... מתנגדים לו ואיננו רוצים אותו. אליעד מציע שהדרך להתמודד עם הכאב היא לשאול באופן מתמיד למה אני לא רוצה שיכאב לי? וכך להבין שהרצון שלנו אינו באמת שלנו, אלא מופעל על ידי כוח גבוה יותר (אלוהים או המציאות). בסופו של דבר, ... בתשובות פשוטות אלא להמשיך לחקור לעומק מדוע דברים קורים. אם אדם שואל מספיק לעומק, הוא יגיע להבנה שבסופו של דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ממקור אחד שהוא מחוץ לזמן ולמקום. כאשר אדם מבין שהוא עצמו ... של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש כאב, בעוד שלכאורה חומר כמו קיר אינו מרגיש דבר. אליעד מסביר שגם האדם וגם הקיר בנויים מאותם האטומים בדיוק. ההבדל היחיד ... כדי להגיע לחוויית השלמות עליך לחקור בשכל שלך עד הקצה, לא להסתפק בשאלות פשוטות כמו כי לא נוח לי אלא להמשיך ולחקור פנימה עוד ועוד, עד שמגיעים להבנה הסופית שאין סיבה אמיתית לשום דבר, ושהכל מתהווה ממקור אחד, שהוא ... האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אליעד: אז מה שאת שואלת זה האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אז קודם כל, כקו מנחה, וזה טיפ טוב לחיים - אם יש לך כמה אפשרויות, ואחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת, אם את שואלת האם יש הבדל בין שני דברים, אז התשובה היא תמיד שיש מכנה משותף שדרכו הם מחוברים. לדוגמה, אם נגיד שכאב פיזי הוא בעיה מסוג אחד וכאב מנטלי הוא ... יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה - תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה היא איך אין הבדל. ברמה הפרקטית, אני למעשה לקחתי את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי. איך זה יכול להיות? הרי כואב לך פיזית, אז איך אפשר להגדיר ... סובל, הוא היה אומר לו: תקשיב, זו לא בעיה בגוף הפיזי - זו בעיה בנפש. שאלה: אבל אם כואב לי, אני מרגישה את זה פיזית, איך זה קשור לנפש? אליעד: שימי לב, רבי נחמן גם בעצמו סבל מספיק ובכל זאת הוא נאחז בתפיסה הזו. מה ההבדל ... עשויים מאותם אטומים. מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו חומר. שאלה: אז מה כן ההבדל? אליעד: ההבדל הוא שאת אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב. עכשיו, השאלה היא מה המכנה המשותף של הרצון להנאה והרצון להתרחק מכאב? התשובה היא: לשאול למה?. למה אני רוצה הנאה? למה אני רוצה להתרחק מכאב? ואם נמשיך לשאול למה? שוב ושוב, נמצא שיש כוח אחד שמניע את כל זה. הלמה בפשיטות הוא - כי את רוצה למלא את רצונך. שאלה: אבל למה אני רוצה למלא את רצוני? אליעד: בסוף, בסוף, בסוף - כי ככה אני רוצה. שאלה: למה אני רוצה הנאה? אליעד: לא בגלל ההנאה. למשל, ניקח דוגמה של אדם בדיכאון. אומרים לו בוא תיהנה, והוא אומר: לא בא לי ליהנות. למה? כי הוא אומר ... שיכאב לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה: אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר, ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר?, אני נהנה מאוכל, והשני מספרים. לכל אחד יש ביטוי שונה של הנאה. ... אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם מרגישים אותו הדבר. אליעד: זה לא נכון. שאלה: איך זה לא נכון? אליעד: למשל, תיקחי את היוגים בהודו. זה שזה לא מקובל אצלך, לא אומר שזה לא נכון. שאלה: הם אולי מנסים להתגבר על הכאב. אליעד: ומה זה משנה? היוגי שמח שהוא הצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה: את קוראת ספר, ופתאום יתוש עוקץ אותך, אבל את שקועה בספר ולא מרגישה את היתוש. האם זה מפריע לך? שאלה: אם אני לא מודעת לזה, אז לא. אבל מה אם ידקרו אותי עכשיו עם סכין? אליעד: יש לך גם דוגמאות לזה. אדם שנפצע במלחמה ומדמם - אבל בגלל שהוא בסערת ... היא שכאשר הרצונות שלך מתמלאים - טוב לך, וכשהם לא מתמלאים - רע לך. שאלה: אז למה אני מרגישה כאב ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את הרצון הזה. תתחילי לחפור פנימה, ותגלי שיש ישות אחרת או מציאות - ... להיות בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. אליעד אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי ... אם יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, איך זה יכול להיות? הרי כואב לך פיזי, אז איך אתה מגדיר את זה ... שנישלם הדעת נישלם כל החסרונות. הוא אומר אם היית יודע, מה לדעת זו שאלה אחרת? אבל אם היית יודע לא היה לך כל חיסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות הגוף זה הכל מחמת חיסרון הדעת. למשל רבי נחמן היה רואה אדם חולה ... שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה? נמצא שיש כוח אחד שמניע את הלמה. הלמה בפשיטות כי אתה רוצה למלא את ... המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמה מאוכל, לשניהם יש ביטוי שונה של הנאה, ואז הם ילכו ... זה יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמה, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא? כי את לא מודעת לכאב. שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין. אליעד למשל דוגמה, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ואפילו מדמם הוא לא שם לב לזה. אתן לך דוגמה נוספת, אימא ... בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך בעיה שכואב לך הראש, איך זה יכול להיות הנושא הוא פשוט? אם הוא ... שמתעללים בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה איך זה יכול להיות אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל שכואב לו פיזי, אלא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו פיזי. ...

... חיובי באופן שטחי, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות עמוקות, להבין את המציאות ... אליעד כהן מציע להתבונן פנימה ולשאול שאלות אמיתיות: מה ... הרצון האמיתי אליעד מתחיל בשאלה למה האישה רוצה להגיע ... אלא פשוט סיפרו לה עליו. אליעד שואל: אם היו אומרים לה שיתעללו בה ... כדי להגיע להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי גורם לי לחשוב?, ... שום דבר כמובן מאליו. עליה לשאול למה? בכל פעולה ובכל מחשבה. למשל, אם היא מקלפת גזר, עליה לשאול למה אני עושה זאת? עד שתגיע ... כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ... על ידי בירור האמת, היצמדות לשאלה למה? ושחרור מאמונות והרגלים ... שאליו את רוצה להגיע? שאלה: אני לא יודעת, זה בגלל שספרו ... נפשי, רוגע, שמחה אין סופית. שאלה: חופש. אליעד: חופש, מה זה ... אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת? שאלה: לא יודעת. אליעד: לא יודעת, ... יעזור לך, מה את מבקשת ממני? שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, ... אל תתחילי לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל ... שאת מחליטה מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: ... המישהו האחר. מה הבנת עד כאן? שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על ... ביניהם, את כאילו תהיי שקופה. שאלה: איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות. אליעד: על ... ככה, את לא תחווי את זה ככה. שאלה: איך אגיע להבנה הזאת? אליעד: ... וננסה לשנות לך את החוויה. שאלה: אני יושבת כאן. אליעד: את ... מהבאר ולחוות את האוקיינוס. שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני ... ואני רוצה לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה שאלה: חווית האוקיינוס, זה בגלל ... אותם. את סיפרת לי שטוב לך. שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה ... מרגישה מוגבלת, איפה החיסרון? שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים ... לא היית באה. במה את מוגבלת? שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש ... או לא? יש משהו פנימי יותר. שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד ... אבל זה לא אני, אני מעבר. שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, ...

... כהן מציג דרך מעשית לחקירת המציאות באמצעות שאלות והתבוננות פנימית מעמיקה. הוא מציע לאדם לחקור באופן יסודי כל רצון, כל מחשבה וכל תחושה, ולשאול שאלות כגון למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, מה באמת אני מחפש להשיג?, ומדוע אני חושב שהמצב הזה הוא טוב או רע?. באמצעות השאלות האלה, האדם יכול להגיע להבנה עמוקה של מנגנוני הרצון שלו ולראות שכל רצון מסתיר מאחוריו רצון ... שבסופו של דבר הוא נועד כדי להרגיש טוב. השאלה שעלתה היא: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? אך לפני ששואלים למה, מומלץ להבין קודם מהו בעצם הרצון הזה להרגיש טוב. מה פירוש להרגיש טוב וכיצד זה קשור לרצון? בתוך השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונים כמה מרכיבים: רצון - מהו בכלל רצון? להרגיש - מה פירוש התחושה ... הזה להופיע? אם לא בודקים כל מרכיב בנפרד, השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? נותרת מעורפלת. לדוגמה, אם רוצים לברר למה יש מיץ תפוזים על השולחן, ... קודם להבין מהו בכלל מיץ תפוזים ורק אחר כך לשאול למה הביאו אותו. באותו אופן, לפני ששואלים למה יש רצון להרגיש טוב, יש להבין מהו אותו רצון ומה משמעות הטוב. מדוע השאלה למה פחות ממוקדת משאלת מהו? בשאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונה הנחה שיש סיבה ותוצאה. אבל כדי להבין באמת את הסיבה, יש צורך להתות בשאלה מהו הרצון הזה?. לדוגמה, אם רוצים להבין למה קונים פלאפון, צריך קודם להבין מהו פלאפון. רק אחרי שיודעים מהו המכשיר, אפשר לשאול למה אנשים קונים אותו. כך גם עם להרגיש טוב: קודם להבין מה זה טוב ומה זה רצון, ואז לעבור לבדיקה מדוע הם מופיעים. כיצד השאלות מתפתחות עד לשאלה הסופית? השאלה האחרונה והעיקרית אינה למה אני רוצה להרגיש טוב? אלא שאלות בסגנון: איך זה שאני קיים וגם לא קיים בו זמנית?, איך ייתכן שיש גם כן וגם לא? או איך אפשר להיות ... רצון כדי שתתמלא ותהיה מאושר - תתעורר מיד שאלה נוספת: למה הוא עשה את זה? וכך הלאה. לכן מכנים את התשובות האלו תשובות קש: הן עונות לרגע, אבל גוררות אחריהן עוד ועוד שאלות. בסופו של דבר, מתברר שכדי למצוא פיתרון מלא, חייבים לחשוף את השורשים של השאלה, עד להנחות היסוד העמוקות ביותר. מדוע חשוב לבדוק את הנחות היסוד של כל שאלה? כל שאלה מבוססת על כמה הנחות יסוד. לדוגמה, למה אני רוצה להרגיש טוב? מניחה שיש אני, שיש טוב, שיש רוצה, ושיש סיבה ותוצאה. בלי ההנחות האלו השאלה לא הייתה קיימת. לכן כדי להשיב ברצינות, יש להתבונן על כל ההנחות הללו, ולשאול: מהו טוב? מה זה אני? מה פירוש רוצה? האם באמת קיים קשר סיבתי? איך השאלה מהו רצון מובילה לחקירת האני? בתוך המשפט אני רוצה להרגיש טוב יש כמה חלקים: אני רוצה להרגיש טוב ... מגלים שהיא לא עונה עד הסוף, כי תמיד תתעורר שאלה חדשה. אמנם אפשר להשתכנע בתשובות זמניות, אבל הן לא מעניקות פתרון לכל השאלות. אדם שמוכן להשקיע בחקירה העמוקה מגיע בסוף לתשובה הסופית: אותה נקודת אחדות שבה מתבטלים כל ... מראים שעל האדם לזהות את השורש הפנימי של השאלה או הרצון. כשיודעים לשנות את הנחת היסוד, השאלה נעלמת או הופכת לפחות רלוונטית. איך הרצון להבין את האחדות קשור בעוצמת הסבל? ככל שהאדם סובל יותר מהנפרדות - מהשאלות שאינן נפתרות - כך הרצון שלו להבין לעומק גדל. מי שרוצה במאה אחוז, ישקיע את כל כולו בחקירה ...

... לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה איך נכון לשאול שאלות בצורה מדויקת? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת. הוא מתחיל בהסבר שכשיש לאדם שתי שאלות או יותר, אחת מהן תמיד תהיה מיותרת, לא נכונה, או לא מספיק אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות, תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא מהותית. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית. הוא נותן דוגמה מפורטת: נניח שאתה רוצה לדעת מה מישהו עושה בבית, ... בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול מה משה עושה בבית? לפני ששאלת אם משה בכלל בבית זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה מה הוא עושה שם? מאבדת את המשמעות שלה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות, כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם משה בבית לפני שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא שהוא מבין את ה

... לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים איך למצוא תשובות לשאלות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? כאשר אדם שואל שאלה, זהו רגע שבו הוא מחפש פתרון, תשובה או הבנה לנושא מסוים. אליעד מתאר את הדרך הנכונה לשאול שאלה כדי לקבל את התשובה הטובה והברורה ביותר. הוא מציין שישנם שני אלמנטים מרכזיים שחשוב להקפיד עליהם: לשאול שאלה אחת בלבד: לא לשאול כמה שאלות בו זמנית לוודא שהשאלה יכולה להתפרש בצורה אחת בלבד: השאלה צריכה להיות חד - משמעית, ולא עם מספר פירושים למה חשוב לשאול רק שאלה אחת בכל פעם? הסיבה לכך היא שבמוח האנושי קשה להתמודד עם מספר שאלות בו זמנית. אם אדם שואל כמה שאלות, התשובות עלולות להתערבב וגרום לבלבול. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו: האם כדאי לעשות ככה או ככה? ומה יותר טוב לעשות עכשיו? בעצם מדובר בשני שאלות שונות שמוזגו לשאלה אחת. המוח מתקשה להתרכז בשני נושאים בו זמנית, ולכן התשובה תהיה פחות ברורה וחדה. אם השאלות לא מופרדות, גם התשובות לא יהיו ממוקדות או מדויקות. אליעד מציע, אם כך, לשאול רק שאלה אחת בזמן נתון, כיוון שזה מגביר את הסיכוי לקבל תשובה נכונה וברורה יותר. למה ה

... ברוס הגדול מכולם משמש כדוגמה, שם הגיבור מחליף את אלוהים, מגשים לכולם את משאלותיהם ויוצר כאוס מוחלט. גם אלוהים, אם היה מאושר לגמרי, לא היה ממשיך ליצור מציאות. מהי ... מוחלטת - המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מכל הסבל - היא לחקור לעומק את השאלה מי אחראי על מה שאני מרגיש וחושב?. ככל שאדם מעמיק בחקירה זו, הוא מבין בהדרגה שהכל ... מגיעים לקצה ההבנה הזאת, כבר אין אפשרות ליהנות מאשליות, ונאלצים להתמודד עם שאלות קיומיות מורכבות יותר. האמת מסדרת לך את החיים עד שלב מסוים, אבל לאחר מכן דורשת ממך ... מביא מצב שבו מתקשר יידע לנבא את העתיד ולספר למישהו שהוא יזכה בלוטו. אליעד שואל, ומה זה נותן לך? הוא מציין שאפילו אם האדם אכן יזכה בלוטו, הזכייה עצמה לא תשנה את ... כלשהו. הוא מתאר גם מצב דמיוני שבו אדם יכול לשלוט במחשבות של אחרים. הוא שואל, ואפילו אם תהיה לך היכולת לשלוט במחשבות של אנשים אחרים, מה זה ייתן לך באמת?. התשובה ... גם במצב כזה, אליעד מסביר, האדם לא יהיה מאושר באמת. הוא ממחיש זאת באמצעות השאלה: אם אתה משנה את המציאות שכל האנשים יהיו מאושרים לגמרי, מה תעשה לאחר מכן? האם תפסיק ... האדם יכול להגיע להבנה כזו רק כאשר הוא נכנס לתוך תודעתו שלו ומעמיק לתוך השאלה מהי האמת?. בתהליך כזה האדם מתקרב ומתחבר בהדרגה לתודעת האלוהים. אליעד מסביר שתהליך ... כי כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האחדות עם אלוהים, הוא כבר לא צריך לשאול שאלות או לתקשר, כי כל מה שהוא אומר וחושב זה אלוהים עצמו אומר וחושב דרכו. ... במצבים או בנסיבות. מדוע האושר של אלוהים תלוי בפרספקטיבה? אליעד מסביר כי השאלה אם אלוהים מאושר או לא תלויה בנקודת המבט. מנקודת המבט שבה אלוהים נתפס כמי שעושה הכל - ... עם זאת, יש ידיעה בסיסית שקשה למחוק - הידיעה אני קיים. אם מתעמקים באמת בשאלה האם אני קיים? ובודקים את המציאות לעומקה, מגיעים להבנה שיש רמות מורכבות יותר, עד ... רבי נחמן מדבר על מושג להעלות את מידת היראה לשורשה, כלומר, לחקור כל פחד ולשאול מה עומד מאחוריו. אם מבינים שכל גורם מפחיד הוא רק שליח של כוח ראשוני אחד, מגלים את ... מוסבר שכאשר מבינים את התהליך הזה לעומקו, מגלים שאני והמציאות חד הם, ולכן שאלות של מי שולט על מי נופלות, ומתבטלות יחד עם הפחדים והסבל. אחדות והיעדר הבחנות מושג ... אליעד נותן דוגמה פרקטית ואומר שכדי לצאת מדיכאון או מספק, האדם חייב לשאול את עצמו מי אחראי על המחשבות והרגשות שלו, ולהתעקש למצוא תשובה חד - משמעית. כאשר אדם ... מבהיר שככל שאדם מעמיק את ההבנה של תודעתו, כך הוא מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות מתבטלים, ובאותו שלב האדם משתחרר מהסבל. האדם מבין שהמציאות היא חלק ממנו והוא ... הושגו, הוא התחיל להרגיש שההתקדמות הזו לא הביאה לו אושר נוסף, והיו לו שאלות קיומיות בנוגע למטרות ולדרך שבהן הוא חי את חייו. איך ההתמודדות עם האשליות יכולה ... הרגיש שהוא לא יכול להמשיך לרוץ מהר יותר, והתחיל לחפש תשובות מעמיקות יותר לשאלות קיומיות. האם הכל זה מחשבה חוויות ותודעה אישית? בתוך השיחה עם אחד המשתתפים, אליעד ... מוחלטת, אלא להבין את התודעה האמיתית של מהות האדם. השיחה מתפתחת לכדי שאלות על המחשבה והמציאות, כשאליעד מסביר שהאדם לא בהכרח שולט במחשבותיו, אלא אם הוא באמת ... הוא מוצא את עצמו בולע ספקות שנמצאים בתודעתו. ברגע שהאדם מסכים להפסיק לשאול את עצמו אם הוא שולט, הוא עשוי להגיע להכרה פנימית שההרגשה של הסבל או האושר לא באמת ... מובילה לשליטה על המציאות? ככל שמעמיקים בהבנה הפנימית, מגיעים למקום בו כל השאלות והספקות מתחילים להתפוגג, וזהו מקום בו האדם באמת משנה את חוויית המציאות. זהו שלב שבו ... עתידות או לראות את העבר, אך הוא טוען שאין בכך שום ערך מעשי. לדוגמה, הוא שואל אם ניחוש עתידי כמו זכייה בלוטו משנה משהו אם בסופו של דבר התוצאה היא חוויית זכייה ללא ... לך אושר אמיתי. כל מה שנעשה עדיין היה מלווה ברצונות בלתי נגמרים. כשהוא שואל את האדם איך הוא מרגיש אם שינה את המציאות כך שכולם יהיו מאושרים, הוא מסביר כי שינוי ... משדר את הרצון וההבנה של אלוהים עצמו. תיקשור עם ישויות הקשר בין אדם לאלוהים שאלות ותשובות על תיקשור האם תיקשור משנה את המציאות? רצון ואושר - איך זה קשור למתקשרים? שאלה: יש לי שאלה לגבי תיקשור. מה אתה אומר על מתקשרים? אליעד: בעיקרון יש הרבה סוגי תיקשור, אז תשאל על סוג של תיקשור. שאלה: סוג של מתקשרים שאומרים לך את העתיד והעבר. אליעד: אתה לא הבנת אותי, יש כל מיני ... בחיים. יש כל מיני ווריאציות. יש כאלה שמתקשרים עם חייזרים, עם מלאכים, השאלה מה אתה שואל. תן דוגמה, תפרט את השאלה. שאלה: יש כאלו שמתקשרים עם טארוט. אליעד: בו אשאל אותך שאלה, האם אתה רואה את הקיר הזה? מה אתה רואה עליו? קיר, או דבר תיקשור, לא מעלה ולא מוריד, ... הקיר והתיקשור אותו הדבר, למה? נגיד שאני אנבא לך את העתיד, מה זה ייתן לך? שאלה: אני כביכול יחשוב על מה יהיה, אני כביכול יודע מה יהיה. אליעד: אני למשל אנבא לך ...

... כל תחושה של חיסרון נוצרת מפער בין הרצוי למצוי, וכדי להפוך את החיסרון ליתרון, יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה חברה? ואם הוא יחקור עמוק, הוא יגלה שהרצון שלו בחברה נובע מכך שהוא חושב שלבד זה רע. אבל אם ... שהאדם לומד ליהנות מעצמו גם כשהוא לבד. כיצד ליישם את השיטה באופן מעשי? אליעד כהן מפרט צעדים מעשיים ליישום השיטה: לזהות את החיסרון, את מה שחסר לך בחיים כרגע. לשאול את עצמך מדוע זה בכלל מפריע לך ולנסות להבין לעומק את הסיבה האמיתית. לערער על המחשבה שאומרת שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע שאיבדתי את העבודה? האם יש אפשרויות חדשות שאוכל לנצל דווקא עכשיו, שלא היו מתאפשרות לי אחרת? אולי ... מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו ... המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. אליעד נתן שתי ... לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מרגיש שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה ... מוגבל. כך, האדם הוא לכאורה אלוהים שחווה את עצמו כאדם קטן ולא זוכר שהוא זה שמייצר את הזמן, המקום, וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות שאני האלוהים? התשובה המוצעת היא שאם אתה אלוהים, אתה יכול גם ... צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען שבמציאות המוחלטת ... לכל סוגי החוויות. הוא לא מפחד, כי ברמה אחת הוא יודע שהכל דמיון, וברמה אחרת הוא פועל כאילו הכל אמיתי. איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא מגיע להבנה מלאה של אחדות היש והאין או חווה את ... אותו בהדרגה למצב שבו הוא פחות סובל, כי הוא פחות נאחז בדברים. בו בזמן, הוא יכול להמשיך בחיי היומיום באופן הרגיל, אך עם מודעות רחבה יותר. מדוע חשבון נפש ושאילת שאלות מקדמת אותנו? השאלות מגרות את האדם לחפש. כל תשובה חלקית יוצרת שאלות חדשות, עד שמגיעים לנקודה שבה נוגעים בסתירה הפנימית בין היש לאין. כאשר האדם מתמיד לשאול שם, הוא נשבר ועובר לחוויה אחרת של אחדות. רבי נחמן מסביר שמי שרוצה להחזיר את האדם בתשובה מעניק לו עיניים אחרות, ... על כך שכל המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי ... כיצד פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין סוף מקומות, עד שאתה רואה אותו. ... עכשיו. עכשיו את למשל מסתכלת על אימא שלך, את אומרת זאת אימא שלי, עכשיו נוצרה המציאות הקודמת שיצרה את אימא שלך עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה לי ככה, מה ... אבל זה אותו מרחק. אותו דבר גם במרחב של הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל אני רואה קיר? ואיך זה יכול להיות שכול האנשים רואים את אותה מציאות? אליעד: יש ... דומים לי, הן נמצאים באותו גוף כמוני, אז כנראה שגם להם יש תודעה כמוני, כאילו מה? זאת ההוכחה שלך? האם בגלל שהם מדברים כמוך זה אומר שיש להם תודעה כמוך? אתה למעשה שואל איך זה שכולנו רואים את אותו שולחן, אבל אני אומר לך שגם אנחנו סוג של שולחן לגביך. זה שאתה חושב שכולנו חושבים כמוך, זה ... המקום של החלום בכלל לא קיים. עכשיו, כל מי שנמצא בחלום רואה שולחן, אבל זה לא נכון, כי בחלום שלך כולם רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל לא קיימים. שאלה: זה הזכיר לי משהו שהגעתי לכאן. אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת יוצרת את ... אבל אם לא הבנת עדיף שתגיד לא הבנתי או שתגיד מה הבנת, כי האדם לא יכול לרמות, אם לא הבנת בסוף אתה סובל, כי המציאות למי שלא מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמה, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר שכולם רואים אותו דבר, אותו צבע? הוא קורא לזה אדום, ... בטוח שהוא צהוב. זאת אומרת שכול אחד חווה משהו אחר, אבל יש הסכמה. הדבר הוודאי היחיד שקיים לאדם זה הוא עצמו, מישהו יכול להוכיח שבאמת יש כאן שולחן? יש כאן שולחן? שאלה: כן, אני רואה אותו אליעד: האם מבחינה אובייקטיבית יש כאן שולחן? שאלה: לא זאת חוויה אישית. אליעד: יפה, זאת חוויה אישית. נגיד שגם הוא רואה שיש פה שולחן, האם אתה מבין שזה שהוא רואה שיש פה שולחן, מנקודת המבט שלך, זוהי חוויה אישית שלך שהוא אומר שיש פה שולחן? גם זה שהוא אומר שיש פה שולחן זוהי חוויה אישית שלך. האם הבנת? שאלה: הבנתי שבסופו של דבר החוויה שלהם היא החוויה שלי. אליעד: למעשה כאשר נדמה לנו שכולנו רואים אותו דבר, זה גורם למציאות ... שולחן, ואתה רואה פה מישהו שרואה פה שולחן. הכל זה בתוך המוח שלנו. זה כמו חלום לכל דבר ועניין. הרעיון הוא שאני רוצה להחליש את הכוח של החוויה הממשית של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא תאחז בתמונה החיצונית. האדם חווה שולחן, אז פה ... אז איך אני מפרק את הממשות של השולחן? שאני מחזיר את הכל אליך, שאני אומר לך שכול המציאות כולה היא רק בדמיון שלך. למעשה כל העבר ההווה והעתיד זה הכל בתוכך. שאלה: אבל אם אנסה לעבור דרך קיר לא אצליח. אליעד: אני לא מתווכח איתך שבעולם שלך אתה לא יכול לעבור דרך קיר, אני מסכים איתך על הכל, אני רק מדבר מההיבט של, האם כולם רואים את השולחן? התשובה, אתה רואה שכולם רואים שולחן, אבל אין לך שום דרך בעולם לדעת, האם ישנם עוד ישויות כמוך או לא. שאלה: למעשה מה שאני חווה או רואה, זה בכלל משהו שרץ לי בראש. אליעד: ואתה למעשה מפתח מערכות יחסים עם דמויות בתוך הראש שלך, ...

... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? מה ההבדל בין הבנת ל - לא הבנת וכיצד זה משפיע על שיחה? במהלך השיחה, אליעד מתאר איך שאלות מסוימות יכולות לשמש ככלי לשכנוע או השפעה תת - מודעת על האדם ששואל אותו. לדוגמה, כששואלים מישהו האם הבנת? או לא הבנת?, יש כאן לא רק שאלה, אלא גם השפעה סמויה על איך האדם תופס את עצמו. כשאתה שואל האם הבנת?, זה למעשה יכול להיתפס כ - האם הבנת או לא הבנת? אך גם השאלה לא הבנת? משנה את ההשפעה הפסיכולוגית של השיחה. במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל. אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות משהו, והוא אומר לה תשאלי את אמא. אם הילדה שואלת שוב את אותו השאלה, הוא יכול לשאול אותה מה לא הבנת שאמרתי לך לשאול את אמא?, מה שמעמיד את הילדה במצב של חוסר נוחות, אם כי השאלה עצמה לא בהכרח הייתה מנוסחת בצורה של מניפולציה. כיצד לא הבנת יכול להיות מניפולציה? אליעד מסביר כי השאלה לא הבנת? נושאת איתה משמעויות נוספות, שלא רק שאלה, אלא גם אמירה סמויה שנעשית תוך כדי. שאלה כזו יכולה להעביר מסר חבוי של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא מעוררת אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל. הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך להוכיח את עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, אני הבנתי, כלומר, הוא משיב לתוך התנגדות זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות הקשורה בהבנה, דבר שמוביל להתרוצצות של מחשבות ...

... המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך אפשר להבין את המניעים האמיתיים שמאחורי התנהגות של בני אדם? מדוע אנשים נמשכים לפעולות מסוימות ... לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה כסף. הוא עשוי לענות כי אני רוצה להרגיש בטוח. כעת אפשר לשאול למה הוא רוצה להרגיש בטוח, והתשובה עשויה להיות כי אני פוחד. כך, ניתן להבין שהמניע האמיתי הוא הפחד ולא הרצון בכסף עצמו. ההבנה הזו מאפשרת לאדם להבין את עצמו טוב יותר ... מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה : כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, קיר, מקום וזמן, אך בשורש, ההוויה עשויה מאין. מצד ... אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ההבנה? עולה בשיחה נושא המדיטציה: - יש הטוענים שבמדיטציה משתיקים מחשבות או ממקדים אותן. - אליעד מסביר שלמעשה אי אפשר להפסיק באמת את המחשבה, אפשר רק למקד אותה ... למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין ... שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה חוויה במובן של רגש או מחשבה, כי כשהכל אחד, אין הפרדה בין החווה למושא החוויה. הוא מבהיר שזהו ... הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. כיצד השכל והאגו יוצרים סבל ומונעים מיקוד? יש אדם שאומר ... מבלי להבין באמת כיצד זה כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני לאלוהים. מה התפקיד של שלילת תשובות וכיצד היא מקרבת לאמת? במהלך השיחה מוסבר שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת שכל תשובה רגילה אינה מדויקת. כך הולכים ומוחקים אפשרויות, עד שיום אחד נחשפת ... ולא אני לא מתחברים בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב להפנים שכל עוד לא הגענו לכל, עדיין יש לאן להתקדם? אדם שמאמין ... העובדה שעולות סתירות ותהיות תביא אותו להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את עצמו ללא הפסק, עד אשר ייגלה שהשכל אינו יכול לתת תשובה במסגרת ההגדרות הישנות. כך נעשית פריצת דרך אל הבנת האחדות. כיצד ... זו לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא תלות? כן. בסוף נחשף הרצון הפנימי לאחדות, שהוא מקור כל הרצונות. כיצד מקיימים את החיפוש גם במהלך השגרה? אליעד ממליץ לאדם שרוצה להגיע להבנה של האחדות לשאול שאלות בלי הפסק, גם באירועים רגילים. למשל בשינה, או במדיטציה, או בעבודה, לשים לב בכל רגע: מי עושה את הפעולה? למה אני רוצה אותה? האם זה באמת ייתן לי אושר?. ... שאין הפרדה בינו לבין המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס ה

... תהליכים במציאת תשובה לשאלה, הפשטת שאלה, מציאת הנחות יסוד של שאלה, חקר המוח, איך המוח מנתח מידע? פירוק שאלה לגורמים, הבנת מבנה של שאלה, מציאת המהות של השאלה, איך למצוא את מהות השאלה? מהי מהות? איך למצוא תשובות? איך ללמוד לחשוב? מהם שני התהליכים במציאת תשובה לשאלה? אליעד כהן מסביר שקיימים שני תהליכים מרכזיים במציאת תשובה לשאלה: תהליך של מציאת הנחות יסוד ותהליך של הפשטת השאלה. לכל אחד מהתהליכים תפקיד שונה וייחודי, והבנה נכונה של שני התהליכים יכולה להוביל למציאת תשובות נכונות ומדויקות יותר. מהן הנחות יסוד ואיך מזהים אותן? הנחות יסוד הן הבסיס שעליו נשענת השאלה. אליעד נותן דוגמה של בניין עם קומות, שהקומה העליונה נשענת על כל הקומות שמתחתיה. כדי להגיע לקומה העליונה (השאלה שנשאלה), יש צורך להבין את כל הקומות שמתחת (הנחות היסוד של השאלה). אם יש קומה שחסרה או לא נבדקה, כל הבניין עלול להיות לא יציב, וכך גם ההבנה של השאלה תהיה חסרה או שגויה. לדוגמה, אם אדם שואל מה יותר קשה, לחזק רצון או להחליש רצון?, אליעד מסביר שהנחות היסוד של השאלה הן: קיים מושג שנקרא רצון. ניתן לחזק אותו או להחליש אותו. יש מושג שנקרא קושי, וניתן להשוות בין קשיים. אם לא בודקים את הנחות היסוד, עלולים לפספס שאלות חשובות - למשל, אולי בכלל אין אפשרות לחזק או להחליש רצון, או אולי אין הבדל בקושי ביניהם. מהו תהליך הפשטת השאלה ואיך מבצעים אותו? הפשטת השאלה, לפי אליעד כהן, היא תהליך שונה ממציאת הנחות יסוד. הפשטה פירושה להוריד את הלבושים של השאלה, ולהישאר רק עם המבנה הבסיסי שלה. למשל, אם מישהו שואל האם עדיף ללכת לים או לבריכה?, הפשטת השאלה תהיה האם עדיף לעשות X או Y?. בעצם, לוקחים את התוכן הספציפי (ים, בריכה) ומסירים אותו, נשארים רק עם המבנה הבסיסי של השאלה. תהליך הפשטה כולל: זיהוי הרכיבים של השאלה המקורית. השוואה בין שאלות דומות כדי למצוא מכנה משותף. הורדת הרכיבים הלא - חיוניים, והשארת המהות בלבד. אליעד מדגים זאת שוב עם השאלה: מה יותר קשה, להחליש או לחזק הרגל? ההפשטה של שאלה כזו תהיה: במה תלוי קושי של פעולה מסוימת? כלומר, במקום להתמקד במקרה הספציפי, מתמקדים במהות הכללית שמסתתרת מאחוריו. האם צריך קודם למצוא את הנחות היסוד או קודם לפשט את השאלה? אליעד כהן טוען שברוב המקרים חובה למצוא קודם את הנחות היסוד. הוא מסביר זאת בכך שלפני שמתחילים לנסות לפשט שאלה או לחפש תשובה, חייבים להבין בוודאות מה נשאל בכלל. הבנה זו תתאפשר רק אם הנחות היסוד יהיו ברורות ומדויקות. הוא נותן דוגמה נוספת: אם