בחירה חופשית, מי לא צריך בחירה חופשית, מי רוצה בחירה חופשית, התמודדות עם טראומה, אפאטיות, דרך קיצור
למה אנשים רוצים בחירה חופשית?
הסיבה העיקרית שבני אדם מחפשים תשובה לשאלה האם יש להם בחירה חופשית היא הרצון לפתור בעיות. אליעד מסביר כי אנשים רגילים לחשוב שכאשר יש בעיה צריך לבצע פעולה כדי לפתור אותה. מגיל צעיר מלמדים אותך שאם רע לך או אם יש חושך, עליך לפעול כדי לשנות זאת: לאכול כשאתה רעב, להדליק אור כשחשוך, וכדומה. לכן, כשהאדם נתקל בבעיה הוא מתחיל לבדוק האם יש לו שליטה או בחירה לשנות את המצב או שאין לו. אולם, אליעד מעלה שאלה עמוקה יותר: למה בכלל האדם חושב שיש בעיה מלכתחילה?
מהו הפתרון האמיתי לשאלת הבחירה החופשית?
אליעד מראה שהפתרון לשאלת הבחירה החופשית נמצא בהבנת השאלה עצמה. הוא מסביר שכאשר אתה מבין שהמציאות מושלמת כמו שהיא, אז שאלת הבחירה כבר לא מטרידה אותך יותר. למשל, אם המציאות כרגע מושלמת עבורך, לא תעניין אותך בכלל השאלה אם יש לך בחירה או לא. אם אתה אלוהים ויש לך את כל הבחירה בעולם, אז למה שתרצה לשנות משהו? הרי אתה כבר נמצא במצב המושלם עבורך.
כיצד התפיסה שהכל אחד פותרת את שאלת הבחירה?
כאשר האדם מבין באמת ובפנימיותו שהכל אחד, הוא רואה שלמעשה אין שום הבדל בין מצב שבו יש לו בחירה לבין מצב שאין לו בחירה. מכיוון שהכל אחד, המציאות המתרחשת היא תמיד הרצון האמיתי של האדם. אליעד מציע לחשוב על אלוהים כדוגמה: לאלוהים יש בחירה מוחלטת, ובכל זאת הוא לא בוחר לשנות שום דבר. מדוע? כי בעיניו המציאות מושלמת. וכך, כאשר האדם מתחבר להבנה שהכל אחד והכל מושלם, הוא כבר לא מתעסק בשאלה אם יש לו או אין לו בחירה, כי הוא כבר נמצא במצב הרצוי והטוב ביותר.
איך להתמודד נכון עם טראומה או מצוקה קשה?
אליעד מסביר בהרחבה כיצד להתמודד עם טראומות או מצבים של מצוקה עמוקה. הוא מציע שהאדם יתמודד עם המצוקה על ידי חוויה מחדש של הרגש הקשה, אך הפעם מתוך מודעות והתבוננות חדשה. כלומר, לחזור לסיטואציה הכי מפחידה, הכי מטרידה, ולהרגיש אותה שוב לעומק, אבל עם הבנה מחודשת שמאפשרת לראות שהמצב הוא לא באמת רע כפי שחשבת.
הוא נותן דוגמה ספציפית של אדם שהיה במצוקה כלכלית קשה ולא הצליח למצוא עבודה. האדם הגיע למצב של ייאוש מוחלט, וכאשר הרפה לחלוטין ואמר "אם אלוהים רוצה שלא יהיה לי כלום, אז אני מקבל את זה", המצב השתנה והכל הסתדר. אליעד מדגיש שהמטרה אינה לחוות מחדש את המצוקה מתוך אפתיות או הכחשה של המציאות, אלא מתוך הבנה פנימית עמוקה שאין הבדל בין טוב לרע, ושבכל סיטואציה יש שלמות.
מה ההבדל בין אפתיות להבנה פנימית?
אליעד מדגיש נקודה חשובה: יש הבדל גדול בין אפתיות לבין הבנה פנימית אמיתית. אפתיות היא מצב שבו האדם מדחיק את העובדה שרע לו, ולא אכפת לו כי הוא מתכחש להרגשותיו. לעומת זאת, ההבנה הפנימית שאליעד מתאר אינה הדחקה או התכחשות לרע, אלא מצב שבו האדם כבר לא חווה רע וטוב כדבר בעייתי. הוא נותן דוגמה של אדם שיש לו שני מטבעות של שקל, ואחד מהם מעט יותר "מתוק" (עם טיפת דבש). כאשר הוא הולך לקנות משהו, לא באמת משנה לו עם איזה שקל הוא ישלם, כי מבחינתו שניהם שווים. כך, זה לא אפתיות, אלא חוסר הבחנה בין טוב לרע ברמה העמוקה ביותר.
מהי הדרך הקצרה להשתחרר משאלת הבחירה החופשית?...
הסיבה העיקרית שבני אדם מחפשים תשובה לשאלה האם יש להם בחירה חופשית היא הרצון לפתור בעיות. אליעד מסביר כי אנשים רגילים לחשוב שכאשר יש בעיה צריך לבצע פעולה כדי לפתור אותה. מגיל צעיר מלמדים אותך שאם רע לך או אם יש חושך, עליך לפעול כדי לשנות זאת: לאכול כשאתה רעב, להדליק אור כשחשוך, וכדומה. לכן, כשהאדם נתקל בבעיה הוא מתחיל לבדוק האם יש לו שליטה או בחירה לשנות את המצב או שאין לו. אולם, אליעד מעלה שאלה עמוקה יותר: למה בכלל האדם חושב שיש בעיה מלכתחילה?
מהו הפתרון האמיתי לשאלת הבחירה החופשית?
אליעד מראה שהפתרון לשאלת הבחירה החופשית נמצא בהבנת השאלה עצמה. הוא מסביר שכאשר אתה מבין שהמציאות מושלמת כמו שהיא, אז שאלת הבחירה כבר לא מטרידה אותך יותר. למשל, אם המציאות כרגע מושלמת עבורך, לא תעניין אותך בכלל השאלה אם יש לך בחירה או לא. אם אתה אלוהים ויש לך את כל הבחירה בעולם, אז למה שתרצה לשנות משהו? הרי אתה כבר נמצא במצב המושלם עבורך.
כיצד התפיסה שהכל אחד פותרת את שאלת הבחירה?
כאשר האדם מבין באמת ובפנימיותו שהכל אחד, הוא רואה שלמעשה אין שום הבדל בין מצב שבו יש לו בחירה לבין מצב שאין לו בחירה. מכיוון שהכל אחד, המציאות המתרחשת היא תמיד הרצון האמיתי של האדם. אליעד מציע לחשוב על אלוהים כדוגמה: לאלוהים יש בחירה מוחלטת, ובכל זאת הוא לא בוחר לשנות שום דבר. מדוע? כי בעיניו המציאות מושלמת. וכך, כאשר האדם מתחבר להבנה שהכל אחד והכל מושלם, הוא כבר לא מתעסק בשאלה אם יש לו או אין לו בחירה, כי הוא כבר נמצא במצב הרצוי והטוב ביותר.
איך להתמודד נכון עם טראומה או מצוקה קשה?
אליעד מסביר בהרחבה כיצד להתמודד עם טראומות או מצבים של מצוקה עמוקה. הוא מציע שהאדם יתמודד עם המצוקה על ידי חוויה מחדש של הרגש הקשה, אך הפעם מתוך מודעות והתבוננות חדשה. כלומר, לחזור לסיטואציה הכי מפחידה, הכי מטרידה, ולהרגיש אותה שוב לעומק, אבל עם הבנה מחודשת שמאפשרת לראות שהמצב הוא לא באמת רע כפי שחשבת.
הוא נותן דוגמה ספציפית של אדם שהיה במצוקה כלכלית קשה ולא הצליח למצוא עבודה. האדם הגיע למצב של ייאוש מוחלט, וכאשר הרפה לחלוטין ואמר "אם אלוהים רוצה שלא יהיה לי כלום, אז אני מקבל את זה", המצב השתנה והכל הסתדר. אליעד מדגיש שהמטרה אינה לחוות מחדש את המצוקה מתוך אפתיות או הכחשה של המציאות, אלא מתוך הבנה פנימית עמוקה שאין הבדל בין טוב לרע, ושבכל סיטואציה יש שלמות.
מה ההבדל בין אפתיות להבנה פנימית?
אליעד מדגיש נקודה חשובה: יש הבדל גדול בין אפתיות לבין הבנה פנימית אמיתית. אפתיות היא מצב שבו האדם מדחיק את העובדה שרע לו, ולא אכפת לו כי הוא מתכחש להרגשותיו. לעומת זאת, ההבנה הפנימית שאליעד מתאר אינה הדחקה או התכחשות לרע, אלא מצב שבו האדם כבר לא חווה רע וטוב כדבר בעייתי. הוא נותן דוגמה של אדם שיש לו שני מטבעות של שקל, ואחד מהם מעט יותר "מתוק" (עם טיפת דבש). כאשר הוא הולך לקנות משהו, לא באמת משנה לו עם איזה שקל הוא ישלם, כי מבחינתו שניהם שווים. כך, זה לא אפתיות, אלא חוסר הבחנה בין טוב לרע ברמה העמוקה ביותר.
מהי הדרך הקצרה להשתחרר משאלת הבחירה החופשית?...
- האם יש לי בחירה חופשית?
- איך להתמודד עם טראומה?
- מה ההבדל בין אפתיות להבנה פנימית?
- האם המציאות מושלמת כפי שהיא?
- איך להשתחרר מחרדה?