מבין שהכל טוב אבל לא מרגיש את זה, מה עושים?

אליעד כהן עוסק בשאלה של אדם שמבין בשכלו שהכל טוב, מבין שהמציאות כולה היא אחדות מוחלטת, אך למרות זאת הוא אינו חווה את התחושה הזו באמת. הוא שואל מדוע מצב כזה מתרחש, ומה אפשר לעשות ברמה הפרקטית כדי באמת להרגיש שהכל טוב.

הסיבה המרכזית שאליעד נותן לכך שאדם מבין משהו בשכל אך לא מצליח להרגיש אותו, היא שלמעשה אותו אדם לא באמת מבין זאת. הוא יכול אולי לדקלם ולומר שהכל טוב, אך בפועל, בתוך תוכו קיימים קולות פנימיים שמערערים את הידיעה הזו. קולות אלה אומרים לו ש"לא הכל טוב" או ש"לא הכל באמת אחד". אדם יכול להכריז שהכל בסדר והכל טוב, אך כל עוד יש בו ספק קל שבקלים לגבי האמיתות הזאת, הוא לעולם לא יחווה את הטוב המוחלט שעליו הוא מדבר.

הפתרון שמציע אליעד הוא לחזק בתוכך את הידיעה שהכל טוב על ידי פעולה של "עימות". זה אומר לקחת את המחשבה "הכל טוב" ולאמת אותה בעזרת ההיפך הגמור שלה - כלומר, לשאול את עצמך בכנות ובאומץ: "אולי ההפך נכון? אולי בכלל הכל רע?". רק דרך העימות הזה, דרך הבדיקה היסודית הזו, האדם יכול להגיע להוכחה פנימית עמוקה ואמיתית שהכל אכן טוב.

איך ניתן לחזק באמת את ההבנה שהכל טוב?

כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם רואה קיר ואומר "יש כאן קיר". מה עליו לעשות כדי לוודא שההנחה שלו נכונה? לשאול את עצמו את ההפך: "אולי אין כאן קיר?" ואז לבדוק את המציאות. הוא ינסה לעבור דרך הקיר ויראה שאי אפשר לעבור. מכאן הוא יסיק שאכן יש קיר. אבל אליעד ממשיך ושואל: האם באמת ניסית לעבור דרך הקיר? אולי רק דמיינת שאתה מנסה? ככל שהאדם ישאל יותר לעומק, הוא יגלה שהמציאות אינה פשוטה כפי שחשב בהתחלה, וכי יש אינספור שאלות שניתן לשאול כדי לבדוק את אמיתות הידיעה שלו.

בצורה דומה מאוד, כאשר אדם רוצה להבין שהכל טוב, עליו לשאול את עצמו שאלות כמו:

• "מי אמר שבכלל הכל טוב?"
• "אולי הכל רע?"
• "אולי אין משמעות לחיים?"
• "אולי נולדתי כדי לסבול?"

רק כאשר האדם יפסיק לפחד ויתמודד באומץ עם השאלות הללו, הוא יוכל באמת לאמת או לשלול אותן ולהגיע להבנה פנימית אמיתית. חשוב להדגיש שאליעד אומר מפורשות שאסור לאדם לפחד להרגיש רע. הפחד מהרע, או הפחד מהאפשרות שהכל רע, הוא זה שמונע מהאדם להכיר באמת באופן מלא ושלם.

האם הפחד מלהשתגע מונע מהאדם לגלות את האמת?

נקודה חשובה נוספת שאליעד מתייחס אליה היא החשש של אנשים שמא הם "ישתגעו" בעקבות שאלות עמוקות שכאלה. כאן אליעד מסביר משהו חשוב מאוד: אם אדם יגיע למצב שבו הוא לא יכול יותר להבדיל בין טוב לרע, בין קיר לאין קיר, הוא למעשה יהיה במצב של שיגעון מוחלט. במצב כזה, אין כל רע, כי הוא לא מסוגל להבדיל בין טוב לרע כלל. ולכן, גם המצב הזה הוא למעשה מצב של טוב מוחלט, כי כבר לא יכול להיות בו רע.

עם זאת, אליעד לא ממליץ לאדם להשתגע. הוא ממליץ רק לשאול את השאלות הללו באומץ ולחפש את האמת באופן ישיר. אם יש קיר, תוכיח שיש קיר. אם אין קיר, תוכיח שאין קיר. העיקר הוא לא לפחד מהתוצאות, אלא ללכת אחרי האמת עד הסוף.

איך יודעים אם באמת מחפשים את האמת?

דבר נוסף שאליעד מסביר הוא על המוטיבציה של אנשים לחיפוש האמת. רבים חושבים שהם מחפשים את האמת, אבל בפועל הם רק מחפשים להרגיש טוב יותר. אם הסיבה לכך שאדם מחפש את האמת היא רק כדי להרגיש טוב יותר, הרי שהוא לא באמת מחפש את האמת, אלא את ההנאה. אליעד מדגיש שרק מי שמוכן להתמודד עם כל תוצאה, גם אם יגלה שהכל רע, באמת מחפש את האמת.

איך לחיות בשלום עם המציאות?

כאשר אדם מחפש את האמת בצורה מוחלטת, בלי פחד ובלי התכחשות למציאות, הוא מגיע להבנה שהטוב והרע הם למעשה אחד. כאשר אדם באמת מבין את זה, הוא חי בשלום עם המציאות וכתוצאה מכך הוא חווה טוב אמיתי. אליעד מסביר בפשטות שאם האדם רוצה להרגיש טוב באמת, הוא חייב לדייק ולהודות באמת - "טוב לי" או "רע לי". אם טוב לו ב - 99%, עליו לומר זאת במדויק ולא לנסות לטייח את האחוז האחד שבו רע לו. הכנות המוחלטת הזו עם עצמו, ההתמודדות עם האמת באופן מוחלט, היא זו שמובילה את האדם לשלום אמיתי עם המציאות, ולטוב אמיתי באמת.

האם הכל טוב או הכל רע, איך ניתן לדעת בוודאות?

לסיכום, אליעד מסביר כי האדם צריך לעמת את האמת שלו עם ההפך שלה, ורק כשהוא יהיה מסוגל לשלול לחלוטין את ההנחה ש"הכל רע", הוא יחווה באמת ובצורה שלמה שהכל טוב. כאשר האדם יפסיק לפחד, כאשר יחקור את האמת ללא פשרות, הוא יגיע לחוויה אמיתית ושלמה של טוב אמיתי.

אליעד חותם את ההרצאה באיחול "שיהיה לכולם המשך יום טוב אמיתי באמת", ומדגיש שוב: העיקר לא לפחד כלל.