האם ניתן היה למנוע את המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה?

אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו שניתן היה למנוע את המשבר הכלכלי והחברתי שנגרם בעקבות מגפת הקורונה אם היו ננקטות פעולות פשוטות בזמן אמת. הוא מציין שהמדינה ידעה מראש על קיומה של הקורונה בסין, אך הייתה שאננות והססנות גדולה מאוד מצד ההנהגה במדינת ישראל. אנשים רבים חשבו שהמחלה תישאר בעיה של הסינים בלבד, אך אליעד מבהיר שהמחלה לא מבדילה בין סינים, יהודים, דתיים או חילוניים, ומדגיש שברגע שמחלה פורצת במקום אחד בעולם, ברור שהיא תגיע גם למקומות אחרים.

איך היה ניתן למנוע את התפשטות הקורונה לישראל?

אליעד כהן מדגיש את הצורך בפעולות מניעה פשוטות שהיו יכולות למנוע את כל המשבר. לדוגמה, הוא מציין שבשלב שבו ידעו על התפרצות הקורונה בסין, היו צריכים לבדוק את כל מי שנכנס לישראל באופן יסודי. לדבריו, אם היו עושים בדיקות מיד עם הנחיתה ומבודדים את אלו שנמצאו נשאים, היה אפשר לעצור את התפשטות המחלה לפני שהגיעה לממדים רחבים. הוא מציין שכבר בתחילת האירוע היה ברור שצריך להתארגן במהירות, אך בישראל ההנהגה לא פעלה כך.

מה הייתה הטעות המרכזית בהתמודדות עם הקורונה?

הטעות המרכזית לפי אליעד הייתה ההססנות והיעדר האחריות מצד ראשי המדינה, ובראשם בנימין נתניהו, אותו הוא מכנה "קוסם". לדבריו, מנהיג שקול כביכול הוא למעשה מנהיג הססן, שמפחד לקחת החלטות ברגע האמת. ההססנות הזו התבטאה בכך שבתחילת המשבר לא היה פיקוח מספיק על אנשים שנכנסו מחו"ל, לא הייתה התארגנות מסודרת, ולא סיפקו אפילו פתרונות פשוטים כמו הסעות למבודדים לביתם. בשל כך, המבודדים השתמשו בתחבורה ציבורית והדביקו אנשים נוספים, מה שהחריף מאוד את המשבר.

מדוע מי שלא מוכן לסבול מעט בהתחלה, יסבול הרבה יותר בהמשך?

אליעד מדגים את הרעיון עם משל ברור: מלך ששלח מישהו לקנות דגים, והאיש קנה דגים מקולקלים. כשהמלך העניש אותו, הוא נתן לו לבחור בין אכילת הדגים המקולקלים, תשלום קנס או מכות. האיש לא הצליח להחליט, ולכן סבל את כל העונשים בסוף - גם אכל את הדגים, גם שילם קנס וגם חטף מכות. המסר הברור הוא שהססנות והחלטות לא נחרצות עולות ביוקר.

דוגמה נוספת שאליעד מביא היא אדם שיש לו כאב שיניים קטן ומזניח אותו כי הוא לא רוצה לסבול קצת עכשיו. לבסוף, הוא יגיע לרופא שיניים כשמצבו יחמיר, ואז הוא יסבול יותר, ישלם יותר ויגרמו לו נזקים חמורים בהרבה.

מה הקשר בין התמודדות עם הקורונה לבין הטיפול בחמאס ובמחירי הדיור?

אליעד משווה את הססנות הממשלה במשבר הקורונה להתמודדות עם חמאס ולבעיית הדיור בישראל. לטענתו, ראש הממשלה נתניהו מבטיח כל הזמן דברים גדולים כמו הפלת שלטון חמאס או הורדת מחירי הדיור, אך בפועל ההססנות והפחדנות גורמים למצב שבו לא נעשה דבר אפקטיבי. הוא מבקר את העובדה שלא ממוטטים את חמאס באופן מוחלט, אלא נותנים להם הפסקות אש שבמהלכן הם מתחמשים מחדש, ובסוף המחיר שמשלמים - הן בחיי אדם, הן בכלכלה והן בביטחון - גבוה הרבה יותר.

למה לא כדאי להדחיק בעיות או לדחות אותן?

אליעד מסביר שדחיית בעיות רק מגבירה את המחיר שתשלמו בעתיד. הוא מציין שהבעיה עצמה לא נעלמת אם מתעלמים ממנה, אלא מתעצמת וחוזרת "בריבית דריבית". כך למשל, מדינת ישראל לא השקיעה מראש במערכת הבריאות, ולכן עכשיו משלמים מחיר גבוה מאוד גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית. הוא קורא לאנשים לחשוב קדימה, לראות את הנולד, ולא להסתמך על משפטים כמו "יהיה בסדר" או "בעזרת השם", כי אלה משפטים המעידים על התכחשות למציאות.

מדוע פוליטיקאים, לדעת אליעד, אינם אמינים?

אליעד כהן מסביר שרוב הפוליטיקאים, כולל נתניהו שהוא מכנה "הקוסם", עובדים על הציבור. התפקיד של קוסם הוא הרי להטעות את הצופים, וכך גם נתניהו, לדבריו, מטעה את הציבור ומציג הססנות כפחדנות. הוא מזכיר שלמי ששיקר בעבר לא כדאי להאמין גם בעתיד, ומציין שאין שום סיבה להאמין להבטחות שווא של פוליטיקאים, במיוחד אם כבר הוכח בעבר שהם לא מקיימים את הבטחותיהם.

סיכום ומסר אישי מההרצאה של אליעד כהן:

אליעד קורא לצופים להבין את החשיבות של קבלת החלטות אמיצות ואחראיות בזמן אמת, להימנע מהססנות, לא להדחיק בעיות, ולפעול מתוך הבנה ברורה של העתיד הצפוי. הוא חוזר על המסר המרכזי שאומר: "מי שלא מוכן לסבול קצת היום, בסוף יסבול הרבה יותר".