... הבדל בין חילוני שנוסע בשבת לבין דתי ששומר שבת. שניהם פועלים מתוך התאוות האישיות שלהם. החילוני מתאווה לנסוע בשבת והדתי מתאווה לקבל שכר בעולם הבא או לפחד מעונש בעולם הבא . אפילו האדם הסגפן, שמתענה ומסגף עצמו, פועל מתוך תאווה, כיוון שהוא נהנה מהתחושה של משמעות ומימוש עצמי. מהם האינטרסים האמיתיים של המחזירים בתשובה? ...

... על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם? מדוע אנשים מתלוננים על אלוהים ועל המציאות? אנשים רבים מתלוננים על אלוהים, או לחלופין על המציאות, ושואלים מדוע הדברים מתרחשים כפי שהם מתרחשים. אנשים המאמינים באלוהים ישאלו למה אלוהים עשה את זה?, ואילו אנשים שאינם מאמינים באלוהים ישאלו למה המציאות כזאת?. אליעד כהן מסביר שחשוב להבין שכל תלונה שיש לאדם על אלוהים או על המציאות היא למעשה תלונה של האדם על עצמו. הסיבה לכך היא שהאני האמיתי של האדם אינו נפרד מהמציאות עצמה. אליעד משתמש בדוגמה של אדם שחולם חלום רע - למשל אדם החולם ... סובלים מדרגה מסוימת של פיצול אישיות רוחני, המתבטא בכך שהם לא חווים את האחדות שבין הבורא לנברא. האדם הממוצע חווה רק את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, ולכן מתלונן על דברים שקורים לו. לעומת זאת, אדם מודע יותר יכול לחוות בו - זמנית שלוש פרספקטיבות שונות: ... כישות נפרדת בלבד, כגוף וכתודעה מוגבלת. פרספקטיבה גבוהה יותר, שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, כישות שמניעה את כל המציאות. פרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה הוא חווה אחדות מוחלטת בין הבורא והנברא, ואין שום הפרדה. מי שאינו מבין זאת חווה פיצול בין אני לאלוהים או מציאות. כך יוצא שכאשר אדם מתלונן על המציאות, הוא בעצם שונא את עצמו, כי הוא והמציאות אחד הם. איך דוגמת היד והגוף ממחישה את האחדות? אליעד כהן נותן את דוגמת היד ... בסופו של דבר, האדם מגיע להבנה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותה ישות המכונה אלוהים או המציאות. במצב זה, הוא מתחיל לשאול שאלות על המציאות מתוך הבנה שהוא עצמו המציאות. כתוצאה מכך, האדם מגיע לפרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה אין עוד שאלות, מכיוון שהכל אחד ... המסר העיקרי לגבי אחריות ותלונות? המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שכל תלונה של האדם על אלוהים או המציאות היא תלונה על עצמו. כל דבר שקורה לאדם קורה בגלל רצונו העמוק ביותר. לכן, האדם נדרש לקחת אחריות מלאה, להכיר בכך שהוא עצמו הכוח המניע של כל המציאות, וכך ... הפנימי שלו. רק כך האדם יכול לחיות חיים טובים באמת, מתוך אחדות אמיתית ושלמה בין הבורא לנברא, בין החלום לחולם, ובין האדם למציאות. אחריות אישית מול תלונות על המציאות משמעות פיצול האישיות מנקודת מבט רוחנית הקשר בין בורא לנברא בחוויית האחדות כיצד חוויית ... מלמדת על המצב האמיתי של האדם גילוי שורש הרצון ושחרור מסבל מדוע אנשים מתלוננים על אלוהים ועל המציאות? אנשים מביעים תלונות על אלוהים, או על המציאות, כשבעצם כל אחד תוהה מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים. מי שמאמין באלוהים מתלונן על למה אלוהים עושה כך?, ומי שלא מאמין באלוהים מתלונן פשוט על המציאות: למה היא כזו ולא אחרת?. אך לפי ההסבר, חשוב להבין שכל תלונה שיש לאדם על מה שקורה לו, היא בעצם תלונה על עצמו. הסיבה לכך היא שהאני האמיתי של האדם חופף למציאות עצמה. אפשר לקרוא לכוח שמניע את הדברים אלוהים, מציאות, גורל או עולם, אבל בפועל זו אותה נקודה: האדם הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ובו - זמנית הוא גם זה שרוצה את מה שקורה לו, ממש כפי שבחלום האדם חולם, וגם דמות ... מהחלום, אלא גם הכוח שמחולל את כל מה שקורה בו. מהי המשמעות של פיצול אישיות בהקשר של אלוהים והמציאות? לפי התפיסה הזו, כל האנשים בעולם סובלים מדרגה מסוימת של פיצול אישיות, משום שהם חווים את עצמם כנפרדים לגמרי ממה שקורה. במציאות יש כמה פרספקטיבות או ישויות ... נפרדת - כמו הגוף והתודעה המצומצמת שיש בו. יש פרספקטיבה נוספת שבה הוא חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, ככוח שמניע את כל מה שקורה. יש פרספקטיבה גבוהה עוד יותר, שבה הבורא והנברא הם אחד, ואין עוד הפרדה כלל. כאשר האדם מדבר על אני, והוא מבין באמת את עצמו לעומק, הוא מסוגל לחוות את כל שלוש הזוויות בו - זמנית: גם שהוא נפרד בגוף, גם שהוא ... את עצמם מהפרספקטיבות הללו, וחווים רק את הנפרדות. כך יוצא שאדם יכול להתלונן על אלוהים או על המציאות, בלי לקלוט שהוא מתלונן בעצם על עצמו. לדוגמה, אם לאדם קרה אסון כלשהו, והוא אומר למה אלוהים עשה לי את זה?, הוא למעשה שונא את עצמו מבלי להבין זאת, כי הוא והכוח היוצר הם ישות אחת בעומק הדברים. כיצד מגיעים לאחדות מלאה ולתחושת טוב בשלמות? האדם מתבקש לחקור את ... נובעים. בשלב ראשון הוא מבין שהרצונות שלו אינם בשליטתו המלאה, כיוון שיש כוח (המציאות אלוהים) שגורם לו לרצות אותם. בשלב מתקדם יותר, הוא מבין שהתודעה העצמית שלו עצמה אינה בשליטתו, אלא מופעלת בידי אותו כוח יסודי. בסופו של דבר, התודעה של האדם גדלה עוד ועוד, עד שהוא מזהה שהאני האמיתי שלו הוא הישות הראשונה, אותו כוח שקורא לו אלוהים או מציאות. משם הוא גם תופס את הפרספקטיבה שקדמה לאלוהים, שבה הכל אחד ואין שום שאלה או הפרדה. לכן, כאשר אדם מתלונן על משהו רע שקרה לו, המסר הוא פשוט: כל תלונה על המציאות היא תלונה על עצמך. האחריות מוטלת עליך, כי אתה עצמך ... מכיוון שהאדם חווה את כל הישויות הללו בו - זמנית כשלמות אחת. כשאין עוד הפרדה בין הבורא לנברא, בין החלום לבין החולם, האדם חווה טוב אמיתי. הוא אינו נפרד מן הדברים, ולכן אינו מנוכר אליהם. אפשר לראות את הדוגמה של היד והגוף: אם היד חשה עצמה כישות נפרדת, היא ... על המצב האמיתי של האדם גילוי שורש הרצון ושחרור מסבל הפעם אני רוצה לדבר על תלונות לאלוהים, אנשים מתלוננים, למה

אלוהים מחוץ לזמן מחוץ למקום, האם יש או למה אין אלוהים מעל הזמן מעל המקום? למה אין העדר מקום או זמן? האם יכול להיות אלוהים שנמצא מחוץ לזמן ולמקום? אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות קיום לאלוהים מחוץ לזמן ולמקום, ומסביר את המורכבות הלוגית והפילוסופית שמאחורי השאלה. אליעד מתחיל בטענה שכדי לדעת אם יש או אין אלוהים, ראשית עלינו להבין מה זה בכלל אומר יש ואין. אליעד מציג בעיה לוגית: אם אלוהים מוגדר כישות שנמצאת מחוץ לכל מקום וזמן, המשמעות היא שאלוהים לא נמצא בשום מקום וזמן כלל, ואז נשאלת השאלה מה המשמעות של המילה קיום במקרה כזה? האם יש משמעות לשאלה האם יש אלוהים מחוץ לזמן ולמקום? אליעד מסביר שאין משמעות לשאלה הזאת, כי ברגע שמישהו אומר שיש קיום מחוץ לזמן ולמקום, הוא יוצר פרדוקס. עצם הרעיון ... להתקיים כלל. אליעד מדגיש שכאשר דתיים אומרים שיש אלוהים שהוא מחוץ לזמן ולמקום, הם למעשה מודים בכך שאלוהים הוא משהו שאי אפשר להוכיח או להראות, ובאותה המידה אי אפשר להוכיח את ההיפך. הטענה שלהם הופכת לחסרת משמעות. מדוע האמונה באלוהים היא סתירה עצמית? אליעד טוען כי מי שמאמין באלוהים יוצר סתירה עצמית, כי אם אלוהים הוא אינסופי ונמצא בכל מקום, אז זה אומר שאין שום דבר אחר חוץ ממנו. אך אם יש משהו אחר מלבד אלוהים, אז הוא כבר לא אינסופי, ומכאן נובעת הסתירה הלוגית. אליעד נותן הסבר ברור: אם אדם אומר שיש אלוהים, הוא מודה בכך שיש משהו שהוא לא אלוהים (למשל האדם עצמו), וזה סותר את האמירה שאלוהים הוא הכל. האם ייתכן שאלוהים נמצא מחוץ לזמן ולמקום? אליעד מתמודד גם עם הטענה הנפוצה שאלוהים נמצא מחוץ לזמן ולמקום. הוא מסביר שהמונח מחוץ לזמן ולמקום הוא בעצמו הגדרה של סוג מסוים של מקום, ולכן גם ההגדרה הזאת לא מצליחה לפתור את ... רבי נחמן טען ששאלת הקיום של אלוהים היא בלתי פתירה, ושאין שום רב דתי שיכול לענות עליה באופן מספק. לפי רבי נחמן, כל מי שטוען שיש לו תשובה לשאלה האם יש אלוהים? אינו מבין את עומק השאלה או את התשובה שהוא עצמו נותן. למה כל ניסיון להגדיר את אלוהים נכשל? אליעד מסביר שכל ניסיון להגדיר את אלוהים מוביל לפרדוקס. אם אלוהים הוא אינסופי, אין שום דבר מחוץ לו, ולכן אין שום משמעות לדבר עליו כמשהו שקיים או לא קיים. מצד שני, אם אלוהים מוגבל ואינו אינסופי, אז הוא לא יכול להיות אלוהים. כל הגדרה של אלוהים מחוץ לזמן ולמקום הופכת בעצם את ההגדרה לחסרת משמעות לחלוטין, כי אין לנו דרך לתפוס את המושג מחוץ לזמן ולמקום. האם קיימת אפשרות למציאות ... שאי אפשר להגדיר או להוכיח את קיומו של אלוהים מחוץ לזמן ולמקום, משום שכל ניסיון הגדרה מוביל לסתירה לוגית או לפרדוקס בלתי פתיר.

... אלוהים מאמין באלוהים? האם אלוהים חושב שיש אלוהים? האם אלוהים יודע שהוא קיים? מי ברא את הרצון של אלוהים? איך אלוהים מודע לעצמו? מה היה לפני שאלוהים ברא את העולם? אין עוד מלבדו, האם להאמין באלוהים? שאלות על אלוהים האם אלוהים מאמין באלוהים? בהרצאה זו אליעד כהן מציג שאלה מרכזית שמתייחסת למושג האלוהים והאמונה בו. הוא מתחיל בכך שהוא מעלה שאלה פרדוקסלית: האם אלוהים מאמין באלוהים? האם אלוהים חושב שיש אלוהים? האם הוא מודע לקיומו? שאלות אלה נוגעות לנושא מעמיק של תפיסת אלוהים בעיני עצמו. הסוגיה הראשונה שואל אליעד כהן, היא האם אלוהים יודע שהוא קיים. הוא מתאר את המצב שבו בני אדם טוענים אני קיים, ומסביר שמושג זה טמון בהנחה שבני אדם מבינים את קיומם רק ביחס לדברים אחרים. כלומר, אם אתה אומר אני, זה בהכרח ... יש משהו מעבר לעצמך כדי שתוכל להרגיש את קיומך. הוא בודק את ההיגיון מאחורי המושג אני קיים והאם זה בכלל אפשרי להפעיל את זה על אלוהים. מכיוון שאלוהים, לפי הידע האנושי, הוא כל - יכול ואין שום דבר נוסף מלבדו, אליעד שואל איך ניתן להסביר את קיומו של אלוהים באופן הזה. לאחר מכן, הוא שואל האם לפני בריאת העולם, אלוהים ידע שהוא קיים, ומציין שאם כן, אז היה קיים משהו נוסף מלבד אלוהים, מה שנראה סותר את המושג של אלוהים הכל - יכול והאין - סופי. אליעד מציין כי אם אלוהים היה קיים לפני בריאת העולם, אז איך הוא יכול לדעת שהוא קיים? אם לא היה משהו נוסף מלבדו, איך יכול היה להיות לו מושג של קיום? זהו שאלת פרדוקס שמאתגרת את התפיסה שלנו את אלוהים ואת הקיום. אליעד מתאר את הדילמה גם בהיבט של הרצון של אלוהים. הוא מסביר כי אם אלוהים רצה לברוא את העולם, היה עליו לדעת שהוא קיים קודם לכן, כי רצון דורש מודעות לקיום. אך השאלה נשארת - איך

אמונה באלוהים טיפשות או חוכמה, האם אדם חכם יכול להאמין באלוהים? האם להאמין באלוהים זו טיפשות? מה הקשר שבין חוכמה לבין אמונה באלוהים? מנת משכל ואמונה באלוהים, אינטליגנציה ואמונה באלוהים, אנשים חכמים שמאמינים באלוהים האם אדם חכם יכול להאמין באלוהים? אליעד כהן פותח בשאלה מרכזית, האם אדם חכם יכול להאמין באלוהים או שמא להאמין באלוהים זו טיפשות מוחלטת? אליעד מדגיש שלכאורה נדמה כי ככל שאדם יותר חכם, הוא פחות נוטה להאמין באלוהים, בעוד שככל שהוא טיפש יותר, הוא מאמין יותר. אולם, לדבריו, ... אינה חד - משמעית ותלויה באופן משמעותי בפרשנות ובמשמעות של המושג אלוהים עבור האדם. מה זה אומר להיות אדם חכם? אליעד מסביר שאדם חכם הוא אדם ... אובייקטיבי ללא תלות במה שאחרים חושבים או לא חושבים. מה הכוונה להאמין באלוהים? אליעד מדגיש שהמושג אמונה באלוהים הוא מורכב ובעל מגוון עצום של פירושים. בניגוד להגדרה הפשוטה והברורה של חוכמה, לאמונה באלוהים אין הגדרה אחת מוחלטת וחד - משמעית. הוא מפרט דוגמאות רבות למשמעות המושג: האם האלוהים שאתה מאמין בו הוא ישות שנמצאת בשמיים ומנהלת חשבונות של מעשי האדם? האם אלוהים הוא זה שמסובב את כל הסיבות והאירועים שקורים בעולם? האם אלוהים עבורך הוא משהו שהוא מחויב המציאות, כלומר, משהו שחייב להתקיים תמיד? האם האלוהים שאתה מדמיין הוא מחוץ לזמן ולמקום, או בתוך הזמן והמקום? האם התפיסה שלך לגבי אלוהים היא דמות הגיונית ורציונלית או אולי דמות לא הגיונית? אליעד טוען ... בגלל מגוון ההגדרות האפשריות הללו, לא ניתן לקבוע באופן מוחלט שאמונה באלוהים מצביעה על טיפשות. האם האמונה באלוהים יכולה להיות נכונה יותר מחוסר אמונה? אליעד מדגיש שגם אם, לצורך הדיון, נניח שהאמת היא שאין אלוהים, עדיין יכול להיות שאדם שמאמין באלוהים הוא דווקא יותר חכם מאדם שלא מאמין, אם האמונה שלו באלוהים מקרבת אותו לתפיסת האמת יותר מאשר חוסר האמונה. כלומר, לפעמים התפיסה הכללית שמכילה בתוכה את האמונה באלוהים יכולה להיות מדויקת ונכונה יותר מבחינה פילוסופית או לוגית מאשר תפיסה פשטנית שמבטלת את קיומו של אלוהים לחלוטין. סיכום: האם חכם לה

מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד? מה השקר של אמונה = חרדה ופחד? למה מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד היא בדיחה גדולה? אליעד כהן מתחיל בשיר הפופולרי מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד, ומסביר מדוע מדובר בבדיחה אירונית ואבסורדית במיוחד. לטענתו, דווקא מי שמאמין הוא זה שהכי מפחד - מפחד לאבד את האמונה עצמה. הסיבה לכך היא שהאושר והתחושה הטובה של האדם תלויים לחלוטין באמונה שלו. אם אדם מאמין שהכל לטובה או שמישהו שומר עליו, הוא אולי לא יפחד מדברים חיצוניים שיקרו לו, אבל הוא תמיד יפחד מהאפשרות שהוא יאבד את האמונה הזאת. לדוגמה, אם אדם מאמין שיהיה לו טוב, הוא אוטומטית חושש מההיפך, שמא יקרה משהו שיפריך את אמונתו. מכאן שכל פחד בעולם, לפי אליעד כהן, מקורו באמונה של האדם. ככל שאדם מאמין יותר חזק, כך גדל הפחד שלו שהאמונה תיעלם או תתערער. האם קיימת אפשרות לא להיות ... אלה שטוענים שהם ריאליים או לוגיים. אנשים שמתגאים בכך שהם לא מאמינים בשום דבר, למעשה מאמינים בשכל שלהם. גם האמונה שהשכל הוא הכלי המדויק והאמין ביותר היא אמונה, בדיוק כמו כל אמונה דמיונית אחרת. לדוגמה, המשפט המפורסם של דקארט אני חושב משמע אני קיים, נשמע לוגי ומוחלט, אך למעשה גם הוא מתבסס על אמונה. כי הטענה אני קיים נשענת על ההנחה אני חושב. כלומר, הטענה אני קיים היא לא ודאית בפני עצמה, אלא מותנית במשהו אחר, ולכן היא בגדר אמונה. אדם לא באמת יכול להוכיח באופן מוחלט שהוא קיים ... הגדול של הסתמכות על השכל? אליעד טוען כי הטעות הנפוצה ביותר, שבה נופלים כל האנשים - כולל חכמים גדולים - היא להאמין שהשכל שלהם הוא מדד לאמת מוחלטת. הם מאמינים שאם ... על השכל כמשהו מוחלט, בעוד שאין שום דבר בעולם שאפשר להיות בטוח בו במאת האחוזים באמצעות השכל או באמצעות כל אמונה אחרת. עצם העובדה שהאדם מאמין בשכלו, חושף אותו לפחד לאבד את האמונה בשכל, בדיוק כמו כל אמונה אחרת. למה אדם בכל זאת צריך אמונה בחיים? לפי אליעד, האדם צריך אמונה דווקא כדי לשקר, כלומר, כדי לחיות בעולם של ... האדם לא יוכל לחיות כלל, כי כל המשמעות של החיים תלויה בהבחנה בין טוב לרע, בין מה שהוא רוצה ומה שאינו רוצה. האמונה מאפשרת לאדם ליצור את האשליה של טוב ורע, של רצון, של משמעות. האמונה מאפשרת לאדם לפחד ולרצות, ליצור נפרדות מלאכותית בין הדברים בעולם. ...

... קיומיות, התמודדות עם חרדה קיומית, פחד קיומי, להתבטל למציאות, ביטול עצמי, מי שמאמין לא מפחד, התמודדות עם פחד מהי חרדה קיומית ולמה היא ... קיימות, אך ההתפתחות הרוחנית פשוט חושפת אותן. האדם פוגש לפתע חרדות עמוקות יותר, מפני שברגע שהוא מתחיל להטיל ספק באמונות הבסיסיות שלו על המציאות, הוא ... הוא מתחיל לשאול אולי הבית לא יישאר? אולי פתאום הוא ייעלם?, המחשבות האלה יוצרות חרדה קיומית עמוקה יותר. איך קשורה אמונה לחרדות ולפחדים קיומיים? אליעד מסביר את הקשר הישיר בין אמונה לפחדים וחרדות. ... מפחד שהמציאות תהיה אחרת. למשל, אם אדם מאמין שהוא חייב לחיות, הוא מיד מפחד למות. לכן, ככל שהאדם נאחז יותר באמונות מסוימות, כך יש לו יותר חרדות. לעומת זאת, אם הוא יוותר על האמונות האלו ויבין שאין דבר שהוא מחויב, החרדות ייעלמו. איך להתמודד עם חרדה בלתי מוגדרת? אליעד מבדיל בין חרדות מוגדרות לחרדות בלתי מוגדרות. חרדה מוגדרת ... שגם הדבר הכי גרוע שיקרה לו יכול להיות טוב, או לפחות אינו רע באופן מוחלט. מה המשמעות של להתבטל למציאות כפתרון לחרדה? הפתרון שאליעד מציע לחרדות קיומיות הוא ביטול עצמי או להתבטל למציאות. המשמעות היא להפסיק להיאחז באמונות ולהסכים באופן פנימי שהכל ... לקרות והכל בסדר. האדם בעצם מפסיק להיות מנותק מהמציאות, מפסיק לנסות לשלוט בה, ומאפשר למציאות להיות כפי שהיא. הוא אינו מפחד כי הוא מבין שבאופן עמוק, אין משמעות מוחלטת לשום דבר שקורה. לדוגמה, אליעד מספר על אדם שהגיע לחרדה קשה והוא ייעץ לו פשוט ... של ביטול עצמי מוחלט? אליעד מדגיש שכדי להגיע למצב של ביטול עצמי מוחלט, יש לבצע עבודה פנימית עמוקה של התבוננות על האמונות הבסיסיות ביותר שלנו. הוא ... לא אפחד. הוא מסביר שזה לא פתרון אמיתי, מכיוון שזה יוצר הפרדה בין מצב של יודע למצב של לא יודע. האדם בעצם מחזיק באמונה שאם אני לא יודע, אין ממה לפחד, אך הוא עדיין נאחז באמונה שיש הבדל בין יודע ללא יודע. מצב של ביטול עצמי אמיתי הוא מעבר לידיעה ואי - ידיעה. במצב כזה, האדם לא נאחז בשום אמונה ולא עושה הפרדה בין מצבים, ולכן אין לו שום סיבה לפחד. האם מספיק להבין זאת לוגית ... שבסוף מגיעים למסה הקריטית של הבנה עמוקה שמשחררת את האדם לחלוטין מפחדיו. איך הסיפור של רבי נחמן והבעל תפילה קשור לחרדה קיומית? אליעד מצטט את רבי ... בסיפור הבעל תפילה על אנשים שהיו להם חרדות גדולות למרות שהיה להם הרבה כסף. הם חיפשו ביטחון, אבל למרות הכל נשארו חרדים. הפתרון האמיתי היה למצוא מאיפה הגיבור (הסיבה לחרדה) לוקח את כוחו, ולנטרל אותו ... אותה ולהתאחד עם המציאות השלמה, מעבר לכל הפרדה. בסופו של דבר, אליעד מדגיש שהפתרון האמיתי הוא התבוננות מתמשכת ואמיצה לתוך החרדות, עד שהאדם רואה שאין שום דבר מוחלט שמחייב פחד. רק אז הוא חווה שחרור מוחלט מחרדות קיומיות. מהי חרדה קיומית? איך להתמודד עם פחד בלתי מוגדר? מה הקשר בין אמונה לפחד? מה המשמעות של להתבטל למציאות? מי שמאמין לא מפחד? איך להפסיק לפחד ממוות? ...

... את השכל, אין שכל אין דאגות, להשתמש בשכל במאה אחוז, לצאת מהשכל, גבולות השכל, לפתח את השכל למאה אחוז, מי שמאמין לא מפחד? שימוש בשכל יתרונות וחסרונות, בעד ונגד לזרוק את השכל, להאמין בצדיק, אמונה עיוורת, אמונה במאה אחוז האם עדיף לזרוק את השכל או להשתמש בו? השאלה המרכזית של ההרצאה היא האם ... על השכל ולנתח את כל מה שקורה בחיים, או שמא עדיף פשוט לזרוק את השכל ולחיות חיים נטולי ספקות ודאגות. המונח לזרוק את השכל מתאר מצב שבו אדם בוחר להאמין בצורה מוחלטת במשהו - לדוגמה, בצדיק, בגורו, באלוהים או במנטור - מבלי להפעיל את השכל או להטיל ספק. בהיבט הזה, עולות השאלות האם השימוש בשכל דווקא יוצר בעיות, והאם האמונה העיוורת בגורו או בצדיק עשויה להביא להקלה. מה היתרונות של זריקת השכל? כאשר אדם בוחר להאמין במשהו בצורה מוחלטת, הוא עשוי להימנע מבעיות של התלבטויות ושאלות בלתי פוסקות. אדם שמאמין במשהו במאה אחוז, חי בעולם שבו הוא משוחרר מהדאגות והספקות. למשל, אם אדם מאמין באמת במאה אחוז שאלוהים דואג לו, שכל מה שקורה הוא לטובה, הוא לא מתלבט מה נכון ומה לא נכון, ולא שואל את עצמו כל הזמן האם מה שהוא עושה הוא הדבר הנכון. השקט הפנימי שמלווה את האמונה המוחלטת יכול להפחית את הלחץ הנפשי שנגרם מהתלבטויות אינסופיות. מה החסרונות של זריקת השכל? הבעיה העיקרית שנובעת מזריקת השכל היא שהיא הופכת את האדם לפגיע במצבים שבהם האמונה שלו נתקלת בספק. אם אדם מאמין במנטור או בצדיק, ואז מתמודד עם קושי או בעיה שלא ניתנת לפתרון באמצעות האמונה, כל עולמו עשוי להתמוטט. למשל, אם המנטור נתן לו עצה שגויה, והוא נכשל, או אם הוא לא הצליח להבין את מה שנאמר לו כהלכה, הוא עשוי להיכנס לדילמה האם להמשיך להאמין או לא. במקרה כזה, האמונה המוחלטת יכולה להישבר. המערכת שהייתה מבוססת על אמונה נטולת ספקות, מתחילה להתרסק כשיש מקום לעיתים קרובות למחשבות ותחושות סותרות. הדוגמה של רבי נחמן: אמונה עיוורת בצדיק רבי נחמן אמר שבכדי להאמין בצדיק, צריך לעשות זאת במאה אחוז. הוא טוען שאם הצדיק אומר לך משהו, כמו למשל שאתה בריא למרות שאתה לא מרגיש טוב, אתה צריך להאמין בזה במאת האחוזים. אם הצדיק אומר לך שהילד שלך חי למרות שהוא מת, אתה צריך להאמין בזה גם כן. אם יש לך ספק באמונה במאה אחוז, אתה נמצא בבעיה, כי זה מעורר את השכל שלך, וזריקת השכל התערערת. הבעיות ... יכולתו. זהו תהליך שבו עלינו להעמיק בשאלות, לחשוב ולהתנסות עד שנגיע לנקודה שבה נבין את מגבלות השכל שלנו. כאשר נבין כי כל השכל שלנו מבוסס על אמונה כלשהי, נוכל להשתמש בשכל כשהוא מועיל ולהימנע מהשימוש בו כשזה לא מתאים. האם כדאי לזרוק את השכל? אמונה עיוורת שימוש בשכל פיתוח השכל למאה אחוז היתרונות של זריקת השכל חסרונות האמונה במאה אחוז השאלה: האם עדיף לזרוק את השכל או להשתמש בו? ההתלבטות המרכזית כאן היא האם עדיף להשתמש בשכל ולחשוב על כל דבר לעומק, או אולי עדיף פשוט לזרוק את השכל, להאמין במשהו, ולחיות חיים נטולי ספקות ודאגות. הרעיון של לזרוק את השכל מתאר מצב שבו האדם בוחר להאמין בעיוורון בגורו, במנטור, בצדיק, באלוהים או בכל דמות אחרת, במקום לנתח ולהתלבט כל הזמן. למה אנשים רוצים לזרוק את השכל? ... מה לא נכון, מה יהיה, מה לא יהיה, איך לפעול, האם זה טוב לו או רע לו - כל אלו מכבידים עליו. לכן, לפעמים נראה כאילו עדיף לזרוק את השכל ולסמוך על אמונה עיוורת כדי להיפטר מכל הדאגות. היתרון בזריקת השכל כאשר אדם זורק את השכל ומאמין במשהו בצורה מוחלטת, אין לו ספקות או חששות. אם אדם מאמין במאה אחוז שאלוהים דואג לו, שכל מה שקורה הוא לטובה, שאין טעויות ושאין לו על מה לדאוג, הוא חי בשלווה. כלומר, אם האמונה היא מוחלטת, היא יכולה להעלים כל דאגה. החיסרון בזריקת השכל הבעיה מתעוררת כאשר נכנס ספק. אם אדם מאמין במישהו או במשהו אבל לפתע הוא נתקל בקושי שמערער את אמונתו - כל עולמו עלול להתמוטט. למשל, אם הוא מאמין במנטור מסוים, אבל יום אחד המנטור ...

... ואמונה באלוהים, אסור לנשק מזוזה בגלל הקורונה, אסור להתפלל בכותל בגלל הקורונה, שמירת מצוות בזמן הקורונה, מי שמאמין לא מפחד? שומר דלתות ישראל, מהי מזוזה? למה שמים מזוזה? מכת בכורות, מצוות מזוזה, להאמין באלוהים מהי מזוזה ומה הקשר שלה לשמירה מפני מגיפות? בהרצאה של אליעד כהן הוסבר לעומק נושא המזוזה, במיוחד בהקשר של מגפת הקורונה. המזוזה, לפי היהדות, היא קלף שמונח בפתח הבית ועליו כתוב שדי - שומר דלתות ישראל. אחד ההסברים המרכזיים לשימוש במזוזה הוא האמונה שהיא שומרת על הבית ועל יושביו מפני מחלות, צרות ובעיות. אליעד מדגים זאת באמצעות סיפור מכת בכורות ממצרים: כאשר הוטלה מכת הבכורות, היהודים חששו שהמלאך המבצע את הגזרה ייכנס גם לבתיהם ויפגע בהם. לכן הם סימנו את דלתותיהם בדם, וכך אלוהים ידע לדלג על ביתם ולא להיכנס לפגוע בהם. רעיון זה הוא היסוד לאמונה שמאחורי המזוזה - המזוזה אמורה להגן מפני אסונות ומחלות, בדיוק כפי שקרה ... למה אסור היה לנשק מזוזה בזמן מגפת הקורונה? אליעד מציג בצורה משעשעת ואירונית את האיסור שהוטל על נשיקת המזוזה עקב מגפת הקורונה. מצד אחד, האמונה היהודית גורסת שהמזוזה מגנה על האדם מפני מגיפות ומחלות. מצד שני, ... סיטואציה אירונית שצריך לחשוב עליה, כי לכאורה נוצר מצב אבסורדי שבו הדבר שנועד להגן, עלול להזיק. הוא מסביר שהפרדוקס מעורר שאלות עמוקות לגבי האמונה באלוהים, וכיצד אדם שמאמין באמת יכול לחשוש שמא המזוזה תהפוך לסכנה. מדוע אסור היה להתפלל בכותל המערבי בזמן קורונה אם הכל בידי אלוהים? אליעד מעלה נקודה נוספת באותו הקשר - האיסור להתפלל בכותל המערבי עקב הקורונה. אנשים התבקשו שלא להתאסף לתפילה בכותל מחשש להידבקות, דבר שלכאורה סותר את התפיסה היהודית לפיה הכל בידי שמיים. הוא מעלה שאלה רטורית: אם הכל מגיע מאלוהים והכל מלמעלה, מדוע צריך לחשוש מתפילה או ממקום קדוש? הרי לפי האמונה, דווקא במקומות האלה אמורה להיות ההגנה הכי גדולה. לדבריו, העובדה שנאסרה התפילה בכותל בגלל הקורונה מעוררת תהייה לגבי מהות האמונה - האם באמת מאמינים שאלוהים מגן ומחליט הכל, או שזו אמונה מותנית שאינה תקפה כשמגיעה סכנה אמיתית כמו מגיפה? מהו הפרדוקס המרכזי לגבי אמונה ומצוות בזמן מגיפה? אליעד כהן מדגיש את הפרדוקס שבין האמונה הדתית לבין ההתנהגות בפועל בזמן מגפה כמו הקורונה. אם האמונה היא שהכל בידי אלוהים והוא זה שמחליט על מי יחלה ועל מי יישאר בריא, הרי שלא אמורה להיות בעיה ... בדיוק הפוכות: לא לגעת במזוזות ולא להתאסף לתפילה כדי למנוע הידבקות בנגיף. לכן, הוא מציע לחשוב לעומק על הסתירה הזו ועל המשמעות האמיתית של האמונה הדתית - האם היא מוחלטת או שהיא קיימת רק בתנאים מסוימים ובגבולות מסוימים? לפי אליעד, הפרדוקס הזה חושף את השאלה האם אנשים באמת מאמינים במה שהם אומרים שהם מאמינים, או שאמונתם היא חלקית בלבד. אליעד מסיים את ההרצאה בקריאה לחשיבה עמוקה על הדברים, וטוען שהדוגמה של המזוזה היא סמל לפרדוקס שמלווה את האמונה בכלל - האם האמונה של האדם היא מלאה ואמיתית, או שהיא מתפוררת בשעת מבחן כמו במגפת הקורונה? האם מזוזה באמת שומרת ממחלות? למה אסור לנשק מזוזה בקורונה? האם תפילה בכותל יכולה לגרום להידבקות? מה הקשר בין מזוזה למכת בכורות? האם אלוהים מגן עלינו מפני מגיפות? מי שמאמין לא מפחד?

... ואמונה באלוהים, האם מי שמאמין לא מפחד מהקורונה? איך אמונה באלוהים משפיעה על הפחד מהקורונה? איך לא לפחד מהקורונה? האם דתיים לא מפחדים מהקורונה? איך אמונה יוצרת פחד? למה כל הפחדים בגלל אמונה? איך לא להאמין ולא לפחד? מה הקשר בין אמונה באלוהים לפחדים בתקופת הקורונה? ההרצאה מתמקדת בהשפעת האמונה באלוהים על פחדים, במיוחד בתקופת הקורונה. אליעד כהן מתחיל בהסבר על איך האמונה באלוהים יכולה להשפיע על התפיסה שלנו לגבי פחדים, ובעיקר על פחדים הקשורים למגיפת הקורונה. הוא מציין כי באופן כללי, אדם שמאמין באלוהים, ירגיש בטוח יותר בשעה של משבר. הוא טוען כי כל פחד נובע מאמונה במשהו. לדוגמה, אדם יכול לפחד למות מקורונה כי הוא מאמין שהקורונה עלולה להורגו. אם אדם מאמין שאלוהים שומר עליו, הוא ירגיש פחות חשש. אמונה באלוהים מביאה את האדם לתפוס את המצב באופן שונה, שכן הוא מאמין שהכל קורה לטובה ושאלוהים מנהל את העולם באופן כללי. על פי אליעד, אם אדם מאמין שאלוהים ישמור עליו, אז יש סיכוי שהוא ירגיש בטוח יותר. כמו לדוגמה, אם אדם שם מסכה ומאמין שהיא תעזור לו להימנע מהקורונה, כך גם האמונה באלוהים עשויה לעזור להוריד את רמת הפחד. אף על פי כן, הוא מדגיש שהאמונה הזו לא תמיד מבטיחה ביטחון מוחלט. אפילו אם אדם מאמין שאלוהים ישמור עליו, הוא לא יכול להיות בטוח בכך, כפי שמראים אירועים היסטוריים כמו השואה. בהמשך, אליעד מסביר שהאמונה באלוהים יכולה להיות אמונה מותנית, כלומר, תלויה במצוות ועבירות. הוא מציין שלפעמים אדם מאמין שאם הוא יעשה מצוות או יימנע מעבירות, אלוהים ישמור עליו. אך הוא טוען שהאמונה הזו לא תמיד מבוססת, שכן