איך להתמודד עם פחד גישה באמצעות ניתוח סיבתיות?

לפי אליעד, אחד האתגרים הגדולים ביותר שבהם אנשים נתקלים הוא פחד הגישה, במיוחד כאשר מדובר בניסיון להתחיל עם מישהו או מישהי. מדובר בבעיה נפוצה מאוד, שנובעת לעיתים מחשש לתגובה שלילית, כמו צחוק או דחייה. על מנת להתמודד עם פחד זה בצורה שיטתית, אליעד מציע להשתמש בשיטה הנקראת "ניתוח סיבתיות".

הנה איך זה עובד:

שלב ראשון: זיהוי הסיבה והתוצאה

בשלב הראשון של ניתוח הסיבתיות, עלינו לזהות את הסיבה והתוצאה של הפחד. לדוגמה, אם אדם אומר "אני לא ניגש אליה כי אני מפחד שהיא תצחק עליי", עלינו לזהות את הסיבה והתוצאה.

- הסיבה: "אני מפחד שהיא תצחק עליי".

- התוצאה: "אני לא ניגש אליה".

שלב שני: בחינת הסיבה והתוצאה

בשלב זה, חשוב לחקור את הסיבה והתוצאה בצורה מעמיקה. נתחיל בחקירת הסיבה - במקרה זה, הפחד מצחוק. השאלות שצריך לשאול הן:

- האם באמת יש סיבה לפחד שהיא תצחק עליי?

- מה הסיכוי האמיתי שהיא תצחק עליי?

- האם זה באמת כל כך נורא אם היא תצחק עליי?

לאחר מכן, נעבור לתוצאה. השאלות שצריך לשאול על התוצאה ("אני לא ניגש אליה") הן:

- האם אני באמת לא יכול לגשת אליה בגלל הפחד?

- מה בדיוק אני מפחד לעשות? האם אני מפחד רק להתחיל בשיחה, או שמא פחד ממבוכה או חשש מהתגובה שלה?

שלב שלישי: בחינת הקשר בין הסיבה לתוצאה

השלב הבא הוא לבדוק אם יש קשר הכרחי בין הסיבה (הפחד שהיא תצחק) לבין התוצאה (הימנעות מהגישה).

למשל:

- האם המחשבה שהיא תצחק עלי באמת מחייבת אותי לא לגשת אליה?

- האם יש דרך שבה אני יכול להרגיש את הפחד הזה ולפני כן בכל זאת לגשת?

שלב רביעי: זיהוי סיבות נוספות

השלב הבא הוא לבדוק אם יש סיבות נוספות שגורמות לנו לפחד. לפעמים הפחד מהתגובה של הצד השני הוא רק כיסוי לפחדים אחרים, כמו:

- פחד להתחייב למערכת יחסים אם היא תסכים לי.

- פחד מלהרגיש לא נעים אם היא לא תעונן לי או אם תהיה סיטואציה מביכה.

שלב חמישי: בחינת הסיבה החדשה

אם גילינו סיבה חדשה, כמו פחד מהשפלה, עלינו גם לבחון אותה בצורה מעמיקה. למשל, מה בדיוק גורם לנו להרגיש מושפלים? האם זה בגלל תוצאה שהיא לא באמת נוראית, או שאנחנו מעריכים את הסכנה בצורה מוגזמת?

שלב שישי: בחינת ההשלכות

בשלב האחרון, עלינו לבדוק את ההשלכות של הפחד שלנו.

- האם עדיף להימנע מהגישה ולשמור על הפחד?

- מה אני מפסיד אם אני לא ניגש?

- האם אני יכול להתגבר על הפחד הזה ולנסות לגשת בכל מקרה, כדי לראות מה יקרה?

סיכום

הסוד בניתוח סיבתיות הוא לפרק את הפחדים שלנו לחלקים קטנים ולחקור כל אחד מהם. על ידי כך אנו מגלים שייתכן שהפחדים שלנו לא מבוססים על עובדות, אלא על אמונות לא נכונות או הערכות מוגזמות של הסכנות. על ידי עבודה עם השיטה הזו, ניתן להתמודד עם פחדים באופן אפקטיבי יותר.

ניתוח פחד גישה באמצעות ניתוח סיבתיות

כאשר אנו מדברים על פחד גישה, כלומר, הפחד להתחיל עם מישהי או מישהו, אנו יכולים להשתמש בטכניקה הנקראת ניתוח סיבתיות כדי להבין את מקור הפחד ולהתמודד עמו. השיטה מבוססת על בחינת הקשרים הסיבתיים בין התחושות והמחשבות שלנו לבין הפעולות או חוסר הפעולות שלנו. נתחיל בדוגמה מפורטת לניתוח פחד גישה ונראה כיצד ניתן לפרק אותו בצורה שיטתית.

שלב ראשון: זיהוי הסיבה והתוצאה

בכדי לבצע ניתוח סיבתיות, יש לזהות קודם כל את הסיבה ואת התוצאה של הסיטואציה. לדוגמה, אם אדם אומר: "אני לא ניגש אליה כי אני מפחד שהיא תצחק עליי", אז:

• התוצאה: אני לא ניגש אליה.
• הסיבה: אני מפחד שהיא תצחק עליי.

שלב שני: בחינת הסיבה והתוצאה

כעת נתחיל לחקור את שני הרכיבים הללו - הסיבה ("אני מפחד שהיא תצחק עליי") והתוצאה ("אני לא ניגש אליה").

חקירת הסיבה

נבחן האם המשפט "אני מפחד שהיא תצחק עליי" נכון ומה המשמעות שלו. נשאל את השאלות הבאות:

• האם באמת אני מפחד שהיא תצחק עליי?
• מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה?
• האם יש דרך להפחית את הסיכוי הזה?
• האם יש סיבה ממשית לכך שהיא תצחק עליי?
• האם קרה בעבר שמישהי צחקה עלי כשניגשתי אליה?
• מה בדיוק יקרה אם היא תצחק עליי? האם זה באמת נורא כל כך?
• מה המשמעות של "תצחק עליי"? האם הכוונה שהיא פשוט תחייך? שתצחק בקול? שתספר עלי לחברים שלה?

חקירת התוצאה

נבחן את התוצאה ("אני לא ניגש אליה") ונשאל:

• האם אני באמת מפחד להתחיל איתה?
• כמה בדיוק אני מפחד? האם זה פחד קל או חרדה משתקת?
• האם אני יכול להתגבר על הפחד הזה? אם כן, איך?
• מה זה אומר "להתחיל איתה"? האם אני מפחד להסתכל עליה? לומר לה שלום? לשוחח איתה?
• אם הייתי רק שואל אותה שאלה פשוטה, האם גם אז הייתי מפחד?

שלב שלישי: בחינת הקשר בין הסיבה לתוצאה

כעת נשאל: האם הסיבה ("אני מפחד שהיא תצחק עליי") מחייבת בהכרח את התוצאה ("אני לא ניגש אליה")?

• האם אפשרי שאני עדיין אחשוש שהיא תצחק עליי, אבל בכל זאת אגש אליה?
• האם יש אנשים שחושבים ככה ובכל זאת ניגשים?
• מה היה קורה אם הייתי מקבל על כך תגמול כספי? האם אז עדיין לא הייתי ניגש אליה?
• מה אם חיי היו תלויים בכך? האם גם אז לא הייתי ניגש אליה?

ניתוח זה מאפשר לנו להבין שהקשר בין הסיבה לתוצאה אינו מוחלט. כלומר, גם אם אני חושש שהיא תצחק עליי, זה לא בהכרח אומר שאסור לי לגשת אליה.

שלב רביעי: זיהוי סיבות נוספות

ייתכן שהמשפט "אני מפחד שהיא תצחק עליי" הוא רק כיסוי לסיבה עמוקה יותר. לכן, נבחן אפשרויות נוספות:

• אולי אני בעצם מפחד שהיא תענה לי בחיוב ואז אצטרך להתמודד עם מערכת יחסים?
• אולי אני חושש שלא אדע מה לומר לה אחרי שהיא תענה לי?
• אולי אני חושש מהתגובה של הסביבה אם היא תסרב?

שלב חמישי: בחינת הסיבה החדשה

נניח שהגענו למסקנה חדשה: "אני לא רוצה לגשת אליה כי אם היא תצחק עליי, זה ישפיל אותי." כעת נבדוק:

• מה זה אומר "משפיל אותי"?
• למה אני לא רוצה להרגיש מושפל?
• האם אי פעם קרה שהתמודדתי עם השפלה וזה לא היה נורא כמו שחשבתי?
• האם אני מגזים בתחושת הסכנה שאני מייחס לתגובה שלה?

שלב שישי: בחינת ההשלכות

נבחן את ההשלכות של החשיבה שלנו:

• האם עדיף לי להישאר בפחד ולהימנע מהתמודדות?
• מה אני מפסיד אם אני לא ניגש אליה?
• מה יקרה אם אני אתחיל ליישם את השיטה הזו באופן שיטתי?

סיכום

השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו לבחון פחדים ולפרק אותם בצורה מסודרת. כאשר אנו מנתחים את הסיבות וההשלכות, אנו מבינים שהרבה מהפחדים שלנו אינם מבוססים באמת, אלא נובעים מאמונות לא מדויקות או מהערכה מוגזמת של הסכנות.

כל אדם שמתמודד עם פחדים, בין אם מדובר בפחד גישה, פחד מכישלון או חשש להתמודד עם מצבים מסוימים, יכול להשתמש בניתוח זה כדי להבין טוב יותר את פחדיו ולהתגבר עליהם.