מה יותר קשה, בגידה או פרידה?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג היא מה קשה יותר לאדם, בגידה או פרידה. אליעד מסביר כי שני האירועים יכולים להיות קשים וכואבים מאוד, אך אין תשובה חד - משמעית לכך מה כואב יותר. הסיבה לכך נעוצה בתפיסת האדם את האירוע, כלומר, עד כמה נפגע וכיצד פירש את מה שקרה לו.

למה לפעמים בגידה קשה יותר מפרידה?

אליעד כהן מסביר כי יש אנשים שעבורם בגידה נתפסת כאירוע קטסטרופלי ביותר, הרבה יותר מפרידה. אדם כזה יגיד לעצמו משפטים כמו "הייתי מעדיף שהיא תיפרד ממני אבל שלא תבגוד בי". הסיבה לכך היא שמשמעות הבגידה עבור אותו אדם היא הרסנית במיוחד - היא נתפסת כפגיעה בערכים של אמון, כבוד ויציבות. במקרה כזה האדם ירגיש שבגידה היא סוג של "השפלה" או "זלזול", ולכן יחווה כאב רגשי עמוק וחמור הרבה יותר מאשר אם הפרידה הייתה נעשית בצורה ישירה וכנה.

למה לפעמים פרידה כואבת יותר מבגידה?

אליעד מסביר גם את הצד השני של המטבע. ישנם אנשים שירגישו שהפרידה עצמה כואבת יותר מבגידה. במקרה זה, אדם יכול לומר לעצמו משפט כמו "הייתי מעדיף שהבן זוג יבגוד בי, אבל לפחות לא יעזוב אותי". מבחינת האדם הזה, הבגידה נתפסת כאירוע שניתן "לסלוח עליו" או אפילו להתעלם ממנו כדי לשמור על הקשר, בעוד שהפרידה נתפסת כאירוע בלתי הפיך, סופי ומוחלט. אדם כזה יעדיף לסבול את הפגיעה מהבגידה על מנת לא להרגיש את כאב האובדן, את תחושת הדחייה והבדידות.

מדוע לפעמים דחייה כואבת יותר מפרידה או בגידה?

אליעד כהן מתייחס גם לתחושה של דחייה - כאשר אדם מביע עניין במישהו אחר, אך הצד השני דוחה אותו מיד. הוא מסביר שלפעמים הדחייה הראשונית הזו, כמו כאשר בחור מתחיל עם בחורה והיא מיד אומרת לו "לא", יכולה להיות כואבת הרבה יותר מפרידה או אפילו בגידה. הסיבה לכך היא שהדחייה נתפסת כפגיעה אישית בערך העצמי של האדם. דחייה כזו יכולה ליצור אצל האדם הרגשה שהוא פשוט "לא מספיק טוב", "לא רצוי" או "לא ראוי לאהבה". האדם חווה כאן פגיעה בדימוי העצמי שלו, ולכן לפעמים דחייה חד - משמעית שכזו יכולה להיות קשה הרבה יותר לעיכול, ואפילו יותר קשה מפרידה או בגידה שהתרחשו אחרי קשר קיים.

האם יש חוקים למה כואב יותר, בגידה, פרידה או דחייה?

לפי אליעד, התשובה היא שאין חוקים מוחלטים או חד - משמעיים. הכל תלוי בתפיסתו האישית של האדם ובמשמעות שהוא מעניק לאירוע. האדם הוא זה שקובע לעצמו עד כמה הוא נפגע, ובאיזה אופן האירוע משפיע עליו. לכן, כל אדם עשוי להגיב בצורה שונה לאותו אירוע, בהתאם לפרשנותו האישית, למבנה האישיות שלו, ולחשיבות שהוא מעניק לאירוע. מה שיקבע את עוצמת הכאב הוא לא האירוע עצמו, אלא הסיפור שהאדם מספר לעצמו עליו.

דוגמאות לתחושות השונות כלפי בגידה ופרידה

אליעד מביא דוגמאות מוחשיות נוספות. למשל, הוא מתאר מצב שבו אדם ייפגע יותר מכך שבן זוגו בגד בו, כי זה נתפס אצלו כפגיעה חמורה באמון. מצד שני, הוא מתאר מצב אחר שבו אדם אחר יעדיף שבני הזוג שלו יבגדו בו, כי עבורו פרידה היא סופית ומוחלטת והוא אינו מסוגל להתמודד עם האובדן הזה. כמו כן, אליעד מדגים כיצד יש אנשים שנפגעים יותר דווקא מדחייה ראשונית, כמו מישהו שניסה להתחיל עם מישהי ונענה בשלילה, מאשר אילו היה בקשר והיא הייתה עוזבת אותו מאוחר יותר או אפילו בוגדת בו.

אליעד חוזר ומדגיש שהכאב הוא תמיד אישי וסובייקטיבי. כל אדם צריך להיות מודע לכך שהתחושות שהוא חווה קשורות לאופן שבו הוא תופס את המציאות, ואת הסיפור שהוא בוחר לספר לעצמו.