... להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית: הצהרה על קיום הסיבה: לדוגמה, קיללו אותי. הצהרה על קיום התוצאה: לדוגמה, אני כועס. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה: האם תמיד קיללה תוביל לכעס? הטענה שהתוצאה נגרמת ... הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ? אני כועס כי קיללו אותי: כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס. הסיבה: הקללה. התוצאה: כעס. הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם ... שבכל משפט סיבתי מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט אני כועס כי קיללו אותי יש לכאורה שני מרכיבים - קיללו אותי (סיבה) ואני כועס (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים: ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי). ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס). הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס). הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר). אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק טענה אחת או שתיים, אבל בפועל, כשמפרקים את ... בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי? אדם אומר: אני כועס כי קיללו אותי. הסיבה: קיללו אותי. התוצאה: אני כועס. הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס? הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: ... מי אמר שהיא קרתה? האם היא יכלה לקרות בצורה אחרת? האם היא חזקה או מוחלטת? למשל, אם מישהו אומר קיללו אותי, אפשר לשאול: מי קילל אותך? מה בדיוק אמרו לך? אולי זו לא קללה אלא משהו הומוריסטי? חקירת התוצאה עצמה: ... ייתכן שהסיבה קורית - ולא מתקבלת התוצאה הזאת? אולי יש אנשים או מצבים שבהם התוצאה שונה לגמרי? בדוגמה של קיללו אותי ואני כועס: האם תמיד כשמקללים מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק? הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה ...

... תפלות טובות, אמונות תפלות רעות, מחשבה טורדנית מיסטית, OCD מיסטי, מיסטיקה ואמונות תפלות, קללות של רבנים, קללות של צדיקים, קיללו אותי, ברכו אותי, פחדים של דתיים, מרגיש מקולל, מרגישה מקוללת, למה אני מרגיש שיש עלי כישוף? למה אני מרגיש שכישפו ...

...משתנה? בנוגע לשאלת הקיום, אליעד מחדד את הרעיון שאין באמת דרך לשאול אם הקיום עצמו הוא מחויב, כיוון שמה שאנחנו תופסים כקיום הוא למעשה תוצר של תפיסות שונות ותחושות. השאלות שהן נכונות עבורנו לא תמיד יהיו נכונות עבור אחרים, ולכן אנחנו לא תמיד מצליחים למצוא תשובות חד - משמעיות. כל אחד תופס את הקיום בצורה אחרת, ולכן אין תשובה פשוטה לשאלה מהו קיום. מהו מהות אלוהים בהקשר זה? ההרצאה גם מתקרבת לשאלה הגדולה יותר - מהו אלוהים? האם אלוהים הוא מחויב מציאותי או שהוא משהו שאנו תופסים או מאמינים בו דרך הזווית האישית...

...שעושים? איך לתכנן נכון לפני פעולה? איך להיות פחות לחוץ בעבודה? התייעלות בעבודה. איך להתייעל באמצעות חשיבה נכונה יותר? איך להיות פחות פרקטי ולחשוב בצורה יותר נכונה? סוף מעשה במחשבה תחילה. ועוד. התייעלות בעבודה, והפעם ההרצאה תהיה מההיבט של סוף מעשה במחשבה תחילה. אנשים שואלים בעצם, מה אני יכול לעשות שעבודתי תהיה יותר יעילה? וככל שהאדם יצליח להבין מה גורם להצלחה בעבודה, מה השורש של ההצלחה בעבודה, ואז האדם יוכל להצליח, זה כמו שאדם שואל, איך אני יכול ליהנות יותר מהחיים, ואם ישאל ויתבונן מהו השורש של ההנאה...

...את המינוס, עדיין יהיה עליו ללמוד לאהוב את המציאות עם הכסף. כלומר, האדם תמיד ימצא את עצמו נדרש לאהוב את מה שיש, בין אם הוא במצב טוב או רע. אין קשר בין השגת הדבר לבין היכולת לאהוב את המציאות, ולכן האדם חייב להתחיל כבר עכשיו לאהוב את מה שיש לו. איך אפשר לקבל את המציאות כפי שהיא ולהרגיש טוב? אליעד מציג תרגיל נוסף שבו האדם מדמיין את המצב הנוכחי כמצב האידיאלי ביותר האפשרי. לדוגמה, אדם שנמצא בעבודה ומרגיש רע כי הוא רוצה ללכת הביתה, צריך לשאול את עצמו למה הוא בטוח שהמצב בבית יהיה טוב יותר. כשהוא ישאל את...

...שאני יודע יותר, כך אני יודע פחות מורכב מהחלק אני יודע יותר, מהחלק אני יודע פחות ומהקשר ביניהם - ככל ש.... לכן, קודם כל יש להבין בנפרד: מה פירוש אני יודע יותר? מה פירוש אני יודע פחות? מה משמעות המילה ככל? כיצד לנתח לעומק אמירות לא ברורות? אליעד מסביר שאם אדם אומר: אני לא יודע שיש פה שולחן, המשפט הזה יוצר בלבול. הרי לכאורה הוא כן יודע שיש שולחן, אז למה הוא אומר שהוא לא יודע? במקום לפרש באופן מיידי את המשפט, יש לקחת דוגמה למשהו שאותו אדם באמת לא יודע. למשל, אותו אדם לא יודע כמה אנשים בדיוק נמצאים כרגע...

...וכל עניין הכתות השונות, הוא רלוונטי גם לאדם עצמו. כי כל מה שמאפיין את הכתות, ניתן למצוא אותו גם בצורת המחשבה של האדם. כי אחד מהדברים המרכזיים שמאפיינים את הכתות השונות, הוא שכאשר האדם מצטרף לאיזו כת, אז יש שם איזו גורו ומורה רוחני כלשהו, שהוא עושה סוג של שטיפת מוח לאדם, ושותל לאדם מחשבות שיגרמו לאדם להיות תלוי בגורו עצמו. ועל ידי זה הגורו ומנהיג הכת, מחליש את כוח הבחירה החופשית של האדם, ואז הוא מנצל אותו לצרכיו האישיים וכיוב. וכת היא לא בהכרח רק כאשר יש שם איזו גורו שמנצל את האנשים שבכת, אלא גם...

...ובנוסף על כל אלו, גם אם יתנו לאדם את כל מה שהוא רוצה, עדיין הוא ירגיש רע. וגם אם האדם יהיה כל יכול, וישנה את המציאות כרצונו וכיוב, עדיין הוא ירגיש רע. מעצם זה שהוא לא מסוגל ליהנות מהרמוניה עם המציאות, אלא כל הזמן מחפש משהו אחר ברגע אחר. וכפי שכבר ביארתי את כל זה באורך. ואף על פי כן, בני אדם רצים אחרי תאוות ודמיונות שונים ומשונים. והשאלה היא, מה הדבר החיובי שיש במרוץ של אנשים אחרי שטויות? והדבר הראשון ביארתי כבר במקום אחר, והוא שעל ידי שהאדם רץ אחרי שטויות, על ידי זה הוא משפר את המיומנויות האישיות...

...על הצד על ספה ומבצע הרחקת כתף. במצב הזה, זווית היישום משתנה בהתאם למנח הגוף החדש. כך אפשר לגרום לכך שהנקודה הקשה ביותר בתרגיל תהיה אחרת מאשר בתרגול בעמידה. היכולת לשנות את מנח הגוף בעבודה עם משקל חופשי מאפשרת גם כן שליטה בזווית היישום, למרות שזה דורש יצירתיות והתאמות שונות. כיצד להתאים את זווית היישום למטרות ספציפיות? אליעד מסביר שבעזרת שינוי של זוויות מפרקים שונות כמו המרפק, הכתף או אפילו זווית הגוף הכללית, אפשר לכוון במדויק את זווית היישום לפי הצרכים האישיים. אם אדם רוצה שהחלק הכי קשה יהיה דווקא...

...שבכל פעם שהאדם אומר אני, הוא מתכוון למשהו שונה בהתאם לקונטקסט. למשל, אם אדם אומר אני המנכל, באופן מיידי יש כאן הזדהות עם תפקיד מסוים, אך תוך כדי כך האדם גם מזדהה עם הגוף שלו ועם התודעה שלו. הוא מדגים זאת באמצעות שאלה: האם כאשר אדם אומר אני המנכל, הוא יכול לחשוב על כך בלי לחשוב גם על עצמו כגוף וכנפש? לפי אליעד, קיימת כאן מורכבות, מכיוון שההזדהות עם תפקיד מסוים כוללת בתוכה גם רמות עמוקות יותר של הזדהות, כמו ההזדהות עם הגוף והנפש. האדם לא יכול באמת להתנתק לחלוטין מהמהות היסודית של היותו גוף או נפש...