שיגעון או גאון, מהו שיגעון? מי משוגע? משוגע או חכם, חכם או משוגע, ההגדרה של שיגעון, ההגדרה של חוכמה, איך לדעת מי משוגע? האם אתה משוגע? אולי אתה משוגע? בית משוגעים מהי ההגדרה המדויקת של שיגעון ושל חוכמה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מי באמת משוגע ומי באמת גאון או חכם, ואיך ניתן להבחין בין השניים. אליעד מתחיל בטענה פשוטה לכאורה: משוגע הוא מי שחושב דברים לא הגיוניים, וגאון הוא מי שחושב דברים הגיוניים, אך אולי מעבר להבנתנו. השאלה המרכזית שאליעד ... מהו דבר הגיוני ומה אינו הגיוני, והאם מדובר בהגדרות אובייקטיביות או תלויות פרספקטיבה. כיצד מספר האנשים משפיע על הגדרת השיגעון? אליעד משתמש בניסוי מחשבתי על מנת להדגים כיצד מספר האנשים המשוכנעים בדבר מסוים משפיע על השאלה מי משוגע. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם שנמצא בחדר לבד, ולפתע נכנס אדם אחר וטוען שיש פה פיל. האדם הראשון כמובן יחשוב שהשני משוגע, שכן הוא עצמו לא רואה פיל בחדר. אם לאחר מכן ייכנס אדם שלישי ויאמר אותו דבר, הוא יחשוב ששניהם משוגעים, וכך הלאה. אך ככל שיגדל מספר האנשים שאומרים שיש פיל, כך יתחיל האדם לפקפק בשפיותו שלו עצמו. אליעד מוסיף ... שבו יכנסו האנשים בזה אחר זה ויטענו את הטענה המוזרה. כשנכנסים אחד אחרי השני, קל יותר להתייחס לכל אחד כמשוגע ולבטל את דעתם בהדרגה, כי הראשון כבר תויג כמשוגע, ולכן קל יותר לסווג את הבאים אחריו באותה דרך. לעומת זאת, אם מאה אנשים נכנסים יחד, הם עדיין לא תויגו כמשוגעים, ולכן האדם יתחיל לחשוש יותר שאולי הוא עצמו טועה, ואולי הוא המשוגע. מה ההבדל בין משוגע לבין אדם שמתפלל? אליעד מביא דוגמה נוספת להמחשת ההבדל התפיסתי בין שיגעון לבין התנהגות חברתית מקובלת. אם נראה אדם מדבר עם קיר רגיל, נסיק מיד שהוא משוגע. לעומת זאת, אדם שעומד בכותל המערבי ומדבר עם אותו קיר בדיוק נחשב כאדם שפוי ואף דתי, שכן הוא כביכול מדבר עם אלוהים. ההבדל, לפי אליעד, הוא בהקשר החברתי שבו מתבצעת הפעולה ולא בפעולה עצמה. מה המשמעות של שיגעון בסיפורו של רבי נחמן? אליעד ממשיך ומזכיר את הסיפור של רבי נחמן מברסלב על תבואה שגרמה לאנשים להשתגע, ואנשים שהיו אוכלים ממנה היו משתגעים. בסיפור, המלך התלבט: אם הוא ימשיך לאכול מהתבואה השפויה, כל הנתינים שלו יחשבו שהוא המשוגע, כי כל העם אכל מהתבואה המשוגעת. לבסוף הוא בחר לאכול מתבואתם, אך עם מודעות לכך שהוא משוגע. אליעד משתמש בסיפור הזה כדי להראות ששיגעון או חוכמה הם עניין של פרספקטיבה. אפשר לחיות בתוך שיגעון מסוים ולהכיר בכך שהוא כזה, ובמקביל להמשיך בו. מה המשמעות של פרספקטיבה בהגדרת השיגעון? אליעד מסכם שההבדל בין שיגעון לחוכמה הוא בסופו של דבר עניין של פרספקטיבה בלבד. אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת למהו שיגעון ומהי שפיות. כל דבר שהרוב חושבים עליו כלא הגיוני יכול להיות מסווג כשיגעון, וכל דבר שהרוב מקבלים יכול להיות מסווג כחוכמה או התנהגות נורמלית. לכן, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא ששיגעון וחוכמה הם לא מושגים מוחלטים, אלא מושגים יחסיים שתלויים מאוד בסביבה ובמספר האנשים החושבים או מתנהגים בדרך מסוימת. מהו שיגעון? מי באמת משוגע? האם אני משוגע? שיגעון או חוכמה? סיפור התבואה המשוגעת של רבי נחמן איך להבדיל בין גאון למשוגע? האם המציאות אובייקטיבית?

תפילה היא שיגעון, אלוהים משוגע מתפלל לעצמו, תפילה היא מחלת נפש, חיסרון הוא שיגעון מדוע תפילה היא סוג של שיגעון לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שהמושג תפילה הוא סוג של שיגעון ומחלת נפש, וטוען באופן מפורש שברגע שאדם מבקש משהו מהמציאות, זו עדות לכך שהוא למעשה משוגע. ההיגיון מאחורי טענה זו הוא שהאדם בעצם מבקש משהו מעצמו, מהמציאות שהיא הוא עצמו, ולכן יש בכך אבסורד ושיגעון. אליעד נותן דוגמה ברורה: אם אלוהים היה מתפלל, הרי שזו הייתה עדות לכך שאלוהים משוגע. מדוע? משום שאלוהים, מעצם הגדרתו כמי שעושה הכל ויודע הכל, לא יכול לחוות חיסרון או מחסור במשהו, ואם הוא בכל זאת מרגיש חסר או מבקש משהו - זוהי בדיוק ההוכחה לשיגעון ולמחלת הנפש. האם אפשרי שאלוהים ישכח משהו ויצטרך להתפלל לעצמו? לפי ההסבר של אליעד, התפילה מבוססת על הרעיון שאדם ... האדם ששכח שהוא עצמו אלוהים מנסה לבקש מעצמו את מה שחסר לו. מה המשמעות של חוויית החיסרון והקשר שלה לשיגעון? אליעד כהן טוען באופן מפורש שכל מי שחווה חיסרון, כלומר, כל אדם שחווה שהוא צריך או רוצה דבר כלשהו, הוא למעשה משוגע. אליעד מסביר שכאשר אדם מרגיש שחסר לו משהו, הוא בעצם מתנתק מההבנה שהוא עצמו יוצר הכל, ועושה הפרדה מלאכותית בין עצמו לבין העולם החיצוני. התפיסה של האדם שיש משהו בחוץ שחסר לו, היא עצמה מקור השיגעון. במצב אידיאלי של מודעות מוחלטת, לפי אליעד, האדם לא יכול להרגיש חיסרון כי הוא מבין שהוא המקור המוחלט להכל. ... משהו, כיוון שיבין שהכל כבר נמצא בתוכו וממילא מגיע ממנו. מה הדוגמה של בקשת כוס מים מסבירה לגבי תפילה ושיגעון? אליעד נותן דוגמה פשוטה שממחישה מדוע הבקשה או התפילה מעידות על שיגעון: אדם שמבקש מאדם אחר להביא לו כוס מים, לכאורה נראה שפוי והגיוני. אבל אם נבחן את זה לעומק, נגלה ... למעשה מבקש מעצמך. ברגע שאדם מבקש משהו מהמציאות, הוא בעצם שוכח שהוא עצמו המקור של הכל, ולכן הוא כביכול משוגע. התפילה והבקשה הן בעצם אשליה, כי אין באמת הבדל בין המבקש לבין נותן הבקשה. שני הצדדים הם אותו אחד ... הכל. כאשר האדם שוכח שהוא עצמו המקור, הוא מתחיל להרגיש חסר, להתפלל ולבקש דברים מהמציאות. זה עצמו מצב של שיגעון ומחלת נפש, כיוון שהאדם מנסה לקבל משהו מבחוץ כאשר הוא בעצם המקור לכל הדברים מבפנים. לכן, לפי אליעד, הדרך ... שלך - שאתה עצמך המקור המוחלט להכל, וששום דבר לא יכול להיות באמת חסר לך לעולם. האם תפילה היא שיגעון? למה אנשים מתפללים? אלוהים מתפלל לעצמו? מדוע אדם חווה חיסרון? מה הקשר בין תפילה לשיגעון? האם אלוהים יכול לשכוח משהו?

טיפשות / שיגעון - מה טוב בטיפשות ובשיגעון? כיצד השיגעון יוצר חוכמה? טיפשות ושיגעון מטבעם לא מאפשרים לאדם לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, וממילא הם גם לא מאפשרים לאדם להבין את מצבו בצורה נכונה ולפעול בהתאם. בקיצור, הטיפשות גוררת טעויות ושגיאות מיותרות. יחד עם זאת לטיפשות ואפילו שיגעון יש יתרון מאוד גדול. והעניין הוא, כי לפעמים ישנם דברים מאוד חכמים ונכונים, שכדי להבין אותם לשם כך צריך טיפשות ושיגעון. כי מי שיתבונן בעניין יראה כי כל גאון הוא סוג של משוגע. וככל שהפער בין השכל של הגאון לבין השכל של שאר העם ככל שהפער הזה גדול יותר, כך הוא נחשב למשוגע יותר. ויכול להיות מצב שבו השכל של החכם האמיתי יהיה ככ גדול, עד כדי כך שהוא יחשב לשיגעון של ממש ביחס לשכל הרגיל. כי מה שנקרא אצל בני האדם שיגעון, מאוד יכול להיות שזאת חוכמה מאוד גדולה ושכל מאוד גדול, עד כדי כך שזה נדמה לשיגעון. וכפי שכבר קרו דברים מעולם שבני האדם חשבו למשוגע כל מיני אנשים שונים שאמרו דברים שונים ושרק לאחר זמן התברר שהם צדקו. אלא שצורת המחשבה שלהם לא הייתה פופולארית ולכן חשבו שהם משוגעים וכולי. ובאמת כל דבר שאותו האדם לא מבין, הוא יכול להראות בעיניו כסוג של שיגעון. עד שהוא מבין אותו ומבין את השכל שלו ורואה את האמת. ואם נתבונן עוד נראה, כי כל חכם שיכנס לבית משוגעים יחשב למשוגע למרות שהוא חכם מאוד גדול. אלא שמרוב שהוא חכם ככ גדול, אם הוא לא יסתיר את החוכמה שלו, יחשבו שהוא משוגע. בקיצור לפעמים שכל מאוד גדול יכול להראות לאדם כשיגעון למרות שהוא באמת השכל האמיתי והאדם הוא זה שלא מספיק חכם כדי להבין אותו. ואין הכוונה כמובן לומר שכל צורת מחשבה מוזרה ומשוגעת שהיא בהכרח חוכמה גדולה. אך הכוונה כן לומר שיתכן שיש שכל גדול ואמיתי שהוא נחשב לשיגעון מרוב זה שהוא גדול וכולי. וכל זה אומר בעצם שתכונת השיגעון והטיפשות היא טובה. כי היא יכולה לעזור למשוגע להשתגע ולהפוך להיות אדם חכם ונורמאלי. היינו כי באפשרותו של האדם לנסות להגיע לפריצת דרך מחשבתית ולצאת מקיבעון מחשבתי ולחשוב על דברים נכונים שנראים אולי כשיגעון לפני שמבינים אותם בשלמות, וכל זה בזכות היכולת של האדם להיות טיפש. כי לפעמים כדי להבין בן אדם חכם מאוד, לשם כך צריך לנסות לחשוב בצורה לא שגרתית אלא בצורה שיכולה להראות כשטות וכשיגעון. והיכולת של האדם לחשוב בצורה מטופשת, היא זו שמאפשרת לו להתחבר לשכל של החכם הגדול ממנו, ובסופו של דבר ... יראה, כי המציאות שלנו היא ככ חכמה, שכדי להבין אותה באמת, לשם כך צריך שכל ככ גדול שיכול להראות כשיגעון. וכפי שאכן המציאות מתנהגת לפעמים בצורה שנראית כמשוגעת. ובוודאי שהאדם לא חכם יותר מאשר המציאות, כי הוא רק חלק ממנה. וזה כמובן אומר שהמציאות נראית לאדם כמשוגעת רק משום שהוא המשוגע ולא מבין אותה. כך שכדי להבין את המציאות באמת לשם כך יש צורך בשכל גדול וכולי... שהוא ככ גדול עד שהוא יכול להראות כשיגעון של ממש. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם ההבדל המהותי בין משוגע אמיתי לבין חכם גדול ככ גדול עד שהוא נדמה למשוגע? והתשובה היא כי מה שמבדיל את החכם מהמשוגע זאת האמת. כי גם המשוגע האמיתי וגם החכם האמיתי שניהם לא חושבים בדרך המקובלת אלא בדרך שרחוקה מהמקובלת ושנחשבת לשיגעון לפי מידת הריחוק שלה מצורת המחשבה המקובלת. אלא שצורת המחשבה של החכם האמיתי תואמת את האמת, וצורת המחשבה של המשוגע האמיתי לא תואמת את האמת. זה ההבדל שיש בעצם בין המשוגע האמיתי לחכם הגדול ככ שנחשב למשוגע. והדרך להגיע לשכל גדול מאוד עד כדי שהוא עשוי להיחשב כשיגעון בלי להיות משוגע ממש, היא על ידי חיפוש האמת. כי הפער שבין המשוגע לחכם זאת האמת. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, על ידי זה הוא ניצל להיות משוגע אמיתי וזוכה להיות חכם אמיתי וכולי.

להשתגע מחיפוש עצמי, להשתגע כדי להיות מאושר, התאמה בין חוויה להבנה, להרגיש את השאלה, השאלה החשובה ביותר, השאלה הסופית, פחד להשתגע, שיגעון רוחני מה הקשר בין להשתגע לבין האושר האמיתי? הסיבה לכך שאנשים חווים פחד להשתגע בחיפוש העצמי היא משום שהחקירה הפנימית שהם עוברים מתחילה לערער את היסודות הבסיסיים של תפיסת המציאות שלהם. אליעד כהן ... או האם החושים שלי בכלל נכונים? - השאלות האלו, אם נחוות באמת, יכולות לגרום לסחרחורת, לבלבול, ואף לחוויות של שיגעון, כיוון שהאדם מתחיל לאבד את נקודת האחיזה במציאות המוכרת לו. אליעד מביא דוגמה מוחשית: כאשר אדם שואל את עצמו ... באמת רואה?, האם אני באמת שומע?. הדרך הזו מובילה למצב קשה מאוד של ספק וחוסר ודאות, שעלול אף להוביל לשיגעון או למצבים של משברים נפשיים עמוקים. הוא מתאר מצב שבו הוא עצמו כמעט נפל לשיגעון, כאשר התחיל להטיל ספק בחושים, אבל בזכות ההבנה שקיבל (דרך רבי נחמן) הוא הבין שהשאלה האמיתית היא אחרת לגמרי, וכך נמנע משיגעון. הדרך השנייה, שאליעד ממליץ עליה, היא לגשת ישר לשאלה הסופית והחשובה ביותר, שהיא: האם יש הבדל בין יש לאין?. ... יכול להבחין בין המציאות לבין האשליה - מה שמבטל את כל תחושת החיסרון והסבל. איך אפשר להגיע לתשובה מבלי להשתגע? אליעד מסביר שהחשש מהשיגעון הוא אמיתי, אך הוא מתרחש רק כאשר האדם אינו שואל את השאלה הנכונה. מי ששואל שאלות לא מדויקות, שאלות ... ולא את השאלה האמיתית (האם יש הבדל בין יש לאין?), יכול להגיע לתוצאות לא רצויות כמו בלבול מוחלט או שיגעון. אולם, מי ששואל רק את השאלה האמיתית, ומכוון אליה בכל העוצמה והכנות, יקבל את התשובה בדרך בטוחה ומדויקת, ללא ... לחוויה של האושר האמיתי והסופי. איך להטיל ספק בחושים? מהי השאלה החשובה ביותר בחיפוש עצמי? איך להגיע לאושר בלי להשתגע? מה הקשר בין שיגעון רוחני לחיפוש עצמי? האם יש הבדל בין יש לאין? איך מרגישים שאלה פילוסופית לעומק? פחד להשתגע בחיפוש עצמי

פחד להשתגע / פחד מפני שיגעון. מה הפתרון? איך לא להשתגע מרוב לחץ? להשתגע. שיגעון. לפעמים האדם מרוב לחץ ומסיבות שונות מפחד להשתגע. האדם מפחד להגיע למצב שבו הוא יהיה משוגע. האדם אינו מפחד מכך שהוא יאבד את המודעות העצמית לגמרי, כי אז הוא גם לא מודע לכך שהוא עצמו משוגע. האדם מפחד מכך שהוא יהיה מודע לעצמו ולשיגעון שלו. האדם מפחד מכך שהוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל לקבל את המעשים שלו. מה הפתרון? הפתרון היחיד לעניין הנל, הוא לחקור ולהגיע לשורש שממנו המחשבות מגיעות. כדי להשתגע, צריכות לעבור לאדם בראש מחשבות של שיגעון = מחשבות של התנהגות שאינה מקובלת חברתית. כדי לנטרל את הפחד הזה, על האדם להגיע אל השורש שממנו מגיעות ...

שיגעון - השכל המשוגע - למה כולם משוגעים? למה אתה משוגע? ומה משמעות העניין? והעניין הוא, כי האדם מנסה לחיות טוב. וכדי לחיות טוב, לשם כך אין לאדם ברירה והוא ... האדם. ואם מנגנון התפישה של האדם הוא פגום, הרי שלא ניתן באמצעותו להבין את המציאות באמת. כי מי שהוא משוגע, הוא לא יכול להבין בשיגעון שלו, את השכל של החכם האמיתי (אאכ הוא ירפא את עצמו. ואיך? וכולי). וזה בעצם אומר, שלפני שהאדם מנסה להבין את המציאות, עליו לברר ראשית כל, האם בכלל ההיגיון שלו, הוא אכן אמיתי? או שמא, הוא רק שיגעון שנראה כהיגיון? כי מצד האמת, השכל של האדם הוא שגוי. ולמה שגוי? כי השכל של האדם מקבל את החיות ... אותה בשכלו, על האדם לחקור ולנסות להבין, האם בכלל שכלו הוא אכן כלי בדיקה תקין? או שמא, הוא רק שיגעון מבחינה אובייקטיבית, וממילא כל מסקנות המחקר שיביא השכל, הן כולן טעות? משום שהמשוגע, לעולם הוא לא יכול להשיג השגה של אמת בשלמות. והוא יכול אולי להאמין בדבר של אמת, אך לא באמת ... הוא לא יכול להיות. והאדם יכול להתעקש כרצונו, שהשכל משקף את האמת, אבל זה לא יהפוך את המציאות להיות משוגעת כמוהו. כי המציאות לא כפופה לחוקי הלוגיקה, שנובעים ממגבלת השכל של האדם. והאדם לעולם לא יבין את המציאות באמת, ... דבר שאינו נתפש בשכל של האדם, בשום דרך ובשום צורה. וזה בעצם אומר, שביחס לשכל של האדם, המציאות היא משוגעת. כי השכל של האדם, לא מסוגל לתפוש בשום צורה, את השיגעון הזה של מהות המציאות. כי להרבה דברים במציאות ניתן לתת הסבר, אבל לא לעניין של אחדות ההפכים. כי חוסר ... אחד ממש. שרק לאדם המוגבל שכלית, אלו נראים כשני דברים שונים. והרעיון הוא, שמבחינת השכל של האדם, המציאות היא משוגעת. אבל האדם לא יכול להיות חכם, יותר מאשר המציאות. משום, שהוא חלק ממנה. ומגבלת השכל של האדם, היא לא ... תופעות שהן נוגדות את יכולת התפישה של השכל, הרי שזה אומר באופן חד משמעי, שהשכל הנוכחי של האדם, הוא משוגע. והאדם יכול לטעון עד מחר, שהוא הנורמאלי והחכם, ושהמציאות היא המשוגעת. כמו שרוב בני האדם המוגבלים שכלית, חושבים. שהמציאות שלנו, היא משוגעת. ובכל פעם שהאדם לא מבין את המציאות, הרי שזה רק משום שהוא מוגבל שכלית. כי אם היה לאדם את ... פעם שהאדם לא מבין את המציאות, הרי שבכך הוא בעצם מכיל בתוכו את המחשבה, שהמציאות שלנו היא לא ברורה ומשוגעת. ומי שבעיניו המציאות היא משוגעת, הוא המשוגע. וכיוב, מי שחושב שאי אפשר להבין את אלוהים, כי השכל של אלוהים הוא נגד השכל שלנו, הרי שהוא מעיד ... לשכל האנושי, דהיינו, האחדות של המציאות. כי בקצה של השכל האנושי, האדם רואה את האמת שהכל אחד, שהוא הפך השיגעון האנושי. ואז האדם הופך להיות משוגע חכם. כי החכם האמיתי, הוא המשוגע הגדול ביותר שיש בעולם. כי הוא ככ חכם, עד שהוא משוגע. וגם המציאות שלנו, היא ככ חכמה, עד שהיא נראית לא ברורה ומשוגעת. וכמו שיש לאדם קושיות על דרך ההתנהגות של המציאות, בפרט על הדברים שנראים כסתירה פנימית, כגון חיבור היש והאין, כך גם מוכרח שיהיו לאדם המשוגע, קושיות ואי הבנות, לגבי האדם החכם האמיתי. שגם הוא עושה דברים, שבעיני המשוגע שלא מבין את המציאות, הם נראים כדברים שהם סותרים זה את זה, כגון המרדף אחרי מילוי רצונות וחסרונות, למרות שהכל מושלם בשלמות גם בלעדיהם וכולי. כי החכם האמיתי הוא משוגע ככ גדול, משום שהוא מבין את השכל של המציאות, המשוגעת יותר מכל. והחכם האמיתי שלא משגע את עצמו, צורת המחשבה שלו, לפעמים הופכת להיות משוגעת, בעיני בני האדם (והחכם האמיתי, הוא נדמה למשוגע בעיני המשוגעים בבית המשוגעים, שהם חכמים בעיני עצמם). כי כל זמן שהאדם משגע את עצמו ומשקר את עצמו ומאמין לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ואז האדם סובל באמת, מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה הטובה של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את ... יש בה דברים שהשכל לא יכול להבין אותם. וזה בעצם אומר, שאו שהאדם הוא מוגבל שכלית, או שהמציאות היא משוגעת. ומצד השכל של האדם, בעיניו המציאות היא משוגעת, ולכן הוא לא מבין אותה, ולכן הוא סובל. אבל מי שהוא חכם, הוא מברר את האמת, והוא הופך להיות משוגע כמו המציאות. דהיינו, שהוא משתחרר ממגבלות התפישה שלו, והוא מיישר קו עם ההיגיון של המציאות שלנו. שאז ורק אז, ... נחשב לחכם אמיתי. וגם אם האדם יעלה לשמים וירד למעמקי הארץ, הוא לא יוכל בשום דרך להחליף את החוקיות המשוגעת של המציאות שלנו. ועל האדם לברר את האמת בלבד, ולראות מהי החוקיות של המציאות, ולהיות בטוח בוודאות מוחלטת שזו ... אז ורק אז האדם נכלל באחדות של המציאות, וחי חיים טובים באמת. ומהות התודעה של האדם, היא עשויה מהמהות המשוגעת של המציאות. ומהות התפישה של האדם, היא מכילה בתוכה את כל אפשרויות התפישה כולן. ולכן, כל ישות, יכולה להכיל ...

שיגעון רדיפה, הפרעה דלוזיונלית, סכיזופרניה פרנואידית, מחשבות שווא פרנואידיות, שומע קולות בראש, מחלת הרדיפה, תרופות פסיכיאטריה, הפרעות נפשיות, מחשבות פרנואידיות, חשדנות יתר, רודפים אחרי, מחלות נפשיות מהו שיגעון רדיפה וכיצד לטפל בו? שיגעון רדיפה, המכונה גם הפרעה דלוזיונלית מסוג פרנואידי, הוא מצב נפשי שבו האדם סובל ממחשבות שווא (דלוזיות), כמו תחושה שרודפים ... להיפתח לאפשרות שאולי הוא מפרש את המציאות באופן שגוי, מבלי ליצור התנגדות מיותרת. מהי השיטה של אליעד כהן לטיפול בשיגעון רדיפה? אליעד מדגיש שכל מצב של מחשבה דלוזיונלית, בין אם מדובר בשיגעון רדיפה, בשמיעת קולות, או בחשדנות יתר - ניתן לטפל בו בעזרת שיטה אחת, המבוססת על שלוש שאלות יסוד: מה ... ממוות. באמצעות הבנה עמוקה של כל רכיב בנפרד, האדם מצליח לפרק את הדלוזיה ולא להיכנע לה יותר. איך מטפלים בשיגעון רדיפה? מהן מחשבות שווא פרנואידיות? כיצד להתמודד עם חשדנות יתר? האם אפשר להפסיק לשמוע קולות בראש? מה ההבדל בין ...

... הסוד, לימודי קבלה, סיפורי התנך, שימוש בסמים ולימודי יהדות, מחלות נפש ולימודי יהדות, איך נוצרות מחלות נפשיות? סכיזופרניה, פרנויה, שיגעון גדלות, חושב שהוא המשיח מה הקשר בין לימודי יהדות להפרעות נפשיות? הקשר בין לימודי יהדות להפרעות נפשיות הוא נושא ... סביב לימודי תורה, תורת הסוד, קבלה ומיסטיקה יהודית. אליעד מסביר שהפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה, פרנויה, פסיכוזה, מאניה - דיפרסיה, שיגעון גדלות ותסביך רדיפה, מתבטאות באופן שבו האדם מפרש את המציאות בצורה שאינה הגיונית. דוגמאות להפרעות נפשיות כוללות אדם שרואה ... או גלגול נשמה של משה רבנו. אליעד מדגיש שאינו טוען שכל מי שלומד יהדות יפתח הפרעות נפשיות או יהפוך למשוגע, אלא שביהדות ישנם חלקים ספציפיים, בעיקר בלימודים המיסטיים (קבלה, זוהר, דרש, רמז, וסוד), המגבירים את הסיכון לכך. לפי אליעד, ... המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס (תורת הסוד), ממחישה היטב את הסכנה שבלימוד הזה. מתוך ארבעה אנשים שנכנסו לפרדס, אחד השתגע, אחד מת, אחד הפך לכופר, ורק אחד יצא בשלום. כלומר, יש סיכון נפשי ברור בלימודי הקבלה. הסיבה לכך היא ... מציאות לדמיון. תורת הסוד והשפעתה על המחשבה בתלמוד מסופר על ארבעה שנכנסו לפרדס (סמל ללימודי הקבלה): אחד מת. אחד השתגע. אחד כפר באמונה. אחד בלבד נכנס בשלום ויצא בשלום. מכאן כבר ניתן להבין שלימוד תורת הסוד עלול להיות מסוכן ... יהדות? תופעת ההדתה, למה שונאים חרדים? מה רע בלימודי יהדות? לימוד גמרא, לימודי יהדות ופיתוח השכל, יהדות תהפוך אותך למשוגע, נטילת ידיים, מלאכי השרת, מיסטיקה יהודית, מטאפיזיקה יהודית, תקשור עם אלוהים, אברהם אבינו, עקידת יצחק, משה רבנו, הפרעת משיח, שיגעון משיח, עישון סמים והפרעות נפשיות, אדם שחושב שהוא המשיח, סכיזופרניה בעקבות שימוש בסמים, הזיות בגלל מריחואנה, פרנויות בגלל מריחואנה, ...

שיגעון. על בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו. מהו ההיגיון שבשיגעון? סיפר רבי נחמן מברסלב (כאן) : פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו, תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת ... השולחן. וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי. המסר המרכזי בסיפורו של רבי נחמן מברסלב הוא, כי כדי להפוך משוגע לאדם נורמאלי אין צורך בניהול מאבק כלשהו, אלא כן יש צורך ביכולת הבנה, יכולת הכלה, יכולת קבלה ותוך כדי זה הבאת האדם למצב טוב יותר. בכל שכל בעולם יש היגיון כלשהו וצד כלשהו של האמת. גם דעתו של המשוגע מייצגת חלק מהאמת האמיתית על המציאות. אלא שמשום שלא הרבה אנשים חושבים כמוהו, רק משום כך הוא נחשב למשוגע. אם במציאות יותר אנשים היו חושבים כמו המשוגע, הרי שהמשוגע היה הופך להיות חלק מהנורמה. הכל תלוי בכמות האנשים שחושבים בצורה כלשהי. לכל משוגע יש את ההיגיון שלו, היגיון אמיתי שנאחז בנקודת אמת כלשהי שהיא מהווה חלק מהאמת השלמה. בהיגיון של ההינדיק ניתן ... לנסות להבין את החלק ההגיוני שבה ואת נקודת האמת שבה. כל דעה של כל אדם בעולם גם דעתו של המשוגע, בכל דעה ישנו חלק מסוים של האמת השלמה. מה שהופך את דעתו של המשוגע לשיגעון, זו אך ורק רמת הפופולאריות החברתית של דעתו. ישנן המון התנהגויות חברתיות שהיו נחשבות לשיגעון מוחלט, אם הן לא היו שיגעון ככ נפוץ. בשורה התחתונה, המסר המרכזי של רבי נחמן מברסלב הוא, כי לא צריך לנהל מאבק בצד השונה, אלא ...

גאווה / שיגעון גדלות / מגלומניה / יהירות / שחצנות / התנשאות / אגו - מה טוב בהם? גאווה. שיגעון גדלות. מגלומניה. מחשבות שווא של גדלות. גרנדיוזיות. אומניפוטנטיות. יכולת כל. אגו מנופח. תסמונת נפוליאון. תסמונת ירושלים. סינדרום ירושלים. היבריס. ...