן אדם יוכל לקחת מיליון ולקנות דירה ששווה שתי מיליון מה זה אומר שמישהו בעל הדירה, עכשיו מה יוצר את המחיר בסופו של דבר למרות שדברים פה לא מדויקים יש עוד פנימיות אבל בסופו של דבר מי יחליט מה יהיה המחיר היצע והביקוש אם יהיו יותר דירות למכירה מאשר קונים המחירים במאה אחוז ירדו מחויב זה מחויב, מחויב שהם ירדו אם יש מאה אנשים ולכל אחד יש מיליון שקל אוקי ויש מאתיים דירות אז הם לא צריכים הם אומרים "בוא יש תחרות, בוא נוריד את המחיר למיליון" אבל אם יש לך מאה אנשים עם תקציב מוגבל לאו דווקא מיליון, יש לך מאה אנשים עם תקציב מוגבל ויש חמישים דירות אז המחיר עולה ומי שיש לו יותר כסף קונה ומי שאין לו כסף לא קונה.
זה הסיפור זאת אומרת בסופו של דבר זה עניין של מחויב ואפשרי, מה זאת אומרת מחויב ואפשרי אם בפועל במדינת ישראל תהיה פחות אוכלוסייה נגיד שיורידו פה את האוכלוסייה יהיה פחות אנשים אז בבתי הקברות יהיו יותר אנשים ואז ממילא יהיה הרבה נדל"ן פנוי ומחירי הדירות ירדו זאת אופציה אחת, אופציה שניה זה שפשוט יהיה עוד נדל"ן זאת אומרת שיהיה עוד הרבה מקומות איפה לגור, ככל שיהיו יותר מקומות איפה לגור ככה המחירים ירדו.
ש: למה זה מחייב שהם לא מחיר איגוד?
אליעד: כי המחיר בסוף נגזר מכמה שאנשים מוכנים לשלם והאנשים מוכנים לשלם לפי האלטרנטיבות שלהם, אם יש לי עשר דירות ומאה ועשרה אנשים שיש עשר דירות ועשרה אנשים אז כל אחד ישלם כמה שהוא יכול אין פה לאף אחד כוח על השני אבל אם יש לי עשר דירות למכירה ומאה אנשים שרוצים לקנות למי ימכרו למי שיש לו הכי הרבה מתוך העשרה, עכשיו אם יהיו אלף דירות למכירה אז יש לי מוכרים שרוצים למכור אם זה רק מישהו אחד שמוכר אז הוא יכול להגיד "אין בעיה אני רוצה שתי מיליון ואם לא כולכם תגורו ברחוב" אבל אם יש אלף דירות למכירה ומי שרוצה למכור את הדירות האלה זה עשרה קבלנים אז הקבלנים יש להם תחרות ביניהם בינם לבין עצמם מי ימכור את הדירות שלו ויש רק עשרה קונים ויש אלף דירות נגיד אז יש תחרות של הקבלנים על הזה אז הוא אומר "אין בעיה אני אוריד לך את המחיר רק תקנה ממני, אין אני אתן לך הנחה רק תקנה ממני, אין בעיה הדירה בחצי מחיר רק תקנה". בסוף זה נקרא עניין של היצע וביקוש עכשיו.
ש: רגע גם אם יהיה אחד הוא ירצה להוריד את המחיר, גם אם יהיה אחד ויש לו אלף דירות בעלים אחד על האלף גם יוריד מכירות.
אליעד: לא.
ש: למה?
אליעד: כי הוא יכול להגיד להם "אין בעיה אני לא מוריד את המחיר, אתם חייבים לקנות ממני בסוף נכון, לא מוריד את המחיר אז תגורו ברחוב", הוא יכול להגיד להם "אני לוקח כמה שאני רוצה" והם חייבים לשלם לו. ברגע שיש הרבה היצע הרבה מוכרים רוצים למכור ויש הרבה מוכרים יותר מקונים אז המחירים יורדים. עכשיו איך אפשר לגרום לכך שהרבה אנשים ירצו למכור את הדירות אין אפשרות אז מה עושים פשוט בונים עוד דירות ברגע שבונים עוד דירות אז מלא קבלנים בונים מלא דירות ואז יש יותר רוצים למכור יותר רוצים למכור מרוצים לקנות המחירים יורדים ונגיד שאם המחירים יהיו זולים אז אלה שיש להם כסף יקנו את כל הדירות הריקות אז עושים עוד דירות הם בסוף יגמר להם הכסף נכון אז בסוף גם אלו שאין להם יוכלו לקנות.
עכשיו כל המשחקים שנגיד בנק ישראל עושה שהמדינה עושה שפה ששם זה הכל פתרונות שהם עקיפים הוא אומר "אם אני אגיד שיש פחות מימון למשכנתא ממילא יהיו פחות קונים ואז ממילא יהיו חייבים להוריד גם את המחיר בשביל התחרות על הזה" כל מיני מניפולציות כאלה אבל זה לא מחייב למה כי יכול להיות שהם מפה יכול להיות שהם משם כל מיני סיפורים ועניינים שהם לא מחויבים לכן הפתרון לא יגיע, זה כמו שבן אדם תוקף את הבעיה אבל בכל מיני מניפולציות לא באופן ישיר. יש דבר אחד שהוא בטוח יעבוד אם יהיו מלא דירות שאפשר לגור בהן מאחר שהאוכלוסייה לא גדלה בדיוק בקצב של הדירות, זאת אומרת אם נגיד עכשיו השנה נלך ברחוב "כמה אנשים רוצים לקנות דירה מאה אלף" ויבנו עד סוף השנה מאתיים אלף דירות כל המחירים יצנחו אבל אם "כמה אנשים רוצים לקנות דירה מאה אלף כמה דירות יש עשר אלף" המחירים יעלו וזה לא משנה איך עכשיו יסובבו את זה, יסובבו את זה מפה יסובבו את זה מפה בסוף המחיר יעלה בכל מקרה.
ואם יש מאה אלף דירות ומאה אלף קונים המחיר יישאר אותו דבר בסוף כדי להוריד את המחירים צריך להגדיל את היצע על הביקוש ואין פתרון אחר אז למה לא עושים את זה, תשאל "אז אם רוצים להוריד את המחיר אז למה באמת לא עושים את זה, למה לא בונים ובונים עד שהמחיר ירד", למה כי לא באמת רוצים להוריד את המחיר.
ש: כי זה הרבה כסף.
אליעד: לא כי זה על חשבון משהו אחר, כי להוריד את מחירי הדירות זה על חשבון המדינה אבל איך המדינה יכולה להוריד את מחירי הדירות לדוגמה נגיד הקבלנים ייקחו בחינם את הקרקע או נגיד לתת את הקרקע...
ש: הוא שואל לגבי.
אליעד: ברמת אורך החיים.
ש: או בתור שנגיד הורידו את הריבית על מנת להוריד את מחירי הדירות.
אליעד: להוריד?
ש: כן.
אליעד: אבל זה לא משנה מה כתוב שם בעיתון, בא נדבר באופן כללי איך מורידים את מחירי הדירות או איך אמורים לגשת לשאלה איך מורידים את מחירי הדירות, אז נגיד בנק ישראל יכול לשחק עם הרבה דברים יכול להגיד "בוא נוריד את הריבית נעלה את הריבית ניתן יותר משכנתא פחות משכנתא יקרה ככה" כל מיני סיבובים ועניינים בסופו של דבר השאלה היא האם תוקפים את הבעיה באופן ישיר או באופן עקיף, מה זאת אומרת באופן ישיר או עקיף בא נניח שהמטרה יש דירה שהדירה עולה שתי מיליון ורוצים לגרום לדירה הזאת לעלות מיליון, יש לנו דירה נכס והנכס היום כדי לקנות דירה בעיר "X" צריך לשלם שתי מיליון בממוצע על הדירה בגודל מסוים ואנחנו רוצים שהדירה הזאת תעלה מיליון איך עושים את זה אז השאלה היא האם הולכים באופן ישיר או הולכים בסחור סחור באופן עקיף.
כי אם הולכים באופן ישיר פותרים אז אם הולכים סחור סחור אז ממשיכים להסתבך, מה זה אומר ללכת באופן ישיר הולכים מהפעולה האחרונה אתה רוצה שבן אדם יוכל לקחת מיליון ולקנות דירה ששווה שתי מיליון מה זה אומר שמישהו בעל הדירה, עכשיו מה יוצר את המחיר בסופו של דבר למרות שדברים פה לא מדויקים יש עוד פנימיות אבל בסופו של דבר מי יחליט מה יהיה המחיר היצע והביקוש אם יהיו יותר דירות למכירה מאשר קונים המחירים במאה אחוז ירדו מחויב זה מחויב, מחויב שהם ירדו אם יש מאה אנשים ולכל אחד יש מיליון שקל אוקי ויש מאתיים דירות אז הם לא צריכים הם אומרים "בוא יש תחרות, בוא נוריד את המחיר למיליון" אבל אם יש לך מאה אנשים עם תקציב מוגבל לאו דווקא מיליון, יש לך מאה אנשים עם תקציב מוגבל ויש חמישים דירות אז המחיר עולה ומי שיש לו יותר כסף קונה ומי שאין לו כסף לא קונה.
זה הסיפור זאת אומרת בסופו של דבר זה עניין של מחויב ואפשרי, מה זאת אומרת מחויב ואפשרי אם בפועל במדינת ישראל תהיה פחות אוכלוסייה נגיד שיורידו פה את האוכלוסייה יהיה פחות אנשים אז בבתי הקברות יהיו יותר אנשים ואז ממילא יהיה הרבה נדל"ן פנוי ומחירי הדירות ירדו זאת אופציה אחת, אופציה שניה זה שפשוט יהיה עוד נדל"ן זאת אומרת שיהיה עוד הרבה מקומות איפה לגור, ככל שיהיו יותר מקומות איפה לגור ככה המחירים ירדו.
ש: למה זה מחייב שהם לא מחיר איגוד?
אליעד: כי המחיר בסוף נגזר מכמה שאנשים מוכנים לשלם והאנשים מוכנים לשלם לפי האלטרנטיבות שלהם, אם יש לי עשר דירות ומאה ועשרה אנשים שיש עשר דירות ועשרה אנשים אז כל אחד ישלם כמה שהוא יכול אין פה לאף אחד כוח על השני אבל אם יש לי עשר דירות למכירה ומאה אנשים שרוצים לקנות למי ימכרו למי שיש לו הכי הרבה מתוך העשרה, עכשיו אם יהיו אלף דירות למכירה אז יש לי מוכרים שרוצים למכור אם זה רק מישהו אחד שמוכר אז הוא יכול להגיד "אין בעיה אני רוצה שתי מיליון ואם לא כולכם תגורו ברחוב" אבל אם יש אלף דירות למכירה ומי שרוצה למכור את הדירות האלה זה עשרה קבלנים אז הקבלנים יש להם תחרות ביניהם בינם לבין עצמם מי ימכור את הדירות שלו ויש רק עשרה קונים ויש אלף דירות נגיד אז יש תחרות של הקבלנים על הזה אז הוא אומר "אין בעיה אני אוריד לך את המחיר רק תקנה ממני, אין אני אתן לך הנחה רק תקנה ממני, אין בעיה הדירה בחצי מחיר רק תקנה". בסוף זה נקרא עניין של היצע וביקוש עכשיו.
ש: רגע גם אם יהיה אחד הוא ירצה להוריד את המחיר, גם אם יהיה אחד ויש לו אלף דירות בעלים אחד על האלף גם יוריד מכירות.
אליעד: לא.
ש: למה?
אליעד: כי הוא יכול להגיד להם "אין בעיה אני לא מוריד את המחיר, אתם חייבים לקנות ממני בסוף נכון, לא מוריד את המחיר אז תגורו ברחוב", הוא יכול להגיד להם "אני לוקח כמה שאני רוצה" והם חייבים לשלם לו. ברגע שיש הרבה היצע הרבה מוכרים רוצים למכור ויש הרבה מוכרים יותר מקונים אז המחירים יורדים. עכשיו איך אפשר לגרום לכך שהרבה אנשים ירצו למכור את הדירות אין אפשרות אז מה עושים פשוט בונים עוד דירות ברגע שבונים עוד דירות אז מלא קבלנים בונים מלא דירות ואז יש יותר רוצים למכור יותר רוצים למכור מרוצים לקנות המחירים יורדים ונגיד שאם המחירים יהיו זולים אז אלה שיש להם כסף יקנו את כל הדירות הריקות אז עושים עוד דירות הם בסוף יגמר להם הכסף נכון אז בסוף גם אלו שאין להם יוכלו לקנות.
עכשיו כל המשחקים שנגיד בנק ישראל עושה שהמדינה עושה שפה ששם זה הכל פתרונות שהם עקיפים הוא אומר "אם אני אגיד שיש פחות מימון למשכנתא ממילא יהיו פחות קונים ואז ממילא יהיו חייבים להוריד גם את המחיר בשביל התחרות על הזה" כל מיני מניפולציות כאלה אבל זה לא מחייב למה כי יכול להיות שהם מפה יכול להיות שהם משם כל מיני סיפורים ועניינים שהם לא מחויבים לכן הפתרון לא יגיע, זה כמו שבן אדם תוקף את הבעיה אבל בכל מיני מניפולציות לא באופן ישיר. יש דבר אחד שהוא בטוח יעבוד אם יהיו מלא דירות שאפשר לגור בהן מאחר שהאוכלוסייה לא גדלה בדיוק בקצב של הדירות, זאת אומרת אם נגיד עכשיו השנה נלך ברחוב "כמה אנשים רוצים לקנות דירה מאה אלף" ויבנו עד סוף השנה מאתיים אלף דירות כל המחירים יצנחו אבל אם "כמה אנשים רוצים לקנות דירה מאה אלף כמה דירות יש עשר אלף" המחירים יעלו וזה לא משנה איך עכשיו יסובבו את זה, יסובבו את זה מפה יסובבו את זה מפה בסוף המחיר יעלה בכל מקרה.
ואם יש מאה אלף דירות ומאה אלף קונים המחיר יישאר אותו דבר בסוף כדי להוריד את המחירים צריך להגדיל את היצע על הביקוש ואין פתרון אחר אז למה לא עושים את זה, תשאל "אז אם רוצים להוריד את המחיר אז למה באמת לא עושים את זה, למה לא בונים ובונים עד שהמחיר ירד", למה כי לא באמת רוצים להוריד את המחיר.
ש: כי זה הרבה כסף.
אליעד: לא כי זה על חשבון משהו אחר, כי להוריד את מחירי הדירות זה על חשבון המדינה אבל איך המדינה יכולה להוריד את מחירי הדירות לדוגמה נגיד הקבלנים ייקחו בחינם את הקרקע או נגיד לתת את הקרקע...
050-3331-331