...
לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול?
פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך
לנהל שיחה? כיצד ניתן
לפתח שיחה בצורה טבעית ופשוטה?
פיתוח שיחה הוא מיומנות שרבים מתקשים בה. אליעד כהן מסביר באופן ברור ופשוט כיצד
לפתח שיחה זורמת ומעניינת גם עם משפטים קצרים ופשוטים שאנשים אומרים לנו. הוא מתחיל מהשאלה כיצד ניתן ללמד אדם אחר
לפתח שיחה, ועובר בהדרגה להסביר את השיטה וההיגיון שעומדים מאחורי זה. מהי הנוסחה
לפיתוח שיחה? לפי אליעד כהן, הרעיון המרכזי
לפיתוח שיחה הוא להבין שכל משפט שאנחנו שומעים מורכב משני אלמנטים עיקריים: העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית
לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: ... או שתה משהו. את המחשבות האלו הופכים לשאלות: ישבת על החוף או שחית?, עם מי הלכת?, מה שתית שם?, וכך השיחה מתפתחת בקלות ובטבעיות. איך ההבדל בין עובדה לפירוש עוזר
בפיתוח שיחה? אליעד מחדד את ההבדל בין עובדה לפירוש דרך דוגמה נוספת: אם מישהו אומר אני בבית, זו עובדה פשוטה וברורה. אבל בראש שלנו מיד קופצים פרטים נוספים כמו היא בטח חזרה ... לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: ממתי את בבית?, מה את עושה עכשיו?, ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין. כיצד האסוציאציות במוח מסייעות
בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון ... באיזה חדר הוא נמצא?, למה דווקא את השולחן הזה בחרת?, וכדומה. הרעיון הוא שכל מילה פשוטה שאומרים לנו היא פתח לעולם של שאלות אפשריות. כיצד ניתן להשתמש באמת כדי
לפתח שיחה? אליעד מסביר שאנשים שרגילים להיצמד לאמת באופן טבעי מצליחים לפתח שיחות בקלות. המשמעות של להיצמד לאמת היא לבדוק האם הפירוש שלנו למשפט ששמענו אכן נכון. אם ... (אז מה עשית שם?, למה לא נכנסת למים?). בעצם, ההרגל לבדוק את אמיתות הפירושים שלנו הוא בדיוק הפעולה שמייצרת עוד ועוד שאלות ומפתחת את השיחה. מהם השלבים המעשיים
לפיתוח שיחה מוצלחת? לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה
לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו ... איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך
לפתח שיחה מוצלחת? כיצד ניתן ללמד אדם
לפתח שיחה? השיחה מתחילה בשאלה כיצד מלמדים מישהו
לפתח שיחה. אליעד מציג את הרעיון שצריך לספק לאדם מעין נוסחה או דרך מובנית שתעזור לו לזהות על מה לדבר ולהמשיך את הדיון באופן זורם. בתחילה נשאלת השאלה מה בדיוק עושים ... משהו פשוט ואינטואיטיבי יותר. אליעד מסביר שכאשר אדם אומר הלכתי אתמול לטייל, יש עובדה (הלכתי לטייל) ופירוש (למה הלך, איך הלך, עם מי הלך, באיזו שעה ועוד). כדי
לפתח שיחה, אפשר לחפש בראש את מה שנוסף לנו אוטומטית סביב העובדה. לדוגמה, אם הוא הלך לים, אנחנו יכולים לדמיין שהוא ישב על החוף, התלבט מה לקחת, אולי שמשייה או כיסא, ... נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש? לדברי אליעד, הדרך
לפתח שיחה קשורה ביכולת לראות מה נאמר (העובדה) ומה אנחנו מפרשים או מוסיפים (הפירוש). אם לדוגמה הילדה שלך אומרת אני בבית, אתה אולי מפרש שהיא חזרה מהלימודים, שהיא במנוחה, שהיא יושבת או עומדת, אבל בפועל היא רק אמרה אני בבית. מתוך הפער בין מה שנאמר לבין מה שאתה מוסיף באופן טבעי בראש, אפשר לייצר שאלות. אליעד מתאר שכדי
לפתח שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה משפטים, כאילו כותבים על זה חיבור שלם או סיפור: הלכת בים בשתיים בצהריים?, היה חם?, לקחת שמשייה?, ... (כמו ים, הייתי, היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת
לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות לאמת - כלומר, לבדוק מה באמת נאמר לעומת מה שאנחנו מפרשים - קשור ישירות ליכולת
לפתח שיחה . בכל פעם שמישהו אומר משפט, אנו בודקים מה מידת הוודאות של הפירוש שקפץ לראשנו. לדוגמה, אם הוא אומר הייתי היום בים, ואנחנו מניחים בטח שחית בים, אפשר לשאול: ... עם דוגמאות פשוטות יותר של מילים בודדות, כמו שולחן או טאטא. המילה לבדה מעוררת בנו פירושים שונים: שולחן יכול להיות עץ, זכוכית, שולחן מטבח, שולחן משרדי, וכך אפשר
לפתח שיחה שלמה על שולחן אחד. אם אדם אומר בית, יש מי שידמיין בית פרטי עם גינה, יש מי שידמיין דירה קטנה, ויש מי שיחשוב על בית כמשפחה. לכל אחד יש פרשנות אחרת, ומתוך כך ... אליעד מסכם שהנוסחה הפשוטה היא: קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם
לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד פעם נגיד שרוצים ללמד מישהו
לפתח שיחה, אתה יודע
לפתח שיחה? ש: בדרך כלל. אליעד: אני מפתח איתך עכשיו שיחה, אוקי מה הנוסחה
לפתח שיחה זאת השאלה? ש: אתה שומע משהו מניע מטרה. אליעד: כן. ש: אתה שומע מה שהוא אומר לוקח את מילים שלו את הנושאים שלו ומוצא אסוציאציות לאותן מילים וממשיך לדבר איתו על ... בים אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות כדי
לפתח שיחה זה לקחת את מה שפירשת ולהפוך את זה לשאלות, הייתי היום בים אוקי מה קופץ לך לראש הוא יושב בים, ישבת בים מה קופץ לך לראש הוא שחה שחית בים? לא שחיתי היה חם מדי, ... לא יכול להיות זה לא רק המילה בית כי המילה בית לכשעצמה אין לה משמעות. זאת אומרת שכשהוא אומר לך הייתי בים הייתה לזה איזו משמעות עבורך, מה שאתה צריך לעשות אם אתה
מפתח שיחה זה לראות מה המשמעות של זה עבורך ובסך הכל להבדיל בין העובדה לפירוש ולהפוך את זה לשאלה. נגיד שמישהו אומר לך הייתי בים מה מצטייר לך בראש ציור? ש: איזה ים ...