10:13תשובות לשאלות קיומיות - מה יותר חשוב להבין?
למה חשוב להבין את עצמך לפני שמבינים את העולם?
אנשים רבים מתעסקים בשאלות קיומיות כגון: מהו העולם? מי יצר את העולם? האם יש משמעות לחיים? ומהי המציאות האמיתית? אליעד כהן מסביר כי לפני שמנסים לענות על שאלות כאלו, צריך תחילה להבין את עצמנו, כי הבנת עצמנו היא הבסיס להבנת המציאות והעולם. לטענתו, אין משמעות לחיפוש אחר תשובות לשאלות פילוסופיות גדולות כל עוד האדם אינו מבין באופן מלא ומוחלט את עצמו.
איך הבנת עצמך מובילה להבנת העולם?
אליעד מסביר את הקשר בין הבנת העצמי להבנת המציאות בכך שטוען כי המציאות הפנימית של האדם משקפת את המציאות החיצונית. כלומר, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המנגנונים הפנימיים שלו - את הרגשות, המחשבות והרצונות שלו - כך הוא יבין באופן ברור יותר גם את העולם. במילים פשוטות, להבנת העצמי השלכה ישירה על הבנת המציאות כולה.
ההסבר לכך הוא פשוט: העולם והעצמי אינם נפרדים. בשורש ההבנה, ההבנה של עצמך היא הבנה של המציאות עצמה, כיוון שבשני המקרים מדובר באותה מהות. לכן, מי שיבין את עצמו באופן מוחלט, לא יהיו לו יותר שאלות על המציאות - כיוון שכל שאלותיו יקבלו תשובה מעצם הבנתו את עצמו.
מדוע אנשים לא מבינים באמת את הרצונות שלהם?
אליעד מדגים נקודה מרכזית של חוסר ההבנה העצמית דרך שאלת הרצונות: לכל אדם יש מגוון של רצונות והעדפות, למשל, כשאדם בוחר חולצה בארון, הוא בוחר בצבע מסוים ולא באחר. הוא עשוי לחשוב שבחר בצבע מסוים כי הוא טוב או יפה יותר. אבל האדם יכול היה באותה מידה לבחור בחולצה אחרת שגם היא נחשבת בעיניו יפה או טובה. כאן נשאלת השאלה העמוקה יותר - למה באמת האדם בחר דווקא בצבע זה ולא אחר?
אליעד מסביר כי התשובה שהאדם רוצה להרגיש טוב איננה תשובה מספקת, כיוון שתחושת "הטוב" היא כללית מדי ואינה מסבירה מדוע הוא בוחר דווקא בדרך ספציפית זו להרגיש טוב, כאשר יש אפשרויות רבות להרגיש טוב. יתרה מכך, אפילו ההסבר "נולדתי כך" או "חינכו אותי כך" אינו עונה לשאלה מדוע הוא ממשיך לבחור באותו ערך שהוטבע בו. הרי, גם אם לימדו אותו שהחיים טובים מהמוות, עדיין יש לו את הבחירה החופשית לחשוב אחרת או לבחור אחרת, אך הוא בוחר כל פעם מחדש בהתאם להעדפות שקבע לעצמו.
האם יש לנו בחירה חופשית אמיתית?
אליעד מתייחס לנושא הבחירה החופשית כנקודה מרכזית בהבנת הרצונות. לדבריו, בכל החלטה שהאדם עושה, הוא מבצע בחירה חופשית לחלוטין - בין אם הוא מודע לכך או לא. אפילו כשאדם אומר "לימדו אותי שזה טוב יותר ולכן אני עושה כך", עדיין נשארת בידו בחירה חופשית מוחלטת להחליט האם ללכת בעקבות מה שלימדו אותו או לעשות ההפך.
לדוגמה, גם אם לימדו את האדם שלהיות שבע זה טוב יותר להיות רעב, הרי תמיד האדם יכול לבחור אחרת, אם ירצה. תמיד יש בכל דבר יתרונות וחסרונות, והאדם תמיד בוחר להעדיף יתרון אחד על פני יתרון אחר. השאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו היא מדוע הוא באמת מעדיף יתרון מסוים ולא יתרון אחר - מה הסיבה העמוקה יותר להחלטתו?
למה חשוב להבין את מקור הרצונות שלנו?
אליעד מדגיש כי חשוב להבין את המקור העמוק של הרצונות שלנו, כיוון שזהו הצעד הראשון בהבנת עצמנו באופן מוחלט. הוא טוען כי אם איננו מבינים מדוע אנחנו רוצים מה שאנחנו רוצים - איך נוכל לנסות להבין שאלות מורכבות על העולם, כמו למה הוא קיים או מי קיבל את ההחלטה לקיומו?
כדי להבין את העולם, יש להבין תחילה את מנגנון קבלת ההחלטות האישי שלנו - איך אנו קובעים מה נכון, מה טוב ומה עדיף. רק לאחר שהאדם יגיע להבנה מלאה של הרצונות וההחלטות שלו - ולא יישארו לו שאלות פתוחות על עצמו - הוא יוכל להגיע להבנה מוחלטת של המציאות. אליעד מסביר כי השאלות הגדולות כמו "למה העולם קיים?" הן בעצם שאלות על קבלת החלטות ברמה גבוהה יותר. אם האדם לא יודע אפילו מדוע הוא מקבל את ההחלטות הפשוטות בחיי היום יום, אז אין טעם שינסה להבין החלטות גדולות בהרבה כמו ההחלטה על קיומו של העולם.
מהי הבנה מוחלטת של העצמי לפי אליעד כהן?
הבנה מוחלטת, לפי אליעד, היא מצב שבו אין יותר שאלות, אפילו לא שאלות תיאורטיות. זו הבנה כה עמוקה של העצמי, שאין עוד דבר נוסף להבין מעבר לה. האדם מבין את עצמו לחלוטין, באופן שאין בו אפשרות להוסיף אף פרט נוסף, אף לא באופן תיאורטי. במצב זה, כל השאלות הפילוסופיות נעלמות מאליהן, והאדם מבין את העולם בשלמות, כיוון שהוא מבין בשלמות את עצמו.
אליעד מסכם ומדגיש כי הדרך אל הבנת העולם והמציאות עוברת דרך ההבנה הפנימית, וכי זוהי הדרך היחידה שבה ניתן להגיע להבנה אמיתית ומוחלטת של המציאות.
אנשים רבים מתעסקים בשאלות קיומיות כגון: מהו העולם? מי יצר את העולם? האם יש משמעות לחיים? ומהי המציאות האמיתית? אליעד כהן מסביר כי לפני שמנסים לענות על שאלות כאלו, צריך תחילה להבין את עצמנו, כי הבנת עצמנו היא הבסיס להבנת המציאות והעולם. לטענתו, אין משמעות לחיפוש אחר תשובות לשאלות פילוסופיות גדולות כל עוד האדם אינו מבין באופן מלא ומוחלט את עצמו.
איך הבנת עצמך מובילה להבנת העולם?
אליעד מסביר את הקשר בין הבנת העצמי להבנת המציאות בכך שטוען כי המציאות הפנימית של האדם משקפת את המציאות החיצונית. כלומר, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המנגנונים הפנימיים שלו - את הרגשות, המחשבות והרצונות שלו - כך הוא יבין באופן ברור יותר גם את העולם. במילים פשוטות, להבנת העצמי השלכה ישירה על הבנת המציאות כולה.
ההסבר לכך הוא פשוט: העולם והעצמי אינם נפרדים. בשורש ההבנה, ההבנה של עצמך היא הבנה של המציאות עצמה, כיוון שבשני המקרים מדובר באותה מהות. לכן, מי שיבין את עצמו באופן מוחלט, לא יהיו לו יותר שאלות על המציאות - כיוון שכל שאלותיו יקבלו תשובה מעצם הבנתו את עצמו.
מדוע אנשים לא מבינים באמת את הרצונות שלהם?
אליעד מדגים נקודה מרכזית של חוסר ההבנה העצמית דרך שאלת הרצונות: לכל אדם יש מגוון של רצונות והעדפות, למשל, כשאדם בוחר חולצה בארון, הוא בוחר בצבע מסוים ולא באחר. הוא עשוי לחשוב שבחר בצבע מסוים כי הוא טוב או יפה יותר. אבל האדם יכול היה באותה מידה לבחור בחולצה אחרת שגם היא נחשבת בעיניו יפה או טובה. כאן נשאלת השאלה העמוקה יותר - למה באמת האדם בחר דווקא בצבע זה ולא אחר?
אליעד מסביר כי התשובה שהאדם רוצה להרגיש טוב איננה תשובה מספקת, כיוון שתחושת "הטוב" היא כללית מדי ואינה מסבירה מדוע הוא בוחר דווקא בדרך ספציפית זו להרגיש טוב, כאשר יש אפשרויות רבות להרגיש טוב. יתרה מכך, אפילו ההסבר "נולדתי כך" או "חינכו אותי כך" אינו עונה לשאלה מדוע הוא ממשיך לבחור באותו ערך שהוטבע בו. הרי, גם אם לימדו אותו שהחיים טובים מהמוות, עדיין יש לו את הבחירה החופשית לחשוב אחרת או לבחור אחרת, אך הוא בוחר כל פעם מחדש בהתאם להעדפות שקבע לעצמו.
האם יש לנו בחירה חופשית אמיתית?
אליעד מתייחס לנושא הבחירה החופשית כנקודה מרכזית בהבנת הרצונות. לדבריו, בכל החלטה שהאדם עושה, הוא מבצע בחירה חופשית לחלוטין - בין אם הוא מודע לכך או לא. אפילו כשאדם אומר "לימדו אותי שזה טוב יותר ולכן אני עושה כך", עדיין נשארת בידו בחירה חופשית מוחלטת להחליט האם ללכת בעקבות מה שלימדו אותו או לעשות ההפך.
לדוגמה, גם אם לימדו את האדם שלהיות שבע זה טוב יותר להיות רעב, הרי תמיד האדם יכול לבחור אחרת, אם ירצה. תמיד יש בכל דבר יתרונות וחסרונות, והאדם תמיד בוחר להעדיף יתרון אחד על פני יתרון אחר. השאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו היא מדוע הוא באמת מעדיף יתרון מסוים ולא יתרון אחר - מה הסיבה העמוקה יותר להחלטתו?
למה חשוב להבין את מקור הרצונות שלנו?
אליעד מדגיש כי חשוב להבין את המקור העמוק של הרצונות שלנו, כיוון שזהו הצעד הראשון בהבנת עצמנו באופן מוחלט. הוא טוען כי אם איננו מבינים מדוע אנחנו רוצים מה שאנחנו רוצים - איך נוכל לנסות להבין שאלות מורכבות על העולם, כמו למה הוא קיים או מי קיבל את ההחלטה לקיומו?
כדי להבין את העולם, יש להבין תחילה את מנגנון קבלת ההחלטות האישי שלנו - איך אנו קובעים מה נכון, מה טוב ומה עדיף. רק לאחר שהאדם יגיע להבנה מלאה של הרצונות וההחלטות שלו - ולא יישארו לו שאלות פתוחות על עצמו - הוא יוכל להגיע להבנה מוחלטת של המציאות. אליעד מסביר כי השאלות הגדולות כמו "למה העולם קיים?" הן בעצם שאלות על קבלת החלטות ברמה גבוהה יותר. אם האדם לא יודע אפילו מדוע הוא מקבל את ההחלטות הפשוטות בחיי היום יום, אז אין טעם שינסה להבין החלטות גדולות בהרבה כמו ההחלטה על קיומו של העולם.
מהי הבנה מוחלטת של העצמי לפי אליעד כהן?
הבנה מוחלטת, לפי אליעד, היא מצב שבו אין יותר שאלות, אפילו לא שאלות תיאורטיות. זו הבנה כה עמוקה של העצמי, שאין עוד דבר נוסף להבין מעבר לה. האדם מבין את עצמו לחלוטין, באופן שאין בו אפשרות להוסיף אף פרט נוסף, אף לא באופן תיאורטי. במצב זה, כל השאלות הפילוסופיות נעלמות מאליהן, והאדם מבין את העולם בשלמות, כיוון שהוא מבין בשלמות את עצמו.
אליעד מסכם ומדגיש כי הדרך אל הבנת העולם והמציאות עוברת דרך ההבנה הפנימית, וכי זוהי הדרך היחידה שבה ניתן להגיע להבנה אמיתית ומוחלטת של המציאות.
- מהי הבנה עצמית?
- האם יש לנו בחירה חופשית?
- למה האדם רוצה להרגיש טוב?
- איך להבין את הרצונות שלנו?
- למה אנחנו בוחרים כפי שאנחנו בוחרים?
- איך להבין את המציאות דרך עצמנו?
תשובות לשאלות קיומיות - מה חשוב יותר להבין?
הפעם אני רוצה לתת נקודה למחשבה, עבור אלו ששואלים שאלות קיומיות
מה זה העולם? מי החליט מה זה טוב או רע, איך נוצר בכלל העולם וכו'.
וקודם כל על האדם להבין את עצמו, איך הוא יכול להבין את העולם
אם הוא בכלל לא מבין את עצמו.
וכל השאלות הפילוסופיות האלו טובות לאחר שהאדם יבין את עצמו.
וכשיבין את עצמו בשלמות, יבין ממילא את העולם. והכוונה להבין את עצמו בשלמות
זה שלא תהיה אפשרות תיאורטית אפילו להבין יותר.
וזה אומר שלא יהיו לו יותר שאלות על עצמו. ומה שתבין לגבי עצמך, תבין לגבי העולם.
ומי ששואל מי יצר? האם יצר? איך נוצר?
ועל האדם להבין קודם כל את הרצונות שלו, למה הוא רוצה בכלל את הרצונות שלו
זה ייתן לאדם באמת להבין את עצמו.
והאדם יכול להגיד שהוא רוצה רצונות ששונים כי הוא רוצה להרגיש טוב!
אבל הרצון להרגיש טוב הוא רצון כללי, ולא תשובה לשאלה למה אתה רוצה את הרצונות שלך?
לדוגמה: הלכת לארון לבחור חולצה, בחרת דווקא את החולצה הירוקה
האדם ייתן סיבות רבות למה בחר את הירוקה ולא אחרת.
אך באותה המידה היה יכול לבחור בכלל משהו אחר, שגם כן הוא מחשיב לטוב ויפה.
ובעצם למה ההבדל, מה גרם לכך שבחרת דווקא את זה בסופו של דבר.
ולאדם יש בחירה חופשית, אלא אם כן הוא חושב שאין לו כל בחירה חופשית אז השכל גרם לו לבחור.
והיה והאדם יוצא מנקודת הנחה שכן יש לו בחירה חופשית, עדיין למה עשה את הבחירה הזו ולא את השניה.
ועל האדם להבין את הרצונות הסופיים שלו, למה הוא מחליט כך ולא אחרת
האם אתה שולט ברצון, או אינך שולט בו?
ומי החליט שזה טוב וזה רע? זה בגלל שלימדו אותך, והחדירו בך שזה טוב וזה רע
והאם אתה פועל לפי מה שהחליטו עבורך מה טוב ומה רע?
האם זו באמת הבחירה והרצון שלך?
אך אם האדם לא מבין למה הוא עושה פעולה אחת ולא אחרת
ולא מבין למה הוא רוצה דבר אחד ולא אחר
איך בכלל הוא רוצה להבין את המציאות ואת העולם?
על כן, על האדם קודם כל לבדוק מי הוא בכל, מהיכן רצונו נובע?
האם הוא המחליט, או מישהו בכלל מחליט עבורו, ואז יוכל לחקור את המציאות
וממילא כשיבין את עצמו עד הסוף, יבין גם מהי המציאות, ומהו העולם
ואם יבין את עצמו עד הסוף, לא תהיה שאלה.
הפעם אני רוצה לתת נקודה למחשבה, עבור אלו ששואלים שאלות קיומיות
מה זה העולם? מי החליט מה זה טוב או רע, איך נוצר בכלל העולם וכו'.
וקודם כל על האדם להבין את עצמו, איך הוא יכול להבין את העולם
אם הוא בכלל לא מבין את עצמו.
וכל השאלות הפילוסופיות האלו טובות לאחר שהאדם יבין את עצמו.
וכשיבין את עצמו בשלמות, יבין ממילא את העולם. והכוונה להבין את עצמו בשלמות
זה שלא תהיה אפשרות תיאורטית אפילו להבין יותר.
וזה אומר שלא יהיו לו יותר שאלות על עצמו. ומה שתבין לגבי עצמך, תבין לגבי העולם.
ומי ששואל מי יצר? האם יצר? איך נוצר?
ועל האדם להבין קודם כל את הרצונות שלו, למה הוא רוצה בכלל את הרצונות שלו
זה ייתן לאדם באמת להבין את עצמו.
והאדם יכול להגיד שהוא רוצה רצונות ששונים כי הוא רוצה להרגיש טוב!
אבל הרצון להרגיש טוב הוא רצון כללי, ולא תשובה לשאלה למה אתה רוצה את הרצונות שלך?
לדוגמה: הלכת לארון לבחור חולצה, בחרת דווקא את החולצה הירוקה
האדם ייתן סיבות רבות למה בחר את הירוקה ולא אחרת.
אך באותה המידה היה יכול לבחור בכלל משהו אחר, שגם כן הוא מחשיב לטוב ויפה.
ובעצם למה ההבדל, מה גרם לכך שבחרת דווקא את זה בסופו של דבר.
ולאדם יש בחירה חופשית, אלא אם כן הוא חושב שאין לו כל בחירה חופשית אז השכל גרם לו לבחור.
והיה והאדם יוצא מנקודת הנחה שכן יש לו בחירה חופשית, עדיין למה עשה את הבחירה הזו ולא את השניה.
ועל האדם להבין את הרצונות הסופיים שלו, למה הוא מחליט כך ולא אחרת
האם אתה שולט ברצון, או אינך שולט בו?
ומי החליט שזה טוב וזה רע? זה בגלל שלימדו אותך, והחדירו בך שזה טוב וזה רע
והאם אתה פועל לפי מה שהחליטו עבורך מה טוב ומה רע?
האם זו באמת הבחירה והרצון שלך?
אך אם האדם לא מבין למה הוא עושה פעולה אחת ולא אחרת
ולא מבין למה הוא רוצה דבר אחד ולא אחר
איך בכלל הוא רוצה להבין את המציאות ואת העולם?
על כן, על האדם קודם כל לבדוק מי הוא בכל, מהיכן רצונו נובע?
האם הוא המחליט, או מישהו בכלל מחליט עבורו, ואז יוכל לחקור את המציאות
וממילא כשיבין את עצמו עד הסוף, יבין גם מהי המציאות, ומהו העולם
ואם יבין את עצמו עד הסוף, לא תהיה שאלה.
050-3331-331