... הורים שרוצחים ילדים, אהבת הורים לילדים, ניתוק רגשי, אהבה או שנאה, אגו - מה השכל שיש בדבר? מה גורם להורים לרצוח את ... מהות המציאות, והניתוק הרגשי המוחלט שאותו מתאר אליעד אינו שנאה או זלזול אלא דווקא חיבור עמוק למהות הפנימית של הכל. אהבה אמיתית לפנימיות של ילדך משמעה לאהוב את הכל במידה שווה. האם השארת ירושה לילדים היא מעשה הגיוני? ... של רמה כזו של ניתוק רגשי מוחלט ולהבין שאין באמת חובה רגשית לאהוב את ילדיך באופן מיוחד. האדם נדרש לאהוב את מהות המציאות ולא להיצמד לצורה חיצונית כלשהי. כיצד להגיע ...

... שנאת ישראל - האם צהל צבא מוסרי? למה שונאים את היהודים? למה מאשימים את עם ישראל? פגיעה בחפים מפשע, לפגוע בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, פוליטיקה, מוסריות, מדינת ישראל האם צהל הוא הצבא הכי מוסרי ... עדיין עולה השאלה מדוע מאשימים את צהל ואת מדינת ישראל כל כך הרבה בפשעים נגד האנושות, פגיעה בחפים מפשע, וחוסר מוסריות. למה שונאים את מדינת ישראל ומאשימים אותה בחוסר מוסריות? ההסבר המרכזי של אליעד הוא שהאשמות נובעות דווקא מהמוסריות המוגזמת של ישראל. אליעד נותן דוגמה למצב שבו צהל עומד מול מחבל ... ולכן העולם פחות תוקף אותן. ישראל, לעומת זאת, מנסה להצטייר כמוסרית יותר מכולם, וכך דווקא מזמינה על עצמה יותר ביקורת ושנאה. הוא אומר שיהודים חושבים שהם עם נבחר ומנסים להיות אור לגויים, ובכך יוצרים ציפיות לא ריאליות ומזמינים את הביקורת. מה קורה כאשר האדם מתפשר על האמת שלו? אליעד נותן ... הרעיון המרכזי שלפיו הסבל והביקורת מגיעים תמיד כאשר האדם או המדינה מנסים להיות מוסריים מעבר לאמת שלהם. לדעתו, הדרך היחידה לחיים טובים, שקטים ונטולי האשמות היא להיצמד לאמת במלואה וללא שום פשרות. כאשר ישראל או האדם הפרטי מנסים להציג עצמם כמוסריים מעבר למה שהם באמת מאמינים בו, הדבר יוצר את הסבל ...

שנאה אהבה - מהי מהותה של שנאה? איך להפוך שנאה לאהבה? איך ליצור אהבה? שנאה. מהי מהותה של השנאה? ואיך אפשר להפוך אותה לאהבה? שנאה = תחושת כעס מאוד חזקה של האדם על דבר כלשהו. מהותה של השנאה היא חוסר ידיעה. כעס נוצר מחוסר ידיעה. כאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא אינו ... באמת שבגללה הדבר קרה. כאשר הכעס מתחזק, נוצרת שנאה ואכזריות. מסקנה: שנאה = חוסר ידיעה חוסר הבנה של האדם את הצד השני = המון כעס = שנאה. שנאה = עצבות פנימית של האדם השונא. שנאה = תחושה של חוסר שלמות שישנה אצל האדם שמרגיש את השנאה. כאשר האדם מרגיש תחושה של שלמות = אינו מרגיש חסר של דבר = אין שנאה כי הכל טוב. השנאה מענישה את האדם עצמו. השנאה פוגעת באדם עצמו וגורמת לו לא להרגיש טוב ולא ליהנות מהמציאות הטובה שקיימת. השנאה מסתירה לאדם את האפשרות לשמוח וליהנות מהטוב האמיתי שיש בכל רגע. איך גורמים לשנאה להיעלם? תשובה: על ידי התבוננות על התכלית. על האדם לחפש ולהבין תמיד את התכלית ... עושה את מעשיו. על האדם להתבונן על התכלית של השנאה. ולנסות להבין מה בעצם גורם לו לשנוא. מהי תכלית השנאה? תשובה: היא גורמת לאדם להרגיש טוב בצורה כלשהי. איך? כאשר לדוגמה פגעו באדם והאדם מרגיש שנעשה לו עוול. השנאה של האדם כלפי זה שעשה לו את העוול, היא האפשרות של האדם הפגוע כאילו לנקום בזה שפגע בו לפי הבנתו. השנאה מייצגת אצל האדם את עשיית הצדק. האדם מרגיש שאמיתי יותר ונכון יותר שלא לאהוב אלא לשנוא דבר כלשהו. לשנאה יש את ההיגיון שלה. אלא מה? שזה רק חלק מהאמת ולא כל האמת. האמת היא שבכל רגע של ... האמיתי הזה, באותו הרגע הוא מבין שאין בכלל צורך בשנאה. השנאה היא תוצאה של כעס. הכעס הוא תוצאה של חוסר הבנה של האדם את המציאות. על האדם ... ולחקור עד הסוף מדוע בעצם קרה מה שקרה שגרם לו לשנאה. על האדם לנסות להבין את הסיבות של הסיבות. מדוע אותו אדם בחר דווקא להתנהג כך ... גנוז ונסתר באותו האירוע. ובאותו הרגע כמובן השנאה נעלת והופכת לאהבה אמיתית וכולי. לסיכום: חפש את הסיבה האמיתית שבגללה הדברים ...

שנאה עצמית כעס עצמי - ממה נובעת שנאה עצמית? איך לאהוב את עצמך באהבה עצמית? שנאה עצמית, היא מצב שבו האדם לא מרוצה מעצמו, מרגיש רגשות אשם וכעס כלפי עצמו, בצורה ככ חזקה עד שהוא מרגיש רגשות שנאה ביחס לעצמו. והשאלה הנשאלת היא, למה באמת מגיע האדם למצב של שנאה עצמית? מהו הדבר הטוב, שרגשות האשם והשנאה העצמית מספקים לאדם, ושבגללם האדם מאשים את עצמו? וכמובן, איך יוצאים משנאה עצמית? וכדי להבין למה קיימת שנאה עצמית, לשם כך צריך להתבונן, מתי מגיע האדם לשנאה עצמית. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אדם מגיע למצב של שנאה עצמית, אחרי מצב של כעס עצמי ורגשות אשם, שמתפתחים לשנאה עצמית. ומתי מגיע האדם לכעס עצמי ולרגשות אשם? תשובה: כאשר האדם, לא מרוצה מהמצב שבו הוא נמצא. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר האדם לא מרוצה מהמצב שלו, טבע ... כדי להרגיש טוב יותר כנל, ממילא ניתן להבין, כי כדי להשתחרר מרגשות אשמה ושנאה עצמית, וכדי להגיע בסופו של דבר לאהבה ולקבלה עצמית, לשם כך על האדם לחפש את האמת, ולנסות להבין את מצבו באמת בלי לרוץ ולהאשים את עצמו. כאשר האדם נקלע למצב כלשהו ... אשם כלשהם. כי כעס עצמי מגיע, רק כאשר האדם לא מרוצה ממצבו. ואם האדם לא מצליח לאהוב את המצב שבו הוא נמצא, עדיין על האדם לנסות להבין טוב יותר את עצמו ואת המצב שבו הוא נמצא. על האדם לנסות להבין ולראות את האמת. מדוע המצב הוא כפי מה שהוא, והאם באמת, ... של דבר, כאשר האדם מבין את מצבו טוב יותר, על ידי זה האדם משתחרר מכעס עצמי ושנאה עצמית, עד שבסופו של דבר האדם מגיע לאהבה עצמית. ...

... + שנאה הם אחד. איך? למה? למה אהבה ושנאה הן בעצם אותו הדבר בשורש שלהן? הרבה אנשים חושבים שאהבה ושנאה הם שני רגשות מנוגדים לחלוטין. אליעד כהן מסביר בהרצאתו המפורטת כי בשורש של האהבה ובשורש של השנאה, לא רק שאין הבדל, אלא למעשה מדובר בדיוק באותו רגש. ההסבר לכך מתחיל מההבנה של מושג השלמות. ככל שהאהבה או השנאה מתקרבות לשלמות, כך ההבדל ביניהן מתבטל. מהי אהבה בשלמות ומדוע היא מבטלת את האובייקט הנאהב? אהבה אמיתית בשלמות, ... האובייקט שהוא אוהב. אם אתה אוהב מישהו עד הסוף ובשלמות, לא תהיה שום תחושה של נפרדות בינך לבינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני אוהב את היד שלי, הוא לא באמת מפריד בינו לבין היד שלו. היד נתפסת כחלק ממנו, כחלק מהאני שלו. כך בדיוק צריכה להיות אהבה ... לנאהב כואבת הרגל, האוהב מרגיש זאת כאילו כואב לו עצמו. לכן, אהבה מושלמת היא הכלה מוחלטת, ואין בה יותר מקום לנפרדות. מהי שנאה בשלמות וכיצד היא מבטלת את קיומו של הדבר השנוא? בדיוק כמו אהבה בשלמות, שנאה מושלמת, לפי אליעד כהן, היא מצב של דחייה מוחלטת כלפי הדבר השנוא. כשאתה שונא משהו בשלמות, אתה שולל לגמרי את עצם קיומו של הדבר הזה. אך אם אתה עדיין מודע לקיומו, פירוש הדבר שאתה עדיין מסוגל להכיל אותו במידה מסוימת, ולכן השנאה אינה שלמה. שנאה מושלמת משמעותה שהדבר השנוא חדל להתקיים מבחינתך לחלוטין, אפילו עד כדי כך שאינך מודע יותר לקיומו. אלא שדווקא אז, כאשר השנאה מגיעה לשלמותה, הדבר השנוא מתבטל לחלוטין בתודעת האדם, ובכך השנאה עצמה מתבטלת, כי אי אפשר לשנוא דבר שאינו קיים עוד בתודעה. כך מתברר שהשנאה, בשיאה המוחלט, מובילה בדיוק לאותו המקום כמו האהבה המוחלטת - ביטול מוחלט של נפרדות בין האדם לבין מה שהוא שונא או אוהב. כיצד נוצרת סבלנות מתוך ערבוב של אהבה ושנאה? אליעד כהן מסביר שכל הבעיה מתחילה דווקא כשאנשים חווים קצת אהבה וקצת שנאה, מצב של עירוב רגשי. כאשר אדם אוהב חלקים מהאחר אבל גם שונא חלקים אחרים, נוצרת אצלו תחושת קונפליקט פנימי. הוא מסוגל להכיל חלק מהדברים וחלק אחר הוא דוחה. מצב זה יוצר סבל, כי ... מוחלטת לא עם עצמו ולא עם המציאות. כל זמן שקיים שילוב של רגשות מנוגדים אלה, האדם נמצא בסבל מתמשך. מדוע מי שאוהב או שונא את כל המציאות בשלמות חווה אחדות ושלמות? אליעד כהן נותן דוגמה ברורה על אהבה ושנאה כלפי המציאות כולה. מי שאוהב את כל המציאות בשלמות חווה הרגשה אחידה, בלי הבדל בין דברים. כל דבר במציאות נתפס אצלו באותה רמה של אהבה. מנגד, מי ששונא את כל המציאות בשלמות מרגיש שנאה אחידה כלפי הכל ללא הבדל. בשני המקרים, האחידות והשלמות הזו מבטלת את האפשרות של קונפליקט פנימי או של סבל, כיוון ... מוחלט, אין שום דבר שיכול להיות טוב. בשני המקרים, האדם מגיע לאותו מקום של שלמות פנימית ואחדות עם המציאות. מדוע אהבה ושנאה הן למעשה אותו רגש במהותן? בשורש, מסביר אליעד, אהבה ושנאה הן רגש אחד. שניהם מצבים של ביטול מוחלט של ההפרדה בין האני לבין הדבר שנמצא מחוץ לאדם. האהבה כוללת הכלה מוחלטת, והשנאה כוללת דחייה מוחלטת, אך בשני הקצוות האלה, מגיעים לביטול של קיום הדבר שמחוץ לאדם. שניהם, בקצה המוחלט שלהם, ...

... את המטרה, על ידי שישנא את הדרך בתכלית השנאה! ובו יתבאר העניין של ההקדמות והתכלית, וכיצד יגיע האדם לתכלית, על ידי שנאת ההקדמות (והוא פירוש העניין מרבי נחמן מברסלב, שאי אפשר לזכות לשכל התחתון, אלא על ידי שיהיה שונא בצע, שישנא את הממון בתכלית השנאה) . והעניין הוא, כי יש הקדמות ויש את התכלית. כגון לדוגמה, שהאדם מכין את האוכל, כדי לאכול אותו. והכנת ... לחוות אותה בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו בכל פרט ופרט, עליו לאהוב את התכליתיות בתכלית האהבה, ולשנוא את חוסר התכליתיות ואת ההקדמות של התכלית, בתכלית השנאה. כי כאשר האדם חי בצורה לא תכליתית, וחושב בצורה לא תכליתית, ועושה דברים שאינם תכליתיים, על ידי ... כאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות. אבל, על האדם לשנוא את חוסר התכליתיות. ובכל דבר ודבר, על האדם לשאול את עצמו, מה התכלית של הדבר? והאם באמת הדבר הזה מקרב אותי אל התכלית? והאם יש דרך קצרה יותר להשיג את התכלית? ועל האדם לשנוא את הדרך, ולאהוב את המטרה. כי הטועים, אוהבים את הדרך אל המטרה, וכך לעולם הם אינם מגיעים אל המטרה, אלא ממשיכים לקלף את ... חוויית שלמות התכלית של המציאות, כדי להגיע לזה, לשם כך על האדם, לשנוא את הדרך, ולאהוב את המטרה. כי הרבה חללים טובים הפילה הדרך. ורובם לא הגיעו ולא מגיעים אל המטרה, משום שנחמד להם בדרך אל המטרה. ועל האדם לשנוא את הדרך ולאהוב רק את המטרה. ועל ידי תכלית השנאה של האדם את הדרך, ותכלית האהבה של האדם את המטרה, על ידי זה בסופו של דבר, זוכה האדם לכך, שכל ...

... שהיא כולה שנאה - הכיצד? מהי אהבה של אמת? כי יש כאלו, שהם אנשי אהבה, שהם מחפשים אהבה, ורוצים אהבה וכולי. אבל באמת, הם אנשי שנאה, ואנשי אהבה של שקר. ורק נדמה להם שהם אנשי אהבה, אבל באמת הם אנשי שנאה. כי הם שונאים, את השנאה עצמה. ובכל פעם שהאדם מתאמץ להרגיש טוב, הוא בעצם גורם לעצמו להרגיש רע. ובכל פעם שהאדם מנסה ליצור אהבה, הוא בעצם יוצר שנאה, של הרגשות הרעים, שמהם מנסה לברוח האדם. וכאשר אומרים לאדם, תאהב את עצמך, בעצם אומרים לו, תשנא את עצמך, על זה שאתה לא אוהב את עצמך. וכל הגדרה, היא רעה. וכאשר האדם מנסה להיאחז במשהו, בין אם זו אהבה או שנאה או כל כיוב, זה הכל שנאה, גם אם היא מתחזה לאהבה. ואהבה של אמת, שאינה נאחזת בדבר ושאינה ... אחד, על ידי זה האדם אוהב באמת, גם את האהבה וגם את השנאה. ולא מדובר על אהבה מוגדרת, דהיינו, על אהבה עם צורה מוגדרת, שבה האדם אוהב יותר צורה אחת, ושבכך בעצם הוא פחות אוהב שונא צורה אחרת. אלא מדובר על אהבה של אמת, שבה כל הצורות כולן, נמצאות באחדות ...

... להילחם, להיות מצומצם כאלוהים, להיות מוגדר כאלוהים, לאהוב את השנאה מהו האגו שבו צריך להילחם? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בנושא האגו, ובמיוחד במהותו של האגו אותו צריך להילחם בו. הוא מבדל בין סוגים שונים של אגו, ומבהיר את הדרך בה על האדם להתמודד עם האגו על מנת להגיע ... יש ללמוד כיצד לנהל אותה בצורה נכונה. האם צריך להילחם בשנאה? באחד הנושאים המרכזיים בהרצאה, אליעד כהן פונה לשאלה האם באמת עלינו להילחם בשנאה. בדרך כלל, רבים רואים בשנאה כישות שעליהם להימנע ממנה. אליעד מציין, כי יש כאן תפיסה שגויה. שנאה, כשלעצמה, אינה רעה. לפי תפיסתו, השנאה היא תוצאה של תפיסות שגויות, והיא לא בהכרח נדרשת להילחם בה ישירות. ... האגו, הצמצום והסבל. במקום להימנע מהאגו, מהנפרדות ומהשנאה, הוא מציע להתמודד עימם בצורה מבוקרת ומפוקחת, תוך שמירה על איזון ... צריך להילחם? איך צמצום יכול להוביל לשלום פנימי? האם השנאה היא דבר שלילי? איך לשלוט ברצון כדי למנוע סבל? האם צריך להימנע מכל ...

... - האם הוא אוהב או שונא את המציאות? אהבה אלוהית, אין סופית - שנאה אלוהית, אין סופית - אחדות אלוהית, אין סופית ובו יתבאר, כיצד אלוהים עצמו חווה את המציאות? האם הוא אוהב, או שונא את המציאות? ויש כאן 4 נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אלוהים לא אוהב ולא שונא את המציאות. כי אלוהים קיים, לפני הטוב והרע ולפני האהבה והשנאה. ובנקודת המבט של אלוהים, אין שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה. אלא האהבה והשנאה, הן לא שונות זו מזו ולא נפרדות זו מזו, כי הן ישות אחת ממש, ללא שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה. ולכן, אלוהים לא שונא ולא אוהב את המציאות. ובפרט, שאצל אלוהים הכל הוא בגודל אין סופי. ולאהוב באהבה אין סופית, זה מבטל את המשמעות של האהבה. כי כאשר יש רק אהבה בלבד ואין שום שנאה כלל, ממילא אין שום משמעות לאהבה. ואם אלוהים אוהב את הכל באהבה אין סופית בלבד, ללא טיפה אחת של שנאה, הרי שאין אצלו שום משמעות לאהבה. כי כאשר יש רק אהבה בלבד, בלי שום שנאה כלל, הרי שאין לאהבה שום משמעות. וגם להפך, שאם אלוהים שונא את הכל בשנאה אלוהית, דהיינו, שנאה אין סופית, הרי שאין שום משמעות לשנאה. כך שאצל אלוהים, אין שום הפרדה בין שנאה לבין אהבה. שזהו רגש של שלמות האהבה ושלמות השנאה, כישות אחת. שיש אין סוף אהבה ואין סוף שנאה בבת אחת. דהיינו, רגש שלא ניתן להגדיר אותו, כאהבה או כשנאה, אלא רק כאחדות של אהבה ושנאה כאחד. וכאשר אין טוב ואין רע, כי אלוהים הוא טרם קיום הנפרדות של הטוב והרע, הרי שממילא אין אהבה ושנאה וכולי. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, אלוהים אוהב את כל המציאות כולה, באהבה אלוהית, אהבה אין סופית (פחות אחד, ... אלוהים לבין המציאות! ואם באמת הכל זאת אחדות אחת, הרי שלא שייך שאלוהים יאהב משהו אחר כלשהו, וגם אין שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה וכולי. וזה מחזיר לנקודת המבט שבה הכל אחד. ומנקודת מבט נוספת אפשר לומר, שאלוהים שונא את כל המציאות, בשנאה אלוהית, שנאה אין סופית (פחות אחד כנל). כי אלוהים הוא הניגוד הגמור, של כל מה שישנו. וכל מה שישנו, נפרד מאלוהים, בתכלית ... שמנקודת מבט מסוימת, אלוהים בכלל לא מכיר בקיומה של המציאות. כי בעיניו, אין עוד מלבדו, והמציאות לא קיימת כלל. ולכן, אלוהים שונא את המציאות, בשנאה אין סופית, כי היא ההפך הגמור שלו. ואפשר עוד לומר, שאלוהים אוהב את המציאות באהבה אין סופית, דווקא בגלל שהיא ההפך שלו. שעל ידי זה, היא משלימה אותו, כי היא הניגוד שלו. ומנקודת המבט הזו, אלוהים גם שונא את המציאות ב

... אין סופית = שנאה אין סופית = אין הבדל, בין אהבה לבין שנאה כי לאהוב את הכל בשלמות, ולשנוא את הכל בשלמות, זו בדיוק אותה חוויה ממש. כי בסופו של דבר, יש רגש אחד כלפי כל הדברים כולם, ואז אין שום משמעות לאהבה ולשנאה. ועוד נוסיף, כי באהבה אין סופית, הישות שאוהבת, לא מסוגלת לחוות שום הפרדה כלל, מהישות הנאהבת שאותה היא אוהבת. ובאהבה אין סופית, הישות האוהבת, מתאחדת עם הישות ... הישות האוהבת. ונמצא אם כן, כי אהבה אין סופית, מביאה למצב שבו קיימת רק ישות אחת, שמאחדת את הישות האוהבת ואת הישות הנאהבת. וכך גם לגבי שנאה אין סופית. שיש שנאה אין סופית ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את זה, שהישות השנואה, קיימת גם היא באותה המציאות, במקביל לקיום שלה עצמה של הישות השונאת. וכאשר השנאה ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את קיומה של הישות שאותה היא שונאת, על ידי זה הקיום של הישות השנואה (או השונאת) נעלם לגמרי. ואז הקיום של הישות השנואה, נכלל בקיום של הישות השונאת, ונשארת קיימת רק ישות אחת. בדיוק כמו באהבה אין סופית. ואהבה אין סופית, לא מסוגלת להכיל את קיומה הנפרד של הישות הנאהבת, מרוב גודל האהבה. שאין אפשרות להכיל את הנפרדות של הישויות השונות. עד שיש אחדות בין הישויות השונות. אבל חוסר היכולת להכיל את קיומה של ישות שנפרדת ממך, היא גם שנאה אין סופית, שלא מוכנה להכיל את הנפרדות של הישות האחרת ששונה ממנה. כך שבסופו של דבר, שנאה ואהבה בעוצמה אין סופית, לא מאפשרות לשום דבר להיות קיים כנפרד מהן, ואז הן מתאחדות אחת עם השנייה, והשנאה והאהבה מתבטלות. בדיוק כמו אצל אלוהים, שהכל אחד ממש. ויש שנאה, שאינה אין סופית, שהיא לא רוצה להיות באחדות עם הישות שאותה היא שונאת. ולכן הישות השנואה, קיימת כנפרדת מהישות השונאת . אבל אם השנאה תתגבר, אז הישות השנואה תתרחק למרחק אין סופי, דהיינו, תיעלם לגמרי, ותישאר רק ישות אחת. וגם אהבה שאינה אין סופית, שהיא מסוגלת להכיל את זה שהישות הנאהבת, קיימת בפני עצמה. ושהיא מוכנה לאפשר את ... אין סופי, לא תוכל ישות אחת להיפרד מהישות האחרת, ואז הן יתאחדו. והקיום של ישויות שונות, שנפרדות זו מזו, אפשרי, רק כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, שמאפשרות גם ריחוק וגם קירוב של הישויות השונות. כי כל הישויות השונות, הן גם דומות וגם שונות זו מזו. ואם הן היו רק דומות זו לזו, הרי שלא היה להן קיום כישויות ... השינוי, הרי שאין שום אפשרות שעוד ישות אחרת תהיה קיימת, וגם אז אין שום קיום לשום ישות אחרת כלל. והכלל העולה הוא, שכאשר יש רק אהבה או רק שנאה בלבד בגודל אין סופי, אז אין שום קיום לשום דבר בעולם. והקיום של כל הדברים שבעולם, הוא אפשרי, רק כאשר יש צמצום של האהבה ושל השנאה ושל הריחוק והשוני, ושל הקירוב והאחדות וכולי. ועוד נקודת מבט: אהבה, היא בעצם שנאה נסתרת. שהאדם אוהב ורוצה להתאחד עם הנאהב, כדי להעלים אותו מקיום נפרד, שזוהי