למה אנשים כותבים צוואה או ירושה?

אליעד כהן מסביר שהסיבות לכתיבת ירושה או צוואה הן רבות ומגוונות. בהתחלה, אליעד מציין שברור לחלוטין שאדם שעושה פעולה כלשהי, בהכרח חושב שהיא תביא לו יותר תועלת מנזק. לכן, כאשר אדם מחליט לכתוב צוואה או ירושה, הוא מאמין שזה יעשה לו יותר טוב מאשר רע. מתוך ההבנה הזאת, אליעד מפרק לעומק את האפשרויות השונות שיכולות להניע אדם להחליט לכתוב צוואה או ירושה.

האם האדם כותב צוואה מתוך דאגה לעולם הבא?

אחת האפשרויות שאליעד מפרט, היא שהאדם כותב צוואה כי הוא מאמין בחיים אחרי המוות, וחושב שהפעולות שיעשה עם כספו בעולם הזה ישפיעו עליו בעולם הבא. לדוגמה, אם אדם דתי יתרום את כספו לצדקה, הוא יכול להאמין שבעולם הבא הוא יקבל שכר רוחני, יזכה לגן עדן או לשדרוג במעמדו שם. אליעד מדגיש שאמונות כאלה קיימות בכל הדתות: אדם יהודי יכול להאמין שצדקה תסייע לו בעולם הבא, מוסלמי יכול להאמין שתרומה לאסלאם תזכה אותו בגמול שמיימי, וכן הלאה.

מה הקשר בין קרמה לבין כתיבת ירושה?

אליעד מסביר גם על אפשרות נוספת: ייתכן שאדם אינו מאמין בדת מסוימת אך עדיין מאמין בסוג של "קרמה". הכוונה היא שלמרות שהוא לא מאמין במציאות דתית פורמאלית של גן עדן או גיהנום, הוא עדיין חושב שמה שהוא עושה בעולם הזה ישפיע על חייו בעולם הבא או במציאות אחרת, כמו בחלום. לדוגמה, כאשר אדם ישן וחולם, אירועים מהעולם האמיתי לפעמים מתערבבים לו בתוך החלום. כך האדם יכול לחשוב שאחרי המוות, אף שאינו מודע ישירות למה שקורה בעולם הזה, עדיין יש קשר עקיף, ושהפעולות שלו (כמו כתיבת צוואה או נתינת ירושה) ישפיעו על המציאות שהוא יחווה לאחר המוות.

האם יכול להיות שאדם כותב ירושה כדי להרגיש שליטה וכוח?

אליעד מציג אפשרות נוספת: יכול להיות שהאדם לא באמת חושב שיש חיים אחרי המוות, אבל הוא רוצה להרגיש תחושת שליטה וכוח כל עוד הוא חי. לכן הוא כותב צוואה או ירושה, כי כך הוא מרגיש שהוא עדיין שולט בעתיד, גם אחרי שלא יהיה נוכח בעולם. לפעמים לא באמת משנה לאדם לאן יגיע הכסף, העיקר מבחינתו הוא ההרגשה של "אני מחליט", אפילו אם ההחלטה שלו לא תהיה בעלת משמעות אחרי מותו. אליעד מדגיש כי לא תמיד ישנה חשיבות למה שקורה עם הכסף, אלא רק לתחושה שהפעולה של כתיבת הצוואה מעניקה לאדם תחושת כוח ושליטה.

האם אכפת לאדם מה יקרה עם יורשיו לאחר מותו, גם בלי קשר לתועלת לעצמו?

אפשרות נוספת שאליעד מפרט, היא שהאדם לא מאמין בהכרח שהירושה תביא לו תועלת כלשהי, אלא פשוט חשוב לו לדעת שמי שיקבל את הירושה יהיה מאושר. לדוגמה, אליעד מסביר שכאשר אדם אוהב מישהו, הוא רוצה שיהיה לו טוב תמיד, לא רק כל עוד הוא עצמו חי. אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: אם לאדם יש ילד או מישהו שהוא אוהב מאוד, הוא ירצה לדאוג לרווחתו גם אחרי מותו, אפילו אם הוא לא יהיה מודע לכך. הוא עושה זאת מתוך רצון אמיתי לעשות טוב לאדם אחר, ולא מתוך אינטרס אישי שקשור לחיים שאחרי המוות.

מדוע אנשים נמנעים מלבזבז את כל הכסף בחייהם?

אליעד מעלה נקודה נוספת ומסביר שמבחינה לוגית טהורה, אם האדם יודע בוודאות שהוא עומד למות, יכול להיות שעדיף לו לבזבז את כל כספו בעצמו במקום להוריש אותו הלאה. אבל הוא מציין שאנשים...